דרך אגב // בראשית היה פרומפט

הקהל כבר בידיים של הסטנדאפיסט המגולח למשעי שעומד על הבמה. ״אתם יודעים איך אני יודע שאנחנו עשויים מפרומפטים?״ הוא שואל על רקע פרצי צחוק מהקהל. ״כי שום דבר כבר לא נראה הגיוני! זוכרים שפעם היו לנו שבע אצבעות בכל יד? אני זוכר את זה בבירור. עכשיו יש לנו רק חמש״.

סרטון גאוני ששוחרר לפני כמה ימים, מציג גלריה של דמויות שמתמודדות עם תיאוריית קונספירציה חתרנית (שמזכירה את מה שחשבו מי שכתבו את ספר ״בראשית״): העולם כולו נוצר על ידי פרומפט של משתמש גחמני. אבל מה לעשות שבמקרה שלהן זה גם נכון? הסרטון נוצר כולו ב־Veo 3 – מערכת בינה מלאכותית שגוגל השיקה השבוע. בניגוד לדורות קודמים של מנועי וידיאו, המערכת החדשה מצמידה גם פסקול אמין לדימויים שהיא מייצרת. 

תם עידן הווידיאו האילם הכריז זוכה פרס הנובל דמיס האסביס, מנכ״ל דיפ מיינד, שפיתחה את המנוע החדשני – במחווה לרגע שבו סרטי קולנוע התחילו לדבר. המנוע החדש לא רק מאפשר לראשונה לדמויות לדבר, לחתולים לגרגר, לנחלים לפכפך ולאריזות לרשרש – אלא הוא גם מדויק יותר מבחינה פיזיקלית ויש לו יכולת לייצר דימויים עקביים. במילים פשוטות, הוא הופך את היקום הקולנועי של הבינה המלאכותית להרבה פחות ״הזוי״ וגליצ׳י – ויותר דומה לזה שאנחנו, בני האדם, יצרנו. 

מרגע ש־Veo 3 יצא, הרשתות החברתיות הוצפו בתוצרים המהוקצעים שלו. כבר היום 80% מיוצרי התוכן משתמשים ב־AI כדי ליצור סרטונים – בין אם בהעלאת רעיונות, כתיבת תסריטים או ממש ייצור של דימויים וקטעי וידיאו. אבל אם עד היום היה צריך לייצר את כל התכנים בנפרד ולחבר אותם ליצירה אחת – הרי ש־VEO 3 הופך את העניינים להרבה יותר פשוטים. 

דו״ח של האיחוד האירופי קובע שעד השנה הבאה 90% מהתוכן באינטרנט ייווצר באופן מלאכותי. קל לדמיין מה יקרה אחר כך: קודם בנקי התמונות והווידיאו יילכו לעולם שכולו זכויות יוצרים מאובקות (ביי שאטרסטוק). אבל איך ייראה העולם שלנו כשנתחיל לצרוך יותר ויותר תוכן שנוצר ללא מגע יד אדם? ואיך הוא יעצב אותנו?

הבינה המלאכותית תהיה מחוברת למדדים הגופניים ותדע לקרוא את הבעות הפנים שלנו, ותתאים את הווידיאו בזמן אמת כך שאנחנו בטוח נהנה ממנו. הוא ילהיב, יחריד, ירגש, יחרמן, יעציב וייגע בנו בעוצמות שרק יצירות ספורות מסוגלות כיום לעורר

רבים בתחום חוששים שמכיוון שמעבדות ה־AI הגדולות מדממות עשרות מיליארדים בהפסדים מדי שנה ועדיין לא מצאו מודל עסקי יציב – האפיק הכי רווחי שפתוח בפניהן הוא להתמקד בצרכנים פרטיים כמונו, ולהפוך את הצ׳אטבוטים שלהם לממכרים ככל האפשר.  כבר היום מערכות בינה מלאכותית טובות הרבה יותר מבני אדם (כולל אנשי שיווק) ביכולת שלהן לומר לנו את מה שאנחנו רוצים לשמוע. זאת לא ״חנפנות״ גנרית – יש להן יכולת להתאים את עצמן בדיוק לדרישות הגלויות והנסתרות שלנו, גם אם זה אומר שהן יצטרכו לשקר לנו בדרך.

אז מה יקרה כשהבוט הפרטי של כל אחד מאיתנו יוכל לייצר בזמן אמת וידיאו שמתאים בדיוק למה שאנחנו רוצים בלי שיטוטים אינסופיים בתפריט של נטפליקס, או גלילה ברשתות החברתיות? כפי שחזיתי לפני יותר משנה ב״הארץ״ הבינה המלאכותית תהיה מחוברת למדדים הגופניים ותדע לקרוא את הבעות הפנים שלנו, ותתאים את הווידיאו בזמן אמת כך שאנחנו בטוח נהנה ממנו. הוא ילהיב, יחריד, ירגש, יחרמן, יעציב וייגע בנו בעוצמות שרק יצירות ספורות מסוגלות כיום לעורר.

ההתפתחות הזאת לא רק תהרוג את הרשתות החברתיות ורוב ערוצי התוכן הקיימים, אלא גם תשנה באופן דרמטי את השפה הקולנועית. ואם אתם ממש מחייבים אותי להמר – אנחנו כנראה נהיה מרותקים למשהו שייראה פחות כמו סרט הוליוודי קלאסי, ויותר דומה לחלום, או זרם תודעה, שמערב פליאה, מין, יופי ואלימות בקצב ממכר – כזה שפשוט ילחץ לנו על כל הכפתורים בבת אחת. 

השפלה פומבית

״ראש גדול ורזה (ראשו של דייגו)״ הוא פסל ענק עם עיניים בולטות שבו אלברטו ג׳אקומטי תיעד את פניו העגמומיות של אחיו האהוב, דייגו. בשבוע שעבר הפסל הצר, שנוצר ב־1955 ושנראה מלפנים כמו להב של סכין, היה אמור להיות הכוכב הגדול של עונת המכירות הפומביות בניו יורק, כשהוצע למכירה בסותביס במחיר מינימום של 70 מיליון דולר. 

עצוב לראות את תיעוד המכירה. הכרוז נשען על הדוכן שלו – ממש פורס את גופו שלו לתצוגה – אומר שוב ושוב, בקול הולך ודועך,  ״64 מיליון דולר״, ״64 מיליון דולר״, ״64 מיליון דולר״ במשך דקות ארוכות. מלבד מלמוליו החרישיים שוררת בחדר המפוצץ במיליונרים דממה מוחלטת. איש לא מוציא הגה.

שוק האמנות נמצא בירידה דרמטית כבר שנה שלישית ברציפות. עונת המכירות של שלושת בתי המכירות הפומביות הגדולים הסתיימה בשבוע שעבר בכ־1.5 מיליארד דולר – מיליארד פחות ממה שהעריכו. המוסכמה המקובלת שהשקעה באמנות מובחרת היא לרוב רווחית יותר מהשקעה במניות כבר לא נכונה – וזה מושך את המחירים עוד למטה.

בתולדות האמנות לטכניקה ולטכנולוגיה יש משמעות עצומה. דרכים חדשות ומדויקות יותר לתאר את המציאות תמיד עמדו בחזית של היצירה האנושית – ובוודאי היו חשובות יותר סוציולוגית מהדרמה הפנימית שמתחוללת בקרבו של היוצר. בקיצור, מעניין איך Veo 3 היה מתאר את הרגע הזה.