״דרדוויל נולד מחדש״: או לפחות עבר דירה ומתיחת פנים

זו בחירה מעניינת לקרוא להפקה המחודשת של דיסני+ ״דרדוויל: נולד מחדש״. מצד אחד, הזיכיון, שנולד דווקא בנטפליקס, חזר לבית הטבעי שלו – בית מארוול בבעלות דיסני. מצד שני, המטאפורה קצת גדולה עליו, שכן עלילתית, תיאור לידה מחדש הולם גם את העונה השלישית, שהופקה בנטפליקס בשנת 2018. וחשוב מכך: אין הרבה חדש. אולי שם כמו ״דרדוויל, מתיחת פנים קלה״, היה מתאים לה יותר.

דרדוויל הייתה סדרת גיבורי העל הכי טובה של נטפליקס. אפשר להגיד שזו גם אחת מהסדרות הטובות בז׳אנר בכלל, לפחות בעונתה הראשונה. הסדרה התמקדה באחד מגיבורי העל המעניינים ביותר של מארוול, בגילום נהדר של צ׳ארלי קוקס, וסגננה את התוצר הטלוויזיוני בהלימה עם אפיון הדמות: קודר, אפל, ציני, קשוח.

העלילה נסובה סביב אדם עיוור, שמשמש כפרקליט הגנה טהור בשם מאט מורדוק ביום ולוחם צדק קשוח בלילה. בנטפליקס, זכה השד מהלס קיטצ׳ן גם להשתלב ב״המגינים״, סדרה שקיבצה יחד ארבעה גיבורי־על שכיכבו בסדרות נפרדות: ״דרדוויל״, ״לוק קייג׳״, ״ג׳סיקה ג׳ונס״ ו״איירון פיסט״. אך סדרת האנסמבל, לא הייתה מזהירה, בלשון המעטה.

מאז שעלה לראשונה לשירותי הסטרימינג של נטפליקס ב־2015 עברו הרבה מים מתחת לגשר ועבודתו הנמרצת של דרדוויל בשכונה הניו יורקית שזכתה לכינוי המאיים ״מטבח הגיהנום״ (בעולם האמיתי) ראתה עליות ומורדות. העונה השנייה לא הייתה קרובה לרמתה של הראשונה, ובנוסף לכך היו מהלכים טרחניים לשלב ולהצליב בין קווי הדמויות האחרות של חבורת המגינים וגם עם ״המעניש״, פרנק קאסטל (ג׳ון ברנטל). העונה השלישית, השיבה לסדרה את כבודה, ואיתה הגיעה הבשורה שדרדוויל לא ישוב, לפחות לא בנטפליקס – שזכיונה פקע.

בדיסני+ עשו החלטה נבונה. הם הבינו שיש להם משהו טוב ביד ושלוחם הצדק עם הקרניים ראוי לשימור, ומיהרו לשלב אותו בתמהיל ההפקות של מארוול בהנהגת קווין פייגי. בינתיים פיזרו רמזים מקדימים ומאט מורדוק הפציע בכמה הופעות אורח מוצלחות בסרטים ובסדרות של מארוול – ב״ספיידרמן אין דרך הביתה״ וב״שי־האלק: עורכת דין בשירות החוק״.

דרדוויל / מאט מורדוק עובר תהליך משמעותי. חוויותיו הטראומתיות גרמו לו לוותר על החליפה ועל המסכה וללכת בדרך המלך. הוא פתח משרד עורכי דין משגשג, הכיר אישה ונראה שהוא מנסה להמשיך הלאה. אלא שאויבו המר, קינגפין שב אל העיר

ולמרות הציפייה לשובו, הבחירה לכנות את הסדרה בשם השחוק ״נולד מחדש״, היא יומרנית ולא מחוברת. שכן מבחינת אווירה, אפיון סביבה, דמויות וסנטימנט כללי זו אותה תבנית, אותו סגנון, אותו דרדוויל: הליהוק, השפה האסתטית, הקונצים העלילתיים. רוב מה שעובד ב״דרדוויל נולד מחדש״, עבד בעבר והוכיח את עצמו.

ובכל זאת, אפשר למצוא זיקה עלילתית לכותרת, שכן ב״דרדוויל נולד מחדש״ הגיבור מאט מורדוק עובר תהליך משמעותי. חוויותיו הטראומתיות גרמו לו לוותר על החליפה ועל המסכה וללכת בדרך המלך. הוא פתח משרד עורכי דין משגשג, אפילו הכיר אישה ונראה שהוא מנסה להמשיך הלאה כאזרח מן המניין.

אלא שאויבו המר ביותר, קינגפין (וינסנט ד׳אונופריו), שאיתו נאבק שוב ושוב בעבר ושאף למגר אותו – שב אל העיר. לכאורה קינגפין, בדומה לדרדוויל, בחר בחיים אחרים. הראשון בחר להפסיק להילחם בפשע; השני, רוצה לפרוש מחיי הפשע. אמרתי כבר לכאורה? כי זה לכאורה גדול מאוד.

אפשר להוציא את הגיבור והנבל מהחליפה, אבל קשה להוציא את הדמות מחייהם. בואו נגיד שזו לא סדרה על היכולת להשתנות. הפשע חוזר לניו־יורק, גם השחיתות, ולא במקרה. ראש עיר חדש נכנס לתפקיד ודרדוויל מגלה פרטים מעניינים על תיקים סגורים; לוחמי צדק חדשים מצטרפים לתמונה ויוצאים ממנה, ומסתבר ש״המעניש״ עורר השראה באנשים הלא נכונים. אבל דבר אחד ברור – יש צורך בלוחם הצדק האדום.

קצת בדומה לסדרה ״הפינגווין״ שיצאה בשנה הקודמת ב־HBO, ״דרדוויל נולד מחדש״ עובד היטב לא רק כעיבוד לקומיקס. הוא מצטיין בזכות דרמה אנושית אמינה, פיתוח דמות עמוק, ואפילו מתפקד לפרקים גם כדרמה משפטית או מותחן פוליטי. הקונפליקטים שבו, על אף שהם צפויים משהו, מתפתחים בקצב מותח ושובה. זו סדרת בולמוס פר־אקסלנס, שלא מחייבת אהבה גדולה לסגנון של מארוול בפרט או לגיבורי על בכלל.

עם זאת, היא לא חפה מטעויות. תהליך השיפור והשימור של דיסני לא הניב תוצאה אחידה: הסדרה מתחילה קצת לאט מדי ונגמרת בצורה לא מספקת, כטריילר לעונה הבאה, וקשה להגיד שהתפניות המרכזיות מטלטלות.

מצד אחד היא שימרה את כל מה שעושה את דרדוויל לדרדוויל ומורדוק למורדוק (כולל השחקן קוקס, והקאסט בכללותו, שזו בחירה משמחת בפני עצמה). היא אפלה, מחוספסת, ויש בה סצנות קרב אלימות ומסוגננות – בדיוק כפי שתמיד היו.

מצד שני, אחת מנקודות התורפה בהפקה המחודשת היא הארכי נבל: קינגפין. הליהוק מושלם, וזו דמות חשובה להתפתחות של דרדוויל, אבל הדינמיקה ביניהם לא תמיד סוחבת וקינגפין זוכה ליותר מדי זמן מסך ומספר רב של סצנות ממוחזרות. מיותר במיוחד תיאור מערכת היחסים החולנית בינו לבין אשתו ונסה (בגילומה של איילת זורר), וזה כולל לראות אותם בטיפול זוגי או מחליפים מהלומות בריבים קטנוניים ואז חוזרים לזמום מזימות זדוניות. זה די טיפשי, לא תורם כלום ובעיקר משעמם.

דווקא בידיים של אולפני מארוול, היה אפשר לחשוב להוסיף נבל נוסף, במקום להמשיך לנהל את המאבק הנצחי בין שתי הדמויות כמעט בבלעדיות. עדות לכך אפשר למצוא בפרק המופת של העונה (הפרק החמישי) שמתמקד באירוע כמעט נפרד מהעלילה ומדגיש עוד יותר כמה הקינגפין מעמיס ומטרחן כשהוא נמצא.

יש לקוות שבהמשך ינצלו בדיסני, מארוול ושות׳ את ארסנל הדמויות מעט יותר טוב, יחתכו קצת יותר טוב את עוגת הפוקוס וירעננו את הקאסט עם כמה שמות טובים. בסופו של דבר קשה להגיד שדרדוויל באמת ״נולד מחדש״, אבל אולי זה לא משנה. כי דרדוויל חזר, ובגדול.

---

דרדוויל נולד מחדש
יצרו: מאט קורמן וכריס אורד
דיסני+, 2025, 9 פרקים
4 כוכבים