רצח ממבט ראשון: התעללות מנטלית בצופים וטוויסטים בכל פינה

מדי פעם בתקופה, ממש כמו זו, קם יוצר סרטים, לרוב כזה שפועל באופן עצמאי, ומפרגן לעולם יצירה חדשנית בצורת הפתעה גמורה – לצופים ולמבקרים כאחד (הי ושלום ל״ספרות זולה״). כזה בדיוק הוא ״רצח ממבט ראשון״, שעלה בשבוע שעבר לאקרנים בקול תרועה, ואזהרות מטרחנות מספוילרים.

לכאורה, ועל פי הפוסטר ומסע היח״צ שלו, מדובר בסרט מהזן הזניח, זה שעולה אל האקרנים בשלהי הקיץ הקולנועי, פינת הסתיו בואכה הסרטים המדשדשים של התקופה ומקושש את השקלים האחרונים מכיסם של הצופים. אבל רצה הגורל, ובתוספת הייפ קטן־גדול מתגובות נלהבות של הצופים, המבקרים – ובעיקר כתוצאה ממשפט אחד של סטיבן קינג המהולל כאילו זה איזשהו מדד לאיכות – היחס לסרט דל התקציב הזה (4 מיליון דולר) קצת יצא מפרופורציות.

בנוסף ל״המבקרים מהללים״, הסרט ממשיך לעורר ציפיות גדולות כשמסע הפרסום מפציר בצופים לא לגלות שום פרט לגביו. כל חשיפה של אחד כזה עלולה להרוס, ככל הנראה, את חוויית הצפייה בו.

הצפייה ב״רצח ממבט ראשון״, מסגירה את האמת: לא מומלץ לחשוף טו מאץ׳ פרטים על העלילה שלו ודווקא עדיף לצמצם במילים במחלקה הזו. בגדול – יש כאן סטוץ בין גבר לאישה אנונימיים – אחד לשנייה וגם לצופים.

רק לקראת סוף הסרט זהותם מתגלה, אבל לא באמת. הסטוץ המוזר הזה הולך ומסתבך, ובאיזשהו שלב השניים מתחילים לשחק בחתול ועכבר. ולא בקטע של משחק תפקידים להעלאת סף הריגוש המיני: יש כאן דם, הרבה מתח וערימת טוויסטים מכובדת ביותר.

וואלה, יש כאן יציאה אחושלוקי. ״רצח ממבט ראשון״ לגמרי מפתיע ולחלוטין עושה את העבודה שלשמה התכנס צוות ההפקה על הסט. הוא מותח, הוא סוחף בחלקים מסוימים, והשחקנים הראשיים שלו נהדרים. קייל גלנר (״סמייל״) AKA הגבר, אמין ביותר, אבל דווקא וילה פיצג׳רלד עוקפת אותו בסיבוב בתצוגת משחק מצוינת.

עד כה פיצג׳רלד שיחקה בתפקידים קטנים יחסית, ובשנים האחרונות עשתה את פריצת הדרך המשמעותית שלה ב״ריצ׳ר״, סדרת האקשן המצליחה של אמזון פריים וב״נפילת בית אשר״ המעולה של נטפליקס. ב״רצח ממבט ראשון״ פיצג׳רלד ממשיכה להרשים, ובמיוחד בחלקו האחרון.

ההייפ מוגזם. ״רצח ממבט ראשון״ לא מחדש יותר מדי בז׳אנר המותחן/אימה (לא ברור למה הוא מקוטלג כאימה). אין ספק שהבמאי ג׳יי טי מולנר, שאף כתב את התסריט, מצטיין בכל מה שקשור למבע קולנועי. אבל מקוריות? זה לא ממש המקרה

מנגד, וכי הגיע הרגע שבו שופכים מים קרים – ההייפ מוגזם. בואו, ״רצח ממבט ראשון״ לא מחדש יותר מדי בז׳אנר המותחן/אימה (תכלס, לא ברור למה הוא מקוטלג כאימה). אין ספק שהבמאי ג׳יי טי מולנר (״פושעים ומלאכים״) שאף כתב את התסריט, מצטיין בכל מה שקשור למבע קולנועי. אבל מקוריות? זה לא ממש המקרה.

במהלך הצפייה קשה להתעלם מההשפעה הגורפת שיש לקוונטין טרנטינו ירום הודו על מולנר. ״רצח ממבט ראשון״ מחולק לשישה פרקים שאינם מוצגים בסדר כרונולוגי, ובסופם יש אפילוג. בכל פרק מולנר חושף טפח אחר בסיפור ומשתמש במלאכת העריכה לטובת התעללות מנטלית בצופים וממטיר עליהם טוויסטים מכל פינה.

ההשפעה של טרנטינו בולטת בנוכחותה עם שוטים ופריימים מצולמים היטב. זאת בזכות עבודת סינמטוגרפיה מעולה של לא אחר מאשר ג׳ובאני ריביסי (שגם הפיק), שגילם בין היתר את אחיה של פיבי בופה ב״חברים״.

לצד עבודת עריכה מופלאה שלא משאירה לצופה מנוח, מולנר משתמש בפלטת צבעים ברורה עם דומיננטיות מובחנת של גוונים אדומים. לכל אורך 90 הדקות של ״רצח ממבט ראשון״, מולנר שותל עבור הצופים סימני אזהרה ממה שעתיד להגיע. יש כאן פסקול טוב והופעות קצרות וחמודות של אד ביגלי ג׳וניור וברברה הרשי (איזה ישן זה ברברה הרשי!).

אבל כשיושבים ומסכמים את כל המתמטיקה הקולנועית של ״רצח ממבט ראשון״ מבינים שבמקרה הנ״ל, השלם קטן מסך חלקיו. מצד אחד – יש כאן באמת עבודה קולנועית נהדרת. מולנר ליטרלי עבר על כל המבעים הקולנועיים בחוברת הקטנה שיש לו ביד (כנראה, צריך לבדוק את זה לעומק) וסימן וי על כל אחד ואחד מהם. אבל לא בחפיף – הוא באמת ביצע אותם טוב.

מצד שני, זה גורם ל״רצח ממבט ראשון״ להיראות יותר כמו תרגיל מוצלח בקורס קולנוע ולא באמת בתור סרט מקורי, מפתיע, מטורלל, גרנדיוזי או כל סופרלטיב אחר שנתנו לו. בסופו של דבר יש כאן תסריט סטנדרטי, שעל הדרך מולנר מנסה להשחיל לתוכו מסר פמיניסטי של האשמת קורבן עם קמצוץ של תרבות הביטול.

אבל זה כל כך אגבי וחסר חשיבות ולא מקבל טיפול ראוי באמת. בטוטאל, כל מה שיש ל״רצח ממבט ראשון״ להציע הוא טוויסט על טוויסט על טוויסט. וזה בסדר, כל עוד מורידים את רמות ההייפ. איך אמר פעם איש דגול? ״טוב טוויסט אחד ביד משני טוויסטים בים״.

אז האם ג׳יי טי מולנר הוא טרנטינו הבא? לא כדאי לסמוך על הקביעה הזו. אבל מה שבטוח הוא שיש כאן יוצר קולנועי מבטיח ומסקרן ביותר.

---

רצח ממבט ראשון
במאי: ג׳יי טי מולנר
ארצות הברית 2023, 96 דקות
3.5 כוכבים