כל מה שחשוב ויפה
ליאן שרקייה. צילום: טל בדראק
ליאן שרקייה. צילום: טל בדראק

מה קורה // ליאן שרקייה

תערוכת היחיד של ליאן שרקייה במוזיאון חיפה מתחילה מהזיכרונות של סבתא שלה והופכת למסע בין משפחה, מקום וזהות. וגם - שאוט אאוט לאגד: אולי יש לכם אוטובוס זמין?

מי?

ליאן שרקייה, בת 25, מג׳ת המשולש.
אינסטגרם

סטטוס זוגי?

בזוגיות עם אהבת חיי, פאדי, ואמא במשרה מלאה לחתולה חמודה ומתוקה. אז לא בחיפושים, תודה ששאלתם.

מה בצלחת?

מסוגלת לאכול דגים נאים כל יום עד סוף חיי. טרטר טונה וסושי הם כנראה שפת האהבה שלי, אבל שום דבר לא באמת מתחרה באוכל של סבתא שלי. חציל, לעומת זאת, לא ייכנס לצלחת שלי אף פעם, אין מקום למשא ומתן.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

תערוכת היחיד שלי, ״תיתא״, מוצגת בימים אלה במוזיאון חיפה לאמנות (אוצרת: עדי לם). זו תערוכה שמתחילה מהזיכרונות של סבתא שלי מחיפה והופכת למסע בין זיכרון משפחתי, מקום, ארכיון וזהות.

תיתא. צילומים: מ״ל

תיתא. צילומים: מ״ל

הוואדי

הוואדי

ברכות

ברכות

מודעת אבל

מודעת אבל

אני עובדת בצילום, מיצב ופרפורמנס, ונעה בחופשיות בין חומרים ומדיומים. לפעמים זה צילום, לפעמים טקסטיל, וידאו או סאונד, ולפעמים הגוף שלי הופך לחומר של העבודה. מעניינות אותי נשיות והדרכים שבהן הגוף זוכר; איך מקום, בית, תנועה או סיפור משפחתי יכולים להישאר בתוכנו גם הרבה אחרי שעזבנו אותם.

הרבה מהעבודות שלי מתחילות ממשהו קטן ואינטימי – קופסה שסבא השאיר, זיכרון שסבתא מספרת, מחווה של הגוף; ומשם נפתחות לסיפורים הרבה יותר גדולים.

העבודות שלי הוצגו בארץ ובעולם, מווינה ועד דובאי ובחזרה הביתה. בעוד כחודש תיפתח גם תערוכה הזוגית שלי בגלריה בגבעת חביבה. אם אתם באים לראות את העבודות שלי, יש סיכוי טוב שתכירו את סבתא שלי, את סבא שלי ואותי קצת יותר ממה שתכננתם.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

ראידה אדון. מה שהכי הפתיע אותי היה לגלות עד כמה היא צנועה, מצחיקה ואנושית. זה היה מסוג המפגשים שגורמים לך לחשוב שאפשר להיות אמנית מדהימה ועדיין להיות בן אדם ממש מגניב.

birds

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

החלום שלי הוא להפוך את הקופסה שסבא שלי השאיר אחריו – קופסה שמלאה בתצלומים, מסמכים, רישיונות וזיכרונות מחיים שלמים – למסע פיזי שאנשים יכולים להיכנס ולעבור בתוכו. הייתי רוצה שהמסע יעבור בין הסיפור שלו, חיפה של סבתא שלי וחיפה שאני חוזרת אליה היום, ויחבר בין שלושה דורות דרך המקומות והזיכרונות שאנחנו מורישים זה לזה, גם בלי מילים.

לגבי הכסף, שאוט אאוט לאגד: סבא שלי היה נהג האוטובוס הערבי הראשון באגד, אז אם אתם בעניין – יש לי את הארכיון, יש לי את החלום, עכשיו חסר רק האוטובוס.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

שמלת ערב חומה עם המון דיטיילים מוגזמים בדיוק במידה הנכונה. אני אמנית, מותר לי.

מוזיאון חיפה. צילומים: עדי לם

מוזיאון חיפה. צילומים: עדי לם

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden