כל מה שחשוב ויפה

כמו טירונות 02 בעיצוב פונטים

אנשים שיש להם תשוקה למשהו והם הולכים איתו עד הסוף תמיד מצליחים לעורר בי הערכה (ולפעמים גם קנאה). כמה אנשים כאלו אתם באמת מכירים? האם גם אתם כאלו? זה לא רע  אגב אם התשובה שלילית, יש גם לצד השני של המטבע לא מעט הבטים חיוביים.

כמו מעצבים גרפים רבים גם מאיר סדן אוהב פונטים. אבל, בניגוד אליהם (ואלי), הוא לקח שלושה חודשים חופש מהדיי-ג'וב כדי להשתתף בתוכנית לימודי המשך של הקופר יוניון בניו יורק, 5 שבועות שהוא מגדיר אותם כמו טירונות 02 בעיצוב פונטים (את התשובה לשאלה כמה עלה התענוג הזה אני משאיר לכם לגלות בהמשך הפוסט).

ואם זה לא מספיק, הוא נסע גם לפורטלנד להשתתף בטייפקון. אז מכיוון שאני קצת מקנא בו, במיוחד אחרי החוויות שהוא מספר, החלטתי לשתף גם אתכם, כדי לא להיות לבד… אז יצא קצת ארוך, אבל סופר סופר מעניין! הנה מתחילים:

yuvalsaar:

שלום

Meir:

היי!

yuvalsaar:

מה העניינים?

Meir:

אחלה, איך אצלך?

yuvalsaar:

וואלה בסדר. חזרתי משבוע וחצי ביוון – כמה ימים באתונה ושבוע במלון שווה בקוס. הייתי מוכן להישאר שם עוד חודש

Meir:

לגמרי מבין אותך

yuvalsaar:

מתי אתה חזרת?

Meir:

בראש השנה, זה היה קיץ ארוך אבל יכולתי להישאר עוד :>

yuvalsaar:

לגמרי. תגיד, אמנם נראה לי שמי שקורא את הבלוג שלי חייב להכיר אותך אבל בוא נגיד עליך כמה מילים בכל זאת, מי ומה אתה עושה

Meir:

המממ, אוקיי. אני מעצב גרפי בוגר בצלאל וסמנכ"ל הקריאייטיב של פילטרנט, חברת תוכן באינטרנט. חוץ מזה האהבה האמיתית שלי היא עיצוב פונטים, שזה משהו שהתחלתי לעשות בגיל 16 ומאז מסתובבים בעולם הרבה פונטים שעיצבתי שהתגלגלו לכל מיני מקומות. אני גם מלמד עיצוב פונטים במנשר בשלוש השנים האחרונות. יש עוד כל מיני דברים כמו פרויקט טייפספוטינג שאני עושה עם עופר להר, ועוד כל מיני קבוצות ופרויקטים שאני מכניס את עצמי אליהם :>

yuvalsaar:

זה אולי השלב שבו גם נספר שאני עורך את רידיזיין ואתה העורך הגרפי שלו

Meir:

אכן, גם השבילים שלנו נפגשים מדי פעם בצורות שונות :>

אני לא סתם קורא לזה טירונות – הקורס נמשך משני ועד חמישי מ-9 בבוקר ועד 9 בערב (ובפועל מגיעים והולכים הביתה שעה-שעתיים מעבר לכך), והעבודה נמשכת בבית ובסופי השבוע. אלו חמישה שבועות אינטנסיביים מאוד שבמהלכם מתנסים בכל מה שנוגע לעיצוב פונט

 

998716_10151565153266903_2092362282_n

yuvalsaar:

אינדיד. ולעניינו: לכמה זמן נסעת, לאן ובשביל מה? פונטים? כל הכבוד! באמת

Meir:

תודה תודה, אני קורא לזה בחיבה my summer of type

yuvalsaar:

לול

Meir:

זה כלל השתתפות בתוכנית לימודי המשך של Cooper Union בשם [email protected] Condensed, שזה כמו טירונות 02 בעיצוב פונטים, ויותר מאוחר נסעתי לפורטלנד להשתתף בכנס הטיפוגרפיה TypeCon שנערך כל שנה בעיר אחרת בארה"ב ושם השתתפתי בסדנת ציור אותיות בת יומיים שהעביר ג'ון דאונר

yuvalsaar:

עשית פעם משהו דומה?

Meir:

השתתפתי ב-2011 בתוכנית קצרה בהרבה בשם Type Design Week באיטליה, בהנחיית ברונו מאג. זו היתה טבילה קטנה במים לעומת קופר, אבל אני בהחלט ממליץ גם על ההתנסות הזו למי שאין חודש שלם להשקיע

yuvalsaar:

אז בוא נתחיל בטירונות… כמה אנשים משתתפים? מה סדר היום? כל אחד יכול להשתתף?

Meir:

אז ככה. קופר יוניון הוא בניו יורק, שכחתי להזכיר. זה בי"ס מוביל לאמנויות בארה"ב וכל שנה מתקיימת התוכנית הזאת בקיץ שנמשכת חמישה שבועות. הקבלה היא על בסיס פורטפוליו טיפוגרפי – ממש לא חובה ניסיון בעיצוב פונטים אבל חשוב שיהיה ניסיון בעיצוב גרפי כלשהו ועבודה עם פונטים ואותיות.

אני לא סתם קורא לזה טירונות – הקורס נמשך משני ועד חמישי מ-9 בבוקר ועד 9 בערב (ובפועל מגיעים והולכים הביתה שעה-שעתיים מעבר לכך), והעבודה נמשכת בבית ובסופי השבוע. אלו חמישה שבועות אינטנסיביים מאוד שבמהלכם מתנסים בכל מה שנוגע לעיצוב פונט – משלב הקונספט והסקיצות ועד לאופטימיזציה וסגירה של הפונט במחשב

ימי שישי בד"כ מוקדשים ל"ימי טיול" – ביקורים מאורגנים בספריות של ספרים נדירים ודברים טובים כאלה. יש גם הרצאות שמשולבות במהלך ימי הלימוד על נושאים שונים שקשורים בטיפוגרפיה, בהיסטוריה של הכתב והדפוס ובפונטים ומעצבים ספציפיים כמו מתיו קרטר והרב לובאלין

קיבלנו שני מורים מעולים – האנס פאמירה, טיפוגרף רציני ומנוסה מברלין שההתמחות שלו היא פונטים לטקסט רץ, ויוסט ואן רוסום, שיש לו את השילוב הקסום של מתכנת ומעצב – הוא עיצב את הפונט הדינמי הראשון ששינה צורה בכל הקלדה בשנות השמונים, והוא גם מאסטר רציני בקליגרפיה

yuvalsaar:

ומה לימדו אותך שלא ידעת?

Meir:

הרבה מאוד… מה שאהבתי בקורס זה שהנחת היסוד היא שאתה לא יודע כלום בעיצוב פונטים ומתחילים ללמד אותך הכל מהתחלה. זה מתחיל בכתיבה – מלמדים אותך כתיבה לטינית בסגנון הומניסטי, שזה סגנון הכתיבה שהנזירים בימי הביניים השתמשו בו כדי להעתיק ספרים לפני המצאת הדפוס. לי אמנם יש הבנה בכתיבה עברית אבל לטינית (אנגלית) זו שפה שאני יודע עליה מעט יחסית וזו היתה התנסות מאירת עיניים. דרך הכתיבה המסורתית אתה מגלה איך האותיות בנויות, אתה נפגש עם האנטומיה שלהן ולומד את החלקים שמרכיבים אותן דרך עשייה. זו הדרך הכי טובה ללמוד

yuvalsaar:

וואלה

Meir:

המטרה היא לא לצאת קליגרפים אמנים, אבל בשבוע הראשון הפוקוס הוא בכתיבה כדי להבין את המבנים ואת השפה. בשבוע השני של התוכנית מתחילים לעשות סקיצות טיפוגרפיות ולומדים יותר על ההבדל בין קליגרפיה, שהיא כתיבה שבה כל אות היא עבודה אינדיבידואלית וחד פעמית, לטיפוגרפיה שבה כל אות היא נתון קבוע שצריך לעבוד יפה בכל צירוף אפשרי. מהסקיצות הטיפוגרפיות אנחנו לומדים לשחק עם הקונטרסט והסריפים ולעשות בולד וגם סגנונות שונים כמו סלאב-סריף וסנס-סריף

yuvalsaar:

ואז? מה אחר כך?

Meir:

בסוף השבוע השני אנחנו מתבקשים לבוא עם קונספט ולהתחיל כל אחד לעבוד על הפרויקט האישי שלו שאותו מגישים בסוף התוכנית. השבוע השלישי היה הכי קשה מהבחינה הזאת – כי היה צריך מאוד מהר גם להיסגר על קונספט וגם להביא אותו למצב שלם כך שיהיה אפשר לפתח אותו לפונט עובד

שכחתי לספר אז קצת על המשתתפים האחרים בקורס – טווח הגילאים נע בין 21 ל-38, חלק כבר עיצבו כמה פונטים בחייהם ועבור חלק זה היה הפעם הראשונה שהם התנסו עם עיצוב פונטים, והסביבה המעורבת הזאת היתה מאוד מעניינת בשביל כולם לדעתי. כולנו עבדנו כל היום אחד ליד השני, עזרנו זה לזה ולמדנו הרבה מאיך שהחברים לכיתה עבדו. היתה לזה השפעה קריטית באותו שבוע שלישי כי הלחץ גרם לכולם לתת גז, וכולם התחילו לעבוד כמו מטורפים ולהלהיב זה את זה

כך שמאווירה חצי מיואשת בתחילת השבוע השלישי, שלכל אחד היתה איזו סקיצה וחצי ואנחנו מבינים ש-this is it, בסוף השבוע השלישי לרוב הסטודנטים כבר היה סט שלם של אותיות ביד, לרובם כבר במחשב

מה שאהבתי בקורס זה שהנחת היסוד היא שאתה לא יודע כלום בעיצוב פונטים ומתחילים ללמד אותך הכל מהתחלה. זה מתחיל בכתיבה – מלמדים אותך כתיבה לטינית בסגנון הומניסטי, שזה סגנון הכתיבה שהנזירים בימי הביניים השתמשו בו כדי להעתיק ספרים לפני המצאת הדפוס

998051_10151565154116903_718954555_n

yuvalsaar:

כמה משתתפים היו בסך הכל? ואי אפשר כמובן להימנע מהשאלה – כמה עולה התענוג?

Meir:

בקורס היו 14 משתתפים, והוא עולה 4,375 דולר

yuvalsaar:

ארבעת אלפים שלוש מאות שבעים וחמישה דולר???

Meir:

אכן, וזה יקר, אבל אהיה קלישאתי ואומר שזה שווה כל סנט

yuvalsaar:

תשמע, אם עד עכשיו סתם הערכתי אותך, עכשיו אני כבר מעריץ

Meir:

יש אנשים שמשקיעים אלפי דולרים בחופשת סקי, ויש כאלה שעושים קייטנות פונטים

yuvalsaar:

מדהים. באמת. בוא נחזור לשבוע הרביעי והחמישי. אני במתח

Meir:

אז ככה, אמנם ציינתי שלרוב הכיתה בסוף השבוע השלישי היה סט שלם של אותיות ביד. אבל לי היו בערך חמש. מה שקרה, מרוב שהכיתה נתנה גז לא נורמלי, כולם התחילו לעבור לעבודה ממוחשבת, בעוד שאני התעקשתי לעבוד ידנית ולפנש את הסקיצות המצוירות. מה לעשות שלצייר ביד לוקח הרבה יותר זמן ולכן היה לי חופן קטן של אותיות, מה שנקרא ה-control characters, אלה האותיות הבסיסיות בלטינית שמהן אתה יכול לייצר את כל שאר הא"ב.

האותיות האלה הן בד"כ – nopd – ומוסיפים גם עוד שתי אותיות קפיטל – HO. אני כ"כ נלחצתי מהמצב שבאותו סוף שבוע שלישי סרקתי את כל מה שציירתי והרכבתי את כל הא"ב במחשב, כך שביום שני כשחזרנו לכיתה היה לי סט שלם שהרכבתי בסופ"ש, וכך התחיל לי השבוע ברגל ימין

yuvalsaar:

משהו אתה!

Meir:

הבעיה היא – שברגע שיש לך סט שלם של אותיות, יש לך סט שלם של בעיות. כי פונט הוא כמו פאזל שצריך לעצב את החתיכות שלו שיתאימו בכל מצב אפשרי, וזה הופך את המשימה למאוד קשה. חלק מהקושי הוא לשמור על האיזון הזה בזמן שאתה שואל את עצמך שאלות שנוגעות לקונספט הכללי – עד כמה סט האותיות שעיצבתי עונה על המטרות שהצבתי לעצמי? מה אני צריך לעשות כדי לתת לו את ה"צבע" הנכון? את הסגנון הנכון? זה אולי הזמן לספר קצת על הקונספט שלי :>

yuvalsaar:

רגע לפני, שאלה: שאר הסטודנטים היו דוברי לטינית? כי אני מניח שיש הבדל בין לעצב פונט עברי למשל ללטיני. כלומר, האם לך היה יותר קשה?

Meir:

זו שאלה טובה, אמנם שאר הסטודנטים הכירו את השפה הרבה יותר טוב ממני (אולי חוץ מהסטודנטית שהגיעה מקוריאה), אבל יכול להיות שהניסיון הקטן שיש לי עם כתיבה עברית אמנותית דווקא חיפה על זה. עם זאת אני חייב לציין שמשני צדי ישבו שני אנשים כל כך מקצועיים ומוכשרים שאיכות הסקיצות שלהם כבר נראו כמו פונטים גמורים ומוכנים, אבל דברים כאלה דווקא מדרבנים אותי לעשות עבודה יותר טובה. ושוב אציין לטובה את האווירה בכיתה שהיתה מאוד שיתופית, כולם עזרו מאוד זה לזה להתקדם

yuvalsaar:

אוקי. בוא נמשיך לקונספט

כשעשינו תרגילי כתיבה שמתי לב שהיד שלי מסתובבת אוטומטית ל-60 מעלות במקום 30 מעלות, והחלטתי בפרויקט האישי להתמקד דווקא בנטייה הזאת ולעבוד איתה איכשהו. התוצאה היתה פונט ששייך לז'אנר די אקסקלוסיבי בפונטים לטיניים,פונטים שהעבים והדקים שלהם התחלפו

levantin-specimen

Meir:

ובכן, מכיוון שאני באמת לא מומחה גדול בלטינית, החלטתי לנסות להביא אלמנטים שאני מכיר מהעברית ולשלב אותם בידע החדש שרכשתי בשבועיים הראשונים של התוכנית. למשל – כשכותבים בלטינית מחזיקים את העט בזווית של 30 מעלות ביחס לשורה. בעברית לעומת זאת מחזיקים את העט בזווית של 60 מעלות כדי לייצר יחס הפוך של עבים מול דקים – כי בעברית הקווים האנכיים דקים והאופקיים עבים.

כשעשינו תרגילי כתיבה שמתי לב שהיד שלי מסתובבת אוטומטית ל-60 מעלות במקום 30 מעלות, והחלטתי בפרויקט האישי להתמקד דווקא בנטייה הזאת ולעבוד איתה איכשהו. התוצאה היתה פונט ששייך לז'אנר די אקסקלוסיבי בפונטים לטיניים בשם reverse stress – פונטים שהעבים והדקים שלהם התחלפו. יחד עם היחס ההפוך הזה שילבתי עוד עקרונות שמוכרים לי מעברית – למשל סריפים שזורמים לתוך האותיות, קצת כמו הגגות של האותיות ו' ו-נ, וגם הטייה קלה של כל הקווים והפינות כך שלא יהיו זוויות ישרות לחלוטין בפונט

yuvalsaar:

ועל כל זה עובדים בשבועיים האחרונים?

Meir:

כן, בשבועיים האחרונים פחות "מציקים" לנו ונותנים לנו לעבוד. אנחנו הופכים מלהיות מופעלים ללהפעיל את המורים שלנו בעת הצורך. רוב הזמן עובדים על פינישים של האותיות ועל הריווח, שהוא החלק הבאמת טריקי – כדי שפונט יעבוד טוב הרווחים בין האותיות צריכים להיות מאוזנים לחלוטין, ולהיות בהרמוניה עם החללים שבתוך האותיות. רוב השבועיים האחרונים אתה בוהה בדפי מדפסת עם רצפים של אותיות בניסיון לאזן אותן

yuvalsaar:

ומה הסיכוי שבסוף תהליך כזה אינטסיבי יוצא פונט שווה באמת?

Meir:

אני חושב שכל הסטודנטים בקורס יצאו עם פונטים מרשימים ביותר. אמנם צריך עוד קצת עבודה כדי לשפר כמה דברים, אבל כמו שאתה לומד – פונט הוא בור ללא תחתית, אפשר לעבוד עליו עד אין סוף. באיזשהו שלב אתה חייב להרשות לעצמך לומר "אוקיי אני מוכן לחיות עם התוצאה הזאת"

yuvalsaar:

זו בכלל עצה טובה לחיים, להגיד באישזהו שלב מספיק. עד כאן

Meir:

לגמרי, אני תמיד אומר שעיצוב פונטים הוא כמו עיצוב גרפי רגיל בסיר לחץ. אתה לומד הרבה על המקצוע שלך באופן כללי

1004811_10151565156891903_2076354527_n

yuvalsaar:

ואז אם זה לא הספיק לך נסעת לטייפקון בפורטלנד

Meir:

עשיתי הפסקה של חודש, נשמתי אוויר, ואז נסעתי לטייפקון

yuvalsaar:

מה עשית בחודש הזה?

Meir:

חסר מה לעשות בניו יורק? יש כל כך הרבה השראה ברחוב. אני אסיר תודה למקום העבודה שלי שאיפשר לי להמשיך לעבוד מרחוק ולבלות את הימים במוזיאונים, בגלריות, בפארקים ובחנויות הנפלאות של העיר הזאת

yuvalsaar:

זה אנדרסטייטמנט… ובכל זאת – פורטלנד – מה היה שם?

Meir:

פורטלנד היא בכלל עיר מיוחדת ו-underrated. זה מקום עם הרבה תרבות, אנשים יצירתיים, ב-vibe של כפר קטן. כשאתה נוחת בנמל התעופה של פורטלנד מקדם את פניך שטיח מהמם ביותר, כל כך מיוחד שפתחו לו אינסטגרם משלו. תסתכל על זה אח"כ.

בכל מקרה, הכנס נפתח בסדנאות, ואני השתתפתי בסדנה בת יומיים עם אחד המעצבים המוכשרים כיום בתחום שלנו, ג'ון דאונר, צייר שלטים במקצועו, אבל בעל ידע נרחב מאוד בכל מה שקשור לטיפוגרפיה. הוא עיצב כמה פונטים פופולאריים לחברות כמו אמיגרה, font bureau וכו'. הסדנה שהוא העביר, יחד עם פול הררה, היתה בנושא ציור אותיות לטיניות במברשת, בסגנון שהתפתח ברומא העתיקה לפני 2000 שנה

yuvalsaar:

זה נשמע ממש הארדקור למעצבים

Meir:

הסדנה עצמה קשה מאוד, לצייר אותיות במכחול זה הרבה יותר קשה מלצייר בעט, בגלל שהמכחול קולט כל רעד והתלבטות שלך, כך שאם אתה לא אסרטיבי לחלוטין ועושה את זה לא מהר מדי ולא לאט מדי, זה מתפקשש לך מיד. זה כמו לרקוד. חוץ מההתנסות הזאת, אתה לומד משהו מאוד חשוב על לטינית − אתה לומד וחווה בעצמך איך נוצר סריף, ומה זה בעצם. סריף הוא בעצם תוצאה של מכחול שעוזב את הדף (או המשטח שעליו אתה מצייר)

yuvalsaar:

וואלה. לא חשבתי על זה אף פעם

Meir:

אם תצייר סתם קו עם מכחול ותעזוב את הדף, יהיה לך מין סוף "מלוכלך" ולא יפה, וציירי האותיות של רומא פיתחו שיטה שבה אתה מסובב קצת את המכחול בזמן שאתה מרים אותו, וכך נוצר סוף יפה למשיכה – הלא הוא הסריף

yuvalsaar:

מעניין!

Meir:

יש ספר נפלא בנושא בשם origin of the serif, שממנו גם לימדו בקורס

yuvalsaar:

כמה אנשים השתתפו בסדנה? ובכנס בכלל?

Meir:

בסדנה השתתפו כעשרים איש, בכנס כשלוש-מאות. מגיעים אנשים מכל העולם ואתה למעשה פוגש את כל התעשייה. אני מאוד אוהב את הכנסים של הטיפוגרפים כי אתה פוגש אנשים שאוהבים את התחום לא פחות ממך, ומאוד קל להתחבר ולהכיר חברים חדשים. היו גם הרצאות מעניינות כמובן, על לטרפרס, על פונטים ברשת ועל מעצבי פונטים קלאסיים שונים. היתה הקרנה של הסרט sign painters, עם הדגמה חיה של כמה מציירי השלטים של פורטלנד – הסרט כיפי מאוד ויש גם ספר שמלווה אותו. היתה הרצאה מרתקת של david jonathan ross בנושא פונטי reveresed stress – שזה הסגנון של הפונט שאני עיצבתי בקורס! הוא עשה סקירה של פונטים רבים בנושא וגם הכין אתר שמלווה את השיחה שלו שאני ממליץ למי שמתעניין לראות.

yuvalsaar:

בקיצור – גן עדן לטייפוהולים

Meir:

לגמרי. אבל הדבר הכי כיף הוא לפגוש ולדבר עם אנשים שאוהבים את זה בדיוק כמוך, וזה באמת גן עדן

yuvalsaar:

ומה עכשיו? איך ממשיכים את התנופה הזו?

Meir:

אני משתדל לא לאבד מומנט. אמנם חזרתי לעבודה פול טיים אבל מוצא דברים שיעסיקו אותי – יש את קורס הפונטים במנשר שאני מכין כרגע לקראת השנה החדשה, יש לי כמה סקיצות לפונטים חדשים שאולי סוף סוף ייראו את אור היום, ועוד פרויקט טיפוגרפי שרק התחיל עכשיו ואשמור אותו לפעם הבאה :>

yuvalsaar:

מגניב! באמת מזמן לא הוצאת פונטים חדשים. נכון?

Meir:

מאז הלימודים בבצלאל לא הוצאתי אפילו פונט אחד. מקווה שזה ישתנה בקרוב

yuvalsaar:

שזה כמה זמן?

Meir:

בקרוב :>

yuvalsaar:

לא, התכוונתי כמה זמן מאז שסיימת ללמוד?

Meir:

חמש שנים!

yuvalsaar:

לגמרי!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. גיא

    איזה כיף… יאאללה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden