כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

שתי ציפורים במכה אחת

תשמעו סיפור מעניין:

הוצאת מטר מוציאה לאור סדרת ספרי מתח שכתב אלן ברדלי, שלא הצליחה כמו שהם חשבו שהיא תצליח. עד היום יצאו בסדרה שני ספרים: הראשון, המתיקות שבתחתית הפאי, והשני, הגרדום בקרחת היער. השבוע יצא לאור הספר השלישי בסדרה, דג מלוח בלי חרדל. עד כאן שום דבר חדש. אולם, עם צאתו של הספר השלישי בסדרה ההוצאה החליטה לעשות ניסוי מעניין: הספר ייצא לחנויות עם שתי עטיפות – אחת שממשיכה את הקו העיצובי של שני הספרים הקודמים, ואחת חדשה לגמרי. כלומר, ברחבי הארץ אפשר לקנות מהיום את אותו הספר בשתי עטיפות שונות. החלוקה לא נעשתה בצורה גיאוגרפית, אלא לפי חנויות בתוך עיר או איזור. כלומר, בחנות שתחזיק את עטיפה השחורה לא תהיה העטיפה הכתומה. ובמילים אחרות: לא יהיו חנויות שיש בהן עותקים מעורבבים.

האמת? מגניב! הנה שתי העטיפות:

דג מלוח בלי חרדל - עטיפה 1

דג מלוח בלי חרדל - עטיפה 2

את כל ארבע העטיפות עיצבה רעיה קרס, בת 34, שפעילה בתחום עטיפות הספרים מאז 2005 (העטיפה הראשונה שעיצבה הייתה לספר "קורות הציפור המכנית" מאת הרוקי מורקמי, שיצא לאור בהוצאת כנרת, זמורה–ביתן, דביר). "מנקודת מבט של קוראת – ואני מאוד אוהבת לקרוא את הסדרה – מדובר בסדרת ספרים שעלילותיה מתרחשות בשנות ה-50, בכפר בריטי קטן", מספרת קרס על הסדרה. "במרכזה נמצאת פלביה דה לוס, ילדה צינית בת 12, חובבת כימיה ותעלומות. כל ספר נפתח עם תעלומת רצח כלשהי שנפתרת במהלך הספר. מבחינה זו כל ספר בסידרה יכול לעמוד גם בפני עצמו, בזמן שהדמויות הראשיות והיחסים בינהן מתפתחים לאורך הסידרה".

על תהליך העיצוב היא מספרת שכבר בספר הראשון היה ברור שמצד אחד יש צורך לייצר זהות מובחנת לסידרה, ומצד שני שמדובר בספר שחורג מכללי הז'אנר שלו. "אלו פרשיות רצח אלימות, מה שלרוב בספרים מהסוג הזה יוביל לחוקרים די גבריים וקשוחים. אבל החוקרת שבמרכז הסיפור היא לא רק נקבה, אלא היא גם בת 12, כלומר יש משהו מרוכך בנקודת המבט שלה. בנוסף, הכתיבה מלאה הומור, דבר שגם הוא לא ממש אופייני לסוגה".

מכיוון שקרס היא גם מאיירת, הסידרה נראתה לה מושלמת לעטיפות מאויירות. "החלטתי שבכל כריכה תהיה סצינת גילוי הגופה – שמופיעה לרוב אי שם בתחילת הספר ופותחת את התעלומה – באיור קו רישומי עדין. באופן כזה יש בדימוי נגיעה ישירה בפן המורבידי והאפל של הספר, אבל הסגנון של האיור מעדן אותו ומרחיק אותו מסגנון אימתי ומגואל בדם. הריחוק הזה נראה לי מתאים לנקודת המבט של פלביה, שיש בה אפילו משהו רענן בהתעסקות ברציחות ובמוות.

"מבחינת טיפוגרפיה נהוג בספרי תעלומות רצח להשתמש בפונט כבד וגדול, אני מניחה שבמטרה להעביר גם דרך הטיפוגרפיה את תחושת האימה. אני רציתי להעביר דווקא את התחושה של ספרות קלסית בריטית מאופקת (אולי אפילו קצת פינגווין של פעם), ולכן השתמשתי בטיפוגרפיה פשוטה וסולידית, שיש בה רק משחק גוונים עדין בתוך האותיות כדי לייצר תחושה של חוסר יציבות קל ואולי להזכיר הדפסי בלט (שהצבע בהם לא תמיד יוצא אחיד)".

על תהליך העבודה היא מספרת שלקראת צאת הספר השלישי בסדרה, פנתה אליה ההוצאה, וביקשה בנוסף לכריכה שתלך עם הקו של הסדרה, לבדוק כיוון חדש. "לפי הבנתי חשבו שייתכן שכריכה אחרת תפנה לקהל נוסף, שהספר עשוי לדבר אליו והכריכות הקודמות אולי הצטיירו לו כעדינות או צעירות מדי. אני מודה שהיה לי לא פשוט, כי אני מאוד אוהבת את שני הספרים הראשונים בסדרה, והיה לי קשה להפנות את הגב לעיצוב הזה. עם זאת, כאשר ניסיתי לשמור על אלמנטים מהעיצוב המקורי בתוך קונטסט אחר, לא הגעתי למשהו שהייתי שלמה איתו. רק כאשר הנחתי לחלוטין לרעיונות שהובילו אותי לכריכה הראשונה והחלטתי להבליט דברים אחרים בסדרה הגעתי לתוצאה שהייתה בעיניי מספיק מעניינת".

כך, הכריכה ה"קלסית" מציגה שוב את סצינת גילוי הגופה ("סקופ: בספר הזה היא לא ממש מתה") ומבחינה זו הכריכה מכניסה את הקורא ממש לסיפור העלילה. הכריכה ה"חדשה" מנותקת מהעלילה של הספר, ומתייחסת דווקא לשמו. "שמות הספרים בסדרה הם תמיד מעין אלגוריה למשהו בהתרחשות, כך שמלכתחילה הם מרוחקים מעט מהעלילה. אני מניחה שהיא יותר מתחברת לז'אנר הספרים הבלשיים, גם בבחירות הצבעוניות, בשימוש בשטחי צבע חזקים במקום ברישום, וגם בטיפוגרפיה בעלת נוכחות חזקה יותר. אני מקווה שהיא מעבירה לצד זה גם סוג מסויים של תחכום והומור, שקיימים בספר. אני אוהבת את שתיהן עכשיו, אבל מודה שאם בספר הבא יוחלט ללכת רק עם העטיפה החדשה ולא לחזור לקלסיות אני אתגעגע אליהן… לדעתי יש בהן ייחוד רב".

ומה דעתך על המהלך של להוציא שתי עטיפות?

"אני חושבת שההחלטה של ההוצאה להוציא את הספר בשתי כריכות היא אמיצה ומעניינת – במיוחד בימים אלה של מצוקה בשוק הספרים בכלל ובזה העברי בפרט. לדעתי הניסוי הזה מדגיש שוב את החשיבות ואת הכוח שיש לכריכות ספרים, וזו עדות לכך שב'מטר' מכירים בכוח הזה ומוכנים להשקיע על מנת לתת לו ביטוי. אני חושבת שכל עטיפה מהשתיים נאמנה לרוח הספר בדרכה שלה, ומעניין אותי לדעת איזו מהן תזכה ליותר היענות אצל הקוראים".

מכיוון שלא קראתי את הספרים אני לא יכול להגיד אם הן מתאימות לספרים ולתחושות שעולות במהלך הקריאה. ממה שרעיה מספרת, וממה שמסופר בגב הספרים, שתי העטיפות הקודמות באמת עדינות יחסית לז׳אנר ויש משהו בצבעוניות שלהן שלא משדר מתח או בלש קלאסי. כך או כך יעניין יהיה לשמוע מה המסקנות שתסיק ההוצאה מהניסוי, לגלות מה ימכור יותר, ולשמוע האם להוצאה יהיו נתונים מי קנה איזו עטיפה מבחינת קהל צעיר/מבוגר או נשים/גברים. בכל מקרה, הנה שתי העטיפות של הספרים הראשונים בסדרה:

הגרדום בקרחת היער

המתיקות

3 תגובות על הכתבה

  1. אסנת

    יובל, שים לב שלספר השני קוראים "הגרדום בקרחת היער" ולא כפי שכתבת.

    1. yuval saar

      תיקנתי, ותודה אסנת על תשומת הלב

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden