כל מה שחשוב ויפה

סיפור כיסוי

תכירו את סיפור כיסוי, בלוג חדש שעוסק בעטיפות של תקליטים.

אמנם התחום שלי הוא עטיפות של ספרים אבל שנייה אחרי ששמעתי עליו תפסתי לשיחה את עופר שדמי – שיזם, כתב והוציא לפועל את הרעיון בצורה מעוררת התפעלות. אחת הבעיות שיש לי לא פעם עם בלוגים היא שהם רק אומרים תראו איזה יופי ונותנים לינק. עופר לא מתעצל, נותן רקע, משוחח עם היוצרים וכותב על הנושא בצורה מקיפה מספיק, שברור ממה שמתפרסם שהוא עושה את זה כי הוא פשוט אוהב עטיפות.

– – –

Yuval Saar: הי עופר, אתה שם?

ofershadmi: אכן!

Yuval Saar: כיף גדול! שנתחיל?

ofershadmi: בשמחה.

Yuval Saar: אחלה. אז אולי קודם כל תספר קצת פרטים מי אתה, בן כמה, מה אתה עושה – רק מה שבא לך כמובן – ומה הקשר שלך למוזיקה.

ofershadmi: אני עופר, בן 29, מהנדס למחייתי, אבל מאוד אוהב מוזיקה. לא ניגנתי אף פעם בכלום, למרות שאני עדיין מאמין שיום אחד זה יקרה. נכון לעכשיו – מאזין נלהב וסקרן.

Yuval Saar: מהנדס! לזה לא ציפיתי. מאיפה הגיע הרעיון לבלוג?

ofershadmi: יש לי הנאה שכזו מעטיפות של אלבומים, מין משהו לא מוסבר. עטיפה של אלבום תמיד היתה מבחינתי חלק בלתי נפרד מהמוזיקה עצמה, עוד דרך של האמן להשלים את האופן שבו נתפסת היצירה שלו. כל נושא הארט של עטיפות האלבומים נוטה להיות מוזנח בכל סקירות המוסיקה – תמיד מתייחסים (באופן טבעי) ליצירה המוסיקלית, ולא לעבודה הגרפית שעוטפת אותו. זה בדיוק החלל שאני מנסה למלא באתר החדש. ולשאלתך – הרעיון פשוט נחת עליי בבת אחת תוך כדי נסיעה בדרך הביתה.

Yuval Saar: הכי אני אוהב שככה פתאום נוחת עלי רעיון כך סתם משום מקום. אבל עדין – להפוך רעיון לבלוג זה משהו שמצריך קצת יותר מחשבה וקונספט.

ofershadmi: מרגע שהבנתי שאני חייב להרים את הפרויקט הזה, יצרתי קשר עם מוסיקאים, צלמים ומעצבים (התחלתי במעבר על התקליטיה שלי בבית, ופניתי קודם לאלה שאחראים לעטיפות שאני אישית אוהב). ההיענות ממש גדולה, וכולם מפרגנים ושמחים להירתם.

Yuval Saar: תהיתי באמת איך אתה בוחר את העטיפות. ראיתי שיש לך מבנה מוגדר לפוסטים – דבר העורך, במה מדובר, אז ככה – זה משהו שאתה מתכוון לשמור עליו?

ofershadmi: תוך כמה ימים גיבשתי מסגרת שבה אני מעוניין להציג אלבום – סקירה על האמן ועל האלבום (ה"תמונה המשלימה" שאני מדבר עליה הדדית לשני הכיוונים) ותיאור של העטיפה עצמה והתליך העבודה עליה. וכמובן – טאץ' אישי שלי. אני חושב שבאופן הזה אפשר לפנות גם למעצבים שמתעניינים בפן הזה, וגם לחובבי המוסיקה ששמחים לשמוע את הסיפורים שמאחורי הקלעים.

Yuval Saar: זה ברור. אתה בוחר רק עטיפות של דיסקים שאתה אוהב? שאתה מכיר?

ofershadmi: ממש לא. בשלב ראשון היה לי יותר קל לפנות לכאלה שהתחברתי אליהם יותר או שהכרתי היכרות מוקדמת עם האלבום. אבל עם כל מידת ההיכרות שלי עם תעשיית המוסיקה בארץ, עדיין יש לי לא מעט חורים. ועל כן אני עדיין בשלבי חיפושים אחר כותבים נוספים עם טעם שונה משלי, עניין בפרויקט ודחף נלהב לכתוב.

Yuval Saar: אתה מחפש כותבים קבועים או פתוח גם להצעות חד פעמיות?

ofershadmi: בוודאי שגם להצעות חד פעמיות. הכוונה היא ליצור מאגר גדול ומקיף, ותמיד יש מקום לידיים עובדות. מבחינתי, סיפור טוב ששווה קריאה ייכנס בשמחה. אתה גם מוזמן, אגב!

Yuval Saar: חשבתי שכבר לא תבקש… הנה אני מבטיח שחור על גבי אינטרנט לתרום לבלוג. יש לי עוד כמה שאלות ברשותך. הפורמט של הבלוג כרגע קצת מוגבל למוזיקה ישראלית. קשה לי לראות איך אתה יוצר קשר עם מעצבי העטיפות של מוזיקאים מחו"ל. אני צודק?

ofershadmi: אתה צודק בזה שהוא מוגבל למוסיקה ישראלית. זה גם יישאר ככה, מבחינתי. בחו"ל יש מס' אתרים שעוסקים בתחום (למשל sleevage) וכמובן לא מעט אתרי מעריצים שרופים שמהם ניתן לדלות את המידע. בארץ כל הדברים הללו לא קיימים. לעומת זאת, אנחנו ארץ קטנה וביצתית, וכולם מכירים את כולם. הרבה יותר קל לפלס דרך ולאתר את היוצרים במו ידיי. וחוץ מזה – אף אחד לא עשה את זה קודם! יש מספיק על מה לכתוב במחוזותינו, ויש באמת עטיפות נהדרות.

Yuval Saar: יפה אמרת. שמתי לב שאתה לא אומר אם אהבת את העטיפה, לא מחלק ציונים – זה מכוון?

ofershadmi: אתה מחלק ציונים לעבודות ולתערוכות שאתה מבקר בגלריה? זה אמנות. קשה ולא נכון לכמת את זה לדעתי.

Yuval Saar: זו לא טענה ביקורתית, זה נסיון להבין את הרציונל. אני לא מחלק ציונים (לשמחתי) אבל כמו שאנחנו יודעים רוב המקומות עסוקים במתן כוכבים ובציונים כאלו או אחרים. ואם יורשה לי – בכובע המעצב – זו לא אמנות. זה עיצוב. ויש הבדל, ויש טוב ופחות טוב, ומתאים ופחות מתאים. נכון שזה לא אבסולוטי, ועדין.

ofershadmi: אתה צודק לגמרי בהיבט הזה. ואני לוקח בחזרה את דבריי בהקשר של אמנות (ניהלתי את דיון העיצוב-אמנות מס' פעמים עם אשתי בעבר). וכל מי שקצת התעסק עם הנושא יודע שיש עטיפות מזעזעות… אם יש עטיפות שאני אוהב, אני לא חוסך לציין את זה – להיפך.

אני משתדל להשאיר לקורא להסתכל על התמונה המלאה ולגבש את דעתו על העטיפה לעצמו. אני נוקט בגישה יותר סקירתית-סיפורית ופחות ביקורתית. יש כל מיני כיוונים עתידיים באתר, שכוללים בין היתר ביקורות ומגמות בנושאי עיצוב עטיפות תקליטים. הרעיונות עוד מתגלגלים, אני עוד מעכל את החומר בעצמי ומשאיר קצת הפתעות למי שיעקוב אחרי האתר.

Yuval Saar: אחלה. אני איתך. כמה שאלות לסיום – אתה אמנם מתייחס לזה בבלוג אבל בכל זאת חשוב לי לשאול: עד כמה העטיפה – והדימוי – רלבנטים בעידן הדיגיטלי?

ofershadmi: העולם של עיצוב עטיפות עבר מהפכה אחת במעבר מתקליט לקומפקט דיסק – הכל התכווץ ודרש התאמות לפורמט החדש. טרטקובר, למשל, הפסיק לעצב עטיפות מרגע שעברו לדיסקים כי הוא לא אהב את המדיה. המהפכה השנייה מתרחשת בימים אלה, שבהם המדיה עוברת להיות דיגיטלית. בחו"ל אנחנו רואים כבר כמה שנים התמודדות של רכישת המוסיקה באופן דיגיטלי, ורכישה של חוברת מהודרת במיוחד למי שחשוב לו גם הפן הזה (רדיוהד התחילו את המהפכה בקול תרועה). כל הנושא המודפס – ספק אם ישרוד עוד הרבה שנים. תסתכל על הגרפיקאים של עטיפות התקליטים היום – מעצבים אימאג'ים שמיועדים להיות תמונה בלבד בפורמט דיגיטלי, מבלי לצאת בכלל לדפוס.

Yuval Saar: אני מצטער אבל לא לגמרי הבנתי ממה שאתה אומר אם אתה חושב שזה עדין רלבנטי או שמה שאתה אומר זה שאי אפשר עדין לדעת.

ofershadmi: אני חושב שהפורמט המודפס יישאר רלוונטי למעריצים אדוקים או לחובבי הפורמט. קצת כמו ההתייחסות היום לוינילים – עניין למעריצים בלבד, או למי שעושה לו נעים לשמוע את הליטוף של המחט על הפטיפון. כך גם מי שרוצה לאחוז ביד עבודות עיצוב מושקעות או מי שמעוניין לספוג את כל מה שהמוסיקאי רוצה להעביר במסגרת היצירה שלו.

Yuval Saar: וגם, בכל זאת, עדין באינטרנט לצד המוזיקה מופיע בדרך כלל דימוי שמישהו היה צריך לחשוב עליו. מה הופך לדעתך עטיפה לעטיפה טובה?

ofershadmi: שאלה טובה (מגרד בראש)…

Yuval Saar: זה החלק היפה בסיפור – שאני יכול לשאול שאלות ולתת לצד השני להתאמץ…

ofershadmi: קל הא? אולי אני אתחיל קו של ראיונות כאלה מהצד השני, יש לי כבר מרואיין אחד בראש. ולשאלתך – אני חושב שעטיפה טובה היא כזו שמצליחה לתאר את מה שלא עבר במוסיקה בצורה מפורשת, או כזו שמצליחה לזקק את האלבום בתמונה. אלמנט משלים, זיכרון שיהיה למאזין כשידברו איתו על הדיסק. תפיסה שלמה יותר של היצירה.

Yuval Saar: אל תאיים! שאלה אחרונה: קנית פעם דיסק מבלי שהכרת את האמן רק בגלל העטיפה?

ofershadmi: כן! יש אחד כזה בדיוק, וזהו אי.פי שנקראה karen's molested apple של להקה שנקראת mad bliss שיצא ב- 2002. הוא גם לא רע בכלל מוזיקלית, יש לציין. ראיתי את העטיפה הנפלאה ופשוט הוקסמתי. בדיוק דיברתי גם עם הסולן והמעצבת, ויעלה פוסט באתר בקרוב. אחלה סיפור.

Yuval Saar: מעולה! גם אני, אגב – יותר ספרים ופחות דיסקים אבל קרה לי לא פעם שקניתי דיסק רק בגלל העטיפה, ולשמחתי לא התאכזבתי.

מילות סיכום?

ofershadmi: כן! קודם כל – כולכם מוזמנים להכנס, לעקוב אחרי האתר ולהפיץ. וחוץ מזה – כל מי שמעוניין לקחת חלק במהפכונת ולהצטרף לכתוב, מוזמן ליצור איתי קשר.

Yuval Saar: עכשיו אני רק תוהה איזה דימוי לשים, בכל זאת מדובר פה בבלוג עם הרבה תמונות. יש לך רעיון?

ofershadmi: עטיפה שאתה אוהב, אלא מה?

Yuval Saar: אבל זה ראיון איתך ועליך. לא עלי. זו צריכה להיות עטיפה שאתה אוהב.

ofershadmi: אם ככה – הפעמון של מתי כספי. או מחכים למשיח. או עיר של שבן.

Yuval Saar: זכית!

ofershadmi: יאללה ביי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. רוני

    איזה רעיון מעולה. שמישהו (אהם אהם) יקדיש בלוג שלם לכריכות של ספרים כבר.
    והפעמון של כספי היא גם האהובה עלי. מצד שני, מחכים למשיח היא העטיפה שהכי שנאתי אי פעם. היא טובה, אבל אני לא מסוגלת להסתכל עליה מרוב שהיא מגעילה אותי.
    עד כאן לגבי טעם.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden