מגלים אוצרות // שלומית אורן ולילך שמול (DuArt)

הפעם הראשונה

האמנות תמיד היתה בליבנו ותפסה חלק משמעותי בחיינו, אבל במשך שנים לא היתה במוקד המקצועי שלנו. שלומית מגיעה מעולם הפיננסים, ואחרי 15 שנות עבודה בקרן גידור בחרה ללמוד תואר שני בלונדון ב־Art Business.

לילך עבדה בחברות הייטק שונות בתפקידי שיווק ואחר כך פתחה חברה לעיצוב. לימודי התואר השני באמנות בינתחומית הבהירו לה שעתידה בעולם האמנות. החיבור הראשוני בינינו קרה בתקופת הקורונה, כשמצאנו מכנה משותף רחב על בסיס הקישור בין עולמות האמנות והעסקים.

התערוכה הראשונה שאצרנו הייתה אירוע התרמה בבית של ג׳ודי ניר מוזס עבור עמותת ״המלאכים של שניר״, שמסייעת לנזקקים בתחומים שונים. בין היתר השתתפו בתערוכה חן שיש, רוני יופה, בינסקי, דורון וולף, שי אזולאי ועוד רבים אחרים. הרעיון נולד מהחיבור של ג׳ודי לעמותה, ורצינו להשתמש באמנות ככלי לגיוס כספים למטרות חשובות כמו סלי מזון לנזקקים. זו היתה תערוכה לערב אחד אבל למדנו ממנה רבות ולשמחתנו גויסו בה גם סכומים משמעותיים.

התחנה האחרונה

התערוכה השמש לא עמד דום נולדה משיתוף פעולה בין לימור ליבנה ובני גנץ, שניהם תושבי קיבוץ יד מרדכי, תחת החזון של השבת היצירה והתרבות לאזור העוטף שנפגע קשות במלחמה. בתערוכה בחרנו לחבר את אמני העוטף עם אמנים ישראלים מהארץ והעולם כאות לסולידריות.

זו התערוכה הראשונה בקנה מידה כזה שמוצגת בנגב המערבי, ועצם קיומה מהווה תוקף להמשכיות החיים ותקומה. חלל התערוכה הוא המבנה ההיסטורי של נגריית הקיבוץ – מבנה בן כ־70 שנה בעל גג עץ מרהיב שכולו עשוי חלונות. האתגר הזה, של היעדר קירות מצד אחד, והרצון שלנו להשאיר את החלל היפהפה הזה פתוח מצד שני, הוביל אותנו להצבת היצירות על גבי לוחות זכוכית הנטועים בקוביות בטון, ממש כפי שמציג האוצר אדריאנו פדרוסה בביאנלה הנוכחית בוונציה.

״השמש לא עמד דום״ היא תערוכה המחברת את כל קצוות הארץ וכוללת עבודות במדיומים שונים, חלקן מוצגות כאן לראשונה, שמשקפות את המורכבות של התקופה לצד הרצון ליצירת עתיד טוב יותר.

האתגר של היעדר קירות מצד אחד, והרצון שלנו להשאיר את החלל היפהפהש פתוח מצד שני, הוביל אותנו להצבת היצירות על גבי לוחות זכוכית הנטועים בקוביות בטון, ממש כפי שמציג האוצר אדריאנו פדרוסה בביאנלה הנוכחית בוונציה

מכל מלמדיי השכלתי

עבור שתינו הביאנלה לאמנות בוונציה היא מוקד חשוב ומעורר השראה. עבור לילך, הביאנלה לפני שנתיים באוצרותה של צ׳צ׳יליה אלמאני היתה אבן דרך. היא התרשמה מהעבודות יוצאות הדופן והגישה האוצרותית החדשנית. תערוכה זו הציבה אתגר מרתק. היא חקרה את גבולות המדיום והשפה האמנותית, וגרמה לקהל לחוות את האמנות באופן פעיל.

עבור שלומית, הביאנלה בונציה לפני ארבע שנים, שנאצרה על ידי ראלף רוגוף, שאחרי עשייתו עקבה כמנהל ההייוורד גלרי בלונדון, היתה שיעור באיך לספר סיפור דרך תערוכת אמנות רבת רבדים. למדנו את החשיבות של יצירת מרחבים שמזמינים שאלות ודיונים, וכן את ההשפעה האדירה של עיצוב החלל על חוויית הצופה. זה היה שיעור משמעותי באיך להנגיש תערוכה בצורה שמפעילה את כל החושים ויוצרת חוויה מרובת רבדים.

תערוכת החלומות

תערוכת החלומות של לילך עוסקת בנושא של חיבור בין תרבויות ומסורות, ומתמקדת בייצוגים אמנותיים של קהילות מרחבי העולם. היא מדמיינת אותה בחלל עצום ופתוח, אולי במבנה היסטורי שמסמל חיבור בין ישן לחדש, כמו מוזיאון בטבע או מבנה תעשייתי ישן שעבר הסבה. מבחינת האמנים, היא היתה רוצה לעבוד עם אמנים מקומיים ובינלאומיים, שהעבודות שלהם עוסקות בזהות, זיכרון וחוויות אנושיות קולקטיביות.

החזון שלה לתערוכה הזו הוא ליצור חוויה שקהל יוכל להתהלך בתוכה, תוך כדי חקירה של מדיומים שונים – מיצבים, וידאו, פרפורמנס ואמנות דיגיטלית. התקציב לחלום הזה יאפשר להזמין אמנים מכל העולם ליצור עבודות ייחודיות במיוחד לתערוכה, עם דגש על יצירת דיאלוג בין עבר, הווה ועתיד. היא רואה את התערוכה הזו כמקום שמחבר בין תרבויות שונות ומציג את החיבורים והקונפליקטים שכולנו חווים בעולם המודרני.

לשלומית יש חלום לאצור תערוכת יחיד גדולה לאמן האיטלקי פאביו מאורי – אמן שבצעירותו השתייך לתנועת הנוער של מוסוליני אבל בתום מלחמת העולם השנייה, כשהתחוור לו מה קרה, עבר התמוטטות עצבים קשה ומאז החל ליצור עבודות מיצב ומיצג העוסקות בזוועות המלחמה ובפאשיזם.

מאורי עצמו כבר לא בין החיים, אבל הסטודיו שלו ברומא פעיל ועוסק בהצגת היצירות שלו בכל רחבי העולם. למרות ההכרה הבינלאומית, למאורי היה חלום להציג במוזיאון ישראל, כמעין סגירת מעגל, ושלומית חשה שזו תערוכה שחשוב שישראלים יראו.

בקרוב אצלך

התערוכה הבאה שאנחנו עובדות עליה שונה מאוד מזו הנוכחית. זו תהיה תערוכת יחיד של אמנית מוכרת ומנוסה, שאנחנו מעריכות מאוד. העבודה איתה כוללת ליווי צמוד מהפקת העבודות, משלב הקונספט ועד לשלב המימוש, כך שהפרויקט הזה מרגש אותנו במיוחד. אנחנו שואפות להביא לידי ביטוי את הייחודיות שלה תוך מתן דגש על הקול האישי שלה בתערוכה, ומצפות לחשוף את הקהל ליצירות המשמעותיות שהיא יוצרת.