כל מה שחשוב ויפה
שבתאי פינצ׳בסקי במגזין III

הרשימה המשותפת // 12.6.25

נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי במגזין III ; יצירות מהאוסף במוזיאון הנגב לאמנות; בוגרי.ות התואר השני באמנות באוניברסיטת חיפה; מיכאל ליאני במכון הצרפתי; טבעת עשן בגלריה העירונית כפר סבא; אילנה סלמה אורתר, דליה גל סברדלין ולילך פלד־צ׳רני במקום לאמנות; עומרי גורן בגלריה העירונית גבעתיים; הקיר הרביעי במרכז תרבויות הרמוניה

נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי במגזין III

״מול נוף״, תערוכה משותפת לנורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי, תפתח הערב (12.6) במגזין III יפו (אוצרת : כרמית גלילי). זוהי התערוכה השלישית בסדרה של תערוכות קבוצתיות העוסקות בהתנגדות, פירוק ודמיון פוליטי, והיא עוסקת בפירוק הנוף המקומי ומנגנוני ההבניה שלו, ודמיוּן של מרחבים חלופיים.

נורית דוד מציגה סדרת ציורי שמן נטולי פרספקטיבה ועמוסי פרטים שבאמצעותם היא מספרת סיפור מרוכז על נוף. שבתאי פינצ׳בסקי מתחקה אחרי המסע הציוני בשבילי הארץ דרך ספרי הלימוד, מסלולי הטיול השנתיים ומסלולי תנועות הנוער, שסייעו לחנך דורות של ישראלים, ושואל על הנוף שלא נגלה בהם. טליה ישראלי מציגה ציורים שבהם יחידות בודדות של מבני קרקע ותופעות טבע, ובודקת את האפשרות להשתמש בהן כמו באבני לגו שמהן אפשר ליצור נוף חדש.

נורית דויד. צילום: רם ברכה, אוסף דורון סבג ORS

נורית דויד. צילום: רם ברכה, אוסף דורון סבג ORS

טליה ישראלי. צילום: יגאל פרדו

טליה ישראלי. צילום: יגאל פרדו


בוגרי.ות התואר השני באמנות באוניברסיטת חיפה

״אחיזה״, תערוכת בוגרי.ות התואר השני באמנות, תפתח הערב (12.6) במשכן לאמנויות ע״ש הכט באוניברסיטת חיפה (ליווי אוצרותי: טליה הופמן וליהי חן). התערוכה מתחקה אחרי סיפוריהם.ן של שמונה מציגות.ים הפועלים.ות במרחב המקומי ומסכמת שנתיים בהם למדו ועברו תהליכי עבודה משותפים. בערבית המילה אחיזה מתרגמת לשתי מילים. האחת מרמזת על כוח ושליטה; אחיזה חזקה או היאחזות בקרנות המזבח. השנייה, לעומת זאת, מפנה לעקשנות, חוסר נכונות לוותר, איכויות רגשיות, ערכיות ואנושיות יותר.

שמונה תערוכות הגמר מציגות את המנעד בין שתי הפרשנויות הללו. הן נעשו לתוך מרחב בו נאחזים באופן בוטה בכוח וברצון לשליטה, בה בעת שהמציגות.ים בו נאחזות ברגש ובעקשנות בפעולות של ציור, פיסול וצילום. עבורן.ם לאחוז היא צורך קיומי.

אריאל כבביה

אריאל כבביה. צילום מ״ל

יוליה ארונסון. צילום: מ״ל

שהד זועבי. צילום: לנה גומון

שהד זועבי. צילום: לנה גומון


מיכאל ליאני במכון הצרפתי

״אהבה גאה״, תערוכת יחיד למיכאל ליאני, תפתח הערב (12.6) בגלריית המכון הצרפתי בתל אביב, ותציג עבודות מתוך פרויקט צילום מתמשך המתמקד בזוגות ומשפחות מהקהילה הלהטב״קית בישראל. הפרויקט נולד בשנת 2020, בתקופת הסגר הראשון של מגפת הקורונה, מתוך צורך להציע ייצוג אחר — מזמין, אינטימי ואותנטי.

ליאני מצלם במצלמה אנלוגית, ככלי לפעולה שקטה אך חתרנית. באמצעותה הוא מתעד, מנכיח וחוגג אהבה כפי שהיא נחווית בפועל — רכה, מורכבת ולעיתים חורגת מהייצוגים המקובלים של אהבה וגאווה במרחב הציבורי. הצילומים מצטברים לכדי ארכיון חי, בלתי רשמי אך טעון נוכחות. הפרויקט מבקש להציע נקודת מבט רחבה ומורכבת על אהבה גאה בישראל, ולהעניק מקום לנראות שלא תמיד זכתה לקיום משמעותי בתרבות החזותית המקומית והבינלאומית.

מיכאל ליאני במכון הצרפתי

מיכאל ליאני במכון הצרפתי


יצירות מהאוסף במוזיאון הנגב

התערוכה ״באר״ מוצגת במוזיאון הנגב לאמנות (אוצר: רון ברטוש) ומציגה מבחר עבודות מאוסף המוזיאון, לצד עבודות של גבריאלה קליין שהוזמנה לשלב ציורי קיר בתצוגת האוסף. בתערוכה יצירות השמורות בכל עת במחסן האוספים, הרחק מעיני כל.

היצירות שבתערוכה נוצרו על ידי אמנים ואמניות מדורות שונים, ומשקפות את ריבוי הקולות והסגנונות באמנות המקומית. לצד האוסף, מוצגים שלושה ציורי קיר גדולי ממדים של האמנית גבריאלה קליין שצוירו במיוחד עבור התערוכה, ויוצרים דיאלוג מרתק בין עבר להווה, ובין הגילוי והכיסוי של אוסף המוזיאון.

גבריאלה קליין ועבודות מאוסף מוזיאון הנגב. צילומים: לנה גומון

גבריאלה קליין ועבודות מאוסף מוזיאון הנגב. צילומים: לנה גומון

גבריאלה קליין ועבודות מאוסף מוזיאון הנגב. צילומים: לנה גומון

גבריאלה קליין

גבריאלה קליין ועבודות מאוסף מוזיאון הנגב. צילומים: לנה גומון


birds

טבעת עשן בגלריה העירונית כפר סבא

התערוכה הקבוצתית ״טבעת עשן״ תפתח ביום שלישי (17.6) בגלריה העירונית כפר סבא (אוצרת: הדסה כהן) ותכנס לתוכה עבודות של אמנים ואמניות הפועלים בכפר סבא, שעוסקות בהתהוות חומרית ובחוויות של חמקמקות וטרנספורמציה.

התערוכה מתגבשת כקריאה טעונה של המרחבים האניגמטים שבהם האמנות הופכת לעדות של הבלתי מוחשי, של הקסם שבין נוכחות להיעלמות. בד בבד, נפרשים בחלל הגלריה עקבות חושיים, מקומות סמויים ותחושות שקשה לאחוז בהן; בכולם ספון הרצון לגעת במה שמתחמק מהגדרה דרך מעשה האמנות.

אורן מרטן. צילום: מ״ל

בת שבע האס. צילום: מ״ל

עופרי מרום. צילום: מ״ל


אילנה סלמה אורתר, דליה גל סברדלין ולילך פלד־צ׳רני במקום לאמנות

שלוש תערוכות חדשות ייפתחו מחר (13.6) במקום לאמנות בקרית המלאכה: הראשונה, ״הַבֵּיאָס קוֹרְפּוּס״, תערוכת יחיד לאילנה סלמה אורתר (אוצר: יאיר ברק) שחיה בפרנקפורט ומזה שלושה עשורים חוקרת את מחנה העקורים גראנד ארֵנַאס במרסיי, שבו שהתה משפחתה לאחר גירושה ממצרים בשנת 1951.

השנייה, ״מחברות עבודה״, תערוכת יחיד לדליה גל סברדלין (אוצרת: מרב שין בן־אלון) שיוצרת בשנים האחרונות גוף עבודה המורכב מ־20 ספרי סקיצות בפורמטים שונים, שכל אחד מהם מכיל כ־80 כפולות. הספרים אינם רק מצע לרישום אלא אובייקטים של חלל וזמן, שבהם הדף והכפולה קשורים זה לזה במהותם הפיזית והנרטיבית.

עוד תפתח ״זה מה שיש לנו וזה יפה״, תערוכת יחיד ללילך פלד־צ׳רני בחלל המרחב.

לילך פלד צ׳רני

לילך פלד צ׳רני


עומרי גורן בגלריה העירונית גבעתיים

״מסגרות מתחדשות״, תערוכת יחיד לעומרי גורן, מוצגת במכון המים, הגלריה העירונית גבעתיים (אוצר: דורון פולק), ובה הוא יוצא למסע יצירתי שמחבר בין זיכרון משפחתי לאמירה עכשווית, דרך עיסוק מחודש בציורי השמן המקוריים שצייר סבו, מיכאל שלומוביץ ז״ל. הציורים משמשים נקודת מוצא לתהליך יצירתי שמפרק את המסגרות – הממשיות והמטאפוריות – שהגדירו אותם.

תהליך העבודה כולל חיתוך, גריעה ושיבוש הציורים, המוציאים את היצירה מהמקום הבטוח והמוכר שלה ומכניסים אותה להקשרים עכשוויים. ההתערבות אינה רק אסתטית, אלא נושאת בחובה קריאה פוליטית ואישית, שבוחנת סוגיות של מגדר, גבריות וקיימות, תוך עיסוק במורכבות מערכת האמונות של הסב.

עומרי גורן. צילומים: מ”ל


הקיר הרביעי במרכז תרבויות הרמוניה

״הקיר הרביעי״, תערוכת אמני.ות תפאורה ותלבושות לתיאטרון, תפתח ביום שני (16.6) במרכז תרבויות הרמוניה בירושלים (אוצרת: ורה גייליס) – תערוכה ראשונה מסוגה בישראל שמוקדשת לאמני תיאטרון — ובעיקר לעולים חדשים — וליצירתם בתחום עיצוב תפאורה ותלבושות. זוהי התחלה של יצירת פלטפורמה מקצועית ואמנותית, המאפשרת לאמני במה להציג את פועלם בסביבה תרבותית חדשה.

בתערוכה יוצגו דגמים וסקיצות של תפאורה ותלבושות, אלמנטים מקוריים של תפאורה ובוטאפורה, לצד סקיצות ארכיוניות נדירות מאוספיה של ז׳אנה גייליס — מעצבת תלבושות בכירה, שעמדה בראש מחלקת התלבושות של בית האופרה באודסה, ושיתפה פעולה עם מיטב מעצבי הבמה והתפאורנים באוקראינה ובברית המועצות.

מרגריטה גרסטמן. צילום: מ"ל

מרגריטה גרסטמן. צילום: מ”ל

פבלה פטרושבה. צילום: מ”ל

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden