צבע טרי 2026 // גלריות ופרויקטים

פורטפוליו בשיתוף צבע טרי

---

גלריה אורית ושדי

גלריה אורית ושדי, שפועלת ברחוב בן יהודה בתל אביב, מציגה לראשונה ביריד תערוכה קבוצתית של שישה אמנים לא שגרתיים: תומר אפלבאום, ניצן גלעדי, דפי הגאי, רוני מורג, אילן פלד וטלי רצקר.

בתערוכה יוצגו עבודות ציור, רדי מייד וצילום, שלא מסתתרות מאחורי ייצוג מעודן או נרטיב מרוכך. הן דורשות מבט ישיר, ומעמידות את הגוף, הזהות האישית והפנטזיה בחזית. כל אחד מהאמנים מביא שפה חזותית העומדת בזכות עצמה, והמפגש המשותף הראשוני יוצר מרחב שבו המתח בין סגנונות, דימויים וטכניקות הופך לאקט של חירות, חשיפה, ולפעמים גם חוסר נוחות.

---

סדנת ההדפס ירושלים

סדנת ההדפס ירושלים נוסדה בשנת 1974 במטרה לשמר, לבסס ולפתח את טכניקות ההדפס המסורתיות ולשלבן בשדה האמנות הישראלי. היא הסדנה היחידה בארץ ובין הבודדות בעולם שמפעילה את כלל טכניקות ההדפס המסורתי: תחריט, ליטוגרפיה (הדפס אבן), חיתוך עץ והדפס רשת. בנוסף, פועלת במקום מחלקה לכריכת ספרים.

משנות ה־80 פועלת בסדנה תוכנית שהות אמן שבמסגרתה הוזמנו עשרות אמנים ואמניות ישראלים מרכזיים ללמוד את טכניקות ההדפס המסורתי וליצור הדפסים מקוריים במהדורות שונות. את תהליך היצירה מלווים דפסים־אמנים המומחים לתחום.

מייסד הסדנה ומנהלה במשך למעלה מ־50 שנות פעילותה הוא אריק קילמניק, שהגה את הרעיון להנחיל את טכניקות ההדפס המסורתיות בתחום האמנות הישראלית המקומית ופועל בתחום מאמצע שנות ה־70 עד היום, כשהוא בן 91.

התערוכה כוללת מבחר מגוון של יצירות מקוריות בטכניקות ההדפס השונות: תחריט, חיתוך עץ והדפס רשת, הנוצרו על ידי מיטב האמנים והאמניות הישראלים שהוזמנו ליצור בסדנה במהלך השנים. רכישת ההדפסים מסייעת לסדנה להמשיך בפעילותה החשובה ומזכה את האמנים בתמלוגים.

---

גלריה SALT

SALT היא דירת־גלריה שהוקמה ומנוהלת על ידי האמנים שי אלפיה ותומר נתנאל לוי, שיצרו פלטפורמה היברידית להצגת עבודתם. חלל הקבע ממוקם בסמטאות יפו העתיקה ופועל מתוך מרחב עשיר בהיסטוריה של אספנות ותצוגה של אמנות החל משנות ה־70.

תפיסתם של המקימים כאמנים־מעצבים החוקרים את האובייקט והחלל, לצד שליטתם בטכניקות ייצור שונות וחומרים מגוונים, מאפשרת פעילות שמרחיבה את המודל הקלאסי של גלריה. לפעילותם מצטרפת האפשרות לתכנון ויצירת עבודות אמנות מקוריות בהזמנה ובהתאמה אישית למרחבים פרטיים ועסקיים.

שי אלפיה חוקרת את תופעת ההשתקפות. ביריד תציג עבודות מסדרות שונות שעושות שימוש בטכניקות עתיקות של כסף על זכוכית ועלי זהב. תומר נתנאל לוי יציג שולחנות מסדרת ״מטאליטוס״, לצד פריטי ריהוט מהסדרה ״רוחות״ ויצירות מתכת נוספות.

התצוגה, בדומה לחלל הגלריה הממוקם ביפו העתיקה, מבקשת להדהד את הלך הרוח העדכני שמוצג בירידים חשובים בעולם, כשמרחבי מחייה משולבים ומעוררי השראה לאספנים, מחליפים את מודל הקובייה הלבנה.

---

נעמה קליימן ויועד בר נוי מציגים: אלה אוזן

״פרדס״, סדרת עבודות של אלה אוזן, תחשף לראשונה ביריד באוצרותם של נעמה קליימן ויועד בר נוי. בסדרה פונה אוזן אל פרשת השבוע כאל מסגרת רעיונית חיה, טקסט מחזורי החוזר ונקרא שוב ושוב, אבל לעולם לא חוזר על עצמו. הפרשה משמשת עבורה נקודת מוצא ולא יעד: טריגר רוחני שממנו היא יוצאת למסע אישי של פירוק, הסטה והרכבה מחדש.

אוזן לא מאיירת את הסיפור המקראי ולא מבקשת לקבע לו משמעות אחת, אלא מתייחסת אליו כאל מאגר פתוח של דימויים, מתחים ושאלות אנושיות אוניברסליות, הנטענים מחדש דרך כלים גנרטיביים ועולמות פנטזיה עכשוויים.

בביתן יוצג גוף עבודות הכולל סדרת דימויים שנוצרו בבינה מלאכותית לצד עבודות וידאו. זהו מפגש בין טקסט עתיק לדמיון עכשווי, המזמין את הצופה להתבוננות מחודשת, חופשית וספקולטיבית ברובד הרוחני של הסיפור, לא כהכתבה אלא כהצעה פתוחה לקריאה ולהתבוננות.

---

---

פרויקט שמש: תשעה קולות מהדרום

תערוכת האמניות של תכנית ״שמש״ מציבה את הדרום ועוטף עזה כמרכז תרבותי יוצר. מתוך מציאות של טראומה ושבר, האמנות מופיעה כאקט של בחירה בחיים ובחיפוש אחר הנשגב. הפרויקט מציע מבט אוצרותי עדכני על חוסן וקהילתיות, ומעניק קול עצמאי לאמניות הפועלות בחזית, כחלק בלתי נפרד ומוליד בשדה האמנות הישראלי העכשווי.

התערוכה מציגה מארג אנושי ואמנותי שנולד מתוך תכנית ״שמש״, הפועלת במסגרת הפרויקטים והיזמויות המוקדמות לשיקום העוטף כחלק מתכנית ״הנגריה״ ביד מרדכי, בניהולה של לימור ליבנה. את התכנית מנהלת האמנית יאנה סטופ, המציגה בביתן ביריד, ולצידה פועלת אמנית הפרויקט טל גולדמן, המציגה עבודה נוספת ביריד בתערוכה ״אל ביתי״ באוצרות פיאמטה מרטגני.

אל העשייה המשותפת מצטרפות בוגרות החממה ליזה קריג ונעמי כץ, שמביאות לתוכנית סגנון ייחודי ושפה אישית מגובשת. מעבר ליצירה העכשווית, התערוכה נטועה עמוק בשורשי הקהילה והיצירה המקומית; מייסדות ״הגילדה״ בעוטף, האמניות לייה דייגי ויונה לוי גרוסמן, מציגות את המשכה של הדרך המשותפת שסללו יחד עם חברתן ושותפתן להקמה, האמנית תמר קדם סימנטוב ז״ל, שנרצחה ב־7 באוקטובר. נוכחותן יחד מדגישה את כוחה של האמנות ככלי לריפוי, לצמיחה ולחיבור בין עבר, הווה ועתיד.

---

Two Curators מציגות: לירן ורדיאל

גוף העבודות ״הנני״ של לירן ורדיאל מהווה מחקר ויזואלי של המרחב הבין־אישי, אזור דמדומים המצוי בין שני סובייקטים החולקים אינטימיות פיזית, אבל מצויים בנתק תודעתי. עבודותיו מבקשות לפרק את המושג ״זוגיות״ ולבחון אותו מחדש, לא כחיבור אורגני, אלא כמבנה גיאומטרי שברירי וקפוא.

במרכז הפרקטיקה האמנותית ניצבת פעולת הקיפול דרך טכניקת האוריגמי, המקבלת כאן משמעות אונטולוגית. הקיפול הוא מטאפורה לתהליכי נפש של הצפנה והכלה. הוא משמש ככלי לארגון הכאוס: ניסיון לכפות סדר מבני על שבר רגשי. דרך עטיפת הדימוי ופירוקו לצורות יסוד, ורדיאל יוצר מעטפת הגנה המנסה להחזיק את הרגש המתפורר, ובד בבד מדגישה את חוסר היכולת לחדור אל פנים הדמות.

הבחירה בדמויות חסרות תווי פנים מסיטה את הדיון מהפרטי אל האוניברסלי. ורדיאל מקיים דיאלוג פורמליסטי עם הריבוי הזוויתי הקוביסטי של פיקאסו והמרחבים המטפיזיים של ג׳ורג׳יו דה קיריקו, אבל רותם אותם לטובת ביטוי אישי של עיוות פנימי. היעדר הפרופורציה הקלאסית משמש עדות חזותית לאובדן היציבות במרחב הביתי, שבו הגוף הופך למסה זרה ומנוכרת.

השפה הציורית מתאפיינת בשימוש במשטחי צבע חלקים, אטומים ומופרדים. בניגוד למסורת הציורית המקדשת את המיזוג כייצוג של הרמוניה, כאן הצבע מנותק. ההפרדה הטכנית בין המשטחים הוא רפלקסיה של הניתוק הרגשי בחלל; אף כתם צבע לא תלוי באחר. הצופה מוזמן להתבונן ברגעים של שתיקה טעונה, שבהם המרחק מורגש ביתר שאת דווקא ברגעי המגע הפיזי. דרך הפירוק הגיאומטרי והקיפול, הוא מחלץ מתוך השבר מבנה חדש ומציע לצופה התבוננות כנה בחיפוש אחר חיבור אנושי.

---

יריד צבע טרי לאמנות ועיצוב, תל אביב
24-29.6, מרכז טכני קרמניצקי, תל־אביב-יפו
להזמנת הסיורים של פורטפוליו ביריד >>>