השמש של עילי: תערוכה לזכרו של עילי ברעם ז״ל

עילי ברעם ז״ל היה בן 27 כשנרצח ב־7 באוקטובר 2023 במסיבת הנובה. ברעם, בחור צעיר ומלא חיים, הותיר חותם של אור ואהבה על כל מי שפגש. תערוכה חדשה שתיפתח ב־13.11 בטרמינל עיצוב בת ים, תכלול יצירות של כ־30 אמנים ומעצבים, שהוזמנו ליצור בהשראת דמותו הייחודית.

העבודות בתערוכה, שנולדה משיתוף פעולה ראשון עם עמותת ״הצבעים של עילי״ שנוסדה להנצחתו, משקפות את חייו של ברעם, פועלו ואהבתו לחיים. זאת, בשאיפה להמשיך להקרין את חומו ואורו, לשתף בתחושת האחדות והאהבה שיצר סביבו, ולהוות השראה לקהל המבקרים.

״עילי היה אדם מלא באור ואהבה״, משתפים עדיטל זוארץ ועמוס ברעם, הוריו של עילי. ״השמש, כמו עילי, מקרינה את חומה לכל עבר. אנחנו מרגישים שעילי ממשיך להקרין את אורו דרך התערוכה הזו, שמחברת בין כל הצבעים והאנרגיות שלו.

״הכאב גדול, אבל באמצעות התערוכה אנחנו מצליחים לזכור אותו לא רק דרך הגעגוע, אלא גם דרך החיוך שלו, האהבה שהפיץ והאור שהשאיר. הוא היה אדם שידע להעניק מעצמו, ואנו מקווים שהאמנות המוצגת כאן תיגע בלבבות ותשאיר חותם של זיכרון מלא באהבה, כמו עילי עצמו״.

אילנה כרמלי לנר, אוצרת התערוכה: ״בתקופה המאתגרת הזו, אנו שואפים לתת אצלנו השנה מקום לתערוכות מחבקות ומחזקות שמנכיחות את זכר הנרצחים והנופלים. התערוכה החלה בקול קורא פתוח למעצבים ואמנים, במטרה לתת במה מתוך התבוננות עמוקה בסיטואציה מורכבת של אובדן והמשכיות. שפע היצירות שהתקבלו אפשרו לוועדה לבחור מקבץ מדויק שמשקף חיבור בין האמנים, לרוח התקופה ולדמותו של עילי ז״ל״.

---

שרון מס | מעבר לאופק

העבודה מבטאת את הרוח החופשית של עילי, יחד עם אהבתו הייחודית לקרח ולאמבטיות הקרח, שבהן היה מלווה תמיד בברווז הצהוב שהפך לסמל שליווה אותו במסע זה. הברווז הלבן שבתמונה מרחף לעבר עולם צבעוני לצד הקרח המופיע ברקע, המסמל את הרוגע והכוח הפנימי שעילי מצא במפגש עם הטבע הקר.

הצבעים הרכים מסביב מייצגים את רבדי נשמתו העמוקים והשפעתו על הסובבים אותו. כמו הברווז שממשיך לעוף מעבר לאופק, כך גם עילי הותיר אחריו חותם של אור, תקווה ואהבה פשוטה, המעוררת השראה גדולה בכל מי שהכיר אותו.

---

טלי איכנולד־דביר | לא שחור

מאז ה־7 באוקטובר מצאתי את עצמי מפסלת סוכריות בצבעים, כאילו מנסה לנטרל את השחור המר שפלש לחיינו. מסיבת הנובה היא ערימה גדושה של חיים, שמחה, צבעוניות, ורב־גוניות, וכך גם משתתפיה. מה להם ולשחור שארב להם? כלום. היפוך גמור.

ככה בדיוק עילי ניבט אלי מהתמונות. סוכריה אהובה, מלאת חיות וצבע. למרות שלכל סוכריה יש את הצבע, הגודל וכל אחת מהן מפוסלת ידנית ולכן אין סוכריה זהה לחברתה, בחרתי לערום אותן בערימה אחת גדולה של חיים וגורל משותף.

---

מור טישלר | קלייטי Clytie

העבודה נוצרה במקור בהשראה מסיפור המיתולוגיה היוונית אודות נימפת המים קלייטי (Clytie) היפה, שהתאהבה באל השמש, אפולו, מסונוורת מאורו המהפנט. על אף שלא השיב לה אהבה, המשיכה להפנות את מבטה אל על, מחפשת את מרכבתו החולפת בשמיים. בחלוף הזמן, החלה קלייטי לנטוע שורשים, והפכה לחמנייה, פניה תמיד לכיוון השמש.

על אף שלא זכיתי להכיר את עילי באופן אישי, עבורי העבודה מסמלת אותו באופן כפול: הוא מגלם את דמויותיהם של אפולו וקלייטי יחד. מחד, לנצח ימשיך לזהור עלינו מלמעלה, ממש כמו השמש, ומאידך, התאחד מחדש עם הטבע והאדמה, כפרח עד.

---

---

נגה חיטרון | נשימה

הכי חשוב לנשום. החוט השזור עובר מצד לצד, מלמעלה למטה וחוזר חלילה. הוא לא עוצר. לעבודה אין התחלה או סוף, אין לה מנח אחד.

העבודה מציגה את החוסן של חומר הבסיס – עץ טבעי שנחרט ידנית לצורה שברירית אך יציבה, האריגה העוטפת את ליבו של האובייקט מייצרת רובד נוסף שמזכיר לנו כמה חוזק יש לרבים אל מול היחיד. טכניקת האריגה מבוססת על טכניקת אריגת תחרה הנקראת תחרת השמש ומקורה בדרום אמריקה.

---

שרה קורי | Forever Alive

עילי, זו הדרך שלי להשאיר את מה שהיה רק שלנו ביחד לנצח, הקעקוע שעשיתי לך כשהיינו בני 18. זה מרגיש כל כך מזמן. אני מנסה כבר במשך שבוע להיזכר מה המשמעות של האיור הזה. כל מה שאני זוכרת הוא שרצית איש רציני עם חליפה – שהראש שלו הוא סחלב.

במשך הזמן שקעקעתי את השחזור הזה, הבנתי שהדימוי הוא משהו שכל כך מתאים לך, לקחתי את זה לפרשנות שלי: העולם כל כך רציני תמיד, אבל אתה רואה את הדברים אחרת, תמיד לאופן החיובי, המצחיק, היפה.

עילי, לנצח אח שלנו, עם הזקן הג׳ינג׳י והלחיים שנהיות אדומות כמו דמות מצויירת בשנייה שאתה כועס או לחוץ או מתרגש. ככה אני זוכרת אותך, כזה ליצן שתמיד מצחיק, תמיד חייב פוקוס, להתבלט ולהישמע. עוד מאז בית הספר. כל מה שנשאר הוא להודות לך על הזיכרון המתוק, להודות לך על שלימדת אותי איך לנשום, וכמובן להודות לך על משפחה חדשה שהענקת לי.

---

שי־לי קלינגר | Ilai Baram Floats

העבודה מתמקדת בברווז הגומי של אמבטיות הקרח שאותן הדריך בהתמדה ותשוקה, והשרביט של אלבוס דמבלדור שמקועקעת על ידו של עילי. דמבלדור צוטט על קברו של עילי: ״אל תרחם על המתים, רחם על החיים, ומעל הכל, על אלו שחיים בלי אהבה״. עילי, תנוח, תצוף, תרחף מעלינו.

---

דניאל פלדהקר | הריבוע הכחול

בשנים האחרונות אני מתמקדת ביצירת מיצבים תלויי־מקום, אוביקטים פיסוליים ועבודות המשלבות וידאו, צילום ותאורה, תוך שימוש בחומרים ובחפצים זמינים הלקוחים מאפרוריות שגרת היום־יום המשרדית והפונקציונלית. בעבודה שלי התייחסתי למושגים הקשורים לאקראיות, לטריטוריות מגודרות או למקלטים ארעיים בהקשר של סוגיות כלל עולמיות בוערות הנוגעות לעתיד כדור הארץ ושלמותו. אני משתמשת בחומרים תעשייתיים כגון פרספקס, יריעות פי.וי.סי, פוליאוריטן, פיברגלס, נורות פלורסנט ולד ורדי מייד נוספים.

---

אורי רביד | ברווז בטון לעילי

בשבעה בנובמבר 2023 פנתה אלי חמדה, דודתו של עילי ז״ל. היא סיפרה לי על עילי ועל אמבטיות הקרח, על השמחה, האושר והחוזק שהיה מפיץ בכל מקום. היא רצתה להנציח את כל זה במצבה שלו שמכוסה חלוקי נחל לבנים כמו הקרח באמבטיות.

לא הייתה שאלה בכלל, ברווזי הבטון שמכסים את המצבה של עילי נעשו כדי שימשיכו לצוף בקרח ביחד איתו. בעוד שבמצבה הברווזים צהובים, כאן הם לבנים – טהורים וחסרי דאגות. לפעמים יש פרויקט שלמרות שהוא לא שגרתי הוא חזק ומחייב, הוא שואב וצף חזרה.

---

שמש – SUN
אוצרת: אילנה כרמלי לנר
טרמינל עיצוב בת ים
פתיחה: 13.11; נעילה: 7.12