זוכת פרס בקי דקל לשנת 2024: ברכה ליכטנברג אטינגר
ברכה ליכטנברג אטינגר היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית מצטיינת לשנת 2024, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. היא נבחרה פה אחד על ידי ועדת השיפוט לפרס שכללה את אבי לובין, אניסה אשקר, אמירה זיאן, ד״ר גליה בר אור, ורד ניסים, זיוי ברמן, ד״ר עדי לוריא חיון, סבטלנה ריינגולד, ד״ר קציעה עלון ורז סמירה.
הפרס שיוענק לה הוא בסך 15,000 שקלים, ולזוכות בציון לשבח יוענק פרס בסך 5,000 שקלים כל אחד, בחסות TLVseed. ההחלטה נתונה בידי וועדה מקצועית בלתי תלויה, והרכבה מבטא את מגוון הקבוצות החברתיות הקיימות בישראל. קול קורא להגשת מועמדות לפרס זה מתפרסם אחת לשנה במהלך חודש פברואר.

ברכה ל. אטינגר. צילום: ל. בן־רומנו
בנימוקי הזכייה מסרו חברות וחבר הוועדה הבוחרת: ״פרס בקי דקל מוענק לאמנית ברכה ליכטנברג אטינגר, על פועלה רב השנים בשדה האמנות הישראלית והבינלאומית. מזה למעלה מ־30 שנה שהיא מציגה בארץ ובעולם בהצלחה מרובה. המשגותיה הרעיוניות נטועות בשדה השיח הפסיכואנליטי ובשיח הפמיניסטי, ואלו מתורגמות ליצירות אמנות חזותיות מרתקות.
ליכטנברג אטינגר הציגה בישראל כבר בתערוכה פורצת הדרך ״הנוכחות הנשית״ (1990) במוזיאון תל אביב, באוצרותה של אלן גינתון. בהמשך הציגה תערוכות יחידה במוזיאונים רבים, בין היתר במוזיאון ישראל בירושלים, בביאנלה באיסטנבול, בבלגיה, רוסיה, ספרד ושווייץ. היא מציגה כעת תערוכת יחידה במרכז פומפידו בפריז. תערוכת יחידה נוספת שלה תפתח בראשית 2025 במוזיאון לאמנות בת זמננו K21 בדיסלדורף, גרמניה.
ברכה ל. אטינגר מטעינה את עבודותיה במטען נשי ואוטוביוגרפי עמוק, ומזמנת את הצופה לצלילה עמוקה אל מרחבי התת־מודע באמצעות עבודות אמנות ציוריות מורכבות ומרובדות
היא מטעינה את עבודותיה במטען נשי ואוטוביוגרפי עמוק, ומזמנת את הצופה לצלילה עמוקה אל מרחבי התת־מודע באמצעות עבודות אמנות ציוריות מורכבות ומרובדות. סגנונה מרפרר לעבודותיו הטרנסנדנטיות והעדינות של מארק רות׳קו, ולצד זאת הן מופת לחקירת יחסי קו וצבע המצויים בעומק לא פרספקטיבי.
עבודותיה זכו לקריאות פילוסופיות פמיניסטיות מרתקות. בהקשר זה אפשר לציין את הפרשנות שהעניקה התיאורטיקנית הבריטית הנודעת גריזלדה פולוק לגוף עבודתה. מושג המפתח ביצירתה האקדמית־תיאורטית של אטינגר, ׳החלל המטריקסיאלי׳, זכה לפרשנות פלסטית מרחבית ייחודית גם באמנות שלה. ברכה ליכטנברג אטינגר היא אישיות אמנותית יוצאת דופן שלה בולטות וחשיבות בשיח המקומי והבינלאומי, הן כתיאורטיקנית מובילה והן כאמנית בינלאומית חשובה ופורצת דרך. לאור כל זאת, החלטנו פה אחד להעניק לה את פרס בקי דקל לשנת 2024״.
ליכטנברג אטינגר היא הזוכה השישית בפרס. קדמו לה האמניות חוה ראוכר (2023), אנה לוקשבסקי (2022), נחמה גולן (2021) ורד ניסים (2020) וחנאן אבו חוסיין (2019); וכן האמניות שקיבלו ציון לשבח: אריאן ליטמן ושרון גלזברג (2023), נירית טקלה וסמאח שחאדה (2022), דבורה מורג ושולה קשת (2021) ואמירה זיאן ושגית זלוף נמיר (2020).

מלאכית הנשיאה – חללה, מס׳ 1

אורי׳יקה – חללה, מס׳ 3
בנוסף, החליטה ועדת השיפוט פה אחד להעניק ציון לשבח לשתי אמניות: אסתר כהן ופאטמה שנאן. בנימוקי הוועדה נכתב: ״יצירתה של אסתר כהן מאופיינות בעבודות רישום עמלניות ודייקניות כשהיא בוראת עולמות של ריטואלים, לחשים, פולקלור וקמעות. כהן פרצה לתודעה הציבורית במספר תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, שכל אחת מהן הותירה חותם מהדהד העוסק באופן קבוע במתח שבין גבוה ונמוך, ובכך היא מאתגרת תדיר את ציפיות הצופה ותורמת תובנות חברתיות מסעירות.
מאחורי כל עבודה מסתתר עולם תוכן מרתק שנחקר על ידה: על גבי מפות גיאוגרפיות היא מאיירת בדקדקנות וירטואוזית צמחי ארץ ישראל, מגוון תכשיטים תימניים ומיני קמעות יהודיים. עבודותיה משדרות פיוטיות ורכות, ועם זאת גם עוצמה אמנותית. יצירותיה היפיפיות מעלות על נס עולמות תוכן שלא פעם נדחקו לשוליים ונחשבו נמוכים או לא ראויים בשדה האמנות המקומי וכיום מקבלים מקום של כבוד״.
על שנאן כתבו חברי הוועדה: ״המורשת הערבית־דרוזית של פאטמה שנאן מקבלת נראות בשדה האמנות בישראל בזכות כשרונה הפנומנלי. שנאן היא ציירת במסורת הריאליסטית ועבודתה המוכרת ביותר באה לידי ביטוי במוטיב, שהפך המזוהה עימה יותר מכל, השטיח – אלמנט דומיננטי בבית הערבי מזרחי, מכל היבטיו. השפעתה של שנאן כה גדולה, עד שאפשר לומר שהיא יצרה טרנד עכשווי של עיסוק חזותי־חומרי בשטיחים בקרב אמניות ואמנים נוספים בשדה המקומי.
ביצירותיה הצבעוניות ומושכות הלב מצוי תמיד עומק רגשי מטלטל, שהוא בעל רגישות מגדרית־נשית עמוקה. יכולותיה הווירטואוזיות זוכות כיום גם להכרה בינלאומית, ושנאן מרבה להציג בארצות העולם המערבי, כמו גם בעולם הערבי, המחבק את יצירותיה. שנאן הצליחה להתגבר על מכשולים אדירים ולפרוץ דרך ולחצוב מקום לעצמה כיוצרת בולטת בשדה האמנות והיא ללא ספק מהווה דוגמה לאמניות אחרות״.
נימוקי הבחירה יפורטו במלואם בטקס חלוקת הפרס ע״ש בקי דקל שיתקיים ביום ראשון ה־8.9 במוזיאון נחום גוטמן בתל אביב.










