להוריד את הכובע: בית פרטי במודיעין

הדיירים

מעצבת הפנים והכובענית אורית אביעזר, בן זוגה הנוירופסיכולוג, ארבעת בניהם (שניים כבר בדרך לחיים עצמאיים) והחתולה דייזי.

הבית

בית דו־משפחתי בן שלוש קומות בשטח 200 מ״ר, שנבנה לפני כ־20 שנה כחלק מפרויקט קבלני גדול במרכז העיר מודיעין. הכניסה נפתחת אל האזור הציבורי, כשמולה ניצב גרם מדרגות המחלק את הקומה לשניים – מימין המטבח הממוקם במעין חדר נפרד (ללא דלת), בחלל שכולל גם פינת טלוויזיה ופינת אוכל קטנה לארוחות יומיומיות.

משמאל לכניסה נמצאים שירותי האורחים, פינת האוכל המרכזית, הסלון ויציאה לחצר בצורת האות ח׳, המקיפה את הבית בשלושה כיוונים. בקומת המרתף נמצאים הסטודיו של אורית, הקליניקה של בן זוגה, יחידת מגורים עם מקלחת ושירותים וחדר רחצה נוסף. בקומה העליונה ממוקמים ארבעה חדרי שינה, ביניהם יחידת הורים עם מקלחת ושירותים צמודים וחדר רחצה נוסף.

התכנון

הבית נרכש על ידי בני הזוג לפני כ־20 שנה כשהוא עוד על הנייר, במטרה להתקרב לירושלים ולאוניברסיטה העברית, שבה משמש בן הזוג כמרצה (היום כבר פרופסור). תכנית הבית לא שונתה מזו שהוצעה על ידי הקבלן, למעט שינויים מינוריים בקומת החדרים והמרתף והוספת שירותי אורחים בקומת הכניסה, שיצרה עבורם בזמנו אדריכלית יולי וולמן.

אביעזר אוהבת אקלקטיות ושפות עיצוב שונות, מה שבא לידי ביטוי בעיצוב הבית ששומר על צבעוניות מונוכרומטית וקווים גרפיים, לצד עומק ועניין שמתקבלים משילוב החפצים והעבודות על הקירות

גרם המדרגות המרכזי הכתיב את חלוקת החלל לשניים והגביל את האפשרות לשינויים במבנה. מכיוון שהילדים היו קטנים, פינת המשפחה והטלוויזיה במטבח היו פתרון מצוין לשמור איתם על קשר עין בזמן העבודה במטבח. גם פינת האוכל הקטנה הספיקה להתנהלות היומיומית, ועל אף שהמטבח אינו גדול, הוא ענה על הצורך ונשאר כך עד היום.

העיצוב

אורית אביעזר אוהבת ללמוד ואוהבת עיצוב, אמנות, עבודת יד ובני אדם (אהבה שאצל אנשי שירות רבים דועכת עם הזמן 😊). במהלך חייה, שכללו מגורים בארצות הברית ובקנדה, היא רכשה מיומנויות מגוונות שהיום באות לידי ביטוי בכובע החדש בסל שלה – עיצוב פנים.

אביעזר החלה את דרכה המקצועית כמעצבת גרפית, בוגרת מכון אבני. בהמשך, בזמן שהמשפחה עברה לתקופה לקנדה, היא למדה כובענות בג׳ורג׳ בראון קולג׳ בטורונטו. כשהמשיכו לניו יורק, השלימה עוד קורסים בעיצוב כובעים.

זה היה המקצוע העיקרי שלה במשך שנים וגם היום היא ממשיכה לעסוק בו במקביל לעיצוב פנים – חלום נוסף שהגשימה לפני כשלוש שנים, אחרי שהחלימה ממחלת הסרטן ונרשמה ללימודים בסטודיו 6B. מרבית הלקוחות שלה מגיעות מפה לאוזן ומהיותן לקוחות הסטודיו לעיצוב כובעים שנמצא בקומת המרתף בביתה.

הסטודיו, בניגוד לבית השקט והרגוע, הוא צבעוני ועמוס (אם כי אסתטי ומוקפד) ומלא ביצירות חד־פעמיות שלה ובאוספים של עזרי עיצוב וכובעים שליקטה במשך שנים מרחבי העולם. את כל החומרים היא מייבאת מחו״ל, וכל פריט נעשה בתפירה אישית ובעבודת יד מוקפדת.

החיבור לעולם הגרפי, לתפירה אישית, לאמנות ולאסתטיקה ניכר בביתה, שאותו היא מקפידה לטפח. הוא גם כרטיס הביקור המשמעותי שלה – שכן כל מי שנכנס בדלת מרגיש מיד באנרגיות הטובות ובכוחו של הסטיילינג לייצר אווירה נעימה ועוטפת.

אביעזר אוהבת אקלקטיות ושפות עיצוב שונות, מה שבא לידי ביטוי בעיצוב הבית ששומר על צבעוניות מונוכרומטית וקווים גרפיים, לצד עומק ועניין שמתקבלים משילוב החפצים והעבודות על הקירות.

במטבח, לדוגמה, משתלבים איורי אופנה משוק הפשפשים בפריז עם סמיילי מקרמיקה של המעצב טל בטיט, מסכת נייר מחנות נייר בקמדן מרקט בלונדון ודף מספר קומיקס של סנופי שאותו מסגרה. זה ממשיך לציור שמן ישן שקנתה מאספן, וציור של סבא של בן זוגה שהיה צייר (דוד בקר) ותלוי בפינת האוכל.

בסלון תלויה תמונה גדולת ממדים של המלכה אליזבט בצעירותה, שאותה הביאה מניו יורק, שיוצרת פינה משגעת ודומיננטית יחד עם ארוניות ספרים ומגזינים, כורסה אמריקאית, כיסא של המותג בלומינגוויל, אקססוריז וצמחייה.

על קיר הספה שנקנתה בחנות פרימיטיב תלויים ציורים של אביעזר עצמה, ביניהם ציור המשלב צבע שחור ומלח. הספסלים הישנים שמשמשים כשולחנות נקנו בענתיקונטיינר באלון הגליל. כך בכל הבית – ישן לצד חדש, עכשווי לצד וינטג׳, שמשתלבים עם תאורה מגוונת ואווירתית ויוצרים בית אישי, חמים וכל כך נעים.