סטודיו, גלריה, סדנה ושואורום: החלל החדש של אריאל צוקרמן בשכונת נגה

יובל: הי אריאל מה שלומך? וברכות על השואורום (שהוא לא רק שואורום) החדש

אריאל: הי יובל, הכל טוב, תודה רבה על הברכות, כן מרגש

יובל: בהחלט. בוא נתחיל בפרטים הטכניים (למרות שאי אפשר להפריד): איפה, מה קורה בו, מה הגודל, איך הוא מחולק וכן הלאה.

אריאל: המיקום בלב שכונת נגה, בפינת הרחובות ניצה ונחמה, קיר מעוגל על הפינה, דלת וקיר זכוכית עם מסגרות מתכת וחלונות לשני הרחובות, מלא אור טבעי. החלל הוא שתי קומות כשבקומת קרקע יש יותר שואורום ובקומת הגלריה ייצור, הרכבה, אריזה והכי חשוב פיתוח ועיצוב של דברים חדשים.

יש לנו מספר מדפסות תלת־ממד בקומה למעלה שנותנות מענה לפיתוח וייצור, אפשר להגיד שהמקום מתפקד כמו אטלייה עיצוב באירופה, כשחלל אחד מאחד מספר פונקציות של סטודיו לעיצוב

יובל: נייס. וזו גם הסיבה שאתה לא רוצה לקרוא לזה רק שואורום, נכון?

אריאל: נכון, זה מקום שמשלב תחת קורת גג אחת סטודיו פעיל לעיצוב ויצירה, סביבת פיתוח וייצור, וחלל שבו מוצגים גופי התאורה של הסטודיו.

המבקר שנכנס למקום לא פוגש חלל מסחרי סטרילי או חנות שבה המוצרים מנותקים מהדרך שבה נוצרו. הוא נכנס לתוך העולם שמאחורי המוצרים, מקום שבו נעשים הסקיצות, הניסויים בחומרים, ההדפסות, אבות הטיפוס והחלטות העיצוב.

לצד שולחנות העבודה, חומרי הגלם והכלים נמצאות הקולקציות המוגמרות, כך שהתהליך והתוצאה מתקיימים זה לצד זה. החיבור הזה יוצר מקום שנמצא על הגבול שבין סטודיו, גלריה, סדנה ושואורום

יובל: ואיך זה עובד לך בינתיים? כי יש מעצבים שרוצים את ההפרדה, שלא רוצים שיבלבלו להם במח כל היום…

המבקר שנכנס למקום לא פוגש חלל מסחרי סטרילי או חנות שבה המוצרים מנותקים מהדרך שבה נוצרו. הוא נכנס לתוך העולם שמאחורי המוצרים, מקום שבו נעשים הסקיצות, הניסויים בחומרים, ההדפסות, אבות הטיפוס והחלטות העיצוב

אריאל: עובד נהדר, יש שתי קומות ולכל קומה יש את התפקיד שלה. יש גם הפתעות מהרחוב, לפעמים נכנס מבקר ספונטני שהתרשם מחלון הראווה וצריך גוף תאורה לבית, אבל לרוב מדובר בפגישות מתוכננות.

יובל: אתה מרגיש שזה משהו שהיה חסר לך? הקשר/פידבק הזה? בכל זאת אתה בעולם התאורה כבר למעלה מ־20 שנה

אריאל: היה חסר מאוד, גם המפגש עם הלקוחות, התגובה והרצון של הלקוח, אלו דברים חשובים בעולם עיצוב המוצר, וגם מקום שאתה יכול לראות את הקולקציות תלויות בחלל הטבעי שלהן זה מאוד פותח את תהליך היצירה, היכולת לבדוק ולראות דגמים בפיתוח בלייב. דרך אגב, בתאורה אני 15 שנה בערך ובעיצוב מוצר 20…

יובל: תודה על הדיוק. אני קולט פתאום שעל זה לא שמתי מספיק דגש, על היכולת לעצב משהו ולשים משהו בפיתוח בחלל תצוגה ולראות מה דעתך עליו ומה התגובות של הלקוחות. יכול לתת אולי דוגמה למשהו שהבנת מדבר כזה על אחד העיצובים שלך?

אריאל: זה כלי שאני משתמש בו הרבה בחלל החדש. לדוגמה, אנחנו מפתחים גוף תאורה חדש כשההגדרה שלו: תלוי, קטן, צר, אור היקפי, למקומות כגון צד מיטה/פינת סלון/מסדרון/מבואת כניסה וכו׳. בשלב הפיתוח אני תולה את הדגם הלא גמור בחלל השואורום ונותן ללקוחות ואנשי מקצוע שנכנסים לחוות את דעתם למרות שמדובר בפרוטוטייפ ולא במוצר הסופי, ואז מתרשם מהתגובות כמו גם כמובן מחוות הדעת של העובדת בסטודיו.

בסוף אני משכלל את הכל. יש דברים שאקח להמשך הפיתוח ודברים אחרים לא, אבל יכולת הבחירה להשתמש בחכמת ההמונים נותנת המון. דרך אגב, זה גם פותח צורך לפתח עוד גופי תאורה לקולקציה כי אתה מקבל בקשות מלקוחות לפונקציות נוספות בחלל הבית

יובל: מגניב. בוא נדבר על הקולקציות החדשות שלך. כמה הן תופסות מקום בשואורום וכמה יש גם את הלהיטים הבטוחים? ומה בכלל אתה יכול לספר עליהן?

אריאל: הקולקציה החדשה ביותר זו ״פיתגורס״ שהשקנו ביריד צבע טרי האחרון, הקולקציה עצמה היא כמו מערכת מודולרית חכמה. בבסיס הקולקציה עומד רעיון פשוט וחכם: שימוש במשולש כיחידת בנייה גיאומטרית, כשהאור בוקע פעם דרך הניצב ופעם דרך האלכסון. עיקרון זה יוצר משחק דינמי של אור, צל וצורה, ומאפשר בניית מערכות תאורה מגוונות גם בגרסאות התלויות וגם בצמודי קיר. המראה של הגופים מאוד מינימליסטי וגרפי.

אז יש לי קיר עם שתי קומפוזיציות של ״פיתגורס״ מאחורי שולחן המחשב שלי, ועוד ״פיתגורס״ תלוי מעל קונסולה עם גופי תאורה שולחניים מעולמות אחרים. יש נוכחות יפה של קולקציית Or Totem גם בחלון ראווה וגם מעל שולחן העבודה, זו קולקציה שעובדת באופן מאוד מוצלח ואנחנו עושים איתה מספר רב של פרויקטים ולקוחות מאוד אוהבים.

השילוב של טקסטורה תלת־ממדית עם תאורה היקפית ומראה פיסולי גורם לגוף תאורה להיות גם מרשים וגם פונקציונלי בו זמנית, וזה אתגר להגיע לזה, לא תמיד מצליחים אבל שואפים 🙂

יש גם עוד קולקציה חדשה בפיתוח, אבל עוד חזון למועד. וכמובן יש את הקלאסיקות כמו Knitted שתמיד שם

יובל: תגיד, איך אתה מרגיש שהטכנולוגיה משנה את האופן שבו אתה מעצב? מייצר? גם בינה מלאכותית וגם בכלל. מעניין אותי לשמוע פרספקטיבה של מישהו שבתחום כבר 15 שנה

אריאל: מבחינתי אפשר לשים נקודת מפנה ראשונה בסטודיו כשהכנסנו מדפסות תלת־ממד לשימוש יום־יומי, לא רק ליצירת דגמים אלא ליצירת המוצר עצמו. זה שינוי מחשבתי מבחינת מעצב: אתה נהיה מפעל קטן של עצמך וכל הפיתוח והמחשבה משתנים בהתאם.

בשלב מסוים כבר בתהליך הקונספט צצות מחשבות על אופן הייצור ואיך נוכל להשתמש בטכנולוגיה של ההדפסה לשימוש שלנו, וזה ללא ספק משפיע על תהליך הפיתוח – ובסופו של דבר על המראה, החומר, המבנה של גוף התאורה. בימים אלה ממש מרגישים את מהפכת הבינה המלאכותית מתרחשת, גם בסטודיו מבחינת תהליך של ייעול ניהולי ובירוקרטי, אבל לא פחות גם היכולת להוציא אימג׳ים והדמיות באופן מהיר וחסכוני, מהמחשה של קונספט ועד חומר שיווקי.

זה גיים צ׳יינג׳ר שקורה לנו מול העיניים וכדאי ללמוד ולהיעזר בו. תחום עיצוב המוצר תמיד השתמש בטכנולוגיה מההתחלה ובחן אותה, וגם עכשיו עם כל ההתפתחות של הבינה המלאכותית

יובל: אז אתה לא חושש למעמדך או למשרתך בשלב זה?

אריאל: יצירה ועשייה עם הידיים זה (עדיין) בידי המעצב, אני מתרגש כל פעם מחדש שאנחנו מפתחים מוצר חדש, ואם בינה מלאכותית רוצה קצת מהכיף, בשמחה ניקח את זה לעזרתנו

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שניפרד?

אריאל: שיהיה שלום, שמחה, שפע ויצירה לכולם, באמת, זה בסדר, מותר, ומוזמנים לבוא לבקר אותנו בסטודיו/שואורום/אטליה או כל מילה אחרת בסגנון, נשמח לארח