כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

14 תגובות על הכתבה

  1. אורית עריף

    מיכל, התהליכים שאת מתארת שעברת והפרוייקט שהנחת בויצו מרתקים.
    אני כלכך הרבה פעמים מרגישה שהמחשב משפיט את הסטודנטים שלי (אני מלמדת איור, שנה ג ב"גורן"), שהם חושבים שהפילטרים בפוטושופ מסמנים את גבולות היצירתיות שלהם ובכלל… הכל נראה אותו הדבר.
    כל שנה, כשאני בונה את הסיליבוס, אני מתלבטת אם לאסור עליהם את השימוש במחשב בקורס שלי ומוותרת על הרעיון כי מה, הם כבר שנה שלישית והחיים המקצועיים וככה.
    נתת לי עכשיו חומר למחשבה ורוח גבית לטובת הרעיון הזה.
    ובהקשר הספציפי הזה רציתי לשאול – באיזה שנה העברת את הקורס הזה? האם ויצו אפשרו לך להשתעשע ב"עבודת יד" עם סטודנטים על סף סיום האקדמיה או שאלו היו אנשים משנה א-ב ?
    תודה לך על הראיון הזה וכמובן גם ליובל.

    1. noa

      הפרויקט של שנה ד

    2. מיכל

      שלום אורית,
      תודה על התגובה –
      הקורס הוא קורס בחירה לשנה ד', ואני מרגישה שהוא ממוקם באופן מדוייק בתכנית הלימודים – לא היה כאן נסיון להשתעשע בעבודת יד אלא לבחון אלטרנטיבות לשיטות העבודה הרגילות, מתוך התייחסות לתכנים הרעיוניים והטקסטואלים. היו לי לא מעט חששות לפני תחילת הקורס – חלקם דומים למה שאת מתארת – והיום אני חושבת שזה תרגיל מצויין לכל מעצב. אולי יש טעם בקורס דומה גם בשנות הלימוד הראשונות, אבל זה יהיה קורס אחר לגמרי.

  2. לי

    היי יובל,

    אודה לך מאוד אם תוכל בבקשה לציין בפוסט את שמות הסטודנטים שעיצבו את הפוסטר, זה חשוב, ומגיע להם, תודה 🙂

    ניר ביטון, מרוה מור, טניה דורפמן

    1. יובל

      הוספתי בשמחה

  3. יואב

    מעניין מאד, חבל רק שצריך להכריח את הסטודנטים לעבוד ביד. הם לא מבינים מה הם מפסידים כשהם רצים ישר למחשב

    1. סטודנטית

      בתור סטודנטית שהייתה בקורס – אף אחד לא הכריח אותנו.
      אם אתה מכריח משהו בתהליך לימודי – זה לא ילך, וסתם ייצור אנטי. מיכל הביאה איתה גישה רעננה, פתוחה מאוד,
      וזה לדעתי גם מה שייחד את הקורס הזה מקורסים אחרים.
      האווירה בו הייתה כ"כ חיובית, שהוא זלג והפרה גם מקצועות שלא היו קשורים אליו.
      סטודנטים הרגישו בו בנוח – וזה בפירוש קשור לאופי מרצה. וכשסטודנטים מרגישים בנוח, זה מתבטא בעבודות מעולות ואווירת עשייה חיובית.

      בהחלט "גשר" טוב ובריא לפרוייקט גמר.

      1. יובל

        אם יורשה לי ככה בקטנה – ודאי שהכריחו אתכם, זה כל הרעיון שבקורס. זה שמיכל הביאה גישה רעננה ופתוחה זה יפה מאד ועדין – כל הרעיון של הקורס הוא לגרום לכם לעבוד בצורה אחרת ממה שאתם רגילים, אחרת לא היה בקורס הזה שום צורך.

        ואני כמובן מאחל לכם שזה יהיה, כמו שאת כותבת, גשר טוב ובריא לפרויקט הגמר.

  4. noa

    קורס של שנה ד

  5. וויצו

    היה קורס מעולה. מרצה מעולה !
    מסכימה עם השאלה שיובל שאל מה הופך עבודה מקרית לעבודה טובה.

  6. טרי שרויאר

    תקשורת חזותית נוכחת ומתנהלת במספר רבדים. ישנו הרובד המיידי של שאלה תשובה ובו התהליך, באם בכלל קיים, נוטה להסתתר ולהעלם. הדיסציפלינה הצעירה ותובענית בתוכה פעלנו חייבה אותנו לספק מענה זריז, שנון חד ומיידי. הזמן שעבר ואיתו הבגרות מייצרים אצלנו את הצורך לעומק. אותו עומק דורש חיפוש אשר הופך בעצמו לאמירה. לא עוד תהליכים ניסתרים, מתנצלים, נעלמים. התהליכים עוברים לקידמת הבמה ובתוך כך הופכים להיות העיקר. ולבסוף, מה שהופך עבודה מקרית לעבודה טובה הוא החיפוש וההתכוונות. אם יש אמת בשני אלה התוצאה לא באמת מקרית אפילו אם מי שיצר אותה, לא התכוון דווקא אליה.

    1. שרון מס

      אני ממש מזדהה עם מה שאת כותבת.
      זמן ועומק מייצר חיפוש אחר.

  7. איילת גוטמן רוזן

    קורס מעורר השראה!
    כמעצבת ומאיירת אני מוצאת שהעבודה מול לקוחות, במסגרת של תקציב וזמן מוגבל, פעמים רבות גורמת לי לשכוח את חשיבות החומר, הבסיס, התהליך…

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden