״שו.מקום״ ו״אורות צפוניים״ בבית בנימיני

שו.מקום

אוצרות: מאיה גצוב ונגה חדד
לפני שנתיים, עקב המלחמה, פונו המכללה האקדמית תל חי והמכון לאמנויות. רוב הסטודנטים והמרצים נאלצו לעזוב את מרכז היצירה שלהם לטובת בתים חלופיים. השנה הם חזרו הביתה. זו לא הפעם הראשונה שתל חי ננטשת וקמה מחדש כמו בגלגול קארמתי, בתקווה תמידית שיעשה תיקון. מקום כה טעון בפאתוס וכאב הופך לטבור יצירתי, מתרוקן וקם מחדש.

התערוכה שו.מקום מבקשת לתת קול לכאבי הפינוי והמלחמה ולהזכיר כי דמיון ויצירה הם הבסיס לחיים. בתערוכה, מרצי.ות ובוגרי.ות המכון לאמנויות תל חי מעלים שאלות על המושג מקום – מקום אישי, עמדה מול מקום, מקום שהוא ארץ ומקום שהוא חוסר מקום.

לאחר שהאדמירל הוריישו נלסון, לוחם בתקופה הנפוליאנית, איבד את זרועו הימנית, הוא חווה כאבי רפאים חזקים, תחושה של אצבעות ננעצות בכף ידו הנעלמת. הופעתן של תחושות רפאים אלו הובילה אותו להכריז כי הפנטום שלו הוא ״הוכחה ישירה לקיומה של הנשמה״. ״אם זרוע יכולה לשרוד קטיעה פיזית, מדוע לא האדם כולו?״, נלסון הבין שקיומו הוא לא רק קיום גוף לבדו.

לאורך ההיסטוריה, בקרבות בגבול הלבנון, היו רגעים שתל חי הוחזקה רק בכח המחשבה, ההר הפך לגרגר אבק, הלא כלום איים להשתלט. גבולות נדדו ואיתם עבר הווה ועתיד לא ידועים התערבבו לסיפור שאינו נגמר. למה? איך? איפה? מתוך זעזוע האדמה, סימני שאלה זורמים מההר ובמורד השבר ומציפים את הארץ על כל יושביה, בין הנהר לים, שום מקום לא מרגיש בטוח, לא לנפש ולא לגוף, אין מקום.

כשאורזים חפצים בבהילות, מתחדדים סדרי עדיפויות, בשנתיים האחרונות, חפצים נאספו ומויינו בחטף, לפעמים הוצלו, לעיתים הופקרו, הועברו לבינתיים. הצטמצמנו וסודרנו מחדש, בחדרים נקיים, נטולי זיכרונות. הפכנו לאשליה אופטית, כמראה המוצבת לקטוע יד, העמדנו פנים שהמקום במקום, שלא כואב לנו בהר. כשחזרנו, כבר לא ראינו את אותו הדבר, כאבי הפנטום נשארו, והבית הדהד את כל אלו שחסרות.ים בו.

מתוך הכאב אנחנו, קהילת המכון לאמנויות בתל חי, בוחרות.ים לדמיין מקום, להילחם בלא כלום, להיזכר שקיומנו הוא לא קיום הגוף בלבד וידינו הקטועה היא הוכחה לכוחה של הנפש. אנחנו מבקשות.ים להביט עמוק, במה שעכשיו ובמה שהיה, ולקוות למה שיהיה, למקום טוב יותר.

אמנים.יות: תילי ארוך, רוזאן בתריס ח׳ורי, זיוה בן ערב רבינוביץ׳, אלעד גוטרמן, ליטל גולדנברג, יאיר גלייכר, אופל גלילי ויטורי, שי ג׳רסי, רעות דפנא, האג׳ר ח׳אטר, אריק כלפון, סיגל ליפשיץ, שי מאור, גל מקליין מיטשל, מירב ניב רביב, אילה צור, מיכל שכנאי, יערה רבינוביץ׳, רחל רבינוביץ׳, ענת רוזנסון בן־חור.

---

אורות צפוניים – מכירת קרמיקה וצורפות

אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט

תערוכת מכירה משותפת של בוגרי המכון לאמנויות תל חי, המציגה עבודות המשלבות טכניקות מסורתיות ועכשוויות. פעולות כמו עיבוד ידני, חיבור ופירוק, שריפה והתכה – הן תהליכי עבודה מוכרים לעוסקים בקרמיקה ובצורפות. כל אובייקט הוא תוצאה של זמן, של אש, של התמסרות. התערוכה מזמינה להכיר את האמניות והאמנים דרך הספל שתשתו ממנו; הקנקן שיונח במרכז השולחן במפגש חברים; התכשיט שייצא אתכם לעוד יום עבודה; הצלחת הנושאת טעמים ביתיים.

אמנים.ות: ניצן גורן, שי ג׳רסי, שחר דגוני, יעלי ימין, אור כלב, נטע לבבי, שלי לוטקין לוריא, איילת סמבירא, רוני עציון, ישראל פולברג, עינב שריג, עפרי תם.

---

בית בנימיני
העמל 17 תל אביב
פתיחה: 30.10; שיח גלריה: 5.12; נעילה: 13.12