פוף סיפור: לקפוץ על סיפורים בספריה הלאומית

עמית: הי הגר, מה שלומך?

הגר: חם ומגניב 🙂

עמית: זה נשמע אופטימי ביחס למצב. אבל כאילו שיש לנו ברירה

הגר: זה לגמרי מאתגר וקשה לשמור על רוח אופטימית בימינו, אבל אם יש משהו שלמדתי בחודשים האחרונים הוא ששדה התרבות והאמנות קצת מחזיק את התפקיד הזה – לתת קצת אוויר, קצת מרחב לנשימה, להתבוננות ולתקווה

עמית: אני ממש מסכימה איתך. וגם אם קוראים לזה אסקפיזם, אני חושבת שצריך גם את זה. וקורים פה דברים נהדרים. ספרי מה את עושה בימים אלו

הגר: ביומיום שלי אני אוצרת קבועה בשתי גלריות – גלריה חנינא, שהיא גלריה שיתופית בקריית המלאכה בתל אביב, והגלריה העירונית של כפר סבא, בשתיהן מוצגות כרגע תערוכות שאצרתי. הדבר הגדול הבא שעומד בפתח הוא הפרויקט המהמם ״פוף סיפור״, שיפתח ממש עוד רגע בספרייה הלאומית בירושלים

הגר: ב״פוף סיפור״ אנחנו מקימים לתחייה שלל סיפורים – שהופכים לפופים ענקיים שיוצבו ברחבי הספרייה הלאומית. לפרויקט נבחרו אמניות ומעצבות שכל אחת ואחד מהם קיבלה פוף עצום (בגודל של מיטה זוגית ממש), שאותו היא עיצבה בהשראת סיפור שעוסק בקשר בין טקסט לטקסטיל.

כל הסיפורים לקוחים מתוך מאגר הספרים ששמור בספרייה הלאומית. זו תערוכה שמיועדת בעיקר למשפחות, הורים וילדים, וכמובן שמותר לגעת, לטפס ולהתיישב בה 🙂

עמית: מדובר בסיפורי ילדים?

הגר: ברובם כן, אבל לא כולם. אפשר למצוא שם פוף בהשראת ״עוץ לי גוץ לי״ של האמנית בת דזבלי, או פוף בהשראת ״בגדי המלך החדשים״ של מעצבת הטקסטיל נעמה בן משה; אבל גם פוף שנוצר בעקבות הסיפור המקראי של יוסף וכתונת הפסים של מעצב האופנה אופיר איבגי, או הסיפור המיתולוגי על חוט אריאדנה והמינוטאור במבוך, של מעצבת הטקסטיל תמרה אפרת. כל גרסאות הסיפורים בתערוכה, כמובן, מותאמות לילדים

עמית: זה מקסים. מדובר מן הסתם בסיפורים שאפשר להתאים גם לילדים. לאיזה גילים כיוונתם?

כל פוף יעמוד בחלק אחר של הספרייה – בחללים שכולם ציבוריים ונגישים לקהל, גם למשתתפי הפעילות עצמה וגם לקהל שרק מגיע לסייר ולבקר בספרייה. הם לא מוצבים בתוך אולמות הקריאה מכיוון ששם חייבים לשמור על השקט

הגר: הפעילות מותאמת ברובה לבני ובנות 5-11, אבל אני מאמינה שגם המבוגרים ייהנו ממנה מאוד. כל היוצרות (והיוצר!) שמשתתפות בתערוכה מגיעות מתחומים שונים של עבודה עם טקסטיל – מעצבות טקסטיל, מעצבות אופנה או אמניות שעוסקות בעולמות של טקסטיל – חומרים רכים, סריגה, תפירה ועוד. לכל אחת היה כיוון שונה ומסקרן לאינטרפרטציה שהעניקו לסיפורים השונים.

זו באמת רשימת משתתפות.ים מדהימה ומשמחת: אופיר איבגי, בת דזבלי, טליה שאנון מוזס, נטע בכרך, נעמה בן משה, סתיו פורגס, ענת פרידמן, תמר ניקס ותמרה אפרת. לכל אחד ואחת מהם יש טכניקה, סגנון וכיוונים יצירתיים שונים ומגוונים, החל מעולמות של ציור ואיור – ועד לעבודה עם חיישנים אינטראקטיביים רכים

עמית: כל אחד קיבל פוף אחד?

הגר: אכן, כל אחת קיבלה פוף אחד. בגודל הזה – זה בהחלט היה די והותר

עמית: ואיך זה עובד בפועל? הפופים מפוזרים בחלל הספרייה או באזור אחד?

הגר: כל פוף יעמוד בחלק אחר של הספרייה – בחללים שכולם ציבוריים ונגישים לקהל, גם למשתתפי הפעילות עצמה וגם לקהל שרק מגיע לסייר ולבקר בספרייה. הם לא מוצבים בתוך אולמות הקריאה מכיוון ששם חייבים לשמור על השקט וזה, איך לומר – פחות מסתדר עם קפיצות, ריצות, קריאות שמחה וצחוק מתגלגל של ילדים

עמית: ופשוט מגיעים ועולים על הפוף? חווים את החוויה עצמאית, או שיש הנחיות?

הגר: הפופים מתפרשים על פני שלוש קומות בספרייה, ומזמינים שיטוט בכל רחבי הספרייה כדי לראות את כולם. כל מי שמגיע לספרייה יכול לראות אותם – אבל רק משפחות שנרשמו לפעילות המלאה מקבלות את החוברת עם כל הסיפורים, המידע וההסברים אודות הפופים עצמם.

השיטוט הזה הוא חלק מפעילות שלמה למשפחות שמציעה הספרייה. היא כוללת לצד התערוכה גם סדנה השתתפותית של תיאטרון חפצים בשם ״סיפור כיס״, שמבוססת על אביזרים שעשויים מטקסטיל, וגם סדנת יצירה של כרית אישית בעקבות סיפור אהוב שכל ילד יכול להכין לעצמו, ולקחת איתו הביתה. על הפופים עצמם אפשר לעלות, לשבת, וגם לשחק בהם או להפעיל אותם בכל מני דרכים יצירתיות

עמית: זו פעילות ייעודית למשפחות וילדים במועדים ותאריכים ספציפיים? מהי העלות?

הגר: נכון. הפעילות נתפתח לקהל ביום ראשון, 28.7 וממשיכה עד ליום חמישי, 8.8 – כל יום בין השעות 9:00-18:00. מחיר כרטיס רגיל הוא 45 ש״ח לילד/מבוגר, וישנן הנחות שונות

עמית: תני לנו דוגמה או שתיים של עיצוב פוף סיפור

הגר: אוווו…. טוב, אז יהיו קצת ספויילרים, אבל ננסה לא לגלות את הכל. הפוף של מעצבת האופנה ענת פרידמן נעשה בעקבות סיפור עממי בשם ״ג׳וחא והגלימה״. בסיפור הזה, ג׳וחא העני זוכה להזמנה למשתה מפואר רק מכיוון שהוא לבוש באופן חד פעמי בגלימה רקומה ויפה. כשהוא מגיע למשתה, הוא ״מאכיל״ את הגלימה – מכניס קציצות לכיסים, או טובל את השרוולים במרק – כי הגלימה היפה היא שהוזמנה לאירוע, ולא הוא בעצמו.

בעקבות המהלך הזה, שבו ג׳וחא מתייחס לגלימה כבן אדם, ענת החליטה גם היא להפוך את הפוף ליצור אנושי. מי שיגיע לספרייה – יזכה גם באפשרות ״להאכיל״ את הפוף בשלל מאכלים כמו גלידה, אבטיח או סוכריה על מקל.

פוף אחר, של המעצבת תמר ניקס, נוצר בעקבות סיפור ילדים בשם ״צמר פלא״, שמספר על חוט צמר קסום וארוך ארוך עד אינסוף – כזה שלא נגמר לעולם, ומאפשר לסבתא לסרוג ממנו בגדים לכל תושבי השכונה. בעקבות הסיפור, תמר יצרה חוטים ארוכים ארוכים – ליפפה את כולם יחד, והפכה את הפוף לפקעת צמר ע-נ-ק-י-ת, שבאמת נראית אינסופית

עמית: נהדר. יש עוד משהו שאת רוצה להגיד על הפרוייקט החינני הזה?

הגר: שני דברים, אפשר?

עמית: בטח

הגר: הראשון – הפרויקט הזה הוא יוזמה מהממת של אגף התרבות, מחלקת החינוך וההדרכה וצוות מרכז המבקרים של הספריה, שלכולם אני רוצה להודות עליו. גם כי יצרו חוויה שהולכת להיות פשוט מדהימה (אמרנו אסקפיזם?), וגם כי היה לי כל כך כיף לעבוד איתן. השני – בואו בהמוניכם, בירושלים פחות חם

עמית: תודה רבה. שיהיו לנו רק בשורות טובות ושנצרוך הרבה תרבות ואמנות

---

פוף סיפור
אוצרת: הגר רבן
הספרייה הלאומית, ירושלים
פתיחה: 28.7; נעילה: 8.8