איינדהובן 2025 // עדי פרידמן ירון

עדי פרידמן ירון, בת 30, מעצבת רב תחומית. גרה באמסטרדם עם בן הזוג אשל ודודי הכלב. בוגרת תואר ראשון במחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר, ותואר שני באקדמיה לעיצוב באיינדהובן, הולנד. מתעניינת במערכות יחסים אינטראקטיביות בין הגוף לסביבה, ובאופן שבו עיצוב מאפשר להגדיר מחדש או לחדד את מערכת היחסים הזו שבין האדם לסביבה שלו.

איינדהובן

למדתי במחלקה שנקראת Critical Inquiry Lab. זו לא משימה פשוטה להגדיר אותה, אבל מהפרספקטיבה שלי – המיקוד בה הוא על מחקר אמנותי ככלי לעצב ולדבר על עיצוב. ידעתי שאני רוצה להמשיך לתואר שני כדי להעמיק ולפתח את הגישה שלי לעיצוב, והאמנתי שיש לי הרבה מה ללמוד בסביבה שבינלאומית, עם גישה פתוחה ואקספרימנטלית.

אחרי שהתגברתי על ההלם מכמויות הקריאה והכתיבה במחלקה ומהחורף ההולנדי – אני יכולה לסכם ולומר שהשנתיים האחרונות ללימודים היו עבורי חוויה מהנה ומשמעותית. זכיתי ללמוד מראשות המחלקה, ממרצים מעניינים ומסורים, וליצור קשרים וחברויות עם מעצבים סופר מוכשרים שלמדו איתי. אני מרגישה שהרבה דברים התחדדו לי לגבי איך ומה אני מעצבת ובאילו שאלות אני מתעסקת.

Breathe within the Unbreathable

פרויקט הגמר שלי Breathe within the Unbreathable הוא מיצב אינטראקטיבי, שבאמצעותו אני מנסה להסב את תשומת הלב של הקהל לנשימה ולאופן שבו דפוסים שונים של נשימה משפיעים על המצב הפיזי והמנטלי של הגוף. זה פרויקט שמבוסס על עבודת מחקר אמנותית וכתובה, שבה בחנתי את אופי הנשימה ומשמעותה כממשק בין הגוף לסביבה.

כולנו נושמים, אבל אנחנו נושמים באופן שונה ובתנאים שונים. נשימה בדרך כלל אינה פעולה שאנחנו חושבים עליה יותר מדי, אבל היא מהווה אינדיקציה למצב הגוף ולקשר שלנו עם הסביבה. בתזה שלי העמקתי בהקשר הפוליטי והחברתי של הנשימה ובחנתי תרגילי נשימה כאמצעי להרגיל את הגוף למצבים ״רעילים״.

נשימה בדרך כלל אינה פעולה שאנחנו חושבים עליה יותר מדי, אבל היא מהווה אינדיקציה למצב הגוף ולקשר שלנו עם הסביבה. בתזה שלי העמקתי בהקשר הפוליטי והחברתי של הנשימה ובחנתי תרגילי נשימה כאמצעי להרגיל את הגוף למצבים ״רעילים״

המיצב מבוסס על מבנה שנושא ארבעה מתנפחים עשויים טקסטיל. בזמן נשימה, חיישן המיצב מזהה את דפוס הנשימה ומנפח קומפוזיציה של המנפחים, שבתורם מזיזים את הגוף ומשנים את אופן הנשימה. הנשימה משפיעה על הסביבה – שמשפיעה על הגוף – שמשפיעה על הנשימה. דפוס נשימה יכול להיות נשימה איטית ועמוקה או נשימה מהירה ושטוחה.

במיצב קיימים ארבעה מצבים מרכזיים שנעים בין נשימה אינטנסיבית שמקושרת לפאניקה, לנשימה נינוחה יותר כמו אנחת רווחה או נשימה בתרגול יוגה. הקוד מזהה אותם ומפעיל את המיצב בהתאמה. בפרויקט הגמר שלי ללימודים הצגתי כוריאוגרפיה שלי עם המיצב, ובמהלך שבוע העיצוב בהולנד אני מציגה גרסה של הפרויקט שמאפשרת לקהל להשתתף ולהתנסות.

Are We Standing on Solid Ground

כתוצאה ממחקר על מאגרי נפט וגז בהולנד, ספציפית ברוטרדם, ועל ההשלכות של קידוחי הנפט והגז על הסביבה – יצרתי צלמית מקרמיקה של אחד המאגרים הגדולים שעתיד להתרוקן בשנים הקרובות. הצלמית היא מודל קנה מידה של המאגר העצום הזה, ייצוג לריק, לחלל ענק שנוצר מתחת לעיר. הרעיון היה לנסות לייצר תפיסה של החלל הזה.

באמצעות מודל תלת־ממדי יצרתי אפקט סאונד שמדמה את ההד בחלל. התוצאה הייתה שכשאנשים אחזו בצלמית ודיברו לידה – היא השיבה להם בהד שדומה יותר לכזה שאנחנו מכירים מאולמות ענק. זה פרויקט שאני ממש אשמח לחזור אליו וגם נהניתי ממנו מאוד, כי הוא לא היה מוגבל למדיום מסוים ואפשר לי הרבה התנסות.

עתידות

עם סיום הלימודים ותערוכות הגמר אני מצפה להמשיך ולפתח חלק מהפרויקטים שהתחילו להתהוות בשנתיים האחרונות, וגם עוד כמה רעיונות חדשים. אשמח לפתח את פרויקט הגמר ולהסיק מסקנות מהמפגש שלו עם המבקרים והמבקרות בתערוכה.