״המתמחה״: העולם החופשי מעולם לא נראה רע יותר

אל תתנו לשמו של הסרט הביוגרפי על דונאלד טראמפ, ״המתמחה״, לתעתע בכם. הוא אמנם קורץ לאחת הסיבות שטראמפ התפרסם – סדרת הריאליטי באותו השם משנת 2014, שהציתה את הספק מוכרות ספק פופולריות שלו, מעט לפני שהפך לאחת הדמויות הפוליטיות המשונות והשנויות במחלוקת, בארצות הברית בפרט ובפוליטיקה בכלל. אבל בסרט יש הרבה יותר מסדרת ריאליטי תחרותית: מדובר בדרמה ססגונית המבקשת לשרטט דיוקן מטריד של מי שיהפוך לאדם החזק בעולם ולאינספור בדיחות רשת.

סבסטיאן סטן מגלם את דונאלד טראמפ הצעיר והרעב. השנים הן שנות ה־70 וה־80. המקום הוא ניו יורק, באחת מתקופות השפל הכלכלי והחברתי שלה. במרכז, מערכת היחסים של טראמפ בתחילת דרכו עם עורך הדין הנכלולי, רוי כהן (ג׳רמי סטרונג). טראמפ הצעיר הוא רק ״בן של״, איש עסקים צעיר, רעב ושאפתני.

כהן הוא עורך דין ממולח, רודף כוח שמבין את חוקי המשחק. הוא מוביל את תלמידו בצעדיו הראשונים ולוקח אותו למסע חניכה אפל לתוך העסקים והפוליטיקה. הבמאי עלי עבאסי משתמש במערכת היחסים הזו כסיפור פרנקנשטיין פוליטי שיצר את הדמות הכל כך אקסצנטרית ושנויה במחלוקת.

הייצוג של טראמפ זוכה למורכבות הולמת, בעיקר בזכות הכתיבה האמינה והאופן שבו היא משקפת בצורה עדינה ומפורטת כיצד זרעי המגלומניה והאקסצנטריות בצבצו באותם שנים. אבל לא פחות מכך, בזכות תצוגת המשחק של סטן. זו בחירה לא מובנת מאליה לתפקיד, שכן הוא ידוע בזכות תפקידים מסוג אחר (כמו באקי בארנס בסרטי מארוול), בעיקר פרוטגוניסטים. ב״המתמחה״ סטן לא רק מראה כי מנעד כישורי המשחק שלו רחבים יותר, אלא כי הוא יודע לתת משחק הראוי למועמדות לאוסקר.

הוא לא היחיד שראוי להכרה בתפקידו; גם סטרונג בתפקיד כהן נותן הופעה משובחת. שניהם ביחד עושים בית ספר למשחק. הם מייצגים את מערכת היחסים באופן מרובד, מלא בסאבטקסט הנוגע לכוח, למיניות וגבריות רעילה; אבל הם גם נותנים מקום למורכבויות, חולשות ואעז להגיד – גם אנושיות. טראמפ למד מכהן כיצד לתמרן, להפנט, לנצל, כל הדרך למעלה. לבסוף, הגולם קם על יוצרו.

עבאסי בוחר להתחשבן עם טראמפ בצורה אישית מאוד: סצנת אונס מחרידה, מעשים של ניצול, שימוש בסמים, סחיטה, אובססיה לנראות חיצונית, שירותי מין ועוד. המסר ברור – זה האדם שינהל (וניהל) את ארצות הברית. אבוי

מלבד המשחק הנהדר (וראוי להזכיר בהקשר זה גם את הופעתה של מריה בקלובה כאיוונה טראמפ) והאופן שבו נרקמת מערכת היחסים בין שני אישים תאווי כוח, ״המתמחה״ מתהדר בפואטיקה קולנועית נועזת. פואטיקה שאינה חוששת לפרוץ את המוסכמה הז׳אנרית ולייחד אותו לעומת הסרט הביוגרפי הסטנדרטי.

וזה ניכר באסתטיקה: הצילום מחוספס, אפל, מזכיר במכוון עשייה תיעודית, כאוטית. הצילום משרה את תחושת האקראיות ששירתה את טראמפ. בו בזמן, זה כמו לצפות בתאונת רכבת שהסוף בה ידוע מראש – טיטאניק פוליטי.

אלא שהקרחון הוא טראמפ והספינה היא המצב החברתי של האומה האמריקאית. מלבד המטען הסמלי הטמון באמצעי המבע, נוצרת חווית צפייה אותנטית. הסרט לא רק נראה כאילו הוא מספר על שנות ה־80, אלא גם ככזה שצולם באותה התקופה.

כצפוי, יש בסרט אמירה ביקורתית נוקבת הן על טראמפ והן על מה שהוא מייצג בימין הפוליטי. אבל עבאסי בוחר להתחשבן עם טראמפ בצורה אישית מאוד: סצנת אונס מחרידה, מעשים של ניצול, שימוש בסמים, סחיטה, אובססיה לנראות חיצונית, שירותי מין ועוד. הכל עטוף ברציונליזציה והצטדקות. המסר ברור – זה האדם שינהל (וניהל) את ארצות הברית. אבוי.

עם זאת, יש עודפות מסוימות במספר ההתייחסויות והאזכורים המנסים לקשור בין טראמפ הצעיר למה שיהפוך להיות 40 שנה לאחר מכן – מכונה המייצרת ספקטקל אחר ספקטקל בחדשות. זה בולט בתנועות הידיים, במניירות, בסלוגנים כמו ״לעשות את אמריקה גדולה שוב״. כאילו עבאסי מתעקש להזכיר לנו שהכל קשור, ואולי גם שהכל היה צפוי.

לסיכום, זה לא רק סרט חשוב על פרסונה פוליטית שאין אדם שלא מכיר. זה גם סרט שמחטט בעבר על מנת לנסות למצוא סיבה להווה, מוזר ואבסורדי ככל שיהיה. זה הווה שבו דמות אניגמטית, קיצונית ושנויה במחלוקת רצה לנשיאות ארצות הברית בפעם השלישית. אחרי צפייה ב״המתמחה״, העולם החופשי מעולם לא נראה רע יותר.

---

המתמחה
בימוי: עלי עבאסי
123 דקות; ארצות הברית, 2024
4.5 כוכבים