Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
אנסלם קיפר בלונדון: דיאלוג עם ואן גוך בחמניות
בסוף חודש יוני נפתחה תערוכה של האמן הגרמני, אנסלם קיפר, בגלריית White Cube בלונדון. בתערוכה קיפר מקיים דיאלוג עם יצירותיו האיקוניות של האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך, באמצעות סדרת ציורי ענק של חמניות ושדות חמניות.
בשונה מעבודותיו הקודמות, קיפר מתמקד בטכניקה אחת ונושא אחד – ציור שמן וחמניות. הריח העז של צבעי השמן הממלא את חללי הגלריה מעיד על טכניקת האימפסטו העשירה והכמעט פיסולית שבה השתמש, שלתוכה הוסיף צמחים שונים.
בקומה הראשונה של הגלריה מוצגים ארבעה ציורי חמניות מונומנטליים. חמניותיו של קיפר מתנשאות מעל הצופה, ובניגוד לפריחה הצבעונית של ואן גוך, הן קודרות ומלנכוליות. מעט צהוב מופיע בכותרות העלים, ונגיעות עדינות של זהב, אבל קיפר כמעט ומוותר על הצבעוניות האימפרסיוניסטית שאפיינה את ואן גוך. במקום, הוא עוטף את בדי הקנבס בגוונים של אפר ואדמה, ומעניק לחמניות שלו תחושה של התפוררות והתכנסות.
בקומה התחתונה של הגלריה מוצגים ארבעה ציורי ענק נוספים, שבהם משלב קיפר צבע שמן עם קש, צמחייה יבשה, אפר וזהב – חומרים המבטאים בעבודותיו הרס ולידה מחדש. לתוך האימספטו של צבע השמן הוסיף קיפר עשבים משדה חיטה שרופים שגם אותם צבע בצבעי שמן – מה שמעניק לציור נפח תלת־ממדי.
ציורי הנוף שמייצר קיפר שואבים השראה ממלחמה, הרס, זיכרון וטראומה. במרכז החלל ויטרינה ובה חמניה יבשה, שתולה במהופך, שגרעיניה נושרים על ספר פתוח יצוק בעופרת והאדמה שבה היא נטועה יבשה. דימוי חזק של קץ התקווה
מוטיבים נוספים שמזוהים עם קיפר ומופיעים בציורים הם להקת העורבים והחרמש – שמסמל אמביוולנטיות בין הבטחת הקציר וההתחדשות לבין המוות. ציורי הנוף שמייצר קיפר, בניגוד לנופיו הפסטורליים של ואן גוך, שואבים השראה ממלחמה, הרס, זיכרון וטראומה.
לצידם, במרכז החלל, ויטרינה ובה חמניה יבשה, שתולה במהופך, שגרעיניה נושרים על ספר פתוח יצוק בעופרת והאדמה שבה היא נטועה יבשה. דימוי חזק של קץ התקווה. בחלל נוסף בקומה התחתונה מוצגים שלושה צילומי מונוכרום דרמטיים בשחור וכסף של שדות חמניות, הממשיכים את הקו המלנכולי של התערוכה.
קיפר נמצא בימים אלה בתקופה פורייה במיוחד. רק לפני שלושה חודשים נפתחה תערוכה נוספת שלו שחלשה על שני מוזיאונים באמסטרדם – מוזיאון סטדליק ומוזיאון ואן גוך – והציגה את עבודותיו באופן נרחב. במקביל לתערוכה הנוכחית בוויט קיוב נפתחה תערוכה נוספת בלונדון, ״קיפר / ואן גוך״ ברויאל אקדמי.
לכל אורך השנים מושפע קיפר מהמאסטר ההולנדי. כבר בשנת 1963, כשהיה בן 18, הוא יצא למסע ברחבי אירופה בעקבות ואן גוך, במימון מלגה שקיבל. הוא עבר בזונדרט, עיר הולדתו של האמן ההולנדי, והמשיך לכפר פורקה שליד ארל, שם צייר ואן גוך רבות מיצירותיו המפורסמות, כולל סדרת החמניות. החל מ־1979 אפשר להבחין בהשפעותיו של ואן גוך גם בעבודות של קיפר, השפעה שממשיכה ומתפתחת עם כל תערוכה חדשה שלו.
אבל בעוד שוואן גוך עבד עם פלטת צבעים עזה ובדי קנבס קטנים ומלאי פרטים, קיפר משתמש בבדי קנבס ענקיים שעמוסים בצבע שמן, קש, זרעים, אדמה ועלי זהב. הקשר הכמעט מיידי ביניהם הוא האימפסטו, שניהם משתמשים בו כדי להעביר מסרים: ואן גוך את סערת הנפש, קיפר את המלנכוליה וההרס.
קשר נוסף בין השניים הוא השימוש במוטיבים מהטבע כמו אדמה, חיטה וציורי עורבים, שכולם רומזים על מחזוריות החיים. כמו כן, קיפר שואב מהחמניות את מחזור הקיום האנושי: ״ראשית, החמנייה קשורה לכוכבים, מכיוון שהיא מניעה את ראשה מול השמש, ובלילה היא נסגרת״, אמר בריאיון לגרדיאן. ״ברגע שהחמניות פורחות במלואן, צהובות ונהדרות, זוהי כבר נקודת השקיעה. לכן, חמניות הן סמל למצב הקיום שלנו״.
אנסלם קיפר
גלריה White Cube, לונדון
נעילה: 16.8
