כל מה שחשוב ויפה

מירב פרץ: ברגע שאנשים נפגשים קורים דברים מדהימים

הפקולטות להנדסה ולעיצוב בשנקר ישתפו פעולה בשבוע מרקחה שיתקיים בשנקר בשבוע הבא. מירב פרץ מספרת על הרעיון מאחורי הפעילות, מה הוא יכלול ומה הסטודנטים אמורים לקבל ממנו

yuvalsaar: הי מירב, מה העניינים?

Merav: נהדר ולחוץ גם יחד. ענייני מרקחה מתקרבים לנקודת רתיחה. עוד מעט כבר תיווצר ריבה

yuvalsaar: בדיוק אכלתי scone מעולה עם ריבת פטל! אבל בואי נדבר על שבוע מרקחה בשנקר. נתחיל מזה שאני מאד מאד אוהב את השם

Merav: תודה. השם הוא תוצאה של התעקשות על מציאת שם עברי נגד כל הסיכויים. הרבה יותר קל למצוא שמות נהדרים באנגלית כדי לתאר פעילות בינתחומית שמערבת הנדסה ועיצוב ובאמת כבר היו כמה כאלה על הפרק, וחלקם אפילו ממש מוצלחים, ועדיין, עצרנו את הכל וישבנו לסיעור מוחות כדי למצוא שם עברי. באנגלית, דרך אגב, תרגמנו את זה ל־jam, שזה משחק מילים גם על jam session וגם על ריבה

yuvalsaar: לול! ג׳אם סשן. מעולה. בכל מקרה באמת כל הכבוד על ההתעקשות על העברית, אני מאד בעד! בואי תגידי כמה מילים מה זה השבוע הזה ומי ומה עומד מאחוריו

Merav: זו יוזמה של יולי תמיר, נשיאת שנקר, ועומד מאחוריה הרצון ליצור נקודת מפגש בלתי אמצעית בין שתי הפקולטות של שנקר – הנדסה ועיצוב. מאחר ודברים כאלה לא קורים לרוב מעצמם הוחלט ליצור מסגרת רב-שנתית: שבוע של סדנאות עבור סטודנטים משנה ג׳ בשתי הפקולטות שייפגשו למשך כמה ימים של פעילות אינטנסיבית. השבוע הזה יסתיים במסיבה גדולה ובבירות לצד תערוכה שתתרחש במקביל בגלריה של שנקר ובפלטפורמה אינטרנטית. חשוב גם לציין שכל הפרויקט מתאפשר בזכות תמיכה נדיבה של קרן עזריאלי.

yuvalsaar: זה נדמה לי או שזו הפעם הראשונה שקורה כזה דבר?

Merav: זה בהחלט ניסיון ראשון וחשוב. הרצון לבינתחומיות קיים כבר הרבה זמן אבל הניסיון מלמד שהוא דורש עידוד רציני, אחרת הוא לא קורה

yuvalsaar: ועוד שניה לפני נדבר על תכנים – מה תפקידך בכוח ומי עוד מעורב?

Merav: אני חלק מוועדת ההיגוי של שבוע מרקחה ועובדת צמוד עם איילת כרמון וצילה חסין על הפרויקט כבר כמה חודשים. יש עוד כמה חברים בוועדה אבל את רוב רובה של העבודה בפועל אנחנו עושות. ולעניינים בירוקרטיים – איילת היא ראש הוועדה. לעניין הבינתחומי – אפילו בוועדה עצמה – איילת היא ארכיטקטית, צילה מהנדסת תכנה ואמנית רשת ואני מגיעה מעיצוב

yuvalsaar: וואלה. מעניין. בואי תתני דוגמה לאיזה פעילויות וסדנאות מתוכננות במהלך השבוע הזה

Merav: במהלך השבוע יעמדו לבחירת הסטודנטים 30 סדנאות. כשהוצאנו קול קורא למרצים, אחת הדרישות המרכזיות היתה שכל סדנה תועבר על ידי צמד מרצים – מרצה מהנדסה ומרצה מעיצוב שיעבדו ביחד ויתכננו סדנה שתבטא את תחומי העניין המקצועיים שלהם

yuvalsaar: אוקי

Merav: דבר שגילינו תוך כדי העבודה הוא שברגע שמפגישים אנשים ביחד קורים דברים מדהימים. אפילו מהוועדה יצאו שני זוגות ושתי סדנאות, אנשים שלא הכירו לפני פתאום מתחילים לדבר ולחשוב ביחד ולעוף עם רעיונות מדהימים שלא היתה להם אף פעם מסגרת לנסות אותם. מתוך הוועדה יצאה סדנה של צילה ושלי שקוראים לה: אותו מקרר וגישה כל כך שונה. מצטרף אלינו מנחה אורח, גלעד כהנא, סולן להקת הג׳ירפות, ואנחנו הולכים לבדוק את התחום המתפתח שנקרא ״אינטרנט של דברים״, כלומר, מה יקרה כאשר גם אובייקטים יהיו מחוברים לרשת ולא רק אנשים.

התאגידים הגדולים מתעניינים בחזון הזה בעיקר מטעמים כלכליים, ואנחנו הולכים לברר גם מה ההיבטים הפסיכולוגיים, החברתיים אפילו הפואטיים של מציאות כזאת. נתחיל מלדובב אובייקטים, לברר באיזה שפה הם מדברים ואחר כך נבנה פרוטוקולים (בעזרתם של הסטודנטים החכמים מהנדסה) ונחבר אותם לרשת. המעצבים יבדקו איך ואיפה מופיעים הדברים שהאובייקטים אומרים – האם הם מצטרפים לרשתות חברתיות קיימות? האם יש להם פלטפורמות עצמאיות?

yuvalsaar: עושה חשק להיות סטודנט בשנה ג' בשנקר השבוע הזה!

Merav: נכון. אני בעצמי הייתי שמחה ללכת לסדנה אחרת – יש סדנה שבה לומדים להכין בירה ולהכיר את מסורת של יצירת פורטרט עצמי במקביל

yuvalsaar: מה הרעיון של שבוע מרקחה בעצם? מה הסטודנטים אמורים להבין או לקבל מזה?

Merav: הרעיון הוא ליצור מפגשים בלתי אמצעיים בין המרצים ובין הסטודנטים מכל המחלקות ומשתי הפקולטות. ברגע שאנשים נפגשים קורים דברים מדהימים שאי אפשר לגרום להם לקרות בדרך אחרת. זו גם התנסות בלמידה בינתחומית, בהתמודדות עם טכנולוגיות ושיטות למידה אחרות ועם עבודה מהירה ואינטנסיבית, אבל זו כמובן רק יריית פתיחה – מפגשים מהסוג הזה נועדו ליצור תשתית שעליה אנשים יוכלו להמשיך ולתקשר בהמשך

תדמית המרקחה. עיצוב: שירן שפר ומתן לם, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר

yuvalsaar: איך אתם מתעדים את השבוע הזה? תהיה תערוכה? בלוג? משהו אחר? נראה לי סופר מעניין לראות מה יקרה בשבוע הזה

Merav: שאלה מצויינת

yuvalsaar: איך אני אוהב שאומרים לי את זה…

Merav: הסדנאות מפוזרות בין ארבעה בניינים ובאמת יש צורך ליצור מוקד שמרכז את הפעילות. יצרנו מסגרת שנקראת ״גרילה בגלריה״: בגלריה בכניסה לשנקר יתקיימו סדנאות שיעבירו הדס זמר בן ארי שהיא מעצבת תערוכות ואוצרת שחזרה עכשיו משנים של עבודה בהולנד עבור מוזיאון ון-אבה והיא תעביר אותן במשותף עם יונית רושו, מהנדסת תוכנה. הן יתחילו מקוביה לבנה, גלריה ריקה שתלך ותתמלא בתוכן שיאספו ויתעדו הסטודנטים במהלך השבוע.

השאיפה היא לבדוק קונספט חדש של בלוגינג און ליין ואוף ליין – כלומר לקיים קשר דו סיטרי בין הגלריה הפיסית לבין פלטפורמה אינטרנטית ולבדוק איך הן יכולות להשפיע אחת על השנייה. הכל ייבנה מהיום הראשון של מרקחה. תהיה עבודת הכנה אבל המכונה של התיעוד תתחיל לפעול תוך כדי נסיעה. וכמובן הרצון הוא ליצור ארכיון לעתיד. מרצים כבר באים ואומרים לנו: אני מצטער שלא הצעתי סדנה השנה אבל במרקחה הבאה אני מתכוון להעביר סדנה, כך שאנחנו בהחלט בונות את הכל כדי שתהיה מרקחה #02 ו־#03

yuvalsaar: תגידי, כמי שעוסקת לא מעט בהוראה ובמחשבה ביקורתית על עיצוב, את יכולה להגיד משהו על האני מאמין שלך לגבי לימודי עיצוב? מה העתיד שלהם? מה חשוב ללמד היום? אני יודע שזו שאלה גדולה אבל יש לי תחושה ששבוע המרקחה הזה מתאים ליד שלך כמו כפפה

Merav: ידעתי שתשאל את זה…

yuvalsaar: טוב זה היה מתבקש

Merav: באופן אישי ובלי לתכנן את זה מראש מצאתי את עצמי תמיד בין תחומים. אם זה בעבודה עם מעצבים תעשייתיים ובהוראה של מעצבים תעשייתיים, ואפילו באוניברסיטה אני כותבת דוקטורט בתכנית הבינתחומית באמנויות. בשנים האחרונות אני מלמדת את הסטודנטים את הדברים שמעניינים אותי גם אם זה חורג מתכנית הלימודים או מותח את גבולות המקצוע. במחלקה לעיצוב תעשייתי אנחנו מקיימים כבר שלוש שנים סדנאות שנקראות ״פרויקט זברה״ ובהן אנחנו מאתגרים את האופן שבו מלמדים עיצוב מוצר.

למעשה אנחנו מבקשים לשאול אם בעולם בו יש מוצרים כמו אייפון האם לא חשוב ללמד פנטומימה באותה מידה שחשוב ללמד יסודות של עבודה בתלת ממד. בהוראת עיצוב משמשים עד היום עקרונות שנוסחו בבית הספר הבאוהאוס וגם אם התוקף שלהם התערער מאד בשנים האחרונות הרי שלא קמו להם חלופות של ממש. הסדנאות האלה, שבהן מגיעים יוצרים של תיאטרון חפצים, תאטרון חזותי, פרפורמנס ואפילו כוריאוגרפים, מבקשות לנסח אלטרנטיבה רעננה שתגרום לסטודנטים לפגוש את האובייקט מחדש. הבינתחומיות היא משמעותית ביותר ללימודי עיצוב היום כי המציאות מקדימה למעשה את הלימודים במקרים רבים.

yuvalsaar: נשמע מלהיב, אבל אני תוהה איפה עובר הגבול בין משהו כיפי ומגניב לבין משהו כיפי ומגניב שגם יקדם את הסטודנטים. קצת טריקי, לא?

Merav: אם זה עוזר – לא כל הסטודנטים חושבים שזה כיפי!

yuvalsaar: לול

Merav: להיפך, מדובר דווקא במהלך שדורש התמסרות מאד גדולה מהתלמידים ומערב לפעמים חשיפה אישית מסוימת. בשנה הראשונה החלטתי שאני חייבת לתת דוגמה אישית והשתתפתי בעצמי בכל הסדנאות. רקדתי עם הסטודנטים בשיעורי גאגא, לבשתי מסכות אופי, דקלמתי מונולוג… אני חושבת שהם היו יותר נבוכים ממני

yuvalsaar: אני בטוח

Merav: תודה (-:

בכל מקרה, זה נשמע רק כיף אבל בפועל כל דבר שעושים אותו ברצינות דורש התמסרות ופתיחות. בתחילת הסמסמטר אני תמיד מעלה בפניהם את השאלה – האם מכונת קפה היא אובייקט פיסולי, או אירוע שמערב סאונד, ריח, טעם, מגע… הסדנאות האלה אמורות לגרום להם להגיע אל האובייקט אבל מדלת אחרת. ולגבי מרקחה – הבינתחומיות היא הכרחית היום ממש. המציאות מקדימה את הלימודים

yuvalsaar: אני לגמרי בעד (אם זה לא היה ברור עד עכשיו) ובכל זאת אני עדין תוהה איפה עובר הגבול בין משהו שהוא לכאורה לגמרי לא קשור ללימודי עיצוב לבין משהו שהוא לכאורה לא קשור אבל בסופו של דבר מעשיר את תהליך העיצוב ולא בא על חשבון דברים חשובים אחרים

Merav: אני חושבת שהשאלה שאנחנו מבקשים לשאול היא האם זה באמת לא קשור? ברמה הבסיסית ביותר שנינו יודעים שבקליפורנית מצויה משתמשים בלי סוף בביטוי "כוריאוגרפיה של שימוש". יש ספרים כמו nonobject של בארי כץ ששואלים איך מעצבים מהרווח בינך לבין האובייקט פרפורמנס ופרפורמטיביות כבר כאן כדי להישאר.

yuvalsaar: אני כתבתי על הספר וראיינתי אותו! הוא מעולה!

Merav: אני יודעת, ואגלה לך משהו משמח מאד – הוא יגיע לשנקר בהמשך השנה!!!!

yuvalsaar: אבל בואי ניקח מתוך נקודת מוצא שהכל קשור. אוקי? השאלה אם סדנת הכנת בירה רלבנטית יותר מללמוד – ואני סתם זורק פה כרגע – עוד תוכנה או לעצב עוד מכונת קפה. הרי בסופו של דבר משהו בא על חשבון השני

Merav: את הסדנה להכנת בירה מעבירים במשותף ד״ר דן לויטוס מהמחלקה להנדסת פלסטיקה שיש לו כתחביב גם מבשלת בירה ביתית. הוא מתייחס להכנת הבירה כבסיס ללמידה של תהליכים כימיים מאד מורכבים. כלומר גם כאן מגיעים לדבר הלימודי רק מדלת אחרת, ומצטרף אליו רועי קופר, שמלמד במחלקה לאמנות, והוא מחבר לשם את עניין הפורטרטורה, כך שלא רק שלומדים אלא אפילו לומדים תכנים כפולים. ועדיין לשאלתך – מדובר בשבוע אחד של סדנאות, כך שהתקווה היא שהרווח מהבינתחומיות יעלה על ההפסד של שבוע הוראה של תוכנות, מכונות קפה, גזרות, קוד…

ושנינו יודעים שבסוף מדובר באנשים – אפילו בעסקים של חברות בינלאומיות תמיד בסוף עובדים מול בן אדם שמחבבים אותו או לא. גם בשיתופי פעולה מקצועיים – עכשיו אני מכירה את צילה וגלעד מקרוב ואנחנו יכולים לעשות קורסים משותפים, פרויקטים חדשים, לכתוב ביחד מאמר, ונכיר עוד 20 סטודנטים שלא הכרנו והם אותנו. אי אפשר לדעת לאן זה יוביל. תכפיל את הכל ב־30 ותקבל הרבה הזדמנויות

yuvalsaar: לגמרי. חותם על כל מילה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. דניאל צ׳רני

    שבוע המרקחה נשמע מאוד מעניין ומעורר תקווה וכך גם כותרת הפוסט. הפתיחות הנדרשת (והנלמדת) ממפגש בין אנשים מתחומים שונים וקהילות שונות היא לא פחות חשובה מהתוכן. זו הכנה מצוינת לפיתוח יכולת לקשר יצירתי וכבוד הדדי שהם ערכים חיוניים גם לקשר פורה עם לקוחות.

    1. מירב פרץ

      דניאל, תודה על הפרגון לפרויקט. עכשיו אנחנו כבר אחרי הכל ואני חייבת לציין שהיה מוצלח מאד ומתקבלים פידבקים מאד מעודדים גם ממנחים וגם מסטודנטים. זה בהחלט מסוג הדברים שממלאים את כולם פתאום באנרגיות חדשות של הוראה ועשייה. עכשיו קשה לחזור לשגרה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden