Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
נעם ונקרט: בכל פעם שרואים בתערוכה משהו שהוא פשוט ציור, נפלטת איזו אנחת רווחה
מדי פעם יש לי פנטזיה לעשות קורס באיור. הבעיה היא שעד עכשיו לא ממש חיפשתי, וגם – וזו הבעיה העיקרית – זה לא הסתדר אף פעם בלו״ז האינטנסיבי שלי. לכן הסתקרנתי לשמוע שבחודש הבא הולך להיפתח מרכז חדש ללימודי אמנות במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בנווה צדק, שיציע מבחר חוגים ייחודיים לילדים ולמבוגרים. גוטמן – שבראש הפוסט אפשר למצוא איור מקסים שלו – היה אמן רב תחומי: צייר, סופר ומאייר, שעבר בטבעיות בין הדימוי המצויר למילה הכתובה. בעקבותיו, גם החוגים שיוצעו לציבור נמצאים בתחום שבין סיפור לציור, בין מציאות לבדיון. שניים מהחוגים שנמצאים בתחום הזה הם איור דוקומנטרי למבוגרים וקומיקס לילדים.
האיור הדוקומנטרי ״מציע דרכים שונות לאסוף זכרונות, רשמים וסיפורים מן החיים ולהפוך אותם לסיפורים מצוירים וכתובים. לצד התרגילים המעשיים, תהיה היכרות עם יוצרי קומיקס, מאיירים ואמנים המנהלים דיאלוג עם המציאות״. החוג פתוח ליוצרים המעוניינים להתנסות ביצירה אישית ואינטואיטיבית, וגם לאנשים ללא ידע קודם. ואם זה לא הספיק, את שני החוגים תלמד רוני פחימה (!), מאיירת, יוצרת קומיקס, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר ומרצה במחלקה, ועורכת-שותפה במגזין הדיגיטלי Scrawl לאיור וקומיקס.
מי שמקימה את המרכז היא האמנית נעם ונקרט, שגם תלמד בו, ומיד סקרן אותי לשמוע יותר פרטים. הנה:
yuvalsaar:
שלום!
Noam:
שלום שלום!
yuvalsaar:
מה שלומך?
Noam:
טוב, תודה. נחמד להיות אחרי החגים. ומה שלומך?
yuvalsaar:
אמרתי את זה בעבר, ואני אגיד את זה שוב: אני דווקא מחבב אותם. אבל חוץ מזה אין תלונות. בואי תספרי קצת על עצמך לפני שנדבר על איור
Noam:
אז אני בכלל ציירת… אני בוגרת לימודים במדרשה ותואר שני בבצלאל, מלמדת ציור ועובדת במוזיאון נחום גוטמן, ובחודשים האחרונים עובדת על מרכז חוגים חדש שיפתח במוזיאון (ובו לומדים איור! וגם ציור, פיסול, קומיקס, צילום וסיפור סיפורים)
yuvalsaar:
ציירת! כמה נחמד. אני שמח לשמוע, היום ב-2013 הכל מיצבים ומולטימדיה ועוד ועוד, ודי מנחם אותי להכיר ציירים (וציירות). אני יודע שזה לא קשור לנושא השיחה אבל איזה ציורים את מציירת? סליחה על השאלה הדבילית
Noam:
לא דבילית, אבל תמיד קשה לתאר במילים דברים חזותיים.
yuvalsaar:
מי כמוני יודע
Noam:
אלב בדרך כלל ציורים שיש בהם הרבה צבע, וגם סיפור. אם להתחבר לנושא האיור, שמתי לב לאחרונה שמשפט ששומעים הרבה ממורים לציור הוא ״תיזהרו מאיור״. אבל בעיני דווקא מעניין לחשוב על הקשרים בין ציור לאיור.
yuvalsaar:
וואלה. למה הם מתכוונים? כלומר, אני יכול לחשוב אבל מעניין אותי הצד שלך
Noam:
באופן מסורתי (מסורת של המאה העשרים) ציור לא אמור לספר סיפור. אם יש בו שמץ של סיפוריות הוא נחשד בדידקטיות. הסיפוריות עלולה לכאורה לגבור על הציוריות – על האלמנטים הפורמליים כמו קו וכתם… אני חושבת שהאמנות כבר עברה הלאה, אבל משהו ממשטר ה״תיזהרו מאיור״ עדיין קיים, בעיקר בבתי הספר לאמנות
yuvalsaar:
זה כמו שפעם אסור היה להגיד באקדמיה את המילה יפה, במיוחד במחלקות לעיצוב
Noam:
נכון… אגב, גם נחום גוטמן, שאני נמצאת עכשיו במוזיאון שמוקדש לעבודותיו, הושמץ לא אחת בגלל העדר הפרדה ברורה בין האיור לציור שלו.
yuvalsaar:
לגמרי. אז מה פתאום חוגים? איך עלה הרעיון? ולמי זה מיועד?
Noam:
לא ממש פתאום. האמת שכבר כמה שנים מתקיימים פה חוגים במתכונות שונות, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו מתכוונים לפתוח מרכז חוגים שמציע מגוון של קורסים עם מחשבה ואמירה.
יש חוגים למבוגרים ולילדים. ככלל, החוגים לא מצריכים ידע קודם, אבל אני חושבת שגם אנשים שכבר התנסו ביצירה יכולים להנות מהם. בעיני אין דבר טבעי מלימודי אמנות בתוך מוזיאון! המוזיאון רואה את עצמו גם כמוסד חינוכי. חלק מהחינוך נעשה בתערוכות, וחלק אחר יכול להעשות בסדנאות.
yuvalsaar:
איך הוחלט איזה חוגים לפתוח? ומה ההבדל – אם יש – בין החוגים שיועברו אצלכם לבין מקומות אחרים?
Noam:
ובכן – נקודת המוצא היתה החומרים המוצגים במוזיאון. נחום גוטמן היה אמן שעבר בקלילות ובמשחקיות בין דימויים למילים, בין תיעוד לבדיון, בין דו ממד לתלת ממד. רצינו ליצור מערכת חוגים שתופסת משהו מהרוח הזאת. לכן יש לנו קורסים שעוסקים בסיפורים ובמילים, קורסים שעוסקים בדימויים, חומרים וצבעים, ותמיד יש נקודות מפגש. רוצה דוגמאות?
yuvalsaar:
ברור. וגם שמות, מי מעביר
Noam:
אני אתן כמה דוגמאות, ואת הרשימה המלאה אפשר למצוא באתר המוזיאון. אמיר חרש (סופר ומספר סיפורים) ינחה סלון מספרי סיפורים, שבו עובדים על ליקוט סיפורים, על בניית סיפור טוב ועל אופן המסירה של סיפור. מכיוון שהחוג יקרה ממש בגלריה, בינות הציורים, תהיה גם נגיעה בסיפור סיפורים תוך שימוש ביצירה חזותית.
ורד קורן, ציירת ומורה לאמנות, תלמד חוג יוצרים סיפור לילדים, שבו תהיה עבודה בהשראת יצירות ספרותיות שונות. רוני וייס, אמנית רב תחומית, תלמד ילדים חוג של פיסול קינטי, שבו חפצים דוממים יקבלו חיים ותנועה. אני אלמד קורס של ציור נרטיבי, שחוקר את הדרכים המיוחדות שבהם ציור יכול לספר סיפור, שהן שונות מהדרכים של ספרות, קולנוע וכו׳. ורוני פחימה, יוצרת קומיקס, מאיירת ועוד הרבה דברים, תנחה קורס קומיקס לילדים וקורס איור למבוגרים, שנקרא איור דוקומנטרי. אני מתה ללכת לקורס הזה. בתור ציירת, השאלה שעולה הכי הרבה היא מה מציירים. אני חושבת שהעיסוק בתיעוד הוא דרך נהדרת להתנעה של יצירה.
yuvalsaar:
גם אני, גם אני! אני לא יודע לאייר בכלל, תמיד אני מקנא במאיירים, ולקחת קורס אצל רוני נראה לי עונג גדול. תספרי קצת יותר על הקורסים שלך ושל רוני, הם נשמעים לי סופר מעניינים
Noam:
היופי בקורס של רוני הוא שלא צריך להיות מאייר. הגישה שלה בקורס הזה לאיור היא נונשלנטית. שזה לא אומר שזה לא סופר רציני.
yuvalsaar:
ברור
Noam:
חלק מהיופי באמנות בעיני, הוא שהעיסוק הזה פותח לעולם, יוצר קשב לכל מה שמסביב. בקורס של רוני יש תרגילים שבאמת פותחים לאינסוף המידע המעניין שנמצא מסביבנו – דרך שיחה עם זר, כתיבת יומן, צילום סדר היום, איסוף מידע בלוקיישן מסויים ועוד. כשמכירים מגוון של יוצרים אפשר לראות שגם באמצעים מאד פשוטים (כלומר, גם אם לא יודעים לצייר ציור ריאליסטי) אפשר להביע רעיונות בצורה מקורית ומעניינת. וכמובן שעל אף השם, איור דוקומנטרי, תהיה גם חצייה של גבולות המציאות והאמת.
yuvalsaar:
אז אחרי שאני רוצה ללמוד בקורסים האלו אני כבר רוצה לראות את התוצרים… בואי נדבר רגע על כמה פרטים טכנים: כמה אנשים בקורס, כמה מפגשים, באיזה שעות, כמה עולה
Noam:
בקורס עד 15 משתתפים. הקורסים הם קורסים שנתיים, מנובמבר עד יוני, 28 מפגשים. איור דוקומנטרי קורה בימי רביעי ב18:30 עד 21:30, ועולה 3,528 לשנה כולל חומרים.
yuvalsaar:
ועכשיו עוד שאלה על איור. כפי שאת יודעת אני עובד על תערוכת איור בשנה הבאה בבית האמנים. את מעורה קצת בתחום? יוצא לך לראות קצת איור ישראלי עכשווי?
Noam:
האמת שלא מספיק… אני מתחילה קצת להכיר עכשיו ומוקסמת. מחכה להזמנה לתערוכה!
yuvalsaar:
בהחלט. ובכל זאת, ממה שראית, ממה את מוקסמת? יש לך איזשהי תובנה על מה שקורה עכשיו? בכלל? לעומת מה שקורה בציור?
Noam:
וואו, שאלות קשות וטובות.
yuvalsaar:
זה מה שנחמד, להיות בצד ששואל… האמת מעניין אותי מה יש לך להגיד על סצינת הציור בישראל, במיוחד זו של העשור האחרון נגיד
Noam:
אני בעיקר מרגישה חוסר בציור – אני שמה לב גם על עצמי וגם על ציירים אחרים, שבכל פעם שרואים בתערוכה משהו שהוא פשוט ציור, נפלטת איזו אנחת רווחה. יש איזה געגוע לדבר הזה. ואולי בהקשר הזה, של הבעיות של הציור עם עצמו, נראה שדווקא מאיירים מצליחים ליצור יצירות עשירות ומורכבות, ולפעמים גם בלי קשר לטקסט.
yuvalsaar:
עם זה אני מסכים. ועוד שאלה: וכשכבר מציירים, מה מציירים? ובאיזה סגנון? יש משהו שמאפיין או משותף?
Noam:
אתה שואל אותי על ציור ישראלי בעשור האחרון?
yuvalsaar:
כן
Noam:
בשביל זה צריך ראיון עם חוקרת או אוצרת. אבל מדי פעם אפשר להבחין בקווים משותפים. למשל, ציור שחוקר יחסים עם צילום, עם המדיה הדיגיטלית בכלל.
yuvalsaar:
מבחינתי את חוקרת ואוצרת לענייני חוגים ועוד…
Noam:
אני חושבת שבדרכים שונות יש ניסיון לבדוק את הגבולות. גם במרחב- מיצבים ציוריים. וגם בחומר – עבודה עם חומרים שונים ובדרכים שונות.
yuvalsaar:
זה נשמע מאד הגיוני, ומקביל גם לדברים שקורים בעולם העיצוב
Noam:
מה קורה בעולם העיצוב? בסך הכל כולנו מגיבים למה שקורה בעולם, הגיוני שיהיה קשר בין עיצוב לאמנות לאיור…
yuvalsaar:
גם עיסוק עם צילום ועם המדיה הדיגיטלית, הדפסות תלת מימד, טכנולוגיה שמשנה את כל העולם וגם את העיצוב. ועכשיו שאלה אחרונה: מה עושה מי שרוצה להירשם?
Noam:
מתקשר למוזיאון! 03-5161970
yuvalsaar:
ויפה שעה אחת קודם. משהו נוסף או חשוב שלא אמרנו?
Noam:
המממ… אני נשארתי עם הרבה רעיונות על תיעוד, אמנות, איור וציור… אבל ככה זה שיחה טובה. לא ממצים אותה עד הסוף.
yuvalsaar:
אכן! בהצלחה ושיהיו לכם מלא סטודנטים
Noam:
מהפה שלך לסטודנטים
yuvalsaar:
ולסיום, אני לא יכול להתאפק מלשים שניים מהאיורים הנפלאים של רוני:
