עינת לידר: כדי להתקיים שדה הצורפות העכשווית זקוק לתשתיות מקומיות, גופים מקצועיים וייצוג ציבורי

יובל: הי עינת, מה שלומך בימים אלו

עינת: הי יובל, אני בתקופה של הרבה מחשבות, אבל גם של התרגשות. משתדלת להתמקד במה שאפשר לבנות, ליצור, ולהאמין שיכול להשתנות לטובה. יש משהו מאוד מחזק ואופטימי בעת הזו בעשייה משותפת, בתחושה שלא עובדים לבד, ושממשיכים לצמוח ולהיווצר גם דברים חדשים וטובים.

יובל: נייס. אנחנו פה כדי לדבר על אירועי צורפות עכשווית 0.01 שמארגנת עמותת הצורפות העכשווית בישראל, שאת מכהנת כיושבת בראש שלה, אבל בואי נתחיל בעמותה: ספרי איך קרה, מי יזם וכן הלאה

עינת: במשך שנים ייחלתי למסגרת שתוכל לאחד את תחום הצורפות העכשווית בישראל. לא רק כקהילה חברתית, אלא בעיקר כמרחב מקצועי מאורגן שמחבר בין קצוות התחום ופועל לקידומו. חשוב היה לי שיכירו את תחום הצורפות העכשווית מקרוב גם בישראל, בקרב הקולגות שלנו מתחומים אחרים, ברמה המוסדית ובקרב הציבור הרחב. 

שיראו עד כמה הוא רחב, מגוון וחי, תחום שפועל בתוך תרבות עכשווית בין אמנות, קראפט ועיצוב ומנהל דיאלוג עם שאלות רחבות שמעסיקות אותנו כאן ועכשיו. כל זאת לא מתוך מאמץ להסביר או להגדיר, אלא דרך מפגש, עשייה ונוכחות בשדה רב שכבתי

יובל: ואז מה? איך מתקדמות מפה?

עינת: תחילה בחנתי ארגונים דומים בישראל בעולם ולמדתי מהניסיון המצטבר שלהם בפינלנד, גרמניה, ארצות הברית ועוד, לצד בירור ההבטים המשפטיים והממסדיים בארץ. כמובן שבכל מקום הסיפור שונה, במרבית המקומות הללו גם ניתנת תמיכה ממסדית גדולה לאין שיעור מאצלנו, אבל ניסיתי ללמוד כל מה שאפשר ויכול לעזור ולהקל על הדרך. 

שיתפתי גם את שחר כהן, כיום מרצה במחלקה לצורפות ואופנה, שבדיוק שב ממינכן לאחר סיום לימודי ההמשך בהצטיינות. כשהתהוותה תכנית כללית ודרך, פניתי במייל נרגש (שבדיוק מצאתי! נכתב לפני 5 שנים כמעט בדיוק, ב־4.1.2021) לעוד חברים וחברות מדורות ומוסדות שונים שחיים.ות ויוצרים.ות פה, כולן.ם האמינו בצורך הזה: פרופ׳ ורד קמינסקי, דניה צ׳ילמנסקי שירלי בר־אמוץ, תמר פלאי, קובי רוט, דניאלה שרייה, שחר כהן, נעמה ברגמן וסופיה זכרובה. 

עבדנו יחד בשמחה, לאט וביסודיות: שיחות ארוכות, ניסוח חזון משותף, כתיבת תקנון, הגדרת תנאי קבלה. כל העבודה הבירוקרטית הפחות זוהרת אך ההכרחית, לצד עיצוב לוגו והבסיס להקמת אתר על ידי המעצב הנהדר אביב ליכטר, שמלווה את העמותה עד היום

יובל: כלומר מלכתחילה חשבתן על הטווח הארוך

עינת: העמותה הוקמה מתוך מחשבה ארוכת טווח, לבנות תשתית שתאפשר בעתיד גם תמיכה ציבורית ותקצוב. בשלב מסוים התנאים לתמיכה בישראל הוחמרו – נגרעו תקציבים והועלה מאוד רף קבלת התמיכה. אבל החלטנו להמשיך בכל מקרה, סיימנו את התהליכים הבסיסים ופתחנו את הדלת להרשמה לכל חברנו, לאחר שבנינו מסגרת שבה יוכלו לפעול. נרשמנו רשמית לפני כשלוש שנים, והשנה זו הפעם הראשונה שחברי העמותה יוצאים לפעולה ציבורית רחבה ומאורגנת

יובל: וואלה. שלוש שנים. מצד שני מה שעברנו פה בשלוש השנים האלו…

כיום העמותה מונה כמעט את כל הצמרת של הצורפות בישראל, בינם בוגרות ובוגרים טריים מדהימים, ועוד היד נטויה. נראה שהיה צורך אמיתי במסגרת מאחדת, ורבים מצאו בה מקום לפעול יחד למען עתיד התחום. עצם העבודה המשותפת – בין יוצרות ויוצרים עם גישות, רקעים ומוסדות שונים – היא אחד ההשגים היפים של העמותה

עינת: בהחלט. כיום העמותה מונה כמעט את כל הצמרת של הצורפות בישראל, בינם בוגרות ובוגרים טריים מדהימים, ועוד היד נטויה. נראה שהיה צורך אמיתי במסגרת מאחדת, ורבים מצאו בה מקום לפעול יחד למען עתיד התחום. 

עצם העבודה המשותפת – בין יוצרות ויוצרים עם גישות, רקעים ומוסדות שונים – היא אחד ההשגים היפים של העמותה. השנה גם נבחר ועד חדש ומצוין, בהמשך לוועד הראשון שהיה מעולה ומחויב, והוא כולל עכשיו את פרופ׳ ורד קמינסקי, קובי רוט, שירלי בר אמוץ, הדס לוין, נעמה הנמן, ענת גולן, נוי אלון ואותי.

עוד טרם יסוד אירועי הצורפות, פיתחנו תשתיות תקשורת: אתר פעיל, ניוזלטר המאגד ידיעות בתחום בארץ ובעולם וקולות קוראים, שנועד לעודד ולהמריץ את הפעילות בשדה והוא מופץ לקהילה רחבה של יוצרות, יוצרים וידידי התחום. 

לצידו מגזין מקוון רבעוני אונליין בעברית ובאנגלית, ״ליטושים״, שהוקם בספטמבר 2024. הגיליון הקרוב יוקדש לאירועים ויכלול גם מבט על אירועי צורפות עכשווית בעולם. המגזין מבקש לעסוק בתכנים הקשורים באופן מובהק לשדה המקומי, תוך הנגשתם גם לקהל בינלאומי, ולשמש צוהר לשיח הצורפות באזור

יובל: מה זה בעצם צורפות עכשווית? מה מבדיל אותה מעיצוב תכשיטים? צורפות מסורתית? 

עינת: צורפות עכשווית היא תחום שעוסק ביצירה חומרית הנעשית במפגש מתמיד בין רעיון, ידיים וגוף. היא אינה מופרדת מעיצוב תכשיטים עכשווי, אך המונח ״צורפות״ רחב יותר וכולל גם כלים ואוביקטים טקסיים. לעומת צורפות מסורתית, הצורפות העכשווית אינה נשענת בהכרח על ערך חומרי, יוקרה או מסורת טכנית, אלא על היכולת של האוביקט לייצר משמעות. המשמעות הזו נבנית דרך בחירת חומרים, תהליכי עבודה, שפה רעיונית ועמדה ביקורתית

יובל: ואיפה נקודת ההשקה שלה לאופנה?

עינת: אופנה עוסקת בפיתוח שפה לבישה הפועלת בתוך מערכת של גוף־בגד־קולקציה, עם דגש על סילואטה, טקסטיל, תנועה וקצב של חידוש ותחלופה. צורפות עכשווית עוסקת באוביקט עצמאי בקנה מידה קטן, תכשיט או כלי, הפועל כעבודה אמנותית ואינו נועד לכסות את הגוף אלא לציין אותו. בעוד שאופנה פועלת לרוב דרך חומרים רכים ומתכלים ומערכות שעתוק, צורפות עכשווית פועלת לרוב דרך חומרים עמידים, זיקוק חומרי ומחקר איטי של יחסי חומר, גוף וערך.

לעיתים מדובר ביצירת אוביקט שנועד לענידה או שימוש יומיומי, ולעיתים באוביקט מושגי או פרפורמטיבי. זוהי פרקטיקה שחושבת דרך תכשיט וכלים על סוגיות של משאב, זיכרון, מגדר, אתיקה, קיימות ויחסי כוח. 

כיום השדה מתפתח סביב שאלות של אחריות סביבתית, חברתית וטכנולוגית, ומשלב חומרים ממוחזרים, תהליכי Slow Jewelry וטכנולוגיות חדשות, תוך בחינה מחודשת של יחסי חומר, גוף וטכנולוגיה כמערכת אחת חיה ומגיבה. זהו שדה גלובלי ורב־קולי, אך כדי להתקיים כאן הוא זקוק לתשתיות מקומיות, גופים מקצועיים וייצוג ציבורי שיאפשרו לו לצמוח גם מתוך נקודת מבט אזורית – בקיצור שדה

אפשרויות שנפתחות מחדש, משתנות, מתמזגות

יובל: נראה לי שזה הזמן לעבור לאירועי צורפות עכשווית 0.01 – מה הם כוללים, מה המטרה שלהם, איך הם התגבשו?

עינת: אירועי צורפות עכשווית 0.01 מתקיימים לראשונה בין דצמבר 2025 לפברואר 2026, ביוזמת עמותת הצורפות העכשווית בישראל, בשיתוף המוזיאון לאמנות האסלאם ומוזיאון ישראל – ירושלים. הציר המרכזי של האירועים כולל שני אירועים עיקריים, המהווים את ליבת העשייה: תערוכת חברי העמותה וכנס. יחד, שני האירועים מציעים מבט מקיף על צורפות עכשווית לצד ההיסטוריה המקומית

יובל: בואי נתחיל בתערוכה

עינת: תערוכת חברי העמותה נערכת בשיתוף המוזיאון לאמנות האסלאם, ומטרתה להציג את מיטב התחום בישראל דרך עבודות של חבריה הנבחרים. בטקסט המלווה את התערוכה, שנכתב על ידי דניאלה שרייה, הדס לוין ונוי אלון, מודגש רעיון נקודת ההיתוך – שם התערוכה – כמרחב לימינלי של סף, שבו אפשרויות נפתחות מחדש, משתנות, מתמזגות ויוצרות תמונה רב־ממדית.

 עיצוב והצבת התערוכה, של שחר כהן ואביגיל קפון, בונה את הפרויקט כעריכה מרחבית זהירה וחכמה, המאפשרת לכל עבודה להופיע כיחידה עצמאית בתוך מהלך משותף. העיצוב נבנה מתוך הקשבה לאוביקטים ולזמן השהייה שלהם במרחב, ומכוון ליצירת רצף שאינו מכריע את העבודות אלא מדגיש את נוכחותן. 

בהתאם לכך, המוזיאון לאמנות האסלאם היה המקום הראשון שאותו ביקשה העמותה לתערוכה, בהיותו נגיש, מרכזי, נעים ובעל אוסף היסטורי מרשים. הפנייה התקבלה בשמחה רבה על ידי צוות המוזיאון, המנכ״ל גלעד לביאן, גלעד בן־צבי האחראי על הסדנאות ועידית שרוני האוצרת – כולם יחד התגייסו ונוצר קשר עבודה מופלא בינינו. 

כולנו מקווים שיימשך בשנים הקרובות באותה התלהבות שבה החל. הצוות מטעם העמותה כלל קבוצה גדולה של חברות וחברים נוספים לאלה שהוזכרו שעבדו במסירות אין קץ

יובל: והכנס? 

עינת: הכנס, שהתהווה גם הוא כליבת הדיון של האירועים, בשיתוף מוזיאון ישראל – ירושלים, מבקש לחבר בין הידע התיאורטי לפרקטי. הוא יציג את ציר הזמן של התפתחות התכשיט והצורפות בישראל, תוך שיקוף תחומי מחקר שונים לצד פרקטיקות של עבודה, יצירה, איסוף ותצוגה. 

כנקודת הפתיחה פניתי לאוצרים מיקי יואלסון, אחיעד עובדיה, רמי טריף ושרון וייזר, עימן יש לנו קשרי הוראה ויצירה ארוכי שנים, שלקחו בשמחה את היוזמה בתמיכת הנהלת המוזיאון, לצד הצוות המנוסה והמעמיק של העמותה: נעמה הנמן, נוי אלון וענת גולן. יחד נטווה כנס עשיר ומרתק, הכולל גם סדנאות מקצועיות רלוונטיות ומרתקות שייערכו בין אוספי המוזיאון. הכנס יתקיים ב־15.1 והוא מותנה בהרשמה מראש על בסיס מקום פנוי. אני מצפה לו בהתרגשות רבה.

לצד שני אירועים מרכזיים אלה, שבהם פועלים ועמלים חברי עמותה רבים, יתקיימו גם אירועי לוויין נוספים בירושלים ובמוקדים שונים בארץ

יובל: ובעתיד הכוונה לגדול?

עינת: כן, השנה מספרם מצומצם יחסית, אך התקווה היא שבשנים הבאות יצמחו יותר יוזמות עצמאיות לצד האירועים המשותפים. ההקשר הרחב, החזון והשאיפה היא לפתח מרחב חי שבו קהילה, חומר, גוף ויצירה נפגשים כדי לייצר שיחה חדשה על צורפות עכשווית בישראל.

ככלל, הרעיון לקיים אירוע שנתי לצורפות עכשווית היה חלק מהחזון כבר מהרגע הראשון. במייל הראשון שנשלח בינואר 2021 דובר במפורש בהמשך הדרך על בניית מערך לאירוע ציבורי מקומי מתמשך. כלומר, לצד בניית העמותה עצמה, תמיד הייתה מחשבה איך מייצרים תשתית ארוכת טווח לאירועים רב־שנתיים שייצרו מסורת.

אולי המדד החשוב ביותר הוא עצם היכולת להניח אבן ראשונה למסורת לעתיד: אירוע ציבורי מתמשך, שחוזר פעם בשנה או שנתיים (אנחנו עדיין בודקים מה נצליח:), מתפתח, ומאפשר לשדה הזה מקום יציב ונראה לעין

האירועים החלו להתגבש לפני כשנה מול מתווה כללי שהעברתי לעבודה מתמשכת לוועדה שהוקמה באסיפה כללית של החברים, בראשות שתי יוצרות צעירות ומדהימות, אלמה ליאון ונעמה בן־פורת, שלקחו על עצמן לצידי את ההפקה והארגון מהרגע הראשון, באומץ ובהתלהבות, בחוכמה וביצירתיות שהדביקה את כולן. 

האירועים פונים ליוצרות ויוצרים, לקהילה האקדמית, לאוצרים, לאספנים, לאנשי קראפט ואמנות ולקהל הרחב. אנו שואפים להפוך אותם למסורת חוזרת, כפי שמקובל בערים מרכזיות בעולם. קיומם חשוב גם לפיתוח חיי התרבות במרחב העירוני, למפגש עם סטודנטים ולקהל מגוון מכל חלקי החברה

יובל: איך תמדדו את הצלחת האירועים ומה התכניות לעתיד

עינת: ההצלחה נמדדת קודם כול במידת המעורבות של חברות וחברי העמותה: בהפקה, בהשתתפות ובתחושת המעורבות. כרגע אחוז המעורבות מכל סוג ומידה, כל אחת ואחד בדרכו, עולה על 50% בעבודה השוטפת על האירועים וגופי העמותה (מקווה שכל הזמן יצטרפו עוד:), והשתתפות כמעט גורפת של חברי עמותה בהצגת עבודתן.ם בתערוכה. 

מעבר לכך, נבחן את הקף הקהל, מספר המבקרים בתערוכות ובאירועים, הצטרפותם של חברות וחברים חדשים לעמותה, והעמקת אופי וטיב הקשרים עם מוסדות תרבות.

בנוסף, כבר היום אנו בקשר עם אוצרים, אספנים וגלריסטים נוספים בארץ ובחו״ל שמגלים עניין, תומכים ביוזמה ורוצים להשתלב בהמשך. קיום אירוע כזה הוא רגע מכונן לשדה – גם פנימה, לקהילה המקומית, וגם החוצה, של כולנו אל מול השדה הבינלאומי.

אבל אולי המדד החשוב ביותר הוא עצם היכולת להניח אבן ראשונה למסורת לעתיד: אירוע ציבורי מתמשך, שחוזר פעם בשנה או שנתיים (אנחנו עדיין בודקים מה נצליח:), מתפתח, ומאפשר לשדה הזה מקום יציב ונראה לעין

יובל: לגמרי, מיכמוך יודעת כמה התמדה זה אחד הדברים הכי חשובים והכי קשים

עינת: העמותה קמה מתוך הבנה ששדה הצורפות לא יכול להמשיך להתקיים על בסיס יוזמות בודדות ואירועים נקודתיים, מוצלחים ככל שיהיו. שכן לצד נוכחות מרשימה מאד של צורפות וצורפים מקומיים בזירה הבין־לאומית בתערוכות, בירידים ובאקדמיות, חסרה הייתה מסגרת מרוכזת חוזרת שמחברת בין הגופים המקומיים למפגש חוזר שנפרש על פני זמן מסוים. 

אירועי הצורפות העכשווית מבקשים ליצור מצבור אירועים מרוכז שמאפשר לשדה לעצור, להעמיק, לפתח ולקיים בסיס יציב לאורך זמן. זוהי גם מסגרת משותפת ללמידה לכל הדורות בתחום ומול המוסדות. 

כך, בעוד שרבים מאיתנו ממשיכים להיות מעורבים במאמצים להביא לסיום הפגיעה העמוקה שנגרמה בשנים האחרונות לחברה האזרחית מכל הצדדים, אנו ממשיכים, גם בנסיבות אלו, לפעול להקמת מסגרת מקצועית משותפת, שתניח יסודות למערכת תרבותית חיה ומתפתחת, כזו שבונה קהילה, מייצרת ידע ומעצבת עתיד לשדה הצורפות העכשווית בישראל. חשוב לנו כך גם לסייע כך לצעירים והבוגרים הטריים בתחום, למצוא מקום, שליחות ותפקיד, ולהשתלב ביוזמות שיעשירו את קורות החיים שלהם ויסייעו להם בדרכם היצירתית

יובל: יפה. משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת?

עינת: בהקשר זה, ועל מנת להצליח לבנות הלאה, ובמיוחד בימים כאלה, חשוב לי להדגיש עד כמה תמיכה ציבורית בתרבות היא עניין מהותי ובסיסי. תמיכה שיוצרת מרחב בו אפשר לפעול בחופשיות בלי להיכנע ללחצים מסחריים מיידיים, לפתח דור צעיר המקיים שיח ביקורתי, מחקר, הכשרה מקצועית ותהליכים עמוקים. 

לשמחתי קיבלנו תרומות שאפשרו לנו את הפרויקט הזה, ממקום פתוח ומתוך עמדה עצמאית. בסופו של דבר, השקעה בתרבות היא השקעה בהון אנושי: בהכשרת יוצרים, בבניית ידע, בהנגשה לציבור רחב, ובהבטחת מרחב שבו ריבוי קולות, מורכבות ושאלות פתוחות הם הבסיס ולא החריג. 

שדות היצירה תורמים לחברה ביכולתם להתבונן מבחוץ, לספר לפעמים גם אמת כואבת, או כל דבר אחר שעינם רואה וידם יודעת לנסח בצורה שפותחת אופק חדש לתרבות ולחברה. בתמורה, התחומים זקוקים להשקעה ציבורית שמאפשרות יציבות, תכנון לטווח ארוך ואופק פעולה רחב

---

צורפות עכשווית 0.01
נקודת היתוך: המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים, נעילה: 14.2
כנס התכשיט והמסר: מוזיאון ישראל, ירושלים, 15.1