כל מה שחשוב ויפה
עידו מיכאלי, מסדרת שטיחי סנטרל פארק. צילום: אוסף מוזיאון ישראל
עידו מיכאלי, מסדרת שטיחי סנטרל פארק. צילום: אוסף מוזיאון ישראל

הרשימה המשותפת // 22.5.25

שישים שנה למוזיאון ישראל; חנאן אבו־חוסיין במוזיאון תל אביב; גלריה דנה במוזיאון ארץ ישראל; סלון וידאו של זומו; כישלון מפואר במרכז לאמנות עכשווית; עת קציר בנהלל; רועי קופר במוסררה; רינה פלג בפריסקופ

תערוכות חדשות לציון שישים שנה למוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל בירושלים מציין 60 שנה להיווסדו בתערוכות חדשות המשקפות את האתוס המפואר של המוזיאון ומתכתבות עם אוספיו העשירים. חידוש אוסף המוזיאון הישראלי לאחר עשור מוצג בתערוכה ״אמנות ישראלית: תנועת המטוטלת״ (אוצר: אמיתי מנדלסון), ובאמצעות ״מתחת לפני השטח: מעבדה שקופה״ (אוצרות: גלית בנט־דהן ושרון תג׳ר) מעניק המוזיאון הוקרה למחלקת השימור שלו, הראשונה והגדולה בארץ, שכוללת שש מעבדות המטפלות במאות אלפי הפריטים באוסף.

עוד מוצגות ״כריס מרקר: הצילומים האבודים מישראל״ (אוצרים: גלעד רייך ויהושע שוקה גלוטמן); ״תוצרת המוזיאון: 60 שנה של פרסומי תערוכות״ (אוצרות: אורנה גרנות וברית לביא); ״בסימן טוב! חפצי שמחות מרחבי העולם״ (אוצרת: רחל צרפתי); ״המובטחת: כרזות מאוסף העיצוב״ (אוצר: רמי טריף); ותערוכות יחיד לדפנה קפמן (אוצרת: רות א׳ ג׳קסון טל) ולנבט יצחק (אוצר: שלומי נבון).

מאוסף מוזיאון ישראל

כריס מרקר במוזיאון ישראל

כריס מרקר במוזיאון ישראל


חנאן אבו־חוסיין במוזיאון תל אביב

״קסר חדוד / גבולות שבורים״, תערוכת יחיד לחנאן אבו־חוסיין, זוכת פרס רפפורט לאמנית ישראלית בכירה 2023, תפתח הערב (22.5) במוזיאון תל אביב לאמנות (אוצרת: דלית מתתיהו), ותפרוש שלושה עשורים של יצירה.

התערוכה מציגה לראשונה את מיצביה גדולי הממדים העשויים ממגוון חומרים שמקורם בחיים עצמם: עבודת קיר מצמר כבשים, שמיכות מסורתיות, מערכת צינורות שבעורקיה זורם שמן זית, נעלי עקב מבטון ומאות מסרקי ברזל, כמניין הנשים שנרצחו בחברה הערבית, לצד עבודת וידאו של אֵם מברכת את בתה. העמל הידני, החזרה והשכפול ביצירות, מתפקדים כנשאי עדות ומעצימים תחושות של כאב והתרסה נגד מעגלי כפייה המופעלים על אבו־חוסיין כאישה, כפלסטינית וכאמנית בחברה מסורתית פטריארכלית

חנאן אבו חוסיין במוזיאון תל אביב. מראה הצבה בתערוכה. צילום: אלעד שריג

חנאן אבן חוסיין, טליסמן. סטילס מווידאו

חנאן אבן חוסיין, טליסמן. סטילס מווידאו


חממת מפעל הפיס של גלריה דנה במוזיאון ארץ ישראל

״גוף הפך מקום״, תערוכה של חממת מפעל הפיס של דנה גלריה לאמנות מקיבוץ יד מרדכי, מוצגת במוזיאון ארץ ישראל (אוצרת: רווית הררי). התערוכה כוללת חמישה פרויקטים, שכל אחד מהם מביט בגוף האנושי כמרחב פעולה, ככלי להתמודדות עם כאב אישי או קולקטיבי, וגם כערוץ לריפוי ושיקום. המשתתפות.ים – גילי אבישר, רננה אלדור, קארן דולב, חן כהן ויעל סרלין – משלבים פרקטיקות אמנותיות מגוונות — כוריאוגרפיה, פרפורמנס, וידאו, שימוש בטקסטיל ובקול — ובוחנים גבולות בין אינטימיות לטקסיות, בין פצע לתקווה.

עוד מוצגת ״על התפר״, תערוכת יחיד להילה קרבלינקוב פז (אוצרת: מאיה מוסק), שבה היא מפרקת דימויים ומרכיבה אותם מחדש – פיסה אחר פיסה, תפר על תפר – ומתעדת רגעים מחייה בחברה הדתית־לאומית.

יעל סרלין במוזיאון ארץ ישראל. סטילס מתוך וידאו

יעל סרלין במוזיאון ארץ ישראל. סטילס מתוך וידאו

גילי אבישר. סטילס מווידאו

חן כהן. סטילס מתוך וידאו

חן כהן. סטילס מתוך וידאו


סלון וידאו בזמן מלחמה של זומו

זומו, המוזיאון שבדרך, יפתח מחר (23.5) את ״בא/עלבית״ – העונה השנייה של סלון וידאו בזמן מלחמה. בפרויקט יוקרנו 28 עבודות וידאו מקוריות שעוסקות במרחב הביתי והאינטימי, ומציג את הבית כמקום מגונן ובטוח אבל גם חשוף, שברירי, מטריד ומעורר חרדה.

בא/עלבית יוצג במהלך מאי־יוני בשני אופני תצוגה מקבילים ומשלימים: האחד בבית הפרויקט ברחוב אילת בתל אביב – נגרייה נטושה שהוסבה לחלל תצוגה המדמה את החלל הביתי; והשני בשבוע של הקרנות, שיחות ומפגשים מודרכים בבתים פרטיים וסלונים מוסדיים מדן ועד אילת. התערוכה מבקשת לפתוח את הדלת אל נבכי החברה הישראלית שעוברת תהליכים מואצים של הקצנה, קיטוב והפרדה; ולבחון, במובן הרחב ביותר, על מי רובצת האחריות לשמור על הנכס והאתוס הפרטי והקולקטיבי של ״ביתי הוא מבצרי״.

דורון סולומונס בסלון וידאו של זומו. סטילס מווידאו

דורון סולומונס בסלון וידאו של זומו. סטילס מווידאו

הילה טוני נבוק. סטילס מווידאו

הילה טוני נבוק. סטילס מווידאו

מירב הימן, הכל בסדר, 2025. צילומים: דימה ולרשטיין

מירב הימן, הכל בסדר, 2025. צילום: דימה ולרשטיין


כישלון מפואר במרכז לאמנות עכשווית

התערוכה הקבוצתית ״כישלון מפואר״ תפתח הערב (22.5) במרכז לאמנות עכשווית (CCA) תל אביב (אוצרת: תמר מרגלית), ותתבונן במופעיו השונים של הכישלון ומקביליו – הפסד, פספוס, בלתי יוצלחות – באמנות ישראלית בחמישים השנים האחרונות.

הכישלון שב ועולה כאלמנט חיוני ואף מפרה. בזמן שבו אנחנו שומעים מכל עבר סיסמאות אודות ״הנצחון המוחלט״ ו״ביחד ננצח״, עיסוק זה הפך ללא פחות מרדיקלי. האמנים המשתתפים בתערוכה לא נוטשים את הדיכוטומיה המשונה של גן משחקים – דיכוטומיה של מנצחים ומפסידים – ובמקום זאת, הם חותרים תחתיה מבפנים תוך שהם מזדהים עם הצד המפסיד, הנכשל.

 


birds

עת קציר תשפ״ה בבית העם בנהלל

התערוכה הקבוצתית ״עת קציר תשפ״ה״ תפתח מחר (23.5) בבית העם בנהלל (אוצרת: רויטל סילברמן גרין), בהשראת חג הביכורים וטקסי הקציר שחודשו בעמק יזרעאל לפני מאה שנה וחיברו בין אדם, אדמה, עבודה וקהילה. בצל מציאות של משבר וחוסר ודאות, התערוכה מאפשרת התבוננות מחודשת במה שממשיך לחיות בתוכנו גם אחרי שהכול נקצר.

בתערוכה נשזרים יחד קווי התייחסות מגוונים לנושא: כמפגש חי בין אדם, אדמה, טבע ונוף, תוצרת חקלאית בזמן קציר, כתנועה במחזוריות החיים, בהתמודדות עם אובדן ושחרור, כביטוי לעוצמה פנימית, לחוסן ולהתמדה, כמפגש בין הקולקטיבי לאישי, כחוויה של חסד וקהילתיות.

רחל נמש בבית העם, נהלל. צילומים: מ״ל

רחל נמש בבית העם, נהלל. צילומים: מ״ל

סימה לוין

אלי שמיר


רועי קופר בגלריה מוסררה

״חומה אטלנטית״, תערוכת יחיד לרועי קופר, מוצגת בגלריה מוסררה בירושלים (אוצרת: רווית הררי). בתערוכה חוזר קופר אל פרק אפל ומושתק בתולדות מלחמת העולם השנייה בדנמרק ומצלם לאורך חופי צפון־מערב דנמרק שרידי ביצורים מן החומה האטלנטית – קו ההגנה הנאצי, שנבנה בשנים 1942–1944 לאורך חופי מערב אירופה כדי למנוע אפשרות פלישה של בעלות הברית.

במשך כשבועיים נסע קופר לאורך החופים הלבנים , וצילם. סדרת תצלומי הנוף המוצגת בתערוכה חושפת את הכפילות המצמררת הגלומה באזור: כפרים שלווים נפרשים לאורך החופים הלבנים, גושי בטון מוטלים על החוף וגבעות דשא מוריקות סביבם.

רועי קופר במוסררה, חומה אטלנטית

רועי קופר במוסררה, חומה אטלנטית


רינה פלג בגלריה פריסקופ

״עגלת חיי״, תערוכת יחיד לרינה פלג, תפתח בשבת (24.5) בגלריה פריסקופ (אוצרת : שרי פארן). פירוק, תנועה עצורה והנכחה של גוף חסר חוזרים ומופיעים בעבודותיה של פלג. ניכר כי היא חשה ביטחון רב הן בעשייה והן באמירה שמקופלת בה – היא זונחת את העבודות המושלמות, הקלאסיות שנארגו על ידה שתי וערב בסבלנות אין קץ, רצועה קרמית על גבי רצועה אחרת עד היווצרותו של אובייקט המעניק לצופה תחושה הרמונית ושלווה, אך עם זאת חסרה ולא שלימה.

רינה פלג בפריסקופ. צילומים: אלעד מאסטרו

רינה פלג בפריסקופ. צילומים: אלעד מאסטרו

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden