כל מה שחשוב ויפה

בד, יזע ודמעות בגלריה העירונית ראשון לציון

פורטפוליו Promotion: תערוכה קבוצתית שתפתח בשבת הקרובה בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון בוחנת הקשרים של זהות וזיכרון הנארגים אל תוך ומתוך הבד. אוצרות: אפי גן, ורה פלפול וקרן ויסהוז

התערוכה הקבוצתית ״בד, יזע ודמעות״ שתפתח בשבת בגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון (אוצרות: אפי גן, ורה פלפול, קרן ויסהוז) בוחנת הקשרים של זהות וזיכרון הנארגים אל תוך ומתוך הבד. עבודה עם בד מצריכה פעולה עמלנית, לעיתים סיזיפית, המרפררת בשם התערוכה לנאום הפתיחה המכונן של וינסטון צ׳רצ׳יל ב־1940 ״דם, יזע ודמעות״.

האוביקט המסורתי (האריג, הבגד) זונח את ייעודו הפונקציונלי והאסתטי והופך לנשא של מסרים הקשורים לזיכרון, לרגשות, לטקסים הקשורים באמונה ודת, לזהות נזילה בין נשית לגברית או זהות קבוצתית, ולחילופין כמו בעבודתה של אסתר שניידר, לזהות ארס־פואטית, רפלקסיבית לתולדות האמנות. הגוף עצמו נעדר מהעבודות בתערוכה אך זכרונו נלכד ונשמר בבד כפניו של ישו שהוטבעו במטפחתה של ורוניקה הקדושה, והוא נוכח במופע הפרפורמנס בשיתוף הקהל של האמנית הישראלית־רומנית רוקסי מונטאנו (שיתקיים בערב הפתיחה).

אתי אברג׳ל, גופיות. צילום: ליסמין להב

אתי אברג׳ל, גופיות. צילום: ליסמין להב

רוקסי מונטאנו, שטיח ישראל. צילום: אלעד פרוטר

רוקסי מונטאנו, שטיח ישראל. צילום: אלעד פרוטר

חלק מהעבודות בתערוכה נוגעות בבד כאמצעי לבחינת החיבור למסורת ולקהילה: סמירה והבי מתעדת בצילומיה את נשות העדה הדרוזית שלבושן המסורתי משמש כחיץ בינן לבין העולם החיצון. דורון זאבי עושה שימוש מחדש בפרטי לבוש מעיזבונו של אביו שנפטר, ליצירת מעילים לספרי תורה, המעלים שאלות על גלגול מהגוף הגשמי לגוף הרוחני.

עוזי עמרני מייצר סביבות משפחתיות/צבאיות באמצעות פעולת עיטוף חפצים בטלית ומתמיר אותם לגוף אותו יש לעטוף/לקבור. יעל סרלין בונה נולים משובשים על גבי ״עצי חיים״ (שעליהם נגלל קלף ספר התורה) במעין שיחזור משובש של מסורות עממיות ומשפחתיות בניסיון להפיח בהן חיים חדשים.

ליאב מזרחי מתעד בעבודת וידאו את הפעולה הסיזיפית הדרושה ליצירת שמיכת לבד כדוגמת מודעת האבל על אמו – כרבולית המספקת חום ונחמה. סאמח שחאדה הופכת רישום ענוג של סדין המכסה על גוף נשי מרחף לקריאת מחאה פיוטית כנגד אלימות.

ליאב מזרחי, כרבולית. צילום: מ״ל

ליאב מזרחי, כרבולית. צילום: מ״ל

birds

חלק מהאמניות עוסקות בפריט לבוש סימבולי, הנושא משמעות חברתית עמוקה כדוגמת השמלות של אנדי ארנוביץ ואניעם דרעי, או הגופיות של אפרת נתן ואתי אברג׳ל. עבודותיהן מתאפיינות בהתנגשות של הפכים כביכול – כובד וקלילות, שחור מול לבן, עור ואור – היוצרים מפגשים מטאפוריים המחדדים את הצורך של כל מאפיין – במנוגד לו, לעצם הגדרת זהותו. אוריאל פאר ורוני שוקרון עוסקים בעבודת הווידאו שלהם דווקא בנזילות ובחיבור הבלתי ניתן לניתוק בעולם העכשווי, בין מגדרים ובין אדם למכונה.

התערוכה אקלקטית באופייה ומציגה ריבוי קולות הקשורים לחוט, בגד, גוף, זהות וזיכרון המתעצמים לכדי דבר מה נוסף הנחווה אצל כולנו בתוך חודשים של קושי וזיכרון הנצרבים בגוף, בבגד, בתודעת הכלל.


בד, יזע ודמעות
אוצרות: אפי גן, ורה פלפול, קרן ויסהוז
פתיחה: 22.6; נעילה: 12.9
הגלריה העירונית לאמנות, אחד העם 8 ראשון לציון
משתתפים.ות: אתי אברג׳ל, אנדי ארנוביץ, אניעם דרעי, סמירה והבי, דורון זאבי, ליאב מזרחי, אפרת נתן, יעל סרלין, עוזי עמרני, אוריאל פאר ורוני שוקרון, סמאח שחאדה, אסתר שניידר, רוקסי מונטאנו (פרפורמנס בערב הפתיחה).

אניעם דרעי. צילום: צילום דניאל חנוך

אניעם דרעי. צילום: צילום דניאל חנוך

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden