״אל תוציא מילה״: קומדיית אימה ממש לא פסיכולוגית

בריכת הדמיון, המעוף והיצירתיות ההוליוודית מחקה את ים המלח. היא לאט לאט מתייבשת ונעלמת עד שבסוף נישאר רק עם סרטים של יורגוס לנתימוס, השם יעזור לנו. רמת הרדידות הגיעה למצב נוראי שבו בחודש אחד עולים אל האקרנים שני חידושים לסרטים זרים ולא כל כך ישנים.

הראשון הוא ״שקר גאוני״ הבינוני המבוסס על סרט תאילנדי כמעט אלמוני מ־2017, והשני הוא ״אל תוציא מילה״, חידוש אמריקאי, עם הכוכבים והפסים האדומים לבנים, לסרט דני בעל אותו השם משנת 2022.

״אל תוציא מילה״ האירופאי, שביים כריסטיאן טפדרופ (שגם כתב את התסריט יחד עם אחיו), היה כל מה שקולנוע הוליוודי מתקתק לא יכול להיות לעולם: מזעזע, אסתטי, מחריד ביופיו, ובעל אמירה נוקבת על הנימוס האירופאי והתקינות הפוליטית המוגזמים של תושבי היבשת הקלאסית.

הסרט המטלטל בעל הסוף הטראגי הוקרן בפסטיבל סאנדנס ועורר הדים. הטוויסט בסופו ושבירת כל מוסכמה אפשרית של מותחן אימה פסיכולוגי הצליחו ליצור אימפקט שנחרט עמוק בזיכרון ונתן בוקס כואב לבטן הרכה. הדיבור סביב הסרט הביא את ג׳יימס ווטקינס, שביים בין השאר את ״האישה בשחור״ (2012), לעבד את הסיפור האפל הזה למסך הכסף האמריקאי, והתוצאה בהתאם – מסורסת ובידורית נטו, בלי שום ניסיון לייצר אימפקט דומה לקודמו.

הסרט כולו מלווה באווירה מטרידה ומלחיצה עד לסופו, שם מגיע לשיא עם פוטנציאל לסגירה יפה ואלימה, אבל צונח צניחה חופשית למטה וניצל רק בזכות משחקו המופלא של ג׳יימס מק׳אבוי כרוצח סדיסט, פסיכוטי וקצת בדרן

הגרסה האמריקאית חופפת ברובה למקבילתה הדנית. בן ולואיז דלטון (סקוט מק׳ניירי ומקנזי דייוויס) ובתם אגנס מבלים בסתלבט באיטליה. שם הם פוגשים את פאדי (ג׳יימס מק׳אבוי), קיארה ובנם אנט, המתקשה לתקשר כי הוא נולד עם לשון קטנה. אך האמת מחרידה הרבה יותר. פאדי הוא הגבר שבן היה רוצה להיות, אבל אין לו את התכונות המספקות.

למראית עין, פאדי כריזמטי, דומיננטי וגבר אלפא מסוקס ובנוי לתלפיות. בן הוא איש רזה, עדין נפש ודי שקוף – בעיקר מול אשתו. שתי המשפחות מתיידדות ופאדי מזמין את בן ולואיז לסוף שבוע של כיף ומשחקים בחווה שלו בצד הכפרי של אנגליה.

אבל סוף השבוע הזה הוא בדיוק ההיפך מההגדרה של כיף, והמשחקים הם קצת יותר מסוכנים. ככל שעובר הזמן הזוג המארח מתנהג באופן מוזר וחריג. הסרט כולו מלווה באווירה מטרידה ומלחיצה עד לסופו, שם הוא מגיע לשיא עם המון פוטנציאל לסגירה יפה ואלימה מאוד, אבל צונח צניחה חופשית למטה וניצל רק בזכות משחקו המופלא של ג׳יימס מק׳אבוי כרוצח סדיסט, פסיכוטי וקצת בדרן.

על הפוסטר של ״אל תוציא מילה״ צריך להיות כתוב באותיות גרפיטי ענק ״ג׳יימס מק׳אבוי היה כאן!״. אמנם פרצופו של הסקוטי החביב מרוח על תמונת קידום המכירות של הסרט, אבל עד שלא צופים בו, לא מבינים עד כמה הסרט הזה שלו ורק שלו.

יש בו תצוגת תכלית קריפית וקרינג׳ית של מק׳אבוי, מהדקה הראשונה ועד לאחרונה. ההופעה הזו מספיקה כדי לכסות על בעיות רבות שיש ל״אל תוציא מילה״, לרבות גיבוריו הכאילו ראשיים והשטוחים להחריד. זה מצטרף לאווירה המטרידה־לייט ביותר שהוא מציע לעומת הסרט המקורי.

ווטקינס החדיר לתוך התסריט, לכל שוט ולכל פריים, ובעיקר לאלו שמק׳אבוי מככב בהם (כולם בערך) מאות אלפי מיליליטרים של אדרנלין, אקסטזי או כל סם מעורר אחר. למרות שברוב דקותיו לא קורים יותר מדי דברים משמעותיים, ״אל תוציא מילה״ הוא סרט בפול פאוור.

קלישאות שחוקות של הז׳אנר

ווטקינס חוטא גם בהשטחת הסיפור המקורי והופך אותו מדרמת אימה פסיכולוגית שמפעילה את גלגלי השיניים במוח, לקומדיית אימה ממש לא פסיכולוגית. הוא עושה שימוש נרחב בגגים קטנים, בדיחות והומור בצורת שירים מהאייטיז (שלום ללהקת הבאנגלס המושלמת). זה חמוד, אבל מעקר את הסרט מאימתו והופך אותו ליותר ממתק ממותק וקצת מלחיץ, ופחות לסרט שחודר לנשמה ומעיק עליה.

הבמאי גם לא מתבייש לשחק עם קלישאות שחוקות של הז׳אנר, ולפעמים גם לזרוק אותן מהחלון. כך בן, אב המשפחה המתארחת והמוקסם עד מעל לראש מפאדי (ואי אפשר להאשים אותו), לא באמת מתפתח ונשאר באותה הפוזיציה במשך כל הסרט.

סקוט מק׳ניירי (״קרוקודייל לייל״) עושה עבודה סבירה בתור גבר חלש וחסר יכולות פיזיות או רגשיות, אבל הוא מתקשה להרשים כשמק׳אבוי עושה כל מה שהוא רוצה על הסט. לצדו של מק׳ניירי, מקנזי דייוויס (״ואז הגיעה טלי״) היא בסדר גמור, אבל גם כאן לא נרשמת הופעה בלתי נשכחת כי נו, מק׳אבוי.

מערכת היחסים בין בני הזוג, שמקבלת כאן במה רחבה יותר, אינה מטופלת כראוי ומדי פעם עולים אזכורים על החתול השחור שעבר ביניהם, אבל יחד עם שטיקים נוספים, זה מרגיש כמו עוד מניירה הוליוודית טיפוסית להחדרת דרמה חיוורת ולא מעניינת.

זה קל מאוד לרדת על ״אל תוציא מילה״. קודם כל כי מדובר ברימייק, מילה שעם הזמן הפכה לאות קלון על מצחם של היוצרים. שנית, הוא רימייק לסרט קשה ביותר, וקשה לא לערוך השוואה בין שני הסרטים. סביר להניח שחובבי המקור הדני יגיבו בבוז לסרט של ווטקינס. ומי שלא, יקנה כרטיס, יגיע, יצפה ובמינימום ייהנה מהופעה נהדרת ביותר של ג׳יימס מק׳אבוי. ובכל זאת, הצפייה במקור מומלצת ללא כל קשר לכל מה שנכתב כאן. הוא באמת סרט חזק.

״אל תוציא מילה״ הוא בסך הכל סרט טוב, שחלקיו הקטנים והלא שווים מצטברים לכדי שלם גדול שמתפקד סבבה בסך הכל. זה לא סרט נפלא, לא כזה מדהים ובטוח לא כזה שמותיר את הצופים עם שאלות ותהיות בסופו. באים, נלחצים, צוחקים, הולכים. ואיזה ג׳יימס מק׳אבוי אינעל העולם הקולנוע.

---

אל תוציא מילה
בימוי: ג׳יימס ווטקינס
110 דקות; ארצות הברית, 2024
3 כוכבים