הרשימה המשותפת // 6.8.26
עונת תערוכות חדשה במוזיאון חיפה
ארבע תערוכות חדשות מוצגות במסגרת העונה החדשה במוזיאון חיפה: בתערוכה המרכזית ״לחצות את הקווים – מקו ועד חוט״ (אוצרת: אתי גלס גיסיס) משתתפים 44 אמנים ואמניות ובה אלמנטים של קווים, עקבות וחוטים, טווים מארג רבוד של משמעויות. התערוכה מחולקת לפי מטפורות של קווים וחוטים – קו זמן, קו האופק, קו־חוט וזהות, קו של סיפור, חוט הזיכרון, קווי הפרדה ומחיקה, קווי גוף וקו החיים.
״מוזיקה לאחר מלחמה״, תערוכה מעבודותיו של מאנה כץ (אוצר: רן הלל), מציגה ציורים ופסלים של נגני כליזמר מאוסף מוזיאון מאנה כץ, הכולל כ־1,300 עבודות שהתקבלו מעיזבונו לעיר חיפה. רוב העבודות נוצרו אחרי מלחמת העולם השנייה, ומבטאות את רצונו של האמן לשמר את עולם המוזיקה והקהילות שנחרבו.

פאטמה שנאן. צילום: מ״ל

לזלי רובין קונדה. צילום: יוהאנס זיץ

ורדי בוברוב. צילום: מ״ל
ב״מעלה״, תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של אתי לוי (אוצרת: עדי לם), עבודות שנולדות מתוך מפגש עם מקורות קדומים ורצון להתקרב לעברית במצבה הראשוני. בטקסטים מיסטיים יהודיים, המילה ״מעלה״ נקשרת לחיזיון ולחוויה של התעלות; חלל התערוכה משמש כמרחב מעבר, המחבר בין תנועה פיזית לתמורה תודעתית.
״תיתא״, תערוכת יחיד לליאן שרקייה (אוצרת: עדי לם), מציגה פרק במסעה אל עברה של סבתהּ, סאמיה, שנולדה בחיפה ועזבה בגיל 19 לכפר ג׳ת בעקבות נישואיה. העבודות מציעות מבט על זיכרונותיה כמו שהם משתקפים ונבנים מחדש מבעד לעיני נכדתה.

אתי לוי. צילום: מ״ל

אריאן ליטמן. צילום: גל מוסנזון
אורית ישי, אתי אברג׳ל ומיכל שכנאי בבית חנקין
שתי תערוכות ייפתחו בשבת (8.8) בבית חנקין בכפר יהושע (אוצרות: נטע הבר ואילת הרצוולף). הראשונה, ״אי־קבע״, תערוכה משותפת לאורית ישי ואתי אברג׳ל שיצרו עבודה תלויית־מקום ובהשראת המקום. הן הפכו את הגלריה ל״מפעל תעשייתי״ מהזן ההולך ונעלם, אתר דיסטופי שבו צפים קונפליקטים ושאלות זהות הקושרים יחד את סיפורי ההגירה של אבותיהם של האמניות – שעלו ארצה מבסרביה שברומניה וממראקש שבמרוקו.
השנייה, ״משק חי״ של מיכל שכנאי, מיצב באולם הטבע ההיסטורי שבו פריטי ״ארכיאולוגיה עכשווית״ – אובייקטים היברידיים החושפים ייצוגי תרבות ישראלית מעולמה, ומאזכרים עולם ערכים שקרס והתפוגג. שכנאי חוקרת ומפרקת לגורמים את ההיבט האסתטי־פולחני של הטקסים הציוניים שבצילם גדלה, במסורת החגים הקיבוצית ובטקסי הזיכרון הלאומיים.

מתוך התערוכה אי קבע, אתי אברג’ל ואורית ישי. צילומים: אורית ישי
6מתוך משק חי, מיכל שכנאי. צילום: אורית ישי
רנא בשארה, זיו בלבירסקי ושחר נויהאוז בגלריה העירונית כפר סבא
שלוש תערוכות יחיד ראשונות של בוגרי המדרשה לאמנות, ייפתחו ביום שלישי (11.8) בגלריה העירונית כפר סבא (אוצרת: הדסה כהן). השלושה – רנא בשארה, זיו בלבירסקי ושחר נויהאוז – הם הזוכים בפרס מטעם הגלריה כחלק מתמיכתה באמנות מקומית צעירה, ועברו תהליך ליווי אוצרותי צמוד במפגשי סטודיו.
ב״גלריה״ מתרגמת זיו בלבירסקי רגעים יומיומיים מהארכיון הדיגיטלי בטלפון הנייד אל הבד; ב״תפר נשמה״ מציגה רנא בשארה גוף עבודות רב־תחומי העוסק בפגיעות הגוף והנפש דרך תהליכי אבל והחלמה; ב״שאר מקום״ הופך שחר נויהאוז את חלל הגלריה לאזור דמדומים המשלב ציור ופיסול, ובוחן את המתח שבין כמיהה לבית לבין פעולת העזיבה.

שחר נויהאוז. צילום: מ״ל

רנא בשארה. צילום: מ״ל

זיו בלבירסקי. צילום: מ״ל
טוהר לב ג׳יקובסון, מעיין שלם ואנסטסיה חיים בגלריה תרבות
התערוכה ״איט דה ריצ׳: אמנות מעמדית חדשה״ תפתח ביום רביעי (12.8) בגלריה תרבות של תנועת תרבות בירושלים (אוצרים: עוז זלוף ורותם אמיתי), בהשתתפות טוהר לב ג׳יקובסון, מעיין שלם ואנסטסיה חיים. בישראל 2026 נחוצה לנו אמנות מעמדית חדשה, אמנות שתתן עדות על חברה שהישרדות כלכלית מפוררת אותה מבפנים.
תהליכי השחיקה החברתיים תחת הקפיטליזם הופכים את ההישרדות הכלכלית למין כוח טבע – דבר שאי אפשר לשנות, רק לנסות לא לכרוע תחתיו. התערוכה בוחנת את התנועה הזו שבין יצר ההישרדות החייתי ובין מנגנוני ההישרדות המתורבתים בישראל של ימינו.

טוהר לב ג’יקובסון. סטילס מווידאו. צילום: מ״ל

אנסטסיה חיים. צילום: מ״ל
נטע הררי נבון והמכון לאמנויות תל־חי במוזיאון ארץ ישראל
שתי תערוכות ייפתחו מחר (7.8) במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הראשונה, ״יום דין״, תערוכת יחיד לנטע הררי נבון (אוצרת: ילנה אלגרט־שרון). במרכזה ניצבת עבודה מונומנטלית רחבת היקף שנוצרה בשנים 2018-2022, בצבעי שמן על לוחות עץ. בתערוכה מוצגים 12 לוחות (מתוך 18) בהצבה חדשה המפרקת את המבנה המקורי של היצירה ויוצרת מרחב חזותי פתוח ורב־משמעי. לצידם מוצגות שלוש עבודות מהסדרה ״פנטזיה כלואה״, שבה דימויים מיתולוגיים ודמויות הנעות בין הגנה, פגיעוּת והשתנות.
השנייה, ״חי حاي Hai״ מציגה, במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב 2026, את תערוכת הבוגרות והבוגרים של המכון לאמנויות תל־חי לשנת 2026 (אוצרות: מיכל שפירא ומיכל קרסני). התערוכה, הכוללת עבודות בתחומי האמנות הפלסטית, הקרמיקה והצורפות, לא מסמנת רק את סיומן של שנות הלימוד, שבמהלכן התגבשה שפה אישית ונרקם קשר עמוק עם החומר, אלא מהווה עדות חיה לנחישותם של הבוגרות והבוגרים וביטוי לחוויות האישיות שהצטברו ונחרטו בהם.

יום דין, נטע הררי נבון. צילום: דניאל חנוך

אריא מנדל בתערוכת הבוגרים של תל חי. צילומים: רוני כנעני

דניס מריקה גבע בתערוכת בוגרי תל חי
נטע דור אדן וחנאן אבו חוסיין בגלריה BY5
״תפרים״, תערוכת יחיד לנטע דור אדן שמארחת את חנאן אבו חוסיין, מוצגת בגלריה BY5 בתל אביב (אוצרים: עדי שבתאי פפו וניר הרמט). עבודות הרקמה של דור, הנשענות על דימויי הרס מעזה, חושפות את צידן האחורי הפרום, ובכך יוצרות הקבלה בין מבנה החוטים החשוף לבין נופי החורבן.
לצד הרקמות מוצגת עבודת וידאו אנימציה המרחיבה את העיסוק בגוף הנשי כמרחב של זיכרון ופציעה. אל גוף העבודות מצטרפת חנאן אבו חוסיין, המציגה שמיכה אדומה גדולת ממדים ועבודת וידאו, המשלבות בין מסורות נשיות של מלאכה וטקס לבין כאב, אובדן ואפשרות של נחמה. במפגש הופך הטקסטיל מחומר ביתי ומגן למצע טעון, הנושא בתוכו את עקבות החורבן, אבל גם את האפשרות לחמלה, לאיחוי ולתקווה.

חנאן אבו חוסיין. צילום: מ״ל

נטע דור. צילום: מ״ל
אבנר כץ ברמת רחל
תערוכה מעבודותיו של אבנר כץ (1939-2020) מוצגת בקיבוץ רמת רחל, לרגל 100 שנים לקיבוץ, ועוסקת בילדות, שורשים והאצטרובל שהפך לסמל ביצירתו. כץ, יליד הקיבוץ, היה גם דמות שהותירה חותם עמוק על עולם האיור, הספרות והאמנות בישראל.
התערוכה לא מבקשת רק להציג את יצירתו של כץ, אלא לספר סיפור רחב יותר: על ילדות שנצרבה בזיכרון, על מקום שהמשיך להתקיים בתוך יצירתו לאורך עשרות שנים, ועל הקשר המורכב בין אדם, בית ושורשים. יוצגו בה כ־15 רפרודוקציות של עבודותיו, לצד כ־30 עבודות חדשות שנוצרו בהשראתו ובהשראת מוטיב האצטרובל – יצירות של אמנים מקצועיים וחובבים, בציור ובצילום.

אבנר כץ. צילום: מ״ל
















