עלי קפלן וילדמן // במה שיהיה אחריו

ספר קהלת תמיד היה נראה לי ספר צבעוני. הדימויים של השמש והשמיים תחתיהם עמלים בני האדם השאירו בי חותם בוהק ומואר. עם השנים והגיל למדתי לראות גם את העצבות והאפרוריות שכל כך נוכחות בטקסט הזה. בתערוכה ״במה שיהיה אחריו״, שנפתחה בחוצות היוצר בירושלים במסגרת ציון שנה לאירועי ה־7 באוקטובר, ניסיתי להכניס חלק מהצבעוניות הראשונית הזאת למרות הנושא הקשה והעצוב כל כך.

התערוכה היא שיתוף פעולה בין ״קול האות״, ארגון המשלב אמנות עם מקורות יהודיים, לבין מיזם ״אות.חיים״. המיזם הזמין טיפוגרפים לתרגם את כתב ידיהם של חיילים ואזרחים שנפלו ב־7 באוקטובר ומאז, לפונטים הזמינים לציבור הרחב. האותיות האלו, ייצוג דיגיטלי של כתב יד, נוצרו מתוך המחשבה שכתב ידו של האדם כולל משהו ממהותו.

על ידי הפיכת כתב זה לפונט זמין לכל משתמש, משהו ממנו נשאר וממשיך. זהו תהליך עיצובי המצליח לייצר פעולה של הנצחה ייחודית למדיום, לאופי של פונטים. הדמוקרטיות של הפונט, הזמינות, והשימוש בו בידי אנשים אחרים – מעניקים סוג חדש של חיים לאותיות האלו.

בסופו של דבר, אפשרויות השימוש באותיות האלו הן מצומצמת, דווקא מתוך כבוד למשקל הרב שהפונטים נושאים איתם. מאז שהחל המיזם הגיעו לאות.חיים דוגמאות רבות של שימוש יומיומי בידי הקהל הרחב, אנשים שהתרגשו מהפרוייקט והורידו את אחד הפונטים לכל מיני מטרות. אולי השימושים האלו לא היו מתאימים לשמש כהנצחה, אבל הם כן מתאימים ומבטאים רעיון ותחושה של חיים – מלאים בהפתעות שאין לנו שליטה עליהם, ומתקיימים בלי קשר לכוונות של היוצר.

כל אמן קיבל אחד מתוך 14 הביטויים האלו, ואת אחד הפונטים של כתב יד של נופל. אני זכיתי לעבוד בצמוד לאמנים בתהליך שלהם, ולאזן איתם בין הסגנון והיצירה שלהם לבין הרעיונות של ספר קהלת, ובין הכתב של הנופל שאותו הם מנציחים

לכן חיפשתי כאוצר – ביחד עם האוצרת השותפה הלה ויינשטיין שיזמה את החיבור לאות.חיים – שימוש שיציג את כתבי היד של הנופלים תוך חיבור בין ההנצחה ופעולה עיצובית. ביחד עם מנכל״ית קול האות, עליזה מוס־רבינוביץ, הגענו לפורמט – מעצבות ומעצבים יוזמנו ליצור כרזות המבוססות על ספר קהלת, המגילה שקוראים בחג הסוכות, הזמן שבו מציינים שנה לאסון.

הפסוקים שבחרנו לתת למעצבים לעבוד איתם הם הפסוקים המפורסמים של ״שיר העיתים״ מפרק ג׳ – ״לכל זמן ועת … עת לטעת ועת לעקור נטוע … עת להרוס ועת לבנות״. בתוך ספר קהלת, המתאר ברובו שמש מסנוורת תחתיו בני האדם עמלים ללא כיוון או סיבה, יש בפרק הזה פתאום סדר ואיזון. לא רק שלכל יש זמן ועת, אלא גם לכל יש היפוך, לטוב ולרע באופן שווה וברור. יש הרס אבל תהיה גם הבנייה שאחריו, וכשנוטעים, צריך לזכור שיגיע זמן לעקירת הנטוע.

כל אמן קיבל אחד מתוך 14 הביטויים האלו, ואת אחד הפונטים של כתב יד של נופל. אני זכיתי לעבוד בצמוד לאמנים בתהליך שלהם, ולאזן איתם בין הסגנון והיצירה שלהם לבין הרעיונות של ספר קהלת, ובין הכתב – ולפעמים גם הסיפור – של הנופל שאותו הם מנציחים.

שנה קופל, לדוגמה, איירה את ״עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד״, באמצעות דימוי של אתר הנובה כפי שהוא נראה היום והביטוי ״עוד נחזור לרקוד״, המזוהה עם קורבנות הנובה, שמופיע בכתב ידה של אוריה ליטמן ריקרדו שנרצחה שם.

בגלל הנושא הכואב וגם בהשראת החלל המרהיב והרחב של קול האות, הוספתי לתערוכה מספר אלמנטים יותר אישיים ואינטראקטיביים. 14 הפונטים שהיו על הפוסטרים הם רק חלק מ־37 כתבי היד שעוצבו במיזם עד לפתיחת התערוכה. כדי לאפשר שימוש בכל הפונטים, ובכך גם לתת מקום לכל הנופלים, עיצבתי שולחן ארוך עם חותמת גומי אחת עבור כל אות באל״ף בי״ת, כשכל אות היא בפונט אחר. מבקרים יכולים לכתוב מסר קצר שמחיה את כתב היד ואת האותיות הללו.

כדי לתת גם מקום לסיפורים עצמם, כמו זה של דניאל לוי לודמיר, הרופא של קיבוץ בארי שנהרג בעודו מטפל בפצועים, יצרתי חלל רפלקציה אימרסיבי עם חיתוכים של האותיות תלויות מלמעלה, כמו השמיים שתחתיהם אנחנו עמלים, כדברי קהלת.

החלל האימרסיבי מאפשר לשקוע בעיון בספר או בטאבלט שבו מופיעים סיפורי הנופלים. חלל זה כולל גם קיר של תקווה – כל המילים החיוביות מתוך 14 הביטויים של קהלת ג׳ כתובות שם בכתב ידה של סביון חן קיפר, שלמדה עיצוב גרפי והיתה מוכרת בין חבריה בשל כתב היד המושלם שלה. הקהל מוזמן להוסיף קישוט צבעוני (בעזרת וואשי טייפ) למילה שהם מאחלים לעצמם ולכולנו.

בזכות עיצוב – בחלל, בפוסטרים, ובפונטים עצמם – ספר קהלת יוצא מדפי התנ״ך אל תוך חיינו בישראל של שנת 2024, ומזכיר לנו תמיד לחשוב על מה שיהיה אחרי. אחרי החיים של בן אדם, אבל גם אחרי המצב שכולנו נמצאים בו כעת. אחרי שיש כאב יהיה גם ריפוי. אחרי הרס ועצב יגיעו תמיד גם שמחה, בנייה וצמיחה.

---

במה שיהיה אחריו
אוצרים: עלי קפלן וילדמן, הלה ויינשטיין
קול האות, חוצות היוצר, ליד שער יפו, ירושלים
נעילה: 24.1.25