כל מה שחשוב ויפה

ניר מאירי: בדיקה, ייבוש, קריעה, שיוף, דחיסה ועוד כל מיני פעולות

לפני שנה וחצי הציג המעצב ניר מאירי בתערוכה בברלין את ״סופה במדבר״, סדרה של גופי תאורה מפעימים – מנורת עמוד ומנורת שולחן – שהאהילים שלהם עשויים מחול, ויוצרים תחושה שבכל רגע הם עלולים להתפורר. לצורך כך הוא ערבב חול ודבק בתוך תבנית, ולאחר שהדבק התייבש נוצרה שכבה דקה וחצי שקופה של חול, שלמרות שהיא דקה ונראית פריכה ושברירית היא למעשה קשיחה. כשמדליקים את האור נוצרות באהילי החול טקסטורות, או ״סערות חול״ כפי שמכנה אותן מאירי. כל אהיל שונה בטקסטורות שלו מהאחרים, והדבר בולט יותר כשהאור דולק. הנה דוגמה:

nir-meiri---desert-storm---10

מברלין המנורות נדדו לגלריה רוזנה אורלנדי במילאנו, אחד המקומות הנחשבים ביותר, שם התפעלתי מהן באופן אישי. בשבוע הבא יציג מאירי באותו המקום מנורות נוספות, הפעם מ… אצות. כשראיתי את התמונות של המנורות מיד רציתי רק לגעת בהן ולהריח אותן (!), וחשבתי שיהיה מעניין לשוחח עם ניר על תהליכי העבודה שלו ועל בחירת החומרים הלא שגרתית. ואם לפני כן הייתי סקרן, עכשיו בכלל אני מחכה ומצפה להגיע למילאנו!

yuvalsaar: שלום! מה שלומך?

nirmeiri: אני מצויין, קצת עייף מכל האוכל של החגים… מה איתך?

yuvalsaar: לא רע בכלל. תאמין לי אם אני אגיד לך שלא אכלתי בכל הפסח הזה אף מצה?

nirmeiri: מאמין, בכל זאת אנחנו בתל אביב

yuvalsaar: כן… בכל אופן יש לי חרוז. בוא נעבור ממצה לאצה

nirmeiri: הרבה יותר עדכני

yuvalsaar: לגמרי. אז בשבוע הבא אתה מציג שוב במילאנו. פעם שניה, נכון?

nirmeiri: האמת שכבר פעם שלישית, פעם ראשונה היתה עם די־ויז׳ן של כתר ב־2008

yuvalsaar: וואלה. אז בוא תעשה לנו רגע סדר ותספר קצת מה למדת ומה עשית עד היום לטובת מי שלא מכיר ולא זוכר

nirmeiri: אז ככה: בקצרה, למדתי עיצוב תעשייתי בבצלאל, אחרי הלימודים עבדתי שנתיים בכתר (די־ויז׳ן) ולאחר שהסתיימה התכנית יצאתי לעצמאות + אפיזודה של שנה וחצי כמעצב רהיטים עבור חברת רהיטים גדולה שנמצאת בסין.

yuvalsaar: שנה וחצי בסין או שנה וחצי בישראל שבמהלכה ביקרת גם בסין?

nirmeiri: שנה וחצי שבה גרתי בארץ וביקרתי בסין

yuvalsaar: אוקי. מעניין. אני מניח שיש קצת הבדל בין לעצב מנורות מחול ומאצות לבין לעצב רהיטים לחברה בסין

nirmeiri: זה בדיוק ההבדל בין חשיבה מסחרית לחשיבה אמנותית, האידיאל זה למצוא את האיזון בין לבין

yuvalsaar: ממה אתה יותר נהנה? אלו בכל זאת שני עולמות שונים לגמרי

nirmeiri: אני מאוד נהנה ממה שאני עושה עכשיו, אני חושב שמצאתי את האיזון

yuvalsaar: אז בוא תספר קצת על חול ואצות. ממה זה מתחיל? איך אתה בוחר את החומרים שאיתם אתה רוצה לעבוד? ולמה גופי תאורה?

nirmeiri: אז ככה: הבחירה בגופי דווקא תאורה נעשתה בסוף התהליך. הסיבה לבחירה בחומרים היא כאילו מאוד אינטואטיבית, הטבע בשבילי הוא מקור השראה חשוב ואני מוצא את עצמי עובד עם חומרים טבעיים. אז למה דווקא אצות וחול? עניין אותי לראות מה אני יכול להפיק מהחומרים האלו שלא נעשה בעבר תוך רצון לשמור על המהות של החומר ולהשאיר זכרון חזק של המקור. לאחר תהליך הפיתוח של החומר וההכרות שלי עם התכונות שלו אני מתחיל לחשוב לאיזה מוצר הוא יכול להתאים בצורה הכי אידיאלית ויצא שבשני המקרים האלו, מעבר האור דרך החומר היה מאוד מעניין והדרך לעיצוב גופי תאורה היתה קצרה

yuvalsaar: כלומר יכול להיות שבפעם הבאה זה יהיה משהו אחר לגמרי

nirmeiri: סביר להניח

yuvalsaar: זה נובע אולי גם מתוך חוסר רצון להיות המעצב הזה שעושה גופי תאורה…?

nirmeiri: זה פחות מפריע לי, אבל אני משתדל לאזן כל גוף תאורה ברהיט וכל רהיט במוצר לבית, ככה שלא יהיה משעמם

Marine-light-lamp-nir-meiri---4

yuvalsaar: אוקי. אז איך היה לעבוד עם האצות? ספר קצת על התהליך: הלכת לים ופשוט אספת אצות? ומה אחר כך?

nirmeiri: לפני שהלכתי לים נכנסתי לגוגל… הייתי יכול ללכת לאסוף אצות בים, אבל אתה זוכר שדיברנו בהתחלה על איזון בין תעשייה לאמנות? לא יכולתי לסמוך על זה שיהיו לי האצות שאני רוצה בכמות שאני רוצה ובאיכות שאני רוצה, ומחיפוש קצר הגעתי לחווה לגידול אצות אורגניות שמגדלת אצות למאכל בעיקר ליצוא. ככה פתרתי את הבעיה של הזמינות, דבר שלא בא על חשבון האותנטיות של החומר.

yuvalsaar: קטעים. לא הייתי חושב על זה. תגיד, זה יקר לקנות אצות מחווה לגידול אצות אורגניות?

nirmeiri: זה כמו לקנות אצות אורגניות בסופר, לא זול במיוחד.

yuvalsaar: ועוד כמה שאלות טכניות: איפה נמצאת החווה? הולכים אליה או מזמינים באינטרנט? ואיך זה מגיע? יבש או רטוב?

nirmeiri: החווה נמצאת ליד מכמורת, זו חווה לגידול של אצות ככה שבעיקרון זה כמו שדה חקלאי אז אין גישה לשם, הם משווקים את המוצרים בעיקר לשווקים בצפון אירופה וביפן, בארץ קצת קשה להם ״לחנך״ את הציבור לאכול אצות (למרות שזה מאוד בריא). אני באופן אישי לא נתקלתי במוצרים בחנויות, בארץ זה לא נפוץ כל כך. לגבי איך שזה מגיע, אתה יכול לקבל את זה גם כאצות טריות לסלט וגם כאצות יבשות. אני הלכתי על הגרסה הטרייה.

yuvalsaar: מכמורת! מי היה מאמין? בכל אופן, קיבלת אצות טריות. איך מזה נהיה גוף תאורה?

nirmeiri: כאן התחיל המסע עם החומר החדש, מסע שכלל בדיקה, ייבוש, קריעה, שיוף, דחיסה ועוד כל מיני פעולות כאשר בסופו של דבר הגעתי לתוצאה הרצויה לי.

yuvalsaar: כמה זמן זה לקח?

nirmeiri: כמה חודשים. בתהליך מהסוג הזה שווה לתת זמן לכמה שיותר נסיונות על מנת להגיע לתוצאה הרצויה

Marine-light-lamp-nir-meiri---5

yuvalsaar: ותגיד משהו על העבודה עם החול. מאיפה הוא הגיע? ומה אתה יכול לספר על התהליך שם?

nirmeiri: הרעיון לעבוד עם החול גם התחיל מהרצון לחקור את החומר בצורה שלא עשו בעבר. התהליך היה שונה, העבודה עם האצות היתה יותר דומה בסופו של דבר לעבודת יד כאשר עם החול זה נעשה בסופו של דבר בתבנית. מה שאני מנסה להגיד זה שבמהלך התהליך ההיכרות עם החומר מכוונת לטכנולוגיה שהכי יכולה להתאים. זה כמובן נובע מהמגבלות / יתרונות השונים שקורים תוך כדי התהליך

yuvalsaar: תגיד משהו בכל זאת על הטכניקה. איך הגעת עם החול למשהו דק כל כך, שנראה שעוד שניה הוא מתפורר בידיים, אבל הוא מאד עמיד

nirmeiri: מה שעשיתי עם החול היה יציקות בתוך תבנית כאשר התבנית היתה נקבה ולתוך התבנית נכנס חול מעורבב עם דבק שנצמד לצידי התבנית תוך שמירה על עובי דופן דק, מה שמאפשר את המעבר של האור. לאחר שהכל מתייבש אני חולץ את האהיל מהתבנית.

yuvalsaar: והאצות זה כבר בלי תבנית?

nirmeiri: הטכניקה של האצות היא יבוש על קונסטרוקציה מוכנה.

yuvalsaar: טוב, אני מת לגעת בזה כבר, ניאלץ לחכות עוד קצת עד מילאנו. תגיד, איך זה לעמוד יום אחרי יום כל היום על הרגליים ולספר לאנשים עוד פעם ועוד פעם על העבודה שלך? אני תמיד קצת מרחם על כל המעצבים הצעירים שעושים את זה בירידים כמו מילאנו

nirmeiri: יש לזה את היתרונות והחסרונות. זה מאוד מעניין לקבל התייחסות ממקור ראשון למוצרים שלך וזה גם נותן פוקוס ופרספקטיבה, אתה פוגש כל הזמן אנשים חדשים, אבל גם כמו שרמזת, פיסית זה מאוד מתיש, אבל המפגש עם אנשים מעניינים מפצה על זה.

yuvalsaar: ויוצא מזה משהו? אם מעצב אחר שואל אותך עכשיו אם כדאי, מה אתה אומר לו? מה העצה הכי טובה?

nirmeiri: לומדים המון, אם זה מהקהל או מהקולגות המעצבים. לי יש כמה חברים מעצבים שהכרתי כשהצגתי בשנה שעברה ואנחנו כל הזמן בקשר. זה ללא ספק שווה, הסיכוי לקדם מוצר שלך הרבה יותר גדול אם תציג אותו בזמן התערוכה. אבל בסופו של דבר זה הרבה עבודה קשה וצריך הרבה סבלנות בשביל להגיע לתוצאות.

yuvalsaar: סבלנות… לא דבר שאני יותר מדי טוב בו. אחד הדברים הנחמדים בלכתוב בעיתון יומי (ובבלוג) זה הסיפוק המהיר

nirmeiri: סבלנות זו תכונה נרכשת. דרך אגב אני מציג השנה בנוסף לאצות גם גופי תאורה ממתכת שסיימתי לעצב ממש לאחרונה. משהו קצת פחות אקספרימנטאלי ויותר תעשייתי.

yuvalsaar: וואלה. נכון. אותם כבר ראיתי, הם מאד מוצלחים! תספר משהו עליהם ואז נסיים…

nirmeiri: אלו מנורות שולחן ממתכת שהמורפולוגיה שלהן קצת מזכירה לי פנסי רחוב. מה שמעניין בהן (בדומה למה שהיה עם מנורות החול) זה שהאהיל נשען על המוט של המנורה והוא יכול לנוע לצדדים בחופשיות

spot-table-lamp---nir-meiri---1

yuvalsaar: אז בכל זאת אתה המעצב הזה של גופי תאורה… (ולא שיש בזה משהו רע)

nirmeiri: אם זה "מדליק" אותך אז אתה יכול לקרוא לי מעצב תאורה

yuvalsaar: לגמרי! עוד משהו חשוב שאתה רוצה להגיד ולא אמרת?

nirmeiri: כן, תעשו לי לייק בפייסבוק ומי שמגיע למילאנו השנה, שיבוא להגיד שלום

yuvalsaar: ברוזנה אורלנדי. נכון? רק מוודא

nirmeiri: נכון

yuvalsaar: מעולה! נתראה בשבוע הבא 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden