תמונת ניצחון

יש משהו נאיבי בגרפיקה שמעטרת את הקופסאות של משחקי הלוח “משחק בזק”, “3 מלחמות, 3 נצחונות” או “משחק הנצחון”, שיצאו לשוק אחר מלחמת ששת הימים לפני יותר מ-40 שנה. לא מדובר רק בסגנון המיושן של צילומי השחור לבן של יצחק רבין ומשה דייין לצד שיירת טנקים וסמל צה”ל, או באיורים הנאיביים של דוד בן גוריון, לצד דגלי ישראל ומדינות ערב שמופיעים על האריזות.

קשה לדמיין משחק מסוג זה שייצא היום, שיתאר את מהלכי הקרב של מלחמת הלבנון השנייה, או של מבצעים דוגמת חומת מגן או עופרת יצוקה. איך הוא ייקרא? אלו דימויים יעטרו את הקופסה? אלו מהלכים ישורטטו בו? ויתרה מזאת – מי יקנה היום משחק שמתאר מבצעי לחימה שאין עליהם קונצנזוס.

– – –

משחקי לוח שעוסקים במלחמות ישראל בשנים 1948-1973, והאופן שבו הם שיקפו את המקום של צה”ל בחברה הישראלית, יעמדו במרכז דבריו של חוקר התרבות הישראלית ד”ר חיים גרוסמן במושב “עיצוב שדה הקרב” שיפתח את היום השני של הכנס “תמונת ניצחון”. הכנס, שיתקיים בימים ראשון ושני בשבוע הבא ביוזמת פורום שנקר לתרבות וחברה, יעלה לדיון את שאלת המלחמה וייצוגיה בתרבות ובתקשורת הישראלית בקרב אמנים, מעצבים, חוקרי תרבות, אנשי אקדמיה והציבור הרחב, שכן המלחמה העכשווית אינה נערכת רק בשדה הקרב, אלא גם בשדה החזותי של ייצוגיה, המופצים באמצעי התקשורת ובתרבות החזותית בכלל (והנה התוכנית המלאה בקובץ פידיאף).

בכתבה שהתפרסמה היום בגלריה מופיעים דבריהם של גרוסמן, כמו גם של שני המשתתפים האחרים במושב: רנארד גלוזמן ויואב טיקטצ’ינסקי. גלוזמן, ראש התוכנית למשחקולוגיה – עיצוב ופיתוח משחקי מחשב, בבית הספר לאמנות – המדרשה, במכללה האקדמית בית ברל, ידון בכנס במשחקי מחשב בעלי אג’נדה פוליטית שמציגה אידיאולוגיה שונה מזו של המיינסטרים. הוא יתרכז במשחקי אג’נדה אנטי מערביים ובמשחקים אחרים לילדים באתרים איסלאמים, דוגמת משחק המחשב “מתחת לאפר” שמופיע פה למעלה.

בזמן שגרוסמן וגלוזמן דנים במשחקי מלחמה, המעצב התעשייתי יואב טיקוצ’ינסקי, הדובר השלישי במושב, כבר דן ב”דבר האמיתי”. כשהתעשייה הצבאית החליטה להחליף את רובה הגליל המיתולוגי, היא יצאה במכרז מקומי לעיצוב רובה חדש וטיקוצ’ינסקי, ביחד עם תמיר פורת וחגי קרפ, זכו במכרז. השלושה היו אחראים על המעטפת על והנדסת האנוש של התבור, רובה השירות שמחליף בצה”ל בשנים האחרונות את האם-16 ואת הגליל שהיו בשימוש חיילי החי”ר. בהרצאתו, ידון טיקוצ’ינסקי באסתטיקה של כלי מלחמה, בהשפעה שלהם על מוצרי צריכה ובאתיקה שכרוכה בעיצוב כלי נשק.

– – –

המפגש עם שלושת הדוברים, כל אחד בנפרד, היה מרתק, והיה יכול למלא בקלות שלוש כתבות נפרדות. מבין השלושה, המפגש עם גלוזמן הכי הפתיע אותי מכיוון שהוא חותר תחת הנחת היסוד של הכנס, וטוען שהיפוך התפקידים האתני במשחקים האלה תופס במרחב המשחקי תפקיד משני בלבד, ותמונת הניצחון שמושגת בו לא משנה דבר.

“במשחקי מחשב התמונה פחות חשובה”, הוא אומר. “היא יכולה להיראות חשובה אבל מתחתיה יש שכבה הרבה יותר משמעותית. כשאני בוחן משחקי מחשב אני בוחן את הארכיטקטורה של המשחק. פרשנות ביקורתית של משחקי מחשב לא מתעסקת ביצוגים הגרפיים או בדימויים אלא בוחנת את חוקי המשחק – את האלגוריתם או הקוד. כדי להעביר מסר ולהבין את תהליכי הלמידה שקשורים לצד האינטראקטיבי, מה שהשחקן לומד ומפנים, צריך לבדוק את חוקי המשחק.

“איני טוען כי דימויים אינם חשובים, אולם הם רק חלק קטן מן הערך של המשחק, מתהליכי הלמידה שמתבצעים במהלך המשחק ומהמסר המועבר בו. לכן, לעיתים קרובות, ההיתפסות של הורים ומורים לדימויים ולייצוגים של האלימות במשחקי מחשב נובעת רק בגלל שהם לא משחקים במשחקים האלה בעצמם. אם הם ישחקו בהם, הם ירגישו שהמשקל שלהם תופס חלק מאד קטן מהחוויה הכללית של המשחק.

“הסיפור מדליק אותך ומכניס אותך למשחק אבל מרגע שנכנסת למשחק זה כבר לא משנה אם אתה חייל אמריקאי או חייל סורי […] ככל שהמשחק מתקדם, האנשים עוזבים את היצוגים. מבחינתם יש דמויות שצריך להרוג וזהו. זה הופך לריטואל”.

– – –

ומי שרוצה להרחיב – כל הכתבה מופיעה פה והכנס, כאמור, יתקיים בשבוע הבא בימים ראשון ושני.