Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
בית נחמה וירוחם: בית לאמנות וקהילה בחדרה
בית נחמה וירוחם הוא כנראה אחד הבתים הצבעוניים והוורסטיליים בעיר חדרה, ואולי גם בכלל באזור השרון הצפוני. זהו בית ילדותה של בינה זילברמן פלד – שאותו החליטה להפוך לבית לאמנות וקהילה.
״נולדתי בבית הזה״, מספרת זילברמן פלד. ״הוריי עברו לגור שם כשאמא שלי היתה בהיריון איתי, אבל הבית נבנה עוד כעשרים שנה לפני כן. אבא שלי היה אמן חובב כל חייו. במקצועו הוא היה מכונאי אבל התשוקה שלו היתה ליצור – מכל חומר שהוא מצא. את רוב הדברים הוא יצר בברזל, אבל הוא פשוט לא זרק שום דבר וכל חפץ שהתיישן מצא את מקומו באחת היצירות שלו. הוא צבע, חיבר, תלה. כך, לאורך השנים, הבית הפך להיראות קצת כמו מוזיאון״.
חזית הבית
הסלון
פינת האוכל
הסלון הקטן
אוסף מטבעות ושטרות
החצר הקדמית
״אמא שלי היתה אמונה על הגינה. היא עבדה בה ועיצבה אותה ואהבה אותה מאוד. השילוב בין היצירות של אבא שלי לגינה של אמא שלי הפך את הבית למה שהוא, יחד עם האדריכלות המקורית שנשמרה והעובדה שהם שמרו על הכל כמו שהוא. עם השנים, הם הפכו להיות כמו ישות אחת – אבא, אמא והבית. הם היו בלתי נפרדים. לפני כשש שנים הם נפטרו שניהם, בהפרש של עשרה ימים״.
זילברמן פלד גרה בבית עד שירותה הצבאי ומאז לא חזרה לשם. במהלך השנים הפכה לד״ר לביולוגיה ובשנים האחרונות היא מלמדת במרכזי מחוננים. אחרי שנפטרו הוריה, היה לה ברור שהיא רוצה לעשות משהו עם הבית המיוחד הזה שהותירו אחריהם. ״כבר בשבעה של שניהם, שהיתה זו אחר זו, נכנסו אנשים הביתה ואמרו שהוא נראה כמו מוזיאון. היו בו המון חפצים – 90 אחוז ממנו שימרתי, אבל הייתי צריכה בכל זאת לסדר, לנקות ולדייק את הבית.
בחרתי באפשרות לחוות את הבית ואת ההורים שלי, אבל בדרך שלי – לשמר את העבר של הבית ולייצר בו המשכיות והתחדשות, תוך שימוש באותה שפה: אמנות
״היתה לי תחושה שהנה יש לי הזדמנות לעשות משהו לטובת הקהילה או עם ערך קהילתי – כך שאנשים יוכלו ליהנות מהבית. אבא שלי בחייו היה נוהג להגיד שבטח אחרי מותו אנחנו ׳נביא שופל׳, אבל היה ברור לי שאני לא הולכת לעשות את זה. בחרתי באפשרות לחוות את הבית ואת ההורים שלי, אבל בדרך שלי – לשמר את העבר של הבית ולייצר בו המשכיות והתחדשות, תוך שימוש באותה שפה: אמנות״.
בגלל שהבית מלא באמנות שיצר אביה וגם בפרטי אספנות רבים שאסף, פנתה זילברמן פלד בשלב הראשון לעיריית חדרה. ״הם הציעו לי להפעיל שם רזידנסי – אז לא באמת ידעתי מה זה. חדרה היא עיר שיש בה קשיים והזדמנויות של פריפריה חברתית, לכן כן עניין אותי לאפשר שם הזדמנות ליצירה. חיכיתי כשנה וחצי וזה לא התקדם, אז החלטתי לייצר תכנית שתהיה בשליטתי ושאוכל לעמוד בה.
רישום מודל עירום בסלון. צילום: אלון פיליאן
קונצרט בסלון
״היה לי ברור שזה לא הופך להיות עסק כלכלי וגם לא העבודה שלי. אני גרה בהוד השרון ועובדת בהרצליה, ואין לי כוונה לשנות את החיים שלי או לעבור לגור בבית. השנה הצטרפה אליי גם דורית בן חמו, שמגיעה מתחום התקשורת, שפעילה בחיבורים לקהילה וביזמות והפקת אירועים שונים.
״אבל, אני עדיין הבת של ההורים שלי, מה שאומר שעיצוב ואמנות הם תחומים שאני נהנית לעסוק בהם. כשאני נמצאת בבית אני הופכת להיות גם אמא שלי וגם אבא שלי. רק תוך כדי עשייה אני מבינה גם את הרבדים הפסיכולוגיים שבדבר״.
אחד המהלכים הראשונים היה להכניס למקום אמניות בית – כאלה שמאיישות את שני הסטודיואים שנמצאים בחצר ובהם השתמש אביה לעבודותיו. האמניות – רינת יצחק ואיילת גד – הן, לדבריה של זילברמן פלד, הלב של הבית. הן עובדות בסטודיו שלהן וגם בסטודיו השיתופי שנמצא במקום, מלמדות ומארחות בו, שותפות בתכנית האירועים שמתקיימים בבית ועוד. ״הן הופכות את הבית למקום שתמיד חי ותמיד יש בו יצירה. יש פעילויות שאנחנו יוצרות יחד, כמעט אין יום שאין בינינו חלופה של דברים״.
יצירה בתוך הבית ובהשראתו
עוד מרכיב משמעותי בתכנית הבית הוא הסיורים שמתקיימים במקום – בין אם כאלה קצרים יותר שמתקיימים במסגרת אירועי הבית הפתוח, מדי יום שישי האחרון של החודש; ובין אם אלה סיורים שמודרכים על ידי זילברמן פלד עצמה ועל ידי אורה גרנות – שהיתה חברה טובה של אמה ומכירה את הבית לעומק.
״באחד מאירועי הבית הפתוח האחרונים רינת יצחק הרצתה על פרויקט שהיא יצרה בספרד – מה שהוביל לפרויקט אמנות קהילתי שהיא תיצור במרחב הציבורי בחדרה. זוהי עוד מטרה של הבית – שיהווה מקום שבו נולדים רעיונות, פרויקטים קהילתיים שיקרו אחר כך ברחבי העיר״.
באירועי הבית הפתוח שמתקיימים אחת לחודש, פועלים לצד הסיורים גם דוכנים של אמנים ואמניות נוספים, עגלת קפה, עסקי מזון שונים ולעיתים גם דוכני אופנה, הרצאות וסדנאות. ביומיום הבית מקיים סיורים פרטיים לחברות, ארגונים וכל מי שחפץ בכך; משמש כלוקיישן לצילומים ומארח מדי פעם הופעות מוזיקליות והקרנות של סרטים.
איילת גד. צילום: מ״ל
רינת יצחק. צילום: מ״ל
לאחרונה חברה אל זילברמן פלד האוצרת עדייה פורת, שבנתה שתי תכניות חדשות שמטרתן לקדם את הפן האמנותי של הבית במסגרת מסודרת יותר, ולפתח קהילה של אמנים ואמניות סביב המקום.
״הראשונה היא , שתפתח בחודש הבא (8.9). זוהי תכנית שמטרתה לתת מענה לאמנים ואמניות מכל הסוגים, כאלה שזקוקים לכלים פרקטיים יותר כדי לפתח את הקריירה שלהם. היא תפעל במתכונת של מפגשים אחת לשבועיים, ובשאיפה תהווה גם כר ליצירת קהילה שתוזמן ליצור עוד דברים בבית ומחוץ לו. אמנים ואמניות שמעוניינים בליווי כזה מוזמנים עדיין להצטרף לתכנית.
״גם התכנית השנייה פתוחה להצעות מאמנים.ות – תכנית שמאפשרת יצירה בתוך הבית ובהשראתו. הבית טומן בחובו המון אמנות, עיצוב, היסטוריה וסיפורים – המון אלמנטים שמאפשרים פעולה בתוך הבית. ויש גם אופציה ללינה במקום״.
אירוע הבית הפתוח הבא יתקיים בסוף אוקטובר (31.10) ובו לצד הסיורים ועגלת הקפה יועברו גם הרצאות של אמניות הבית – רינת יצחק ואיילת גד. לאחרונה, אחרי כמה שנות פעילות, קיבל הבית גם תמיכה מעיריית חדרה, שאותו זילברמן פלד מייעדת להקדיש לשתי התכניות החדשות.
במקביל, היא מתעדת להגדיל את כמות ואת נושאי הסיורים שמתקיימים בבית ומזמינה את הקהל לגלות אותו בהתייחס לעיצוב, לשימור וקיימות ולהיסטוריה. ״שימור וקיימות לדוגמה אלה נושאים אקטואליים, אבל הדור של ההורים שלי חי בצורה הזו כי זה היה צו השעה״.
בית נחמה וירוחם
חובבי ציון 24, חדרה
