כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

יש שפות כל כך משוגעות ואקזוטיות ועברית נראית די נורמלית

בתערוכת בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, שנערכה בשנה שעברה, הציגה לירון לביא כתב היברידי חדש, המשלב בין עברית וערבית. זה היה מסוג הפרויקטים שמיד משכו את תשומת הלב שלי ואין פלא שהוא זכה להיכלל בפרויקט הבוגרים המצטיינים שפרסמתי בהארץ. במבט לאחור אפשר תמיד לחלק את הסטודנטים שנכללים בפרויקטים מסוג זה לשניים: אלו שנעלמים מהתודעה ואלו שממשיכים לשמוע עליהם גם לאחר מכן. לשמחתי לירון נמנית על החלק השני: לא עבר הרבה זמן עד שנתקלתי שוב בשמה, הפעם כסטודנטית לתואר שני בטיפוגרפיה באוניברסיטת רדינג באנגליה. מכיוון שעניין אותי מה בדיוק היא עושה שם, חשבתי שיהיה נחמד לשוחח על התואר ועל הבלוג שהיא פתחה, שמתאר את החוויות שלה מאנגליה הרחוקה.

me-stoncutting

yuvalsaar: שלום

Liron: היי!

yuvalsaar: מה שלומך?

Liron: אני בסדר. רגע התחלנו כבר רשמית? אם כן אני אפרט יותר

yuvalsaar: קדימה

Liron: אז נהדר. בדיוק חזרתי מהרצאה מרתקת על טיבטית ומונגולית, הדלקתי את האח ואני מוכנה לצ'אט! מה שלומך אתה?

yuvalsaar: אני בסדר, עושה מיליון דברים, לא מתלונן. אבל עזבי אותי, טיבטית ומונגולית??????? אני מאד סקרן! אבל לפני הטיבטית והמונגולית תגידי על עצמך כמה מילים

Liron: זה באמת מסקרן. אני לירון לביא טורקניץ', מעצבת גרפית. סיימתי ללמוד במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר בשנה שעברה. תוך כדי שנה ד' עשיתי התמחות אצל עודד עזר שלימד אותי המון על עיצוב פונט בעברית, והיום אני לומדת תואר שני בעיצוב פונט באוניברסיטת רדינג באנגליה. אני נורא אוהבת אותיות בכל צורותיהן, גם לקרוא אותן וגם לצייר אותן

yuvalsaar: ואיך פתאום כל כך מהר תואר שני? לא צריך קצת זמן מהתואר הראשון? ולמה רדינג?

Liron: האמת שכבר בשנה הראשונה בקורס טיפוגרפיה כשכולם התלוננו על העתקת אותיות על נייר פרגמנט אני נורא נהניתי, וכבר בשנה השניה התחלתי לברר לגבי לימודי המשך בעיצוב פונט, אז מאד חיכיתי לזה. התואר ברדינג הוא אחד המקומות הטובים ביותר ללמוד את התחום הזה ושמים שם דגש על שני דברים שמאד חשובים לי ובכלל: מחקר וכתבים שנקראים בשם הקצת לא הוגן non-Latins. התחושה אחרי התואר הייתה שאני צריכה לעשות משהו קצת שונה, ופה ברדינג הלימודים מאד מאד שונים מתואר ראשון ומלימודים בארץ, אז למרות ששני התארים הם לימודים – אני לא מרגישה שאני עושה את אותו הדבר

yuvalsaar: במה הם שונים? את יכולה לתת דוגמה?

Liron: בשנקר טעמנו מהמון דברים. היו הרבה קורסים שכל אחד נתן לנו משהו אחר. מלבד זה, כל החבר'ה שלמדו איתי היו פחות או יותר באותו ראש שלי. כאן ברדינג התואר מאד מאד ממוקד. לפני שהגעתי לפה חשבתי שהתחום של עיצוב פונטים הוא תחום לא גדול במיוחד, והוא רק חלק מטיפוגרפיה שהיא חלק מעיצוב גרפי (שהוא חלק מתקשורת חזותית). אבל עכשיו אני מגלה כמה התחום הזה ענק וכמה הרבה יש ללמוד ולהכיר. אנחנו עובדים כל השנה על אותו פרויקט – משפחת פונטים בלפחות שתי שפות, ועל תזה, שהיא יותר מחקרית. מבחינת החבר'ה שלומדים איתי – כל אחד מגיע ממקום שונה בעולם. אנשים מגיעים עם התרבות שלהם, הרגלי העבודה שלהם והשפה שלהם. יש לנו בחור מדרום קוריאה, בחורה מיפן, שוויץ, אוסטריה, גרמניה, איטליה, צרפת, אנגליה וישראלית אחת

yuvalsaar: וואוו. נדמה לי שאני די מקנא…

Liron: אתה מוזמן גם לבוא! מאד אוהבים עברית פה, זו נראית להם שפה מאד מעניינת.

yuvalsaar: מה משפחת הפונטים שאת עובדת עליה?

Liron: הבריף שכתבתי לעצמי הוא לעצב משפחת פונטים שתתאים לפורמטים דו/תלת לשוניים, בעיקר בישראל. אז השנה אני עובדת על לטינית (כולל את כל השפות שמשתמשות באלף בית הלטיני), עברית ואמהרית. בנוסף, לכל אחת מהשפות יהיה לפחות משקל בולד, וללטינית גם איטליק

yuvalsaar: אמהרית?!

Liron: בחרתי באמהרית מכיוון שיש אוכלוסיה אתיופית משמעותית בארץ, וכמעט ואין התייחסות לשפה הזו. במסמכים ממשלתיים לעיתים רחוקות יש תרגומים לאמהרית למרות שהיא שפה מאד רלוונטית. בנוסף, אין הרבה פונטים קיימים באמהרית בעולם כולו. הפונטים היחידים שקיימים מתורגמים כמעט אחד לאחד מכתבי היד (דרך אותיות מתכת), ואני חושבת שיש מקום להגדיל את האפשרויות.

amharic-sketchs

למעלה אמהרית, למטה מונגולית

למעלה אמהרית, למטה מונגולית

yuvalsaar: וואלה. זה ממש ממש מעניין. מה למדת מההרצאה על טיבטית והמונגולית?

Liron: במקרה תפסת אותי בשבוע של הרצאה כזו. בשבוע שעבר דיברו איתנו על קירילית והתפתחות של 'איטליקס', אז כל פעם אנחנו נחשפים לעוד שפה או עוד תחום. את ההרצאה השבוע העביר בחור שלמד ברדינג ועשה דוקטורט על טיבטית וכיום עושה פוסט דוקטורט על מונגולית. הוא הראה לנו את תהליך העיצוב שלו תוך התבססות על המחקר המעמיק שהוא עשה. אז מלבד ללמוד על עוד שפה חדשה מבחינת עיצוב האותיות שלה והתרבות, אפשר ליישם את מה שהוא סיפר על המחקר שלנו עבור השפות שאנחנו לא יודעים לדבר. זה נשמע קצת מוזר בהתחלה – איך אנחנו יכולים לעצב פונט בשפה שאנחנו לא מכירים? דורשים מאיתנו כל הזמן להיות ביקורתיים לגבי הדברים שאנחנו קוראים ורואים. ויש לי לזה דוגמה טובה שנתקלתי בה.

כולנו מכירים את בודוני, והתרגשתי מאד לגלות אצלינו בספריה פקסימיליה של המנואל טיפוגרפיקו שלו. תוך דפדוף בעמודים ראיתי שהוא עיצב (גם) גופן באמהרית. המחשבה הראשונית שלי הייתה "איזה יופי, בודוני הוא מעצב נפלא, בטח האמהרית שלו מצויינת ושווה להשתמש בה כרפרנס". אחרי שבחנתי עוד חומרים באמהרית הבנתי שידידינו בודוני, על אף עיצוביו המרשימים ופורצי הדרך בלטינית, לא כל כך ידע אמהרית וכנראה לא עשה מחקר מספיק מעמיק – כיוון שהאותיות האתיופיות שלו נלקחו מחלקי אותיות לטינים שהוא "גזר והדביק". כך שאות שקצת הזכירה לו u, קיבלה את הצורה של ה-u וכן הלאה.

yuvalsaar: משעשע… אבל איך באמת אפשר לדעת אם פונט בשפה שאנחנו לא מכירים ולא יודעים לכתוב הוא פונט טוב?

Liron: אפשר לדעת רק אם עושים מחקר מעמיק. סוקרים הרבה חומרים: כתבי יד יכולים לתת אינדיקציה טובה כיוון שלעיתים (בעיקר בשפות ה"אקזוטיות") במעבר לאותיות מתכת היו אילוצים טכניים שהכריחו את הגופן להיראות אחרת ממה שהוא אמור. בנוסף מסתכלים על עיתונים, על פונטים שכבר נעשו. אני חושבת שאנחנו נאלצים להיות יותר זהירים ולא ליפול ל"לטיניזציה" של הפונט מכיוון שאנחנו נדרשים לספק תשובות טובות על למה עשינו כך ולא כך. חוץ מזה אנחנו עובדים הרבה עם קליגרפיה, שעוזרת להבין את הכתב – מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות. בנוסף, וזה כמובן חלק בלתי נפרד  – מתייעצים עם דוברי השפה שהם גם מעצבי פונטים.

yuvalsaar: איך עברית נתפסת במחלקה? כעוד שפה אקזוטית?

Liron: לא נעים לומר אבל יש שפות כל כך משוגעות ואקזוטיות אחרות שעברית נראית די נורמלית. לדוגמה, בשפות ההודיות חלק מהאותיות יושבות מעל או מתחת לאותיות אחרות ובנוסף יש סימני הגייה ולפעמים נוצר מצב שמגיעים ל-11 קומות של אות! אבל אני חושבת ששפה שכתובה מימין לשמאל נראית להם מאד משונה. אני שמאלית וכבר יצא ששאלו אותי אם שישראל יש יותר שמאליים בגלל שאחנו כותבים מימין לשמאל…

בגלל שבעבר היו יהודים בכל מקום כל חברת גופנים יצרה לפחות גופן אחד בעברית (לשימוש בכתבי קודש) אז אפשר להיתקל בעברית בהרבה מקורות. אני רואה לפעמים שמאד מתעניינים במחברת שלי שכתובה בכתב יד מהיר ומבולגן. אחרי הרצאה שעשיתי לפני שבועיים על עברית והשמעתי להם את "אלף אוהל בית זה בית" נראה לי שהם מחוברים יותר לשפה

yuvalsaar: לול. תגידי, מה הגילוי הכי מרגש שהיה לך עד עכשיו בלימודים בכל הקשור לשפה העברית?

Liron: יש למחלקה המון אוספים. באחד הסיורים שעשו לנו בחדר האוספים ראיתי ספר ספסימן של גופנים בהמון שפות מהעולם מסביבות 1500 (והיה מותר לנו לדפדף בו!) ובנוסף לעברית שאנחנו מכירים, היה עוד כתב שנקרא עברית, אבל הוא מאד משונה. מעולם לא ראיתי עברית שנראית ככה, רק חלק מהאותיות דומות למה שאנחנו מכירים ובסוף כל קו יש עיגולים קטנים. משהו מאד מאד מעניין. אני עוד צריכה לקרוא עליו. אני חושבת שהגילוי הכי מרגש קורה כשדפים מתפוררים ואבק כרוכים בו

stoncutting

yuvalsaar: ועוד פעם, איזה כיף לך. ממש מרגש. מה עוד נגיד? שאת כותבת גם בדיזיינברייק, נכון? כל כמה זמן?

Liron: נכון! אני כותבת בדיזיינברייק המצוין פעם בשבועיים, גם על הלימודים וגם על לונדון והחיים פה ואוכל (שזה תחביב גדול מאד שלי…). חוץ מזה פתחתי בלוג שבו אני משתפת בתהליך עיצוב הפונט ובדברים שמראים לנו פה בלימודים. אני מרגישה שאני עוברת פה כל כך הרבה שזה בזבוז לא לחלוק. כמו שאתה יודע בלוג זה הרבה עבודה אבל אני חושבת שזה שווה את זה.

yuvalsaar: הרבה עבודה זה אנדרסטייטמנט

Liron: חחח… כן. נראה לי שלא הבנתי לפני כמה זמן לוקח לתקן תמונות ולהתאים לגודל. וזה עוד לפני הכתיבה, אבל זה שווה כשרואים שאנשים ממלזיה מגיעים לבלוג!

yuvalsaar: מעולה. עוד משהו להוסיף לפני שמסיימים?

Liron: מממ, כן. אני חושבת שאותיות הן אחד הדברים הכי חשובים שקיימים, בלעדיהן לא הייתה תקשורת, בטח לא כמו שאנחנו מדברים עכשיו בצ'אט. באותה מידה – פונטים הם לא דבר שאנשים מתייחסים אליו (כולל בעלי המהנדס…) כאל משהו חשוב, או כמשהו שאנשים מעצבים. אני חושבת שהתחום הזה נעשה יותר פופולארי בשנים האחרונות ורלוונטי מתמיד בעידן הדיגיטלי.

yuvalsaar: פה בבלוג הוא תמיד היה פופולרי

Liron: וכיף שאירחת אותי אצלך!

yuvalsaar: וכיף שבאת!

ראיון זה פורסם במסגרת פורטפוליו צ'אט, מדור הראיונות של פורטפוליו שעוסק בכל פעם בתחום אחר של עיצוב ותרבות חזותית. לקריאת ראיונות נוספים ליחצו על הלינק

*כוכבית מייצגת שדות חובה

8 תגובות על הכתבה

  1. שחר קובר

    קראתי בשקיקה. זה היה מרתק, תודה.

  2. הדר סבו

    לירון, אני אוהבת את ההתמסרות הטוטאלית שלך לכל דבר שאת עושה. ההתלהבות שלך מדבקת ומעוררת השראה. שיהיה המון בהצלחה!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden