אורית סימן טוב: כוריאוגרפיה של הנוף

נוף אנושי, אנונימי ומוכר בו זמנית, המצולם במרחב הציבורי, הוא מסימני ההיכר הבולטים בתצלומיה של אורית סימן טוב. סצנות יומיומיות מוצגות ביצירות שבהן מאיר האור הטבעי או המלאכותי את המרחב כבמת תיאטרון גדולת ממדים. על במה זו נצפים עוברים ושבים, נופשים או טיילים שנתפסו בעדשת המצלמה, שברגע אחד הפכה את המוכר והחוזר למופע אנושי חד פעמי.

התבוננות ממושכת בתצלומים המוצגים בימים אלה בתערוכה ״אפשרות של אור אחר״ בגלריה ברוורמן כמוה כצפייה במופעו של הטבע האנושי, הנלכד בקרני אור המאירות אותו בעוצמות משתנות. בשונה מסדרות אחרות של סימן טוב המציגות נוף אנושי מקומי, ישראלי, התצלומים בתערוכה הנוכחית צולמו באנגליה לאורך תקופה של שנה (2022-2023).

סדרת תחנות הרכבת, סדרת המראות המתגלים מחלון דירתה במזרח לונדון והתצלום מקנטרברי (Canterbury) שבמחוז קנט, מראים את המוכר מנקודת מבט חדשה המערערת על הידוע ולעתים, המובן מאליו. האור כשחקן מוביל בתצלומים, מזכיר לצופה שהוא הרכיב המאפשר את התצלום ולפניו, את הראייה; דרך גווניו המשתנים ומנעד עוצמתו נחשפות הדמויות, קמים לתחייה הפרטים שבתורם, ממלאים בצבעוניותם את הנוף.

הדיאלוג בין הסביבה, תהייה זו סביבה אורבנית או סביבת הטבע, לבני האדם המתקיימים בה חושף מהלך כפול בעבודתה של סימן טוב: מצד אחד, בחירה במרחבים ציבוריים יומיומיים, שהמון אנושי עובר בהם באופן קבוע – הפעם אלה הן תחנות הרכבת בלונדון – תוך כדי הפיכתם של מרחבים אלה על המגוון האנושי הממלא אותם לסצנה אנושית מוקפדת, כאילו הייתה מבוימת.

מצד אחר, בחירה במרחבים הפתוחים – בתצלומי הנוף הנשקפים מהדירה הלונדונית ולהבדיל, בקנטרברי – בהם מבליטה סימן טוב את האנושי והיומיומי במה שיכול היה להיתפס כנוף פסטורלי המזמן התפעלות מקו האופק או עונות השנה המתחלפות.

הפרעות אנושיות

שני הצדדים – זה ההופך את האנושי והיומיומי לנוף ייחודי וזה המטמיע בנוף השליו את האנושי – פועלים באופן דומה, תוך התעקשות על הפיכת הבנאלי ליפה ובה בעת, תוך ערעור על היפה באמצעות הבלטת ה״הפרעות״ האנושיות המתמקמות בו.

מראות ההמון בתחנות הרכבת מזמנים התבוננות ממושכת ומזכירים רישומי משחק, שבהם על הצופה למצוא רכיב ייחודי בתוך הריבוי. נופים אנושיים אלה, שהם יומיומיים ומוכרים, הופכים בתצלומים לדבר מה חדש, מעניין ומאורגן. כאילו הייתה הצלמת בתפקיד כוריאוגראפית האמונה על מיקומם המדויק של רקדניה, על לבושם ועל היחסים ביניהם.

בחירת העמדה המוגבהת שממנה מצולם ההמון, התאורה המוקפדת, המבליטה יחסי אור וצל או דמות ורקע, הקפאת ההתרחשות שאנו מורגלים בה כאירוע המצוי בתנועה מתמדת ובאי סדר – כל אלה יוצרים יחדיו מראה המשמר מן הספונטניות ובמקביל מסגירים את השליטה בו.

האפשרות לערער על הפסטורלי מבוססת על הפניית העדשה מהקומה השמינית דווקא אל מגרש החנייה, פחי המחזור ומחסומי המכוניות, בדגש על סימון נוכחות האדם בנוף. האור המגיח מבין שכבת העננים השורה על הנוף בעבודה ״נובמבר 2022״ חושף כתמי אור חזקים המאירים את יופיו של הנוף האורבני.

לצד ההתפעלות מהיופי סימן טוב גם מתנגדת לו. מערערת על עוצמת האור, הצבעים, שרידי הארכיטקטורה ושילובם המרהיב יחדיו. מתעקשת על נקודת מבט הרואה בנוף האורבני או הפתוח את האדם, שייריו, חלקו בו

בתצלום מקנטרברי יושב בנה של הצלמת למרגלות שרידי כנסייה, תחת עץ העומד בשלכת מרשימה: נער צעיר, מכופף, אוחז את ראשו בידיו, צבעי התיק שעל גבו כצבעי העלים בסביבתו. נדמה שהבחירה לצלמו בהווייתו המכונסת ולבושו הכהה קוראת תיגר על הנוף הציורי. זוהי עמדה שלצד ההתפעלות מהיופי גם מתנגדת לו, מערערת על עוצמת האור, הצבעים, שרידי הארכיטקטורה ושילובם המרהיב יחדיו. סימן טוב מתעקשת על נקודת מבט הרואה בנוף האורבני או הפתוח את האדם, שייריו, חלקו בו.

הבט אחר המאפיין את תצלומיה של סימן טוב, הוא ההיבט הצורני, פורמליסטי; מנקודת מבט זו, מתגלות החלוקות הגיאומטריות ומבליטות את נקודת מבטה של הצלמת, המארגנת את הסביבה המורכבת והסבוכה שלפניה באמצעות עדשת המצלמה. מחלון דירתה בקומה השמינית, חצר ירוקה בסתיו, אפורה בחורף, הופכת לצורה אמורפית, מוגדרת היטב.

קו חומת העץ הדקיקה, מקיף אותה כקו מתאר חד וברור. צבעוניותה מדגישה את הצורה המתעגלת המקבילה לצורתו המתעגלת של הכביש ספק מגרש החנייה לידה. אלה מופיעים לצד הציר האנכי הנוקשה המסומן על ידי הבניין ממנו הוצאה עדשת המצלמה, ואילו ציר זה בתורו, מקביל לציר המבנה האנכי הניצב באופק התצלום, ממש במרכזו.

 

תפיסה כזו של התצלום, הרואה בו מופת לארגון צורני וצבעוני של הנוף הלא סדור, ממחישה עד כמה שולטת הצלמת במופע הנחשף מולה, משחקת עימו עד שהוא נענה להיגיון צורני מסוים. בתצלום ״מדרכה״, אחד האהובים עליי בתערוכה, מכוונת עדשת המצלמה כלפי מטה, אל הכביש והמדרכה שלאורכו.

היא מבליטה את הסימנים המצוירים על גביו וכמו עוקבת אחר כיוונו, יוצרת קומפוזיציה המורכבת מקווים, צורות ומרקמים, כאילו היה זה ציור מופשט. ושוב, גם כאן, ממחישה סימן טוב כיצד תחת מבטה הופך הפרוזאי והאפרורי לייחודי, בלעדי וצבעוני מאוד.

באתר האמנית כותבת סימן טוב, בין השאר, שסדרות הצילומים שלה חושפות את הקשר הבלתי נפרד בין מעשה הצילום ומורכבותו לבין החיים החברתיים הנתפסים בעדשת המצלמה, כפי שהיא מבינה אותם. קשר זה שב ומופיע בתערוכה, שבה מציעה לנו סימן טוב אפשרות להתבונן באור אחר: הן באמצעות המיקוד באנושי כמופע שבו בכל רגע מתגלים פרטים חדשים, הֶקשרים מסקרנים והתאמות מפתיעות, הן באמצעות המיקוד במרחב הפתוח, כנוף שיופיו טמון בנקודת מבטו של האדם.

–
נעה מורדוך־סימונסון היא מרצה ללימודי תרבות ותולדות האמנות באוניברסיטה הפתוחה. פרסומיה על אמנות מופיעים בכתבי עת שונים

---

אורית סימן טוב | אפשרות של אור אחר
אוצרת: עדי גורה
גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב
נעילה: 3.4