עוז עזר // דיוקן מטפורי של יצחק נבון

הפרטים הטכניים

״דיוקן מטפורי של יצחק נבון״, עבודת תחריט מורכבת על גבי פליז. העבודה זכתה בפרס נשיא המדינה וראש הממשלה (2026) – הפעם הראשונה בהיסטוריית הפרס שיצירת אמנות פלסטית קוטפת את המקום הראשון.

היצירה מיועדת לתצוגת קבע במוזיאון יצחק נבון החדש במרכז ההנצחה בנאות קדומים, שבנייתו עתידה להסתיים במהלך שנת 2027.

מי אני

עוז עזר, אמן רב תחומי המציג בתערוכות בארץ ובחו״ל, ומשלב בעבודותיי ציור, פיסול ואלמנטים היסטוריים ותרבותיים. בשנים האחרונות אני מתמקד בפיתוח שפה חזותית ומחקרית בשם ״אמנות מוצפנת מטפורית״, גישה אמנותית שבה המשמעות האמיתית של היצירה לא גלויה במבט ראשון, אלא מוחבאת תחת שכבות של סמלים, דימויים חזותיים ומטאפורות מורכבות, המזמינות את הצופה לפענוח אקטיבי של היצירה.

העבודה

תחריט ידני על לוח פליז בגודל 48×42 ס״מ, המציג דיוקן מטפורי של הנשיא יצחק נבון בטכניקה של ״אמנות מוצפנת מטפורית״. העבודה היא לא דיוקן פיגורטיבי קלאסי, אלא פאזל אנושי־מטפורי הבנוי ממספר רב של דמויות חרוטות וסמלים המגוללים את תחנות חייו, פועלו ומורשתו.

היא ממשיכה את הקו הקונספטואלי שלי – פירוק הדיוקן הפיגורטיבי המוכר והרכבתו מחדש מתוך רשת דחוסה של סמלים, קודים חזותיים ונרטיבים מוצפנים המגוללים את תחנות חייו ומורשתו של נבון.

המעמד ליצירה עוצב במיוחד ואפשרי לפרשנות כספר עתיק או כמבנה המזכיר את כנסת ישראל. בין הסמלים והקודים המוצפנים בדיוקן אפשר למצוא מגן דוד ספרדי – ביטוי למורשת משפחתו ושורשיו; פטיש קטן – רמז לתפקידו כיו״ר ועדת החוקה; כינור קטן – מחווה ל״בוסתן ספרדי״ ולעולמות המוזיקה והתרבות; כיסא קטן – זיכרון ילדות של קריאה והתבוננות; נעל ישנה – סמל למסעות הלילה בירושלים, כפי שתוארו ביומניו.

עוד בין הסמלים המוצפנים ביצירה נמצאת יונת שלום נושאת ענף זית – סמל לתקווה ושלום, בשילוב זיכרון ילדות אישי מיומניו (״היונה הייתה החברה השקטה שלי״), המחבר בין השלום הלאומי לילדות הירושלמית.

היצירה מתכתבת באופן ישיר עם עבודות קודמות שלי, כמו הסדרה ״אחד על השני״ (מתוכה הושאלה יצירה אחת מתוך תשע לתצוגת קבע במוזיאון בית המשפט העליון). בעוד שבאותה סדרה השתמשתי בחומר קרמי עם גלזורה מיוחדת המדמה מראה של מתכת כדי ליצור אשליה חומרית, בעבודה הנוכחית הלכתי על הדבר האמיתי, חריטה קפדנית וסיזיפית ישירות על גבי לוח פליז קשיח. בשני המקרים, החומר משמש עבורי כ״מפה״ של זיכרון ומטען קולקטיבי.

ההחלטה של ועדת הפרס להעניק את המקום הראשון ליצירה פלסטית עכשווית, לראשונה בתולדותיו, היא בעיניי הכרה מרתקת בכך שאמנות יכולה לשמש ככלי עוצמתי לשימור זיכרון והיסטוריה לא פחות מטקסטים אקדמיים.

תעבירו את זה הלאה

העבודה צריכה לפגוש את הקהל ואת דור העתיד במרחב הציבורי והחינוכי, ולא רק בחללי תצוגה סגורים. זה בדיוק הרעיון מאחורי מיזם ״רוח ונבון״ שאני מוביל בימים אלו: הצבת הדפסי תחריט מקוריים מתוך היצירה לצד מערך תיווך דיגיטלי (קוד QR) בכל 36 בתי הספר בארץ הנושאים את שמו של יצחק נבון. המטרה היא להנגיש את המורשת הלאומית הזו בגובה העיניים, דרך שפה אמנותית עכשווית.

פלוס אחד

מתוך ״אחד על השני״, סדרה של תשע יצירות מחומר קרמי בחיפוי גלזורה דמויית מתכת. יצירה אחת מתוך הסדרה הושאלה לתצוגת קבע במוזיאון בית המשפט העליון ומסמנת עבורי אבן דרך משמעותית. היא מייצגת את המשחק שאני תמיד מחפש בין החומריות לבין המטען הרגשי והציבורי שהיצירה נושאת איתה.