הרשימה המשותפת // 7.11.24

תמר נסים בגלריה אינדי

״מלא יסורים העולם כולו״, תערוכת יחיד לתמר נסים, תפתח הערב (7.11) בגלריה אינדי (אוצרת: קרן זלץ), ובמרכזה דמותה של גליקל בת לייב ויצירתה הספרותית־היסטורית שנכתבה בגרמניה בשלהי המאה ה־17. נסים מחייה באמצעות פעולות פרפורמטיביות מצולמות את סיפוריה של גליקל, שאותם השאירה כצוואה דתית ומוסרית עבור ילדיה לאחר מותה.

נסים מצלמת בבית הקברות היהודי באלטונה־המבורג, העיר שבה התגוררה גליקל, ומתמקדת עם עדשת המצלמה באותיות העבריות, בסמלים החקוקים באבן ובאורנמנטים שמקשטים את המצבות הישנות. האותיות העבריות, המגלמות לפי המיסטיקה היהודית את הכוחות הקוסמיים של האנושות, עוברות כחוט השני בכל העבודות בתערוכה.

---

יעל סרלין וליאב מזרחי במפעל

שתי תערוכות מוצגות בגלריה של המפעל בירושלים (אוצרת: אביטל וכסלר). הראשונה, ״נדוניה״ של יעל סרלין שבה עקבות של סיפור סמוי מסתתרות מאחורי הדפסות ענק של חומרי ארכיון שמשלבים זמנים, דתות ומסורות. במרחב הצילומי־אדריכלי שהיא יוצרת נפגשים האינטימי והביתי, הבדיוני וההיסטורי, האישי והאתנוגרפי, כלה צעירה וקהל רחב, כל אלה יחד מתבררים כחידה מסועפת ומרובדת שבוחנת את היחס שבין טקס זיכרון וחיים.

השנייה, ״מחזיק ברכה״ של ליאב מזרחי, שבה הוא מציע התבוננות מחודשת בבית סראפים שבו שוכן המפעל כבתל ארכיאולוגי. במהלך מורכב של בניה, גריעה, שבירה וסימון בהווה, במתח שבין הכוח היוצר למשחית, הוא חושף שכבות עבר של המבנה, בוחן את ההיסטוריה של הברכה והקללה, מברר ומכייר, איך ומתי נולד כלי מחזיק ברכה, ומה אפשר לעשות עם השברים.

---

ויקטוריה בגלריה מוסררה

״ויקטוריה״, תערוכה קבוצתית בהשראת ספרו של סמי מיכאל, תפתח מחר (8.11) בגלריה של בית הספר מוסררה בירושלים (אוצרת: רווית הררי), במסגרת ״פוטופואטיקה״ – מיזם בן 13 שנים המחבר בין אמנות להגות. ויקטוריה, גיבורת ספרו של סמי מיכאל (1993), נולדה בראשית המאה ה־20 ברובע היהודי של בגדד. נתיב חייה הפתלתל הוביל אותה לחיי רווחה מודרניים, כשהיא האם החזקה והגדולה של משפחה ישראלית ענפה, מוערכת ומוקפת באהבה.

התערוכה שנוצרה בהשראת הספר, מבקשת לבחון את יצירתן של אמניות ישראליות עכשוויות, הפועלות ויוצרות בחברות שמרניות המזוהות כפטריארכליות, תוך שהן חותרות תחת מוסכמות הקשורות בזהות נשית מסורתית ובתפקידים הכרוכים בה. האמניות בתערוכה – רובן נשים – מבטאות בעבודותיהן את החיפוש אחר ביטוי אישי ואת דרכן למצוא ולהשמיע קול פרטי, יצירתי ומובחן בתוך סביבה גברית משתיקה.

---

סימון אדג׳יאשווילי בגלריה רוטשילד

״חדר נשכח״, תערוכת יחיד לסימון אדג׳יאשווילי מוצגת בגלריה רוטשילד אמנות ובה 24 ציורים חדשים שיצר האמן בשנה החולפת. אדג׳יאשווילי חוקר ומצייר כבר שנים את פנים הבית שלו. תוך שהוא מכוון את המבט אל השגרתי והיומיומי, הוא חודר את גבולות הזמן והמקום.

מראות מוכרים של סביבות מגורים, חללי דירות ריקות, חדרים דוממים ורהיטים מפוזרים. דלתות, מראות, חלונות ומסדרונות המשמשים מעברים מאפשרים לאור הבוהק לשקף ולהציף מרחבים של זיכרון, מציאות או דמיון.

---

---

אוספים / קרמיקה ישראלית בבית בנימיני

תערוכת המכירה ״אוספים / קרמיקה ישראלית״ תפתח הערב (7.11) בבית בנימיני (אוצרת: רוית לצר), ותציג מגוון עבודות של אמנים, קדרים ומעצבים קרמיים ישראלים. מטרת התערוכה היא עידוד רכישה ואספנות של קרמיקה ישראלית איכותית, ויוצגו בה עבודות שונות באופיין ושפתן – מעבודות שימושיות כספלים, כדים וקערות, דרך פיסול פיגורטיבי ריאליסטי ומופשט ועד עבודות קיר.

העבודות בתערוכה משקפות את איכותו של שדה הקרמיקה הישראלי ונוצרו על ידי טובי היוצרות והיוצרים בחומר הקרמי בישראל, מבוגרי אקדמיות לאמנות, עיצוב קרמי ועיצוב תעשייתי ועד אמני ואמניות חומר הפועלים ומציגים מזה שנים בישראל ובעולם. התערוכה תוצג במשך עשרה ימים ותאפשר דיאלוג ומסע חומרי משותף לאספנים, לאוהבי החומר הקרמי וליוצרים.

---

נעמי צוקר וטטיאנה יעקובלב בגלריה קוביה 6

״פרוות נעלמות״, תערוכה משותפת לנעמי צוקר וטטיאנה יעקובלב, תפתח מחר (8.11) בגלריה קוביה 6 (אוצרת: רותי שגיא) ובה יציגו דיאלוג בין ציור למדיית הצילום. התערוכה נוצרה מתוך שיתוף פעולה בין תלמידה למורה שהתגלגל לידידות ולעשייה משותפת. צוקר (ילידת 1944), שגדלה בירושלים ויעקובלב (ילידת 1986) שגדלה בבלרוס, גילו רק לאחר תקופה ארוכה של קשר, שהן חולקות משהו משותף המחובר לזיכרונות הילדות של שתיהן – פרוות.

צוקר עוסקת בטקסטורות של פרוות – ציורי קיר גדולי ממדים עשויים זפת לצד סדרת ציורי האקריליק, במשיכות מכחול מעורפלות, רכות וכמעט נעלמות. בסדרה נוספת בתערוכה, מוצגים רישומי עיפרון שבהם עובר הקשר בין האישה לחיה ולפרווה. יעקובלב מציגה בסדרת הצילומים שלה בתערוכה את נעמי מורתה, ברגישות רבת עוצמה ובטכניקת צילום מורכבת וייחודית. הצילומים מוקרנים על קירות הגלריה והאינטימיות ניכרת דרך העדשה.