מוביילים מהטבע: יובל בוכשטב בגלריה B.Y5

עמית: הי יובל, מה שלומך?

יובל: הי עמית, אני בסדר. כל כך הרבה קורה ויש תחושה שכבר התרגלנו לשגרה של מלחמה

עמית: נכון, נהיינו קצת קהי חושים. אבל טוב שיש לנו אמנות שמשמחת וממלאת את ליבנו. לך יש תערוכת יחיד חדשה – משמח ומרגש. שתף אותנו

יובל: כן, באמת מרגש מאוד, וגם הסחת דעת מעולה מכל מה שקורה מסביב. לתערוכה קוראים ״מאזן אקולוגי״, באוצרותן של כרמית שיין ותמר למדן (Two Curators) והיא מוצגת בגלריה B.Y5 בתל אביב.

בתערוכה אני עוסק בזמן הזה שאנחנו נמצאים בו, אחרי המלחמה / תוך כדי מלחמה, בניסיון לצמוח לצד מה שקרה ושמלווה אותנו. מתוך נקודת המבט הזו, יצרתי מספר סדרות של מוביילים ופסלים קינטיים, בסך הכל כ־30 עבודות שיוצרות יחד תמונה של נוף ישראלי

עמית: העבודות יפות ועדינות. פרט על החומרים שאתה משתמש בהם

יובל: תודה רבה! אני עובד רק עם עצים ישראליים (עצים שגדלו בארץ גם אם המקור הבוטני שלהם לא מקומי), שאת רובם אני משתדל ללקט בעצמי מערמות גזם. בתערוכה עבדתי בעיקר עם מינים פולשים, כמו אזדרכת ושיטה מכחילה, שהם רכיב דומיננטי (לצערי) בטבע הישראלי שמשתנה. בנוסף לאוביקטים המגולפים יש הרבה ענפים שליקטתי בחורשות, ענפים עם הרבה סימני זמן וחזזיות

עמית: רגע לפני שממשיכים, מה המשמעות של מקור בוטני לא ארץ ישראלי, ולמה אתה מציין ״לצערי״ בהקשר של מינים פולשים?

יובל: הכוונה היא לעצים שהגיעו לארץ ממקומות שונים ברחבי העולם. לדוגמה, שיטה מכחילה שהגיעה מאוסטרליה ואזדרכת שהגיעה מסין. לגבי מינים פולשים – הבעיה היא שהם משתלטים על המרחב הטבעי במהירות ומהווים תחרות קשה למינים מקומיים. בהרבה שטחים בארץ יש מינים פולשים שממש הפכו להיות הצמח הדומיננטי במרחב

עמית: והתבייתו כאן. הפכו לבני בית 🤣

יובל: כן. בסוף הרבה מינים של צמחים הובאו לארץ ולאט לאט הפכו להיות ישראליים

ניסיתי לכוון לנוף שירגיש יותר ישראלי באופן כללי, אבל בסוף אני מושפע מהמרחב שגדלתי בו בצפון הנגב, ויש הרבה דמיון לחורשות עם העצים הקטנים והמרחבים של העשב והקוצים

עמית: קיבוץ גלויות. אבל בוא נחזור אליך. בנוסף לעץ יש חומרים נוספים שמהם נוצרו המוביילים, מהם?

יובל: החומר הנוסף שאני משתמש בו במוביילים הוא ברזל, שמהווה עמוד השדרה של המובייל וגם קונטרסט לאופי החי של העץ. את הברזל אני מעצב בנפחות עדינה שמשאירה אותו מעט מחוספס. כל חוליה של כל מובייל מורכבת מעץ מגולף/ענף, ומברזל

עמית: איך מתחברות ההשראות מהנוף למוביילים?

יובל: הדוגמה הטובה ביותר להשראה שמגיעה מהנוף היא של מוביילי הקוצים. הצורה שלהם שואבת השראה מעלים של מספר קוצים ישראליים שנפוצים בשדות פתוחים כמו עכובית הגלגל, ברקן, חסת המצפן ועוד.

המוביילים מהסדרה הזו מוצבים בגובה נמוך ובצפיפות יחסית, כדי שהתנועה שלהם תתגבר מהמפגש עם המבקרים בתערוכה, בדומה להליכה בשדה קוצים. ניסיתי לכוון לנוף שירגיש יותר ישראלי באופן כללי, אבל בסוף אני מושפע מהמרחב שגדלתי בו בצפון הנגב, ויש הרבה דמיון לחורשות עם העצים הקטנים והמרחבים של העשב והקוצים

להשתמש בכישורים כדי לתמוך במאבק

עמית: בוא נדבר באמת על הרקע שלך. איך הגעת לאמנות?

יובל: אני בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל (2022), שהיא מחלקה שמאפשרת לחקור וליצור בדרך שלך. קשה לי להגדיר את עצמי כאמן, כי הדרך שבה אני פועל באה מתוך מה שלמדתי בתואר. המלחמה קירבה אותי קצת יותר לשדה האמנות. הנושאים שהתעסקתי בהם הפכו להיות פחות חומריים ויותר כאלה שקשורים במלחמה.

ב־7 באוקטובר אחי הגדול יגב בוכשטב נחטף לעזה מקיבוץ נירים, יחד עם אשתו רימון. מאותו היום היינו בתוך המאבק להשבת החטופים. מעבר לפעילות בתקשורת ובפוליטיקה, ניסיתי להשתמש בכישורים ובקשרים שלי כדי לתמוך במאבק, באמצעות גיוס כסף ממכירה של אמנות.

יצרתי במהלך המלחמה סדרה של איורים של שדות נירים, בטכניקה של שריפה עם מכונת חיתוך לייזר לא מפוקסת. הסדרה הוצגה בתערוכה זוגית (״הולכים בשדות״) עם חן חפץ, גם היא באוצרותן של כרמית שיין ותמר למדן, במקום לאמנות בתל אביב בינואר 2024.

אחרי שיגב נרצח בשבי חמאס והושב לקבורה בישראל, יצרתי עבודה לזכרו בפרויקט ״השדכניות״ של שבוע העיצוב ירושלים, באוצרותם של יוחאי אלוש ונועה ריץ׳ – עבודה שבמסגרתה הכנתי שלוש קלימבות (כלי נגינה אפריקאי) חשמליות שעיצבנו פעם ביחד. הקלימבות הוצבו והזמינו את המבקרים לנגן, ולמלא את החלל במוזיקה לזכרו

עמית: גוף העבודות הנוכחי הוא המשך של הפעילות הזו?

יובל: זה גוף עבודות חדש. הרגשתי שאני מתחיל לחזור על עצמי בעבודות שונות שעשיתי, וגם האוצרות כיוונו אותי ללכת למקומות חדשים. כל העיסוק במוביילים הוא חדש לגמרי עבורי. למדתי את החוקים שלו לטובת התערוכה, וגיליתי עולם קסום

עמית: החוקים כלומר איזונים ושיווי משקל?

יובל: כן, וגם הדרך שבה צריך לבנות את המובייל כדי שהוא יישאר מאוזן כשמוסיפים לו עוד שלבים

עמית: השתמשת ברפרנסים ממוביילים בתולדות האמנות? כמו אלכסנדר קלדר או שכמותו?

יובל: בוודאי, השיטה שבה הכנתי את המוביילים מבוססת על המוביילים הקינטיים של קלדר

עמית: גם בי זה עורר תחושה מוכרת. לאן אתה לוקח את כל זה מכאן?

יובל: המחשבה הייתה להשתמש בתבנית המוכרת הזו וליצוק לה אופי ספציפי ששואב את ההשראה שלו מהנוף בארץ

עמית: כלומר? להמשיך את השפה הזו להמשך היצירה שלך?

יובל: כן. אני חושב שבטוח יהיה לזה המשך ביצירות הבאות. אהבתי גם את העיסוק בקוצים, ונגעתי בזה כרגע רק על קצה המזלג

עמית: תוכניות יותר ממשיות לטווח הקרוב כבר יש לך?

יובל: אני עובד על כמה דברים במקביל. אני עומד להציג סדרה של כלים מעצי הדר בביאנלה במוזיאון ארץ ישראל; ויש עוד פרויקט גדול שכרגע נמצא בתהליכי התהוות ועוד אי אפשר לספר עליו, אבל הוא גם קשור במלחמה

עמית: אז אחרי התערוכה הזו, נפגוש אותך במרץ במוזיאון ארץ ישראל?

יובל: בוודאי 🌿 ויחד עם זה אני אאחל לכולנו ימים שקטים ושנוכל להתעסק בריפוי שאנחנו כל כך צריכים

---

יובל בוכשטב | מאזן אקולוגי
אוצרות: כרמית שיין ותמר למדן
גלריה B.Y5, בר יוחאי 5, תל אביב
נעילה: 14.3