התחיה 14: ״לכבד את הישן ולתת ערך לחדש״

מבנים תעשייתיים שהופכים לחללי סטודיו לאמנים, הם תופעה מוכרת וידועה בעולם וגם במחוזותינו. המוצלחים שבהם הופכים לקהילות יוצרות ויצירתיות, באופן אורגני ובשילוב יוזמות חיצוניות, ובמקרים הטובים במיוחד הם גם נפתחים לפעילות מושכת קהל.

בתל אביב נכנסו רוחות חדשות – יזמיות ועירוניות – המובילות אג׳נדה של שימור, מיחדוש ופיתוח נדל״ני, שמשלבים תמיכה באומנים, יוצרים וכותבים. דוגמה מוצלחת אפשר למצוא במתחם ״התחיה 14״ – קומפלקס תעשייתי לשעבר, סמוך לאצטדיון בלומפילד ביפו, שהפך לבית לתעשיות יצירתיות שונות, סדנאות אמנים ובתי מלאכה, שבעליהם ותושבי המקום מקיימים בו פעילות קהילתית מפרה.

שימור המתחם על שימושיו ישפיע באופן חיובי על צביון האזור – לכבד את הישן ולתת ערך לחדש – לתרום מבחינה ערכית, חברתית, סביבתית וכלכלית לאופיו המיוחד של המרחב העתידי

במתחם פועלים 44 עסקים שונים: חלקם ותיקים, שקיימים מאז הקמתו ולצידם אמנים ויוצרים צעירים ועסקים מדור חדש. ביניהם: סדנאות עץ, מפעל פליסה, משרדי עיצוב, סטודיו לאמנות וקולינריה וגם חברות סטארטאפ וטכנולוגיה, שמקיימים יחסי שכנות חמים ומעניקים למבנה את אופיו המיוחד.

לפני ארבע שנים רכשה קבוצת הנדל״ן ריאליטי את הנכס וכיום, יחד עם חברת מנרב ועיריית תל אביב, הן משמרות את המתחם, תוך הבטחה לשמור על העסקים המיוחדים, שחלקם ״בעלי מלאכה נדירים״, שכמעט ונעלמו מהעולם, כמו גם על המרקם הקהילתי הייחודי שנוצר במקום.

״בתכנית המתאר המתחם היה מיועד להריסה״, אומרת אביטל חפר, מנהלת פרוייקטים בקבוצת ריאלטי. ״לאחר עבודת מחקר משותפת שלנו יחד עם עיריית תל אביב, גובש הפתרון שלפיו המבנה כולו, בהיקף של 10,000 מ״ר, יישמר ויועבר לבעלות העיריה, באופן שיבטיח את המשך קיומן של המלאכות המסורתיות לצד הייצור המתקדם, מרחבי האומנות והיצירה״.

אנלוגי טכנולוגי

זה לא מהלך שגרתי בעולם הנדל״ן. מה הוביל לכך?

״ההחלטה לפעול כך נבעה מתוך מחשבה ששימור המתחם על שימושיו ישפיע באופן חיובי על צביון האזור – לכבד את הישן ולתת ערך לחדש – לתרום מבחינה ערכית, חברתית, סביבתית וכלכלית לאופיו המיוחד של המרחב העתידי״.

קבוצת ריאליטי מאמינה בערך המוסף של אמנות ויצירה תרבותית, כמרכיב חשוב בקידום ״עירוניות טובה״. כחלק מהאני מאמין העסקי שלה היא תומכת ביוצרים ואמנים במגוון פרוייקטים בנכסיה. במתחם התחיה 14 הלכה החברה עוד כברת דרך, והחליטה על תוכנית רזידנסי (שהות אמנים) מיוחדת שמתקיימת במקום.

תחת הכותרת ״אנלוגי טכנולוגי״ הזמינה החברה מעצבות ומעצבים שעוסקים בטכנולוגיות חדשות, וגם כאלה בעלי עניין וזיקה למלאכות מסורתיות. במסגרת חודשי הרזידנסי, חקרו האומנים והיוצרים את הקשר שבין טכניקות ותיקות לגישות עכשוויות, ואת התפקיד של מלאכת יד מסורתית בעולם המודרני. בחנו את השאלה האם אנחנו עדיין צריכים ״להשתמש בידיים״ כדי ליצור, כיצד אנחנו מאמצים חדשנות במקביל לשימור המורשת ועוד.

האומנים והיוצרים עובדים בשיתוף פעולה עם בעלי מלאכה ותיקים במתחם, ואת התוצרים המשותפים יציגו לקהל, בתערוכה שתיפתח ב־12 לספטמבר.

איך נבחרו המשתתפים?

״קיבלנו 60 הגשות ממעצבים ואמנים״, אומרים דאשה איליאשנקו ודוד דלאל, המנהלים האמנותיים של המיזם. איליאשנקו היא אוצרת עצמאית ומנהלת הקהילה של המקום; דלאל הוא יזם ומעצב אורבני, העוסק בעיקר בכתיבת אסטרטגיות למרחבים עירוניים.

״כל אחד מהמגישים נדרש לבחור עם מי מבעלי המלאכה היו רוצים לשתף פעולה: טקסטיל בטכניקת פליסה, עבודה עם נגרים, קרמיקה, מעבדת צילום ועוד. תהליך המיון כלל בין השאר גם ראיונות משותפים עם בעלי המלאכה, ובסופו התקבלו שבעה מעצבים, שעובדים כבר מספר חודשים עם העסקים הוותיקים במתחם״.

תמרה אפרת + מפעל הפליסה Plisseart

תמרה אפרת, אמנית ומרצה לעיצוב אופנה, מביאה לשיתוף הפעולה את התשוקה שלה להחייאת טכניקות מסורתיות, באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות. ״אני מוציאה אותן מהקשרן ההיסטורי ומטעינה אותן במשמעויות חדשות״, היא מסבירה. ״בעולם רווי באובייקטים מתועשים יש כמיהה לעבודה ידנית, אישית, שאוצרת בתוכה סיפור. עבודותיי עוסקות במעבר ממלאכות יד מודרניסטיות למלאכות עכשוויות, המבוססות על עיצוב אלגוריתמי, מחקר דיגיטלי, הדפסה תלת מימדית וחיתוכי לייזר״.

״פליסארט״ הוא עסק משפחתי מומחה, המפעל האחרון בארץ המייצר בדי פליסה לתעשיית האופנה ולצרכי אמנות. יחד עם אפרת יצרו תבניות ייחודיות שתוצריהן יוצגו בתערוכה.

---

אור שניר + סטודיו לקרמיקה 1220, ליאור שחר

אור שניר מגיעה עם רקע עשיר בטכנולוגיה וניסיון רחב בעיצוב. ליאור שחר היא מעצבת קרמיקה אורבנית מינימליסטית, עם השראה מגישת החיים של ה״וואבי סאבי״. השתיים יוצרות יחד פרוייקט קרמיקה בטכנולוגיית יציקה, והאוביקטים שלהן מעוצבים בהשפעת סאונד.

---

גל פורת + חדר החושך עלטה

עלטה היא קהילה אלטרנטיבית המוקדשת לתרבות אנלוגית, שפתחו לאחרונה עידן וינברן ודר ברים. משימתם היא לאגד יחד צלמים מתחילים ומומחים, שחולקים את התשוקה לטכניקות אנלוגיות.

גל פורת, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, יוצר רב תחומי, מרצה לעיצוב ולתקשורת, מביא לשיתוף הפעולה את הניסיון שלו כצלם פורטרטים, קונספטים וצילום רחוב, בנוסף להסתכלות מיוחדת שהוא סיגל במשך יותר מ־20 שנה כאיש קריאייטיב בפרסום. יחד יציגו מגוון צילומים אנלוגיים שפותחו בטכניקות שונות בחדרי חושך.

---

יולי מרוז + נגריית אסטביל

אברהם רפיאן, הבעלים של נגריית אסטביל ורזידנט ותיק בתחיה 14, מביא לשיתוף הפעולה שנים של ניסיון בנגרות. מרוז היא בוגרת עיצוב תעשייתי בבצלאל ויוצרת המותג O peel, והיא מביאה גישה ייחודית לאמנות.

״החומר שאיתו אני עובדת הוא לא קונבנציונלי – קליפות פרי. אני מעבדת אותן כסוג של עור טבעוני, משלבת עבודת יד עם כלים שאני מייצרת בעצמי״. יחד הם יצרו מיצב תאורה, שישלב את הנגרות המסורתית עם טכניקות חדשניות שכוללות את העיבודים הייחודיים של מרוז.

---

אביגיל ריץ׳ + א.ר. חומרי ליטוש

אביגיל ריץ׳, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, מביאה לשיתוף הפעולה את הידע והיצירתיות שלה בעולם התכשיטים. ״אני מתעמקת במחקר היחסים שבין טכניקה, צורה וחומר, ובין קראפט מסורתי ודיגיטלי״ היא מסבירה. ״עבודותיי נשענות על עולם התכשיטים ובוחנות את הקשר שבין גוף וחפץ״.

מהצד השני, ״א.ר חומרי ליטוש״ מביא 28 שנות ניסיון בתעשיות המתכת, ויחד הם לומדים ומפתחים פתרונות חדשים. בעבודתם המשותפת יעצבו מגוון פריטים המתפקדים כמשטחי מראות בוהקים, בעלי נראות של תכשיט שימושי.

---

יעל רבוא + נגריית אשכנזי

יעל רבוא, בעלת סטודיו לעיצוב מוצר, מביאה לשיתוף הפעולה את הידע והיצירתיות שלה בעולם העיצוב התעשייתי. ״ביצירה שלי אני משלבת בין גישות עיצוביות ׳עכשוויות׳ המאתגרות טכניקות מוכרות, לצד הערכה רבה למלאכות מסורתיות״.

ינגריית אשכנזי מביאה מסורת של יצור רהיטים מאז 1969. יחד הם מייצרים סדרת אובייטים המשלבים טקסטיל בלמינציה, תוך בחינה של רעיונות חדשניים.

---

נעמה זהר + נגריית Scumpi

נעמה זהר, מביאה לשיתוף הפעולה את מומחיותה בקליעה. ״תחום המלאכה שלי הוא כל כך ספציפי וקדום,״ היא מסבירה, ״שאני תמיד נדרשת לחשוב על הצורה והמקום שלו בעולם ולברוא אותו כרלוונטי בכל פעם מחדש״.

אלדור סטינגר, יוצר רהיטים מגוונים, רואה בשיתוף הפעולה הזדמנות לסיעור מוחות יצירתי וחשיבה על פרויקטים מיוחדים וחדשים. החיבור בין השניים יחבר בין רעיונות, חומרים ומוחות שונים כשהמוטיב העיקרי בו יהיה עיצוב וייצור של מגוון מברשות עשויות כולן מחומרי עץ וקליעה שנאספו כולם מהטבע המקומי.