״האקוליט״: עוד כשלון לפרנצ׳ייז החבוט של מלחמת הכוכבים

כמה עוד אפשר? בלי סוף! זו כנראה המנטרה שמנחה את קתלין קנדי, האישה שידה בכל ויד כל בה בכל מה שקשור לפרנצ׳ייז החבוט שנקרא ״מלחמת הכוכבים״. שיטפון התכנים כבר מזמן הפך להצפה וכראוי למים שמגיעים עד נפש – כך יורדת גם האיכות שלהם.

אחרי טרילוגיית הסרטים האחרונה והמקרטעת, ״המנדלוריאן״ עוד סימנה איזושהי תקווה – אבל בעונה השלישית היא ניפצה כל שביב ממנה. ״אנדור״ הייתה משעממת (אין מילה אחרת להגדיר את ״משחקי הכס בחלל״ שהיא). ״אסוקה״ הייתה סבירה פלוס. עכשיו אנחנו מקבלים סדרה חדשה שלוקחת אותנו 100 שנה אחורה בזמן, לימים שלפני עלילת ״מלחמת הכוכבים: אימת הפאנטום׳״.

״האקוליט״ בדיסני+ כבר הספיקה לקבל קיתונות של ביקורות קרות כקרח וקוטלות כרצח. לא מצד (רוב) המבקרים, שמשום מה החליטו לחבק אותה, אלא מצד המעריצים. רובם פשוט לא מבינים מה הטעם בסדרה כזו, כל שכן עמוסה ב־woke וכתובה רע מהיסוד? בכל מקרה, זו כבר הבעיה של קתלין קנדי. אנחנו כאן כדי לספר לכם מה דעתנו על הזוועה החדשה של לוקאס פילם ודיסני.

עלילת ״האקוליט״ לוקחת אותנו אחורה בזמן, לימים שבהם מסדר הג׳דיי היה מקום לשאוף אליו. הפרק הראשון נפתח עם קארי אן מוס (״מטריקס״) בתור אבירת ג׳דיי שמוצאת את מותה מהר מאוד בידי מתנקשת מיומנת ובעלת שליטה בכוח.

האקוליט סובלת ממקרה חמור של דיאלוגים נלעגים וזלזול בכל מה שג׳ורג׳ לוקאס טרח לבנות עבורנו במהלך השנים. מלחמת הכוכבים הוא מותג שנמצא על הקרשים ואי אפשר לטאטא את זה מתחת לשום שטיח – פרסי או לא

אבל היא לא היחידה שעל הכוונת. המתנקשת, מיי, יוצאת למשימה לחיסול אבירי ג׳דיי נוספים, תחת הוראתו של אדונה, שהוא ככל הנראה סית׳ לורד שמאמן אותה. עוד נגלה כי למיי יש אחות תאומה בשם אושה (אמנדלה סטנברג בתפקיד כפול) שפרשה מאימוני הג׳דיי והפכה למכונאית ספינות חלל.

אושה מואשמת בתחילה במעשי הרצח של אחותה. אחרי שכולם נושמים ונרגעים, היא מצטרפת למאסטר סול (לי־יונג ג׳ה, ״משחק הדיונון״), שלו היכרות מוקדמת עם שתי האחיות התאומות, כדי למצוא את אחותה ולהביא אותה לדין בפני המסדר.

האם אקוליט עמוסת woke? בוודאי. הם זה מה שהופך אותה לגרועה כל כך? קצת. אולי. אבל לא רק. כמו בכל יצירה, כל דבר ב״האקוליט״ מתחיל ונגמר בתסריט. כשזה כתוב בצורה רעה וצפויה, מה נשאר כבר להגיד? חוץ מהעובדה שהיא לא תורמת שום תרומה משמעותית ליקום הרחב יותר של מלחמת הכוכבים, האקוליט מרגישה כמו סדרה לבני נוער בזאפ לראשון.

רק שבמקום דרמה, מתקבל כאן גוש לא ברור וילדותי של שטויות במיץ עגבניות. ולא, הנוכחות של לי־יונג ג׳ה לא הופכת את זה למשהו ראוי יותר. להיפך. האנגלית שלו די משובשת והמאמץ לדבר באופן רהוט ניכר בפניו. וגם אם השפה הייתה מתגלגלת על לשונו, יכולות המשחק שלו מאוד מוגבלות. הוא לא הרשים ב״משחק הדיונון״ והוא בטח שלא מרשים ב״האקוליט״. ככלל, קשה לשים את אצבע על שחקן או שחקנית שמתפקדים כאן כראוי, או לפחות מצילים את הצופה מהשיממון הזה.

בכל מקרה שלא יהיה, זה ברור כשמש מעל קורוסנט ביום בהיר שיוצרת הסדרה לזלי הדלנד העדיפה והקפידה על גיוון מגדרי ואתני וזנחה בצד כתיבה ראויה או דמויות מעניינות (ורחמנא לצלן לבנות כשלג). גם הסיפור הכאילו עמוק בין שתי האחיות אינו מעורר עניין, וכך גם היחסים שלהן עם הסובבים אותן. האקוליט סובלת ממקרה חמור של דיאלוגים נלעגים וזלזול בכל מה שג׳ורג׳ לוקאס טרח לבנות עבורנו במהלך השנים. מלחמת הכוכבים הוא מותג שנמצא על הקרשים ואי אפשר לטאטא את זה מתחת לשום שטיח – פרסי או לא.

בראיונות שנערכו לקידום הסדרה, חלק נכבד מהקאסט הראה אפס ידע בכל מה שקשור לעולם הרחב של מלחמת הכוכבים. הנה ציטוט אמיתי (!) של צ׳ארלי ברנט המגלם את יורד, אביר ג׳דיי מסוג ראסטה־מן: ״אנאקין סקייווקר פוצץ את כוכב המוות״. בראיון אחר הוא אמר: ״אין טוב או רע מוחלט במלחמת הכוכבים״. אוקיי, זה לא באמת סמן אמיתי לטיב של סדרה כזו או אחרת, אבל זה כן מלמד על ליהוק כושל. אם אחד מכוכבי הסדרה לא יודע פרומיל מהמיתולוגיה של המותג בו הוא משתתף, מה יגידו אזובי הווקים?

״האקוליט״ לא שווה את הזמן שלכם, אלא אם כן משעמם לכם וטחנתם כל דבר אפשרי בכל רשת סטרימינג. במקום, ולמרות שהיא נפתחה באופן פושר למדי, עדיף לכן ולכם לצפות בעונה הרביעית של ״הבנים״ באמזון פריים. בכל זאת, זה אחד הפרנצ׳ייזים שעדיין לא נהרס כליל על ידי תרבות ה־woke ואג׳נדות לעוסות ומטרחנות. ויש בו שחקנים לבנים. זה גם משהו בתקופה הזו.

---

האקוליט | דיסני+
יוצרת: לסלי הדלנד
8 פרקים; ארצות הברית, 2024
1.5 כוכבים