פסטיבל ״מחול חדש״: לדבר את העכשיו

יובל: בוקר טוב ליאור, מה שלומך בתוך כל הקטסטרופה מסביב, ואיך בתוך כל הכאוס הזה את שותפה בהקמה של פסטיבל מחול חדש?

ליאור: שאלה טובה. אני חושבת שבכל מצב שאני נמצאת בו, ודאי או לא ככל שיהיה, אני מנסה לעשות את הכי טוב שלי. והכי טוב שלי תמיד יהיה קשור באמנות, ואם אפשר אז בלהביא את האמנות שחשובה לי – מחול, לכמה שיותר אנשים. מבחינתי אמנות התנועה היא דבר מרפא

יובל: וואי, לגמרי. אפילו רק לראות מחול טוב אחרי שעה אני בן אדם אחר. ובכל זאת, פסטיבל: איך זה קרה?

ליאור: מה שהניע את העירייה בכל המהלך הזה, הוא הרצון ליצור עוגני תרבות נוספים בעיר, ולמצב ספציפית מרכז קהילתי כמרכז מוביל תרבותית – הצהרה חזקה מאוד. גם המחירים שלנו מותאמים לקהל הרחב וכמובן שיש הנחה למחזיקי ומחזיקות דיגיתל!

יובל: מה הפסיליטיז שיש במרכז? ספרי עליו כמה מילים לטובת מי שלא מכיר.ה

ליאור: מאיפה נתחיל! העירייה השקיעה במרכז קהילתי מגיד לא מעט. ספציפית בתחום המחול יש קומה שלמה, ״הקומה הרביעית״, שמיודעת רק לו: ארבעה סטודיו ענקיים, תקרות גבוהות וחלונות ארוכים עם נוף על כל העיר. בקומה השלישית יש פעילויות לגיל השלישי, בקומה הראשונה יש פעילויות לגיל הרך, וגם את אולם המופעים הגדול שמכיל 250(!) מקומות הושבה, ובקומת הקרקע תוכלו למצוא אפילו מטבח קהילתי שמשרת את תושבי השכונה

יובל: נייס, ורק נגיד שזה על שדרות נורדאו במה שנקרא הצפון הישן. 

אז יש רעיון שכולם מתלהבים ממנו, מה עכשיו? איך בוחרות ומחליטות על תוכן?

ליאור: התחלנו בלהוציא קול קורא, ובו היו שלושה מסלולים. מסלול אחד ליוצרים מנוסים יותר שיעלו מופעים עד 20 דקות במופע משותף. מסלול אחד ליוצרים בתחילת דרכם שיעלו יצירה עד 10 דקות במופע משותף – כשאחד מהם יזכה בתוכנית שהות אמן! ועוד קול קורא שהזמין יוצרים לדמיין יצירות קיימות שלהן או חדשות ברחבי המרכז הקהילתי, ברחבות, ובמדרגות, ויעלו את יצירותיהם בבכורה כחלק מהפסטיבל.

קיבלנו מעל 100 הגשות שזה היה מאוד מרגש למהדורה ראשונה! ישבנו לצפות בכל ההצעות, ובסופו של דבר בחרנו בהצעות המתאימות ביותר

יובל: מי זה בחרנו?

ליאור: אפרת ירון, מנהלת תחום המחול של המרכז, ואני

יובל: אז בואי נפתח רגע טאב וקצת תספרי על עצמך לטובת מי שלא מכיר.ה

בכל מצב שאני נמצאת בו, ודאי או לא ככל שיהיה, אני מנסה לעשות את הכי טוב שלי. והכי טוב שלי תמיד יהיה קשור באמנות, ואם אפשר אז בלהביא את האמנות שחשובה לי – מחול, לכמה שיותר אנשים. מבחינתי אמנות התנועה היא דבר מרפא

ליאור: אז אני ליאור לזרוף, רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול, מתגוררת ביפו. אני מנהלת אמנותית את The People Dance Theater Company, השם שמוביל את כל הפרויקטים האמנותיים שלי יחד עם כל שותפיי הרקדניות, המוסיקאים, מעצבי התלבושות, צלמים והצוות הטכני. תחתיו קורה גם קבוצת האנסמבל שהיא קבוצה לבוגרות תוכניות הכשרה שמאפשרת להן הזדמנות לחוות תהליך אמנותי בסביבה מקצועית. 

מעבר לזה יש לי בייבי שהוא קורסים במחול לנשים בלי נסיון שרץ כבר משנת 2020 ומזמין אליו את כל מי שרוצה להתחיל לרקוד מהבסיס בקבוצות קטנות וקבועות

יובל: מגניב. נחזור לבחירה: מה הנחה אתכן בבחירת העבודות? אולי תתחילי לתת דוגמאות ספציפיות שנבין את הבחירה ואת אופי האירוע

ליאור: כל היצירות שעולות בפסטיבל הן יצירות שנוצרו החל משנת 2024, על כן שם הפסטיבל – מחול חדש. מבחינת היוצרים הוותיקים, חיפשנו יצירות שאנחנו מרגישות שמדברות את העכשיו, אם זה מבחינה פוליטית או חברתית.

דוגמה טובה לכך היא היצירה של שרון וזנה ״מלאכת האמהות״ שאותה מבצעות שלוש אמהות. היצירה נוצרה במהלך המלחמה ועוסקת במלאכת הטיפול וההגנה בשגרה ובחירום

ליאור: מבחינת היוצרים הצעירים שהזמנו, היה לנו חשוב להביא קולות חדשים לבמה ולשמוע מה יש לדור הצעיר להציע לנו לעתיד, מתוכן יש את אלה רובינגר וגלי דוידוביץ שרק עכשיו סיימו את הסדנא להכשרת רקדנים, אבל מציעות הבטחה גדולה.

תוכנית במרחב מארחת את שירה סולמונס עם ״עוד נופלות״. השם שלה כבר מרמז עליה הרבה, וכדאי להגיע לראות. היא מציגה ברחבי המרכז יחד עם חמש רקדניות מוכשרות שיחד הן מתרגלות את פעולת הנפילה.

ההיילייט שלנו, בערב שסוגר את הפסטיבל, הוא ההופעה הייחודית של להקת יסמין גודר ודיקלה – אהבה מוסיקה (עכשיו!). שילוב חד פעמי וסוחף של מחול ומוסיקה, שאנחנו שמחות וגאות שהצלחנו להביא לפסטיבל על אף שכבר בקיץ הצהירו על מופע אחרון! אז הנה, הזדמנות לכל מי שפספסה.

עוד בפסטיבל – מופעים לילדים ולכל המשפחה, של שלומית פונדמינסקי ועינת גנץ (אגדת קיר המשאלות) ושל דנה רוטנברג (מה פה מופע פה), סדנאות ברייקדאנס וגם צ׳ה צ׳ה

מה שבולט ביצירה המקומית הוא הדחיפות. העיסוק בגוף שיש לו יוזמה לא רק ככלי לביטוי אסתטי אלא ככלי ממשי למצוא דרכו חיבור ואנושיות בתוך מציאות מטלטלת

יובל: חגיגה. ורק בשביל יסמין ודיקלה שווה לעשות פסטיבל (ויסלחו לי כל המשתתפות והמשתתפים הנהדרים האחרים). זו באמת עבודה מיוחדת במינה.

אז כשאת מסתכלת על כל התכנית – מה את יכולה להגיד על היצירה המקומית החדשה במחול? יש לה איזה מאפיינים? משהו במשותף? מי שיראה אותה יבין משהו על השנתיים האחרונות בישראל? לא שחייבים, אני שואל על מבט העל שלך

ליאור: כשאני מסתכלת על התוכנית כולה, יצירות קצרות וארוכות, גדושות ברקדנים אל מול סולואים, התחושה שלי שמה שבולט ביצירה המקומית הוא הדחיפות. העיסוק בגוף שיש לו יוזמה לא רק ככלי לביטוי אסתטי אלא ככלי ממשי למצוא דרכו חיבור ואנושיות בתוך מציאות מטלטלת. 

אני לא בטוחה שהקהל יבין משהו חדש על השנתיים האחרונות בצפייה בפסטיבל, אבל אני כן מאמינה שהוא יצליח להרגיש בגוף, את הכוונה של המתנועעים. באופן כללי, מחול לא בהכרח צריך לתאר את המציאות, אלא לאפשר לנו לגשת אליה בדרכים אחרות של רגש

יובל: מסכים עם זה לגמרי. מה התכניות הלאה? אני יודע שקודם צריך שהפסטיבל יקרה, אבל בחזון – זה פסטיבל שנתי? תמיד חדש?

ליאור: החזון הוא לגמרי שפסטיבל מחול חדש יהפוך לפסטיבל שנתי. כזה שיזמין אליו יצירות חדשות ויוצרים חדשים להציג, יציע הזדמנויות ליוצרים נוספים לתהליכים ולבמה, וגם אולי להתרחב למרכזים קהילתיים נוספים בעיר. שוב חוזרת לאחד הדברים שהובילו אותנו מההתחלה, ליצור עוגני תרבות נוספים משמעותיים בעיר שלנו

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שניפרד?

ליאור: אני חושבת שפסטיבל זה שם גדול ומפוצץ, ובפועל הייתי קוראת לזה מפגש: מפגש של אמנים, קהל וקהילה. אני רוצה להזמין אנשים להגיע לפגוש מחול ולפגוש את עצמם דרך המחול. זו הצהרה של הכרה בגוף, בחיים וביצירה, דבר שכולנו צריכים במציאות כל כך מורכבת

---

פסטיבל מחול חדש
מרכז קהילתי מגיד, שדרות נורדאו 63, תל אביב
9-11.10