כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

בין עבר להווה, בין באוהאוס לפוסט מודרניזם

לא בכל יום מוסד חשוב כמו מוזיאון תל אביב מחליט לשנות את הלוגו שלו. ולא בכל יום מחליטים לשנות לוגו איקוני כמו הלוגו של מוזיאון תל אביב, שעיצב בתחילת שנות ה-70 המעצב דן ריזינגר, לימים חתן פרס ישראל לעיצוב. ולא בכל יום המשימה מוטלת על מעצבת כמו מיכל סהר, אחת מהמעצבות המצליחות, המעניינות והמוכשרות שפועלות בארץ. לכן, לא פלא שברגע ששמעתי שזה קורה היה לי ברור שאני רוצה לכתוב על התהליך, על התוצאה, ועל איך מתמודדים עם המשימה הכה משתקת הזאת.

הבוקר התפרסמה כתבה שלי ב"הארץ" על התהליך. לטובת מי שרוצה להעמיק, הנה הגרסה הארוכה יותר, שכוללת את הדברים של סהר ושל סודן לנדאו, ובסיומה יש גם התייחסות של ריזינגר ללוגו החדש:

לסובב מוזיאון על צירו

לפני שבע שנים, בשנת 2006, זכתה המעצבת מיכל סהר בתחרות לעיצוב לוגו חדש למוזיאון תל אביב. היא לקחה את הסמל המקורי שעיצב בתחילת שנות ה-70 חתן פרס ישראל, דן ריזינגר, סובבה את החלל הפנימי שלו – בצורת ריבוע הלבן – בכמה מעלות ויצרה עדכון או רענון לסמל הוותיק. אולם, לאחר הביקורת הציבורית שקיבל המוזיאון לאחר שביקש לשנות את שמו למוזיאון תל אביב לאמנות על שם אביבה וסמי עופר הוקפא המהלך והלוגו החדש נגנז. סהר לא שיערה ששש שנים לאחר מכן היא תמצא את עצמה שוב מתמודדת עם אותה משימה, רק שהפעם לא הייתה תחרות: המנהלת החדשה של המוזיאון, סוזן לנדאו, שנכנסה לתפקידה בחודש אוגוסט בשנה שעברה, ביקשה ממנה לעצב סמל חדש שישקף את השינויים שעבר המוזיאון בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות פתיחתו של האגף החדש.

גם הפעם השתמשה סהר בחלל הפנימי של הסמל המקורי כבסיס לסמל החדש. היא עידנה אותו תוך שמירה על צורתו, סובבה את הריבוע החיצוני מבלי לשנות את החלל הנגטיבי, ויצרה סמל חדש שמייצג בפשטות את החיבור בין שני המבנים המרכזים של המוזיאון, בין עבר להווה ובין באוהאוס לבין פוסט מודרניזם.

process - logo

"הלוגו שעיצבתי אז הרבה פחות טוב מהלוגו החדש שעיצבתי", קובעת סהר, "למרות שהוא נשען על אותה ההבנה. אז הייתי צעירה יותר ופחות בוגרת מכדי לנסח צורה על בסיס ההבנות האלו. עכשיו הצלחתי להגיע לפשטות מוחלטת".

מה היו ההנחיות שקיבלת מלנדאו?

"סוזן דיברה על החזון שלה ושבמקביל לפעולות שלה בשדה התוכני היא הבינה שגם בשדה החזותי יש הרבה מה לעשות. היה ברור לשתינו שהסמל המחודש חייב להתייחס לסמל האיקוני והמצויין של ריזינגר. בנוסף כבר בשלב מוקדם היה ברור שמיתוג זה לא רק לוגו, ושכדי לעשות מהלך רציני ואיכותי צריך לבנות מערכת רחבה שמייצרת מהמוזיאון מקום בעל שפה אחת. אין בארץ אף מוסד בתחום התרבות בקנה מידה הזה שעבר תהליך מיתוג איכותי מהסוג הזה.

"מי שמכיר את הסיפור של הלוגו של המוזיאון מבין בקלות את הרציונל של הצורה החדשה. מעבר לכך שהיא עכשווית, יש בה משהו על זמני. היה לי חשוב ליצור משהו שלא נראה כמו לוגו שעוד חמש שנים ייראה מיושן. כמו שהלוגו של ריזינגר שרד 40 שנה, ליצור צורה שתוכל לשרוד 40 שנים נוספות. לא משהו טרנדי. משהו מנומק וטוב".

על השאלה למה בכלל לשנות את הסמל, שאליה מתייחס גם ריזינגר (ראו מסגרת בסוף), מספרת לנדאו ש"עוד לפני שנכנסתי לתפקיד היה לי ברור שאני צריכה להכין את החזון שלי לגבי איך אני רואה את המוזיאון. מעבר לדברים ההכרחיים והצפוים כמו לדוגמה תוכנית התערוכות, הלוגו היה אחד הדברים שחשבתי עליהם, לא רק לכשעצמו אלא ביחד עם כל מה שקשור לתדמית המוזיאון: איך אני רואה אותו ומה שאני רוצה שהוא יהיה. כשהסתכלתי על הלוגו הקיים בעיקר הפריעה לי הטיפוגרפיה וחשבתי שיש מקום לרענן אותו. לא רציתי לשנות אותו לגמרי, בשום אופן. כשפניתי למיכל הבהרתי לה שהלוגו חייב להתבסס על הלוגו המקורי, על הריבוע המפורסם שעיצב ריזינגר".

מה הפריע לך?

חשבתי שהוא פשוט לא מבטא את כל מה שהמוזיאון מבטא היום: יש בנין חדש שהוא חלק מקומפלקס של ארבעה בנינים, זה מוזיאון דינמי, שהלוגו שלו צריך לשדר משהו צעיר, רענן ועכשווי; שצריך לשקף מוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית".

חשבת לשנות את השם למוזיאון תל אביב לאמנות מודרנית או לאמנות עכשווית?

"לא, זה יותר מדי, בטח לא בהתחלה. הלוגו הוא חלק מההיסטוריה אבל אפשר לגעת בו. מה שריזינגר עשה מאד יפה, אפילו מקסים, אבל אפשר להמשיך מהנקודה הזו. כל התנועה, ההזזה הזו, היצירה של ארבעה אלמנטים, הריבוע של הבנין הראשי, הסילואטה של הבנין החדש; למראית עין הכל פשוט אבל בכל את כל כך מורכב. זה השג".

למה לפנות לסהר? למה לא לפנות לריזינגר?

"לפני כחמש שנים המוזיאון יצא כאמור במכרז לעיצוב לוגו חדש, ובמכרז זכתה מיכל סהר. כשנכנסתי לתפקידי כמנכ"לית וכאוצרת ראשית של המוזיאון החלטתי להמשיך את המהלך. לבקשתי – סהר עיצבה לוגו חדש, המאזכר הן את הלוגו הקיים שעיצב בשעתו דן ריזינגר, והן את קווי המתאר של הבניין החדש".

הפונט הייחודי שעיצבה סהר למוזיאון

הפונט הייחודי שעיצבה סהר למוזיאון

מה זה מוזיאון

הזכייה של סהר במכרז הקודם והבחירה להמשיך איתה את המהלך לא מפתיעה שכן היא נחשבת כיום לאחת המעצבות הבכירות והעסוקות בתחום התרבות. היא בת 42, בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (1996). משנת 2000 היא עובדת כמעצבת עצמאית, בעיקר בעבור גופי תרבות ואמנות, במקביל לעבודתה כמעצבת פונטים. בשנת 2008 היא החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם המעצב קובי לוי בתחום מיתוג תרבות בעבור מוסדות כמו מוזיאון פתח תקווה, נמל יפו, הביאנלה לאדריכלות בבת ים ועוד. היא מלמדת במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מ-2006 ובארבע השנים האחרונות היא הייתה המעצבת של כל פרסומי המוסד כמו מיתוג תערוכות סוף שנה, התארים המתקדמים, הכנסים, גלריה יפו 23 ירושלים, הגלריה בסלמה 60 בתל אביב ועוד.

בשנת 2001 היא הקימה את קולקטיב הפונטים "הגילדה" ביחד עם עודד עזר. אחרי שנה הצטרף אל השנים דני מירב וביחד הם הפכו להיות בוטיק פונטים איכותי ומבוקש שפועל עד היום – גם לאחר שעזר נפרד מהשניים – ומשווק את הפונטים שלו בצורה עצמאית. ״התחלתי לעצב פונטים כשהתחלתי להיות עצמאית. מתוך חיפוש לטיפוגרפיה מקומית איכותית, הבנתי שחוץ משניים וחצי פונטים קלאסיים שאני חייבת, הצע הפונטים העברים של החברות המסחריות לא ממש איכותי".

אחד הפונטים הראשונים שעיצבה סהר היה "דרום", פונט סאן-סריפי עכשווי, שנשאר עד היום הפונט הכי מצליח שלה מבחינה מסחרית. הבמה הראשונה שלו שפרסמה אותו הייתה מוסף שבעה ימים של העיתון ידיעות אחרונות ומאז הוא הופיע בעיתונים, בטלוויזיה, בספרים, במגזינים. ״זה פונט שהצליח להגדיר ישראליות עכשווית למרות שיש בו המון כבוד לעבר. הוא מילא צורך אמיתי בפונט שמתאים לכרזות, לעיתונות, לכותרות גדולות". הפונט האחרון שעיצבה, פונט אלף, הוא פונט רשת פתוח שאמור להוות אלטרנטיבה לפונט אריאל ששולט במערכות ההפעלה ובאתרי האינטרנט המקומיים.

כשקיבלה על עצמה בשנית את המשימה לעצב סמל חדש למוזיאון היא החלה לבחון מערכות תדמית של מוזיאונים מקבילים בעולם. "אתה שואל את עצמך מה זה מוזיאון תל אביב: האם הוא המומה? פאלה דה טוקיו? טייט מודרן? מוזיאון העיצוב חולון? למוזיאון תל אביב לו מסורת. זה לא מקום שקם אתמול, הוא גם עכשווי וגם מציג אוספים, הוא הכל, והוא בתל אביב, לא בפריפריה. זה מוסד מרכזי בתרבות הישראלית עם היסטוריה של תערוכות חשובות ומרכזיות רבות בארץ".

השלב הראשון היה להציג ללנדאו פרזנטציה שמתחילה בלוגו וממשיכה לסדרה של מוצרים, "שמראים איך מוזיאון בקנה מידה כזה צריך להיראות ולהתייחס לעצמו". השלב הבא היה פרזנטציה לכל סגל האוצרים של המוזיאון. "צילמתי את כל סל המוצרים שיש למוזיאון כדי להעלות את השאלה: נניח שנשים על סל המוצרים הקיים של המוזיאון את הלוגו חדש, האם זה מספיק? זו הייתה הפעם הראשונה שהם ראו ביחד לא רק את התוצרים של המחלקה שבה הם עובדים אלא פריסה של איך הם נראים מבחוץ. זה חשף אותם לחוסר המודעות לעבודה לא נכונה. זה לא שהכסף לא הושקע, הבעיה היא לא שאין רצון אלא שאין מודעות. אפשר לעשות משהו בצורה אחרת, וממילא צריך לעשות, אז למה לא לעשות את זה כמו שצריך?".

כרטיס ביקור - חזית

כרטיס ביקור – חזית

הסיבוב והסימטריה

לאחר שעיצבה את הסמל פנתה סהר לטפל במרכיבים האחרים שלו ושל תדמית המוזיאון כמו צבעוניות, טיפוגרפיה, דימויים ועוד. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלה היה לא לקבוע לסמל צבעוניות אחידה. "לוגו שהצורה שלו מובחנת וזכירה יכול לשנות צבע. זה לוגו שגם בחלופת צבע הוא לא מאבד טיפה מהזהות שלו". לאחר מכן עיצבה פונט במיוחד בעבור המוזיאון. "בגלל היכולת שלי כמעצבת טיפוגרפית פיתחתי למוזיאון פונט מותג דו לשוני משלו, שישמש כארגז כלים שיאפשר אפילו רק באמצעות טיפוגרפיה לשמור על זהות. הפונט הוא סאן-סריף יחסית קלאסי, עם הרבה הפתעות קטנות ותנועות קטנות בתוכו. יחד עם זאת הוא פונט סולידי שמתאים למקום כמו מוזיאון תל אביב: סולידי, מאד קריא, כשההשראה בכתמיות ובסולידיות שלו נובעת מהפרנקלין גותיק של המומה. אז הגיע העקרון המוביל בפיתוח השפה החזותית: הסיבוב והסימטריה של הסמל הם לב המערכת הגרפית, כך שהאלמנטים השונים 'מסובבים' סביב הפורמטים השונים ויוצרים תנועה המתכתבת עם הסמל".

באופן טבעי העבודה התרחבה גם למחלקות האחרות כמו מחלקת החינוך. "האתגר שם היה ליצור שפה תדמיתית יחודית שיכולה לפנות גם לילדים וגם למבוגרים, בלי להיות ילדותית ובלי להיות בנאלית, בלי להציג מכחולים או ילדים מציירים, דימויים שאין להם שום נכס של זהות כי אתה רואה אותם בכל מקום. זו אחת הסיבות לבחירה בפורמטים הלבנים: בדרך כלל ילדים שווה צבעוניות ויש משהו דווקא בלבן שנראה בולט וחדש. השפה הצבעונית אולי מצומצמת אבל היא מאד משחקית, ומציגה בחזית איורים גיאומטרים שמתבססים על דימויים של קיפולי נייר אוריגמי בדמות סירה, ארמדילו, פרח, כלב וכדומה. ביחד הם יוצרים סדרתיות ומדברים על יצירתיות מבלי להראות ילדים או מבוגרים יוצרים. בנוסף יצרתי לפונט גם גרסת סטנסיל, שעובדת יפה עם הסמל החדש שבעצמו הוא סוג של סטנסיל. זה מאפשר למתג בצורה טיפה שונה פרסומים כמו למשל של מחלקת החינוך או אירועים מיוחדים".

גרסת פונט לאגף החינוך

גרסת פונט לאגף החינוך

חזיתות לפרסומים של אגף החינוך

לא פחדת שזה עלול להיראות פשוט מדי? 

״זה כאילו נראה כמו משהו שעשיתי בשלוש דקות אבל עשיתי מאות סקיצות עד שהבנתי שמה שאני צריכה להישאר איתו זה ההדהוד של הישן, הקוביה הלבנה הפנימית, שהדבר החדש שנוסף לה זה התנועה. הסמל הישן מאד סטטי, באוהאוסי; סוליד, בום.

"אני כמובן לא הראשונה שסובבה אלמנטים אבל במקרה הזה הסיבוב אינהרנטי לתוכן. אחד הדברים שהכי מפריעים לי זה עיצוב טוב שלא קשור לכלום ואז רואים אותו בכל מקום. הוא סתם טוב, הוא לא מתקשר. המילה נכון חשובה בהקשר הזה, ליצור משהו שיש מאחוריו מסר, היסטוריה, היגיון. יש כמובן מוסדות שמתאים להם משהו אחר, זו אסטרטגיה לגיטימית לחלוטין למקום שמציג רק אמנות 'קאטינג-אדג׳ עכשווית, אבל מוזיאון תל אביב הוא לא המקרה הזה. האם יכולתי לעצב סמל יותר רדיקלי בגבולות שהוא מותח ובהצעה שהוא מציע? כן, ודאי שיכולתי, אבל מוזיאון תל אביב הוא לא מקום שצריך להמציא את עצמו כל חמש שנים מחדש".

———————————————

ומה אומר ריזינגר? 

בראשית שנת ה-70 זומן המעצב דן ריזינגר לפגישה עם חיים גמזו, שהיה אז מנהל מוזיאון תל אביב. גמזו ביקש מריזינגר שיעצב סמל למוזיאון לקראת המעבר שלו למשכן הקבע בשדרות שאול המלך. "במהלך הפגישה היו לי כל מיני מחשבות איך להתמודד עם המשימה", נזכר ריזינגר, "ותוך כדי אני מנסה לשאוב ממנו כיוונים אפשרים, הרי לא נצייר פאלטה ומכחולים. פתאום הוא הוציא את התוכנית של הבנין, ובאותו הרגע אמרתי לעצמי בלב, בשקט, 'יש'. באותו הרגע התוכנית הפכה אצלי בראש לאות 'מ'. הלכתי לסטודיו ואחרי כמה ימים הצגתי לו את הסמל. הוא התלהב על המקום ובזה נגמר הסיפור. לא ועדות ולא כלום".

תוכנית המבנה המרכזי של המוזיאון (מימין) לצד הסמל המקורי שעיצב ריזינגר

תוכנית המבנה המרכזי של המוזיאון (מימין) לצד הסמל המקורי שעיצב ריזינגר

מה דעתך על הגרסה החדשה?

"כבר החליטו, אין לי מה להוסיף", מתחמק ריזינגר באלגנטיות. "אם היו שואלים אותי לפני הייתי אומר שבמוזיאונים הגדולים בעולם לא שינו לוגואים. לדוגמה, כשבנו את הבניין החדש של המומה, ביקשו מצ'רמייף-גייסמר שעיצבו את הסמל המקורי לבדוק אם צריך לעדכן אותו. הם חיפשו במחסנים של המוזיאון את המקור, השוו אותו למה שהיה אז והגיעו למסקנה שיש הפרש של כמה מילימטרים בחלק מהאותיות. הם תיקנו את מה שהיה צריך כדי להחזיר את הלוגו לגרסתו המקורית.

"אם היו מתייעצים איתי לפני ההחלטה הייתי אומר שיש שתי דרכים לעשות כזה מהלך. אחד, לשמור על הגרסה המקורית, לבדוק שהיא מופיעה בצורתה הלא משובשת. הדרך השנייה שהיא לגיטימית לחלוטין היא להגיד בואו נשתחרר מהעבר, יש מציאות חדשה, בואו נעשה משהו לגמרי חדש. לא לקשור את הידיים למעצב וגם לא לעוות את מה שהיה, לא להכין חצי קפה חצי תה. עכשיו מראים לי את התוצאה הסופית, ואני מעריך את המחווה הזו, אז בסדר, החליטו, מה לעשות?".

מה רע בלשנות או בלעדכן לוגואים?

"מרצדס לא שינו את הלוגו שלהם, פורד לא שינו את הלוגו שלהם, וגם סוני לא שינו. יש משהו במסורת של מוסד, זה לא יוגורט שצריך למצוא חן בעיני הקונה העכשווי. לסמל יש שורשיות שלא מייצגת רק את העכשיו, הוא מסמל מאיפה באנו. שינוי אמור לייצג חידוש ולא להזכיר את מה שהיה. אם רוצים להזכיר את הישן, בוא נשתמש בישן; להזכיר את הישן זה לא מספיק. אבל אני לא רוצה לדבר על הסמל, אני רוצה לדבר על הרעיון. אני די מבוגר, ראיתי הרבה דברים, אני רוצה לדבר מנסיון החיים שלי. אתה חושב שהלוגו הזה יחזיק מעמד? אני מבטיח לך שאתה תראה לוגו חדש למוזיאון עוד בחייך הצעירים".

9 תגובות על הכתבה

  1. מתי

    יפה עשתה מיכל סהר, ויפה אמר רייזינגר

  2. א

    דן רייזינגר הוא בהחלט אישיות חשובה בהיסטוריה ובהתהוות של 'העיצוב הגרפי בישראל'. אבל מחיפוש קצר בגוגל אפשר לראות שהוא קצת טועה ומטעה….

    http://4.bp.blogspot.com/-86txv4l1GA8/UPeo8b08tTI/AAAAAAAABq4/zPm5FEOSu2E/s1600/Mercedes-Benz-logo-evolution-timeline.jpg

    http://images2.wikia.nocookie.net/__cb20120823034136/logopedia/images/3/3f/Sony_1955.png

    http://image.naldzgraphics.net/2011/11/10-ford.jpg

    אגב כנ"ל גם לגביי המוזאונים שמוזכרים בכתבה. דוגמה יפה לכך הוא stedelijk museum באמסטרדם שאת הלוגו המקורי שלו עשה wim crouwel, אישיות "לא פחות חשובה" מרייזינגר, ולאחרונה התחדש בזהות חדשה יחד עם ההתחדשות הארכיטקטונית.

    1. י

      תגובה למגיב "א" –

      ה"מחקר" בגוגל מיותר. אין צורך לתפוס את רייזינגר "במילה". הכוונה שלו עברה ועדיין רלוונטית – החברות הנ"ל לא שינו משמעותית את הלוגו שלהן כמעט 100 שנה. זה לא משנה שבגלגול הקודם שלהן היה להן סמל אחר – מדובר בתקופה פרה-היסטורית במונחים של עיצוב; לידת המקצוע.

      לגבי הסטדליק – שוב אתה כנראה טועה – את הלוגו המקורי עיצב ככל הנראה וילם סנדברג, לא וים קראול.

  3. ארז

    לצערי אני נאלץ להסכים עם דן. מבלי להתייחס לדוגמאות השגויות שהוא הציג, הלוגו שלו פשוט טוב יותר ונשאר עדכני גם בימינו אנו.

  4. יאיר

    אם כבר מדברים על שתי דרכים, מדברים בדרך כלל על רבולוציה VS אבולוציה: לעשות משהו חדש לגמרי, בלי שום קשר לקודם; או משהו שמתפתח מהקודם, מעדכן אותו ומתבסס עליו – וזה בדיוק מה שמיכל עשתה. מה שרייזינגר מציע זו דרך שלישית: לא לשנות כלום. גם זה לגיטימי, אבל די נדיר.
    כמה דוגמאות:
    http://www.time.com/time/photogallery/0,29307,2059587,00.html

  5. דור הרשקו

    בלי להגיד מילה לפועלו של דן, התגובה שלו היא של ילד מגודל ששינו לו את המגדל בלגו,
    מיכל לדעתי עשתה רענון בצורה מבריקה ומדויקת, הסיבוב הקטן אומר הכל, המ' ששומרת על הצביון שלה, וההתייחסות במתכוון או לא במתכוון לאגף החדש.

    1. מעצב שליווה את מכרז הלוגו 2006

      גילוי נאות: לפני 7 שנים השתתף דן רייזנגר בין השאר במכרז עיצוב הלוגו החדש למוזיאון תל אביב, כשהבריף היה בפירוש להתייחס ללוגו הישן כנקודת מוצא. חבל שלא מצא את היושרה המקצועית לציין זאת בתגובתו.

  6. מוקי בן שושן

    למי אכפת מהלוגו שקודם ישקיעו כסף בלהקים תערוכות נורמליות במוזאון.
    אני הולך לשם ומתבאס כל פעם מחדש על בזבוז הכסף.

  7. דודי סימן-טוב

    לוגו שעשוי טוב מהתחלה אין מה להחליף באמת.
    הבעיה עם הלוגו של רייזנגר שהוא היה גימיקי ועבר זמן והגימיק נראה מיושן.
    ככה גם עם הלוגו הקודם של מיכל וככה גם עם הלוגו החדש.
    וככה גם עם הגימיק של לבנות אגף חדש.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden