נוסטלגיה ישראלית: טמבור משיקה גוונים חדשים - עכשיו ביריד צבע טרי

פורטפוליו בשיתוף צבע טרי

---

טמבור, חברת הצבע ומוצרי גמר הבנייה הגדולה בישראל, מספקת את הצבע ליריד צבע טרי לאמנות ולעיצוב, שמהווה פלטפורמה לאמנים ומעצבים ישראלים וחושף בכל שנה כשרונות מבטיחים. טמבור לוקחת חלק ביריד מזה שלוש שנים ברציפות, ומספקת את הצבע למציגים השונים – השנה בכל במתחמי העיצוב והאמנות ביריד.

בכניסה למתחם היריד מוצגים ציורי קיר גדולי ממדים של האמן גמא אלון, מאמני החממה של צבע טרי 2025. הציורים, בצבעי חברת טמבור, מציגים פרשנות ״לנוסטלגיה ישראלית״, שנוצרה בהשראת הגוונים שעיצבו את הסיפור הישראלי לאורך עשורים – כל ציור מבטא עשור אחר.

טמבור גאה להמשיך לתמוך ולהעניק חסות ליריד צבע טרי זו השנה השלישית ברציפות״, אומרת צביה אורנשטיין קסן, סמנכ״לית השיווק של טמבור. ״היריד הפך בשנים האחרונות למוקד השראה מרכזי בנוף העיצוב והאמנות הישראלים, והשתתפותנו בו מבטאת את המחויבות שלנו לקידום יצירה מקומית כחול לבן. כחברת הצבע של ישראל, השנה אף הרחבנו את מעורבותנו וחברנו לגמא אלון, מאמני החממה, שייצר פרשנות אומנותית ייחודית לצבעוניות של נוסטלגיה ישראלית בציור קיר גדול ביריד״.

במקביל מתחברת החברה לאחת המגמות המרכזיות שיובילו את תחום העיצוב ב־2025-26 – הנוסטלגיה. ״החיבור של טמבור למגמת הנוסטלגיה נובע מההבנה שהמבט לאחור וההתרפקות על זיכרונות נעימים מהעבר, מסייעים לנו לחזור ולהרגיש תחושות בטחון ויציבות, בתקופות משבר וחוסר וודאות, כמו זו שאנו חווים כעת בישראל. אנחנו מזהים קשר ישיר בין אירועי ה־7 באוקטובר לבין התחזקות של חיפוש אחרי סגנון ישראלי, ייחודי ואופייני לנו.

״כמותג הצבע של ישראל וכמי שמובילים את התחום בישראל קרוב לתשעה עשורים, בחרנו להציג קולקציית גוונים שהיא סקירה נוסטלגית של מגמות העיצוב והצבע לאורך השנים. התרגשנו לחקור ולהיזכר בפלטות הצבעים שאפיינו את הבתים הישראלים בכל עשור ועשור״.

צביה אורנשטיין קסן: החיבור של טמבור למגמת הנוסטלגיה נובע מההבנה שהמבט לאחור וההתרפקות על זיכרונות נעימים מהעבר, מסייעים לנו לחזור ולהרגיש תחושות בטחון ויציבות, בתקופות משבר וחוסר וודאות, כמו זו שאנו חווים כעת בישראל

״הסגנון הישראלי הוא תולדה של פיוז׳ן – שילוב בין הסגנון המינימליסטי של קום המדינה ותקופת הצנע, עם סגנון חם ועשיר יותר בהשראת ה־MidCentury Modern (סגנון מודרני של אמצע המאה ה־20 שחווה תחייה משמעותית שנמשכת עד היום)״, אומרת ניבה יחיאב אלון, ראש תחום עיצוב והשראה בטמבור.

״בחרנו אלו מגמות בינלאומיות אימצנו ללא שינוי; אילו מגמות מקומיות צמחו כאן, כחלק מפיתוח שפה עיצובית מקומית, שמספרת את הסיפור של ישראל; ואיך הן באו לידי ביטוי באדריכלות, עיצוב פנים, אופנה, סגנון חיים וכמובן בצבעים, בטקסטורות ובגימורים שונים״.

מצבעוניות מאופקת לקליידוסקופ נועז וססגוני

קולקציית נוסטלגיה ישראלית של טמבור מציגה בין היתר את הצבעוניות המאופקת של שנות ה־50, הגוונים החמימים של שנות ה־70, והקליידוסקופ הנועז והססגוני של שנות ה־80. אלה ההשראות שעליהן היא מבוססת.

שנות ה־50 – ימי התום: פשטות. פונקציונליות. איפוק

אמצע המאה ה־20. העולם עדיין מתאושש מהמלחמות הגדולות שפקדו אותו, והעיצוב התעשייתי תופס תאוצה כדי לספק מוצרים להמונים, במחירים מופחתים. עיצוב הבית משלב בין ניקיון ופשטות לבין קריצות נוסטלגיות, שמתרפקות על ימי התום שלפני המלחמה. הטלוויזיה נכנסת לשימוש רחב, ממוקמת לרוב בחדר המגורים, ותופסת את מקומו של הרדיו כמדורת השבט החדשה. סביבה מתפתחים פריטי ריהוט חדשים.

ישראל של שנות ה־50 עוצבה על ידי צנע ופונקציונליות. פרויקטי דיור חדשים נבנו במהירות, תוך דגש על פשטות. השפעת הסגנון הבינלאומי של שנות ה־30 וה־40 עדיין נוכחת בגווני לבן ובז׳, בשילוב נגיעות של גוונים רכים וטבעיים, תוך זיקה למקום ולמקומיות.

שנות ה־60 – דברו אליי בפרחים: אופטימיות. העזה. אקלקטיות

עשור של מרד נעורים. ילדי הפרחים מתריסים כנגד ההורים ומשתחררים מאיסורים חברתיים ארוכי שנים. תפוצת המריחואנה, פיתוח הגלולה למניעת הריון, התרחבות אמצעי התקשורת להמונים וההתנגדות למלחמה המתמשכת ברקע מסתכמים בקריאה make love, not war המזוהה עם עשור של פריחה תרבותית, אופנה, מוזיקה ויצירה צעירה, משוחררת וצבעונית מאוד. המרוץ לחלל שהגיע לשיאו בנחיתה של אפולו 11 על הירח מביא איתו שפת עיצוב מעוגלת, עשויה חומרים חדשים כמו אלומיניום ופלסטיק – space age.

ישראל של שנות ה־60 כבר מבוססת יותר כלכלית, ואפופת תחושת ניצחון: לכידתו ההרואית של אייכמן והניצחון על מדינות ערב במלחמת ששת הימים נוסכות אופטימיות נועזת. את האיפוק והפשטות החומרית מחליפים גוונים נועזים באריחים, בדים וקירות צבועים – כחלק מניסוח שפה עיצובית חדשה, מקומית, שמשלבת בין הסגנון הים תיכוני לבין כור ההיתוך הייחודי של ישראל.

שנות ה־70 – לעולם בעקבות השמש: חמימות. חספוס. רוך

השידור הטלוויזיוני של הנחיתה על הירח פותח עשור של חדשנות טכנולוגית בתקשורת ההמונים, ובתקופה זו מתחיל שיווקם המסחרי של משחקי הווידאו, מכשירי הוידאו טייפ, המחשבים האישיים והווקמן. שתי ענקיות הטכנולוגיה של היום, מייקרוסופט ואפל, עושות את צעדיהן הראשונים. המרד הססגוני של שנות ה־60 מתרכך ומתבגר מעט, ומשלב בין גווני אדמה לחומרים טבעיים כמו עץ ואבן, שתופסים מקום מרכזי בעיצוב הפנים, עם קריצות של תרבות דיסקו, רוק מתקדם ופאנק.

ישראל נכנסת לשנות ה־70 תוך כדי מלחמת התשה, ופוגשת אובדן וכאב עמוקים עם טבח הספורטאים במינכן ומלחמת יום כיפור. האופוריה מתחלפת בתחושות שבר, ובעקבותיהן מגיע מהפך פוליטי והסכם השלום עם מצרים. תחושות הנועזות וההצלחה הבלתי מנוצחת מתחלפות בחיפוש אחרי חמימות, רוך ואמפתיה, ובתקווה לשלום, ולהתחלות חדשות.

שנות ה-80 – גרה בשינקין, שותה בקפה תמר: נועז. אנרגטי. מתריס

במבט לאחור, שנות ה־80 מציינות את סופו של עידן אחד ופתיחתו של עידן חדש – עם נפילת חומת ברלין בסוף העשור. משבר האנרגיה של שנות ה־70 הביא לגל התייקרויות ברחבי העולם, ובעקבותיו נולד בישראל השקל החדש. זהו עשור שבו המחשבים האישיים הפכו למוצר נפוץ בכל בית במדינות העולם המפותחות, וחוללו מהפכה בעבודה, בתקשורת ובבידור – צריכת התרבות האישית במכשירי וידאו ווקמנים שינתה את הדרך לצרוך מוזיקה וסרטים.

זו גם תקופת מפנה ביחסים שבין האדם לסביבה שבה הוא חי עם פרסום תיאוריית אפקט החממה, האסון בצ׳רנוביל ומגפת האיידס. אחרי שני עשורים של גוונים עמוקים וכהים, שנות ה־80 אומרות לא עוד! ומעודדות מיזוג ניגודים, גווני יסוד ודפוסים גיאומטריים לצד גווני פסטל וניאון, גימורים מבריקים, מינימליזם שפוגש עושר צורני – (כמעט) הכל אפשרי.

שנות ה־90 – לבן על לבן: גלובאלי. מאופק. ניטרלי

שנות ה־90 מובילות אותנו אל תחילתו של מילניום חדש והופכות את האינטרנט והטלפון הסלולרי לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. גלובליות היא מילת המפתח, כשהמרחק הגיאוגרפי מצטמצם בלחיצת כפתור. אוטוסטרדת המידע וריבוי הערוצים משנים את מה שנחשב עד כה למדורת השבט, ומעודדים רב תרבותיות ומדיה אלטרנטיבית – תנועות הגראנג׳, סצנת הרייב וההיפ־הופ.

ישראל פותחת את שנות ה־90 עם גל עליה חדש מברית המועצות לשעבר לצד מלחמה שמגיעה לראשונה מרחוק, אבל שום דבר לא מכין אותה לתדהמה, לצער וליגון שפקדו אותה עם רצח רבין. תפיסת הכפר הגלובלי מחפשת את המכנה המשותף הרחב ביותר, וכך חוזרים המינימליזם והגוונים הניטראליים לשלוט בבתים הישראליים. לבן, בז׳ וקרם מובילים את הטון, עם נגיעות צבע מאופקות בהשראת הסגנון הסקנדינבי.

---

יריד צבע טרי לאמנות ועיצוב, תל אביב
21-26.5, מרכז טכני קרמניצקי, תל־אביב-יפו
להזמנת הסיורים של פורטפוליו ביריד >>>