כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

עיצוב בעבור עיצוב למוזיאון העיצוב

אני די בטוח שקוראי הבלוג לא צריכים הקדמה מיוחדת בכל הקשור לגיא שגיא, הפועל תחת השם סטודיו שועל, אבל בכל זאת, למען הסדר הטוב, אני רק אגיד שגיא הוא אחד המעצבים המרתקים שפועלים בארץ. גיא עובד בעיקר עם גופי תרבות, והעבודות שלו מאופיינות תמיד בעושר ובמורכבות יוצאי דופן. כשקיבלתי את קטלוג התערוכה שורשים משותפים, שנפתחה לא מכבר במוזיאון העיצוב חולון, חשבתי שיהיה נחמד לשוחח איתו על העיצוב של הקטלוג במסגרת פורטפוליו צ'אט, ולשמוע ממנו על המאמץ לעצב בכל פעם קטלוג שונה מקטלוגים קודמים תוך כדי נסיון לבנות שפה מזוהה לפרסומי המוזיאון, על הרלבנטיות של קטלוגים בעידן הדיגיטלי ובכלל על תהליך העבודה.

Yuval Saar: הי גיא

guy saggee: אהלן

Yuval Saar: בוא נתחיל

guy saggee: !

Yuval Saar: תגיד, כמה זמן אתה כבר עובד עם מוזיאון העיצוב?

guy saggee: עוד מעט ארבע שנים

Yuval Saar: כלומר עוד לפני שהוא נפתח?

guy saggee: כן, כתשעה חודשים לפני שהוא נפתח רשמית

Yuval Saar: ומה כוללת העבודה?

guy saggee: חודשי ה"הריון" טרום פתיחתו הוקדשו לבניית השפה הכללית ותחילת יישומים לקראת התערוכה הראשונה ופתיחת המוזיאון. מאז פתיחתו ההתרכזות היא סביב התערוכות: לכל תערוכה יצירת תדמית, קטלוג, כל היישומים בחלל המוזיאון, כל היישומים התדמיתים החוצה וכו'. בשנה האחרונה ישנה התרכזות גדולה גם בעיצוב התערוכה

Yuval Saar: האמת – זה נשמע כמו עבודה שכמעט כל מעצב היה שמח לקבל: לעצב בשביל מוזיאון עיצוב. זה באמת ככה או שזה מבחינתך דומה לעבודה עם גופי תרבות אחרים?

guy saggee: כן, זו עבודה שאכן על פניה היא נהדרת לכל מעצב. מאוד מעניין לעשות עיצוב בעבור עיצוב ולפעול בעולם שהוא על פניו לא יכול להיות שלא מרוכז מטרה ודבק בערכים הטהורים שאותם למדנו. כמובן שהיום–יום דורש הרבה יותר מזה וצריך לאחד בין האוטופיה העיצובית הזאת לבין הריאליה של עבודה בגוף גדול תחת לחץ זמן בלתי אנושי לפעמים

Yuval Saar: כן, אני יכול לתאר לעצמי. מה מבין כל הדברים אתה הכי אוהב לעשות למוזיאון? את הקטלוגים? הפרסומים? להיות חלק מעיצוב התערוכה?

guy saggee: אפשר להגיד שכשנוצרים המצבים שבהם כולם – צוות המוזיאון והצוות שלי – רואים עין בעין את כל התדמית של תערוכה, כל הדברים האלו מענינים ומספקים: לראות באמת מכלול שלם קורה מסביב לתערוכה ומיושם כמו שצריך. בקטלוגים ספציפית קיימים רגעי ביניים שהם מחוץ לזמן = פורמליזם ועיצוב טהור

Yuval Saar: אז בוא נדבר באמת על הקטלוגים, ובמיוחד על הקטלוג האחרון של "שורשים משותפים" (יש לי הרבה מה לשאול!). אני מסתכל על כל הקטלוגים של התערוכות שהוצגו במוזיאון עד היום ובאמת כל אחד שונה מהשני, אבל האחרון הוא באמת יוצא דופן, גם מבחינה צבעונית וגם מבחינת פורמט. אני צודק?

guy saggee: כן

Yuval Saar: עד כמה זה חשוב שכל קטלוג יהיה שונה מאלו שלפניו? ולמה זה בכלל חשוב?

guy saggee: זה מאוד חשוב לטעמי במכלול העיצוב למוזיאון = זה המקום שממנו ניתן לעשות ווריאציה על השפה, או אפילו להתנתק ממנה כמעט לגמרי ורק להאיר הדהוד. כל זאת על מנת ששפת המוזיאון לא תהפך לסד וחוק מרדד. כשהקטלוג מתהווה ונניח שהוא נמצא בנקודת קיצון לשפה, הוא שולח ידיים לשאר הדברים ואז במודעות, בחלל התערוכה ובאינטרנט נוצרים המחברים בינו לבין שפת המוזיאון, ואז יש בעצם מנעד רחב ונכון לשפה.

ועוד מילה על החיבור של הקטלוג לשפה: עם כל העצמאות שלו היה לנו חשוב שתהייה לקטלוגים עצמם זהות או התייחסות לסדרתיות בינם לבין עצמם. את זה השגנו עם התפיסה של הנחת העברית אל מול האנגלית במאה שמונים מעלות זו מול זו. כלומר בניגוד לגישה הרווחת של מיקום האנגלית בסוף קטלוגים בעברית פה היא זורמת לצד העברית במתהפך.

Yuval Saar: תכף נדבר על זה. מה אתה יכול להגיד אבל על הקטלוג הנוכחי מבחינת קונספט ותהליכי מחשבה?

guy saggee: במקרה הזה לא התאים ספר מכמה סיבות. היה ריבוי של טקסטים שביקשו להימצא אחד עם השני אבל לא באותו אובייקט, וגם הספר האחד היה כבד על התערוכה הזאת; משהו אגבי יותר, מתיימר פחות היה נדרש. מכאן הגענו אל הרעיון של חוברות. חוברות שהן כמעט חוברות סקיצות שמאפשרות לחתוך את כל הנושאים אל שלושה נושאי או חיתוכי על בזמן: הקדמה, עבר והווה ביחס לתערוכה הנוכחית. התערוכה היא שורשים משותפים, מפת עיצוב בגבולות פוליטים משתנים

Yuval Saar: אוקי. איפה עובר אצלך הגבול בין משהו שמתאים לתערוכה לבין משהו שהוא נוח וקריא ופשוט לקורא? כי יש בזה משהו קצת מתחכם, לא? גם לגבי האנגלית במאה שמונים מעלות?

guy saggee: כן, הטקסט האנגלי ממשיך להיות במאה שמונים מעלות לטקסט העברי. אבל מה אתה שואל? האנגלית או החוברות?

Yuval Saar: הכל. גם האנגלית, גם החוברות – לא טיפה מתחכם?

guy saggee: התפיסה של האנגלית היא פתרון אחר לבעיתיות שקיימת בשילוב שתי שפות שמתקדמות בכיוונים שונים. היא מאפשרת לשתי השפות לזרום זו לצד זו מבלי שאחת מהשפות שתהיה בתחת של הקטלוג ותתקדם נגד הכיוון. זה גם מאפשר לשפות לחלוק רפרנסים צילומיים ביחד ולא לחזור עליהם פעמים. ייתכן שבמבט ראשון זה דורש פיענוח מה לעשות עם האובייקט, אבל ברגע שבחרת שפה אתה מתקדם איתה. הפתרון לשפות בגלל שהוא פתרון חדש, יתכן ודורש הסתגלות ראשונית.

Yuval Saar: והחוברות? שצריך גומיה בשביל להשאיר אותן ביחד?

guy saggee: חשבנו הרבה על הגומיות. אני באופן כללי לא חסיד של מארזים. משקיעים הרבה בהם ואז אחרי שאתה פותח אותם הם הרבה פעמים נשארים כנטל וחתיכת דבר שלא ברור מה לעשות איתו. הגומיות היו לטעמי מינימום שמאפשר גם את המשחקיות שקימת בפורמט הזה = אתה יכול להמשיך להניח את החוברות אוכלות זו את זו כמו כשהגיעו אליך, ואתה גם יכול לעזוב את הגומיות ולהניח אותן בספריה זו לצד זו ללא צורך במארז או בגומיה

Yuval Saar: אתה יודע, אני קצת תוהה – לא רק לגבי הקטלוג הזה אלא בכלל – עד כמה זה מצדיק את התוצאה הסופית. ואני אסביר: אני מחזיק את החוברות ביד ומאד מתפעל. הן נורא יפות, אני מסניף את הריח של הדיו, מלטף את הדפים – האובייקט כולו סקסי ונחשק. אבל אני אני תוהה אם זה לא בא על חשבון התפקיד של הקטלוג, לתעד את מה שהיה בתערוכה. כלומר, השאלה שלי אולי היא אם האובייקט של הקטלוג לא נהפך פתאום חשוב יותר או לפחות חשוב כמו מה שקורה בתערוכה. אתה מבין למה אני מתכוון?

guy saggee: כן. הקטלוג הזה בהגדרתו לא בא רק לתעד את מה שהיה בתערוכה. הוא נבנה כדי לתת דגש לטקסטים, תאוריות ודעות של אוצרים ומעצבים מעשר המדינות המזרח אירפאיות שמשתתפות בתערוכה. לא סתם לתמונות יש בו מקום שהוא לא דרמטי. יותר מזה, הקטלוג נבנה כמערכת שכאשר התערוכה הזאת תמשיך לנדוד בין מוזיאונים בעולם, ניתן יהיה לקחת אותו ולבנות ולהזרים לתוכו תוכן משתנה וקבוע ביחס להתשנות התערוכה במקום החדש.

Yuval Saar: זה מעניין המחשבה על קטלוג שיהיה אפשר לשנות בתערוכות נודדות. אי אפשר אבל שלא לשאול על הרלבנטיות של קטלוגים מודפסים בעידן הדיגיטלי. מה העמדה שלך בנושא?

guy saggee: הו אלוהים, השאלה הזאת…

Yuval Saar: כן, כן. לא תתחמק ממנה

guy saggee: מר זר אביב לא ענה על זה כבר באריכות

Yuval Saar: וגם אם ענה, אנחנו עכשיו עם מר שגיא

guy saggee: באמת שבכל רגע שתשאל אותי אוכל להגיד משהו אחר. כרגע אני מרגיש כמו בעל מלאכה שנקרא לתת מענה במדיום רלוונטי, חי ונושם (גם כשהוא מצוי בסכנה כלשהי). אין ספק שניתן גם ליצור קטלוג דיגיטלי מקביל לזה און ליין, אבל הזהות של האובייקט, בעיקר הפיזיות הנבדלת שלו, עדין נשארת ומובחנת לעומת צלילתו של עוד קובץ דיגיטלי שנבלע כמו אבן בים האינטרנט הגדול.

Yuval Saar: כלומר אתה לא ממהר לזנוח את הפורמט המודפס.

guy saggee: ממש לא. יש פה עדין פרמטרים שפשוט אין בקובץ הדיגיטלי כמו שבקובץ הדיגיטלי יש דברים שלא ניתן להשיג בזה המודפס. לא תמיד חיה חדשה צריכה לאכול את הקודמת, יש פה שטח מרעה לשתיהן (אני רואה את זה רלוונטי לגבי ספרים מסוימים בעיקר ופחות לגבי ספרי קריאה ועיתונים)

Yuval Saar: מסכים לגמרי. תגיד, לגבי הקטלוג של שורשים משותפים, למה סגול וכתום וכסף? ומאיפה הגיעו הטקסטורות הגרפיות?

guy saggee: גלית גאון, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב, אספה בשנה שנתיים שתכננה את התערוכה ספרים רבים על עיצוב מהמדינות המשתתפות. ישבנו איתם והנוכחות של הפאטרנים היתה דומיננטית, גם באוביקטים בתערוכה זיהינו את הדבר הזה ולכן היה לנו מאוד נח ליצג "עבר" או "הווה" (שמות חלקי הקטלוג) באלמנטים מופשטים שכאלה. את הצורות עצמן לקחנו באופן חופשי מהמכלול היצוגי של הארצות במובן הרחב ביותר שלו – הדוגמא של כריכת ה"הווה" היא קווים סכמטיים לקיפול נייר לייצירת עקרב טיפוסי שמצוי בצ'כיה. הצורות על כריכת ה"עבר" לקוחות ממדי הסוואה ששימשו את הצבא הרומני בשנות השמונים וכו'

Yuval Saar: והצבעים?

guy saggee: עברנו הרבה גילגולים איתם. התחלנו בתפיסה הרווחת על צבעונית מזרח אירופאית וגילינו כמובן שהיא אינה מצליחה להכיל את העכשיו. זרקנו לתוכה צבעים חיים ומלאים כמו הכתום ושמרנו את הצבעוניות הסגרירית באפור (זה נראה כמו כסף? מעניין…) ובדף של כל החוברת שהוא אפור בעצמו. הצבעים האלו היו צריכים להיות מספיג עמוקים מכיוון שכל אחד מהשלושה פועל על הכריכה כצבע משלים לשחור בכל אחת משלוש החוברות.

Yuval Saar: כשאתה אומר אנחנו אתה מתכוון לתהליך שעברת עם אנשי המוזיאון?

guy saggee: גם צוות המוזיאון, בנושא הזה גלית גאון, מיה דבש וטל אמית, וגם המעצבים שעשו איתי את הקטלוג ואת התערוכה – מעין לויצקי וערן טל

Yuval Saar: תגיד באמת מילה על התערוכה. בדרך כלל לוקחים מעצבים שזו ההתמחות שלהם – עיצוב תערוכות. מה כולל התפקיד שלך בעיצוב התערוכה? איך זה קרה?

guy saggee: התערוכה הזאת גדולה ורחבה, מציגה עיצוב ממרכז אירופה ובהקשר שלו לעבר הפרטי שלו במרכז אירופה ויחד עם מבט ליחס שלו אל ישראל ואל תשתית העיצוב שנוצרה בישראל בזמן שהתפתח. העיצוב הגרפי בתערוכה ממלא תפקיד משמעותי הפעם. ככל שעובר הזמן יותר ויותר אנחנו נקראים להתערב ולהשתתף בעיצוב התערוכה וזה משמח אותי מפני שניתנת נראות משמעותית גם למדיום הזה במוזיאון. ספציפית פה מעבר לעיצוב הרגיל של תערוכה (שילוט, הכוונה, אינדקסים להתמצאות בתערוכה וכו) יצרנו בקומת המבואה של המוזיאון מפת דימיון של נדידת עיצוב ענקית שמתפרסת על כל הקיר העוטף על פי עבודתה של יעל טרגן

Yuval Saar: כן, זה באמת הדבר הראשון שמתי לב אליו, שלעיצוב הגרפי יש נוכחות גדולה בתערוכה הזו. כיף גדול! משהו להוסיף לפני שמסיימים?

guy saggee: זמן לנוח

Yuval Saar: לנוח זה חשוב

guy saggee: חד משמעית, יצאנו שמחים ותשושים…

 

2 תגובות על הכתבה

  1. טרי שרויאר

    יפה מאד. גם הדימויים וגם המילים.

  2. קטיה קרסנר

    אהלן! תודה הראיון, בזכותו הלכתי לראות את התערוכה באותו היום, היה מעניין להתבונן בחפצי עיצוב שלא רואים יום יום. מאשיר.
    רק ממש חסרה לנו הנוחות של מיון העבודות בברושור שחילקו בהתחלה. (לא בטוחה אם זה רלוונטי למעצבים המדוברים).
    הקשר של המספרים למפה היה ברור. אבל חסר לנו הסדר בפנים.
    החלוקה לפי המספר האותיות והחלוק לפי המדינות לא הספיקה.
    נאלצנו לדפדף כל פעם מחדש למציאת הפריט הנכון.

    היה שם ילד חמוד שמאוד נהנה מההדרכה לילדים, אז שאפו

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden