הרשימה המשותפת // 28.8.25

מעבר לעייפות החומר בגלריה מרי

התערוכה הקבוצתית ״מעבר לעייפות החומר״ תפתח הערב (28.8) בגלריה מרי בירושלים, ותבקש להתבונן במושג הלקוח מעולם המכניקה, המתאר קריסה פתאומית שמקורה בתהליך סמוי ומתמשך של היסדקות, כמטפורה לקיום האנושי, ולמציאות שבה עומס קטן אך עקבי מוביל להתפרקות המבנים הישנים והמוכרים.

אל מול הקריסה, מתפקדת האמנות כעדות המזהה את הסדקים הבלתי נראים ואת סימני השחיקה החבויים מתחת לפני השטח. האמנות מעזה להישיר מבט אל הקריסה עצמה, כשהיא חוצה את קו האסון ומגלה בלב ההתפרקות גם זרע ראשון של הולדת.

---

עומר שך, ורה גוטקינה ואיריס אהובה פייקובסקי בבית האמנים ירושלים

תערוכות חדשות מוצגות בבית האמנים ירושלים: תערוכת הפרס של עומר שך, זוכה הפרס לציור ע״ש אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2025. יצירתו של שך מתאפיינת בעולם דימויים היברידי, המפגיש בין האנלוגי לדיגיטלי, בין ריאליזם לפנטזיה, בין גוף ומיניות לבין צבעוניות ניאונית, לילית וחשוכה. שילוב זה מייצר תחושת מסתורין ומעמיד את הציור כאובייקט טעון בזמן, בזיכרון ובאי־שקט קיומי.

״יקום משלה״, תערוכת יחיד לוורה גוטקינה (אוצר: יניב שפירא), שהיתה ציירת, כותבת פרוזה ומשוררת. רגישותה האנושית מחויבותה למעשה האמנות מוצגים בתערוכה באמצעות שלושה מחזורי ציור, המצויים בליבת יצירתה: מלאכים, נזירים וציפורים. דרכם היא בוראת יקום משלה, הנותן מענה לאמנית הטוטאלית שהייתה ולמקומה בעולם.

״באתי לגני״, תערוכת יחיד לאיריס אהובה פייקובסקי (אוצר: שי אזולאי), בוגרת טרייה של השלוחה החרדית של בצלאל, שהציור עבורה הוא לא רק יצירה אמנותית; הוא ״מחפש בית״ – לא בית פיזי, אלא מקום לנוח בו במובן הרוחני, בית המהווה סוד עמוק. בציור ה״בית״, הוא נראה כנוחת בשלמות, כחללית היורדת מעולמות עליונים אל העולם הגשמי היומיומי, ויוצרת הכלאה חדשה ומרתקת.

---

מגדירים בבית ליבלינג

התערוכה ״מגדירים״, שמציינת עשור של עיצוב ספרים עכשווי בבית הספר לתקשורת חזותית בשנקר, תפתח הערב (28.8) בבית ליבלינג (אוצרים: נדב שלו ומיכל פאוזנר), ותציג למעלה מ־50 מגדירים שעיצבו סטודנטיות וסטודנטים בבית הספר. ההיסטוריה של ספרי מגדירים החלה במאה ה־16. פיתוח זה סלל את הדרך ליצירתם של ספרי מגדיר ככלים לימודיים עבור חוקרים וכן כתופעה תרבותית־חזותית מרהיבה עבור הקהל הרחב.

בתערוכה, שהותאמה לדירה ההיסטורית שבמקום, מוצגים מבחר ספרים שעוצבו בהנחיית דקל בוברוב, זהר קורן, מיכל פאוזנר, נדב שלו, נירית בנימיני בן־מאיר ועידן עם־שלם. התערוכה מזמינה את המבקרים להתבונן דרך המשקפיים היצירתיים של המעצבות והמעצבים הצעירים ולהכיר את התחום המרתק של העיצוב הטיפוגרפי.

---

ארתור יעקובוב וארנה קובוס בגלריה גאולה

שתי תערוכות יחיד ייפתחו ביום רביעי (3.9) בגלריה גאולה בבית אורי צבי בירושלים. הראשונה, ״פדיון״, תערוכת יחיד ראשונה לארתור יעקובוב (אוצר: אלחי סלומון), שגוף העבודות שלו נע בין רישום וציור מדויקים, פוחלצים כ״חומר גלם״ חי־מת, ועבודות תרמילים שבהן קליעים ריקים הופכים ליונים ופרחים. במרכז עומדת היצירה ״פדיון הבן״, דימוי חד שמעמיד חזיתית את השאלה אודות פדיון וגאולה בעידן של סכנה אזרחית ומשפחתית.

השנייה, ״הוֹרָה הר ותמר״, תערוכה מארכיון הצילומים של ארנה קובוס (אוצרים: אלחי סלומון ועמר בן־צבי), שמציגה מבט מבפנים על עפרה ויישובי גב ההר, שמהדהד את שפתם של חלוצי הצילום הארץ־ישראלי (בן־דב, קלוגר), אבל הפעם מנקודת המבט של חלוצה־מתנחלת בעצמה. בין הדימויים: דיוקן חזיתי של מתיישב על רקע רכס טרשים; ילדים רצים בין קרוואנים כשאור ההר חורט קווי מתאר; וצילום מבוים בעל מסר אלגורי, שבו האור עצמו נעשה אמירה.

---

---

מיקרוקוסמוס בבית הבאר

התערוכה הקבוצתית ״מיקרוקוסמוס״ תפתח מחר (29.8) במרכז התרבות היפואי בית הבאר, שמשמש כתא בתוך המרקם היפואי ההיסטורי והעכשווי (אוצרת: ריקי אלקיים). האמניות המשתתפות יציגו את תגובתן למושג ״מיקרוקוסמוס״ החושף ומחשב מחדש מיהו הקטן והאנושי ומהו אותו גדול ועולמי? במתח שבין הרצון לראות את עצמנו כמרכז היקום הפרטי שלנו, לבין ההכרה בהיותנו נקודה על ההיקף של משהו גדול יותר – נחשפת תערוכה זו.

---

עמיר סטאריק בגלריה בזל

״רק לרגע״, תערוכת יחיד לעמיר סטאריק, תפתח מחר (29.8) בגלריה בזל (אוצרת: נירית דהן).דרך ציורי פסטל חדים ורגישים, סטאריק לוכד את מה שברוב הפעמים חומק מתחת לרדאר: גבר על כיסא חוף, אישה עומדת במים וראשה פונה לשמש, ילד מתכופף לחפש אוצר קטן בחול, זוג רגליים בכפכפים אל מול קו המים. סצנות מוכרות ושגרתיות, רגעים של שקט, גוף, אור ונשימה שמקבלים לפתע מעמד של זיכרון.

סטאריק לא מצייר את הרגעים הגדולים, אלא דווקא את מה שכמעט ולא שמים אליו לב, והוא עושה זאת בעין חדה שמבחינה ביופי שבפשטות. התערוכה היא הזמנה להאט לרגע את הקצב, להישען לאחור ולהתבונן בחיים כפי שהם: פשוטים, יפים, יומיומיים.