כל מה שחשוב ויפה
נסרין אבו בכר, חומרים מהבית. צילום: יסמין להב
נסרין אבו בכר, חומרים מהבית. צילום: יסמין להב

חומרים מהבית: נסרין אבו בכר בגלריה באורנים

פורטפוליו Promotion: בתערוכת יחיד משלבת נסרין אבו בכר אסתטיקות מערבית ומזרחית הארוגות זו בתוך זו, שמשקפות את הטעימה שלה מכל העולמות - מבלי שהיא מעוניינת להכריע ביניהם

תמונות ישנות מהאלבום המשפחתי של נסרין אבו בכר הופקעו ממקומן ושינו את ייעודן. הן הוגדלו ושובצו בתוך אוביקטים פיסוליים, מעין מסגרות מסוגננות שנבנו כדי לאכלס אותן. האור המאיר אותן מאחור משווה לתמונות מראה נשגב המזכיר איקונות כנסייתיות. אבל הדמויות אינן אלו של הקדושים הנוצריים, כי אם בני משפחתה של האמנית: הוריה והיא כילדה, דודיה ובת דודתה. כולם מסתכלים אל עבר הצופה, כפי שהסתכלו במקור, על הצלם ועל המצלמה.

המבנים הממסגרים את התמונות, כמו אובייקטים אחרים בתערוכה, עשויים חומרים פשוטים, כאלה שהאמנית היתה רגילה לפגוש במרחב העבודה של אביה, שעוסק כל חייו בשיפוצים ובבנייה. לצד חומרים אלה נמצא גם חומרים רכים יותר או ייצוגים שלהם – כרית רקומה ווילונות מבטון צבוע – המאזכרים את עיסוקה של אמה כתופרת.

הדוד של נסרין אבו בכר וביתו. צילום: דניאל חנוך

הדוד של נסרין אבו בכר וביתו. צילום: דניאל חנוך

אימה של נסרין אבו בכר וביתה. צילום: דניאל חנוך

אימה של נסרין אבו בכר וביתה. צילום: דניאל חנוך

עבודותיה של אבו בכר מעידות על גישה משחקית ועל עיצוב תיאטרלי של האובייקטים והחלל, המציעים שיבוש מתוחכם של מכלול הזהויות של האמנית. מסורת מוסלמית של מבנים כיפות וקשתות משתלבת נפלא עם מסורת האיקונות ועם דימוי הצלב הנוצרי המופיע בחלק מהעבודות. אל האזכורים הדתיים הללו מצרפת אבו בכר את סימני היומיום ההופכים את מרחב הגלריה לתפאורה אקלקטית של בית ״קדוש״, המוגזם באוסף חפציו הנוסטלגיים ובקישוטיות שלו, על גבול הקיטש.

החלפת הקדושה המקובלת בקדושה משפחתית־אישית ויומיומית היא מעשה הטומן בחובו עמדה ערכית המגדירה את זהות האמנית ככזו המשלבת בין שורשים מסורתיים כפריים לבין השכלה אקדמית גבוהה ופעילות בעולם רב־תרבותי. אסתטיקות מערבית ומזרחית הארוגות זו בתוך זו משקפות את הטעימה של האמנית מכל העולמות, מבלי שהיא מעוניינת להכריע ביניהם.

birds

החומרים שאבו בכר נושאת עימה הם חומרי לב ונפש, שמקורם במרחביהם המחבקים של הבית והמשפחה. בתוך המערך המשפחתי, מקום נכבד תופס דימוי הדוד המחבק את בתו התינוקת, המציע לחשוב על משמעותה של תמיכה אבהית עבור הבת, במיוחד בחברות שמרניות.

נסרין אבו בכר (נ. 1977) חולקת את זמנה בין ישראל לגרמניה. היא בוגרת תואר ראשון מהמדרשה לאמנות בית ברל, ותואר שני מ־Hochschule für Grafik und Buchkunst בלייפציג, גרמניה. תערוכה זו מבוססת על התערוכה ״עסק משפחתי״ שהוצגה בסטודיו משלך בירושלים, באוצרותה של מיטל מנור.


נסרין אבו בכר | חומרים מהבית
אוצרת: שחר מרנין־דיסטלפלד
נעילה: 3.8
שיח גלריה בהשתתפות האמנית והאוצרת ב־19.7 בשעה 10:30

צילומים: יסמין להב

צילומים: יסמין להב

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden