כל מה שחשוב ויפה
ליהיא ברגר, שמ״א 300. צילום: מ״ל
ליהיא ברגר, שמ״א 300. צילום: מ״ל

בוגרים 2022 // עיצוב תעשייתי

זיכרונות ממבנים הרוסים, אופנה והתחממות גלובלית ואינטראקציה אמפתית בין אדם לרובוט הם חלק מהנושאים שהעסיקו את בוגרי המחלקות לעיצוב תעשייתי בבצלאל, שנקר, מכון טכנולוגי חולון, סמינר הקיבוצים ומכללת הדסה. 12 פרויקטים בולטים

ליהיא ברגר | שמ״א 300

ליהיא ברגר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל עוסקת בתופעה המתפשטת של עלייה במספר המבנים שנהרסים ונבנים מחדש, כחלק מתופעה רחבה של התחדשות עירונית. הרס מבנה אינו רק הרס של בטון וברזל אלא גם הרס של אקו־סיסטם שלם המגלם בתוכו ערכים חומריים ואנושיים. הפרויקט מציע שיטה לשימור מבנים אנונימיים המיועדים להריסה כחלק מתהליך של תמ״א 38/2. פעולת השימור בפרויקט מייצרת מעין תיק תיעוד אלטרנטיבי לכל בניין שכבר לא איתנו.

ליהיא ברגר, שמ״א 300. צילום: מ״ל

ליהיא ברגר, שמ״א 300. צילומים: מ״ל


ג׳סיקה עזיזה | Stateless Heritage

ג׳סיקה עזיזה מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר מציגה את מלאכות היד הפלסטינית המסורתיות דרך תהליכי ייצור עכשוויים. סדרת הכלים שעיצבה עוסקת בשלוש שיטות ייצור פלסטיניות מסורתיות: ניפוח זכוכית, קדרות ורקמה. על הכדים היא יצרה שפה טופוגרפית המייצרת חיבורים בין המסורתי ועכשווי ובין העבר להווה במחשבה על החיבור שבין קדמה וטכנולוגיה אל מול הערכים והאסתטיקה של העבודה הידנית והמסורתית.

ג׳סיקה עזיזה, Stateless Heritage. צילומים: מיכאל שבדרון ואורי שיפרין

ג׳סיקה עזיזה, Stateless Heritage. צילומים: מיכאל שבדרון ואורי שיפרין


עפרי שפירא | משב

עפרי שפירא מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון עיצבה את מה שנלבש בעוד 15 שנה עם עליית הטמפרטורה בעקבות משבר האקלים. שפירא מציעה מבט אל העתיד הרחוק, או שמא הקרוב, החוזר אל הפונקציה הבסיסית ביותר של הבגד – הגנה על הגוף. הלבוש כולל מערכת אוורור לבישה, ששואבת השראה מהגלבייה, בשילוב שיטות אוורור מתקדמות.

עפרי שפירא, משב. צילום: מ"ל

עפרי שפירא, משב. צילומים: מ״ל


טום מן | מדוע אני מעצב?

בטקסט ״מדוע אני כותב״ מצביע ג׳ורג׳ אורוול על העניין האסתטי כאחת הסיבות שמניעות אותו לכתיבה ויצירה. טום מן מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר מתייחס לטקסט של אורוול כנקודת מוצא לפרויקט העוסק בחפצים יומיומיים. בסדרה של שרפרפים, מן מייצר ניגודים בין רכות וקושי הבאים לידי ביטוי באופן שונה בכל אחד משלושת השרפרפים. הקיום של הניגוד מדגיש את היופי של התוצר ומייצר חוויה של אינטראקציה שבכוחה להעמיק את הקשר שלנו עם החפץ.

טום מן, מדוע אני מעצב?. צילומים: פבל זובנקו

טום מן, מדוע אני מעצב? צילומים: פבל זובנקו


רז ישראל | זיכרון של נייר

רז ישראל מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון עיצבה סדרה של כדים שנוצרו ביציקות קרמית לתוך תבניות נייר. הנייר מייצר דיאלוג בין תכונות החומר שלו, ובין החומר שנוצק לתוכו הקרמיקה. כל אחד מהכדים משמר תכונה המתקיימת בנייר ובאה לידי ביטוי בפעולת ההעתקה לקרמיקה. הכדים מהווים מקבץ של מחשבות על חומר; הנייר ועל המגע שלו עם חומר אחר, הקרמיקה.

רז ישראל, זיכרון של נייר. צילום: מ״ל

רז ישראל, זיכרון של נייר. צילומים: מ״ל


יובל בוכשטב | אורן ירושלמי

מאז החלו הנטיעות לייעור הארץ, האורן הירושלמי נהיה חלק בלתי נפרד מהנוף הארצישראלי. למרות ואולי בגלל התפוצה הרחבה שלו, הוא נחשב לחומר גלם נחות, ומשמש בעיקר להסקה. יובל בוכשטב מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל מגלה את האפשרויות המיוחדות של האורן הירושלמי כחומר גלם מקומי למלאכת יד. הוא מציע שיטת עבודה המבוססת על שימוש בעץ טרי ובטכנולוגיית חריטת עץ, כדי להבליט את אופיו הייחודי של האורן הגדל ממש כאן.

יובל בוכשטב, אורן ירושלמי. צילום: נעם דבל

יובל בוכשטב, אורן ירושלמי. צילום: נעם דבל

צילום: יוסי רוט

צילום: יוסי רוט

צילום: נעם דבל

צילום: נעם דבל


אלה סימנר | קוּלוּרוּ

זה סופו של כל בלון? בפרויקט הגמר של אלה סימנר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר היא מציעה לשנות את אופן השימוש בבלונים כפי שהוא כיום. בלונים הם חלק חשוב בחגיגות ואירועים ולמרות אופיים הצבעוני והעליז, לאחר השימוש החד־פעמי, השאריות שלהם מסבות נזק לכדור הארץ ולחיים בו. סימנר מציעה לייצר בלונים רב‏־פעמיים שתוכננו להתאים לשימוש לאורך זמן, ולשימוש חוזר. הם מיוצרים מחומר עמיד, מצוידים במנגנון אטימה שמאפשר הכנסה והוצאה של אוויר פעמים רבות, מתקפלים ומאוחסנים בקלות נשמרים לאורך זמן.

אלה סימנר | קולורו. צילומים: מ״ל

אלה סימנר, קולורו. צילומים: מ״ל


ברקת צריקר | ״Law& Order״

ברקת צריקר מהמחלקה לעיצוב בסמינר הקיבוצים, בחרה להתמקד בסדר וארגון. כפי שהיא מעידה על עצמה היא בן־אדם מבולגן והנושא מעסיק אותה לא מעט. לכן עיצבה סדרה של רהיטים לאנשים מבולגנים, ש״יעמידו״ את המבלגן במקום, והרעיון המרכזי הוא ליצור רהיטים מחנכים. הסדרה מונה רהיטים שמחייבים את המשתמש לשמור על סדר על פי שני עקרונות: עיקרון ראשון עוסק בתגמול על הקפדה על הסדר, והעיקרון השני עוסק בהגדרה של מקום לכל דבר.

ברקת צריקר, Law&Order. צילומים: טל ניסים

ברקת צריקר, Law&Order. צילומים: טל ניסים


ארם עמיר פונדק | אלקסה, תעבירי את המלח.

איך מייצרים אינטראקציה האמפתית בין אדם לרובוט? עמיר פונדק מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל מעלה שאלות לגבי עתיד התקשורת שבין שני האדם למכונה. הפרויקט מתבונן ברובוטים השותפים לחיינו כבר עכשיו, מול ידע מחקרי שמראה כי ילדים שגדלים בבתים עם סייעות וירטואליות לומדים לדבר רק בלשון ציווי. בפרויקט מקבלת הסייעת הקולית אלקסה, דמות העוטפת אותה, ומייצרת תקשורת ידידותית בין הבינה המלאכותית לילדים ולבוגרים כאחד.

ארם עמיר פונדק | אלקסה, תעבירי את המלח. צילומים: מ״ל

ארם עמיר פונדק, אלקסה, תעבירי את המלח. צילומים: מ״ל


birds

רון ליואי | פסיפס

רון ליואי מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל עיצב את ״פסיפס״, מערכת המאפשרת לייצר את התנור הקרמי שלך, בעצמך. ליואי מציע פלטפורמה בעלת יכולות לעיבוד החומר ולשריפתו, המתבססת על הדפסת תלת־ממד. בעזרת הדפסה של שני חומרים משלימה המערכת את התהליך: בטון, המדפיס את לבני התנור, וחֵמָר המשמש להדפסת הכלי הסופי. על מנת לנצלו בצורה מיטבית, התנור על חלקיו יכול לשנות את גודלו בהתאם לצורכי היוצר.

רון ליואי, פסיפס. צילומים: מ״ל

רון ליואי, פסיפס. צילומים: מ״ל


ליאור בכר | BACKUP

ליאור בכר מהמכון טכנולוגי חולון עיצב מערכת המגנה על הרוכב במרחב העירוני. בכר בחר לעסוק בפציעות שקורות עקב נסיעה על קורקינט וסקייטבורד בעיר. המערכת מעוצבת כפריט לבוש אופנתי ופועלת במקרה של פגיעה בכך שהיא שומרת באופן מלא על פלג גופו העליון של הרוכב. התיק שומר על התנועה החופשית של הגוף ומקנה ביטחון ונוחות למשתמש.

ליאור בכר, BACKUP. צילומים: מ״ל

ליאור בכר, BACKUP. צילומים: מ״ל


עזרא פלדמן | Curvo

עזרא פלדמן מהמחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה עיצב גיטרה דיגיטלית ארגונומית עם צוואר גיטרה מתכוונן. כיוון והתאמה אישית של צוואר הגיטרה מפחיתה את הלחצים ועומסים המוטלים על הנגן בזמן הנגינה. פלדמן מציע נקודת מבט חדשה על עולם הגיטרות – צוואר שיודע להתכופף ומאפשר התאמה אישית לטווחי התנועה של כל נגן, בכך יורד משמעותית המשקל שמוטל על שרירי הגוף של הנגן והוא יכול למנוע פציעות עתידיות.

עזרא פלדמן, Curvo. צילום: מ״ל

עזרא פלדמן, Curvo. צילום: מ״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden