כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

המבט של אורית פרייליך על תחום האופנה השתנה לחלוטין

במוצאי שבת הקרובה (ה-8/2) תינעל בגלרייה פריסקופ בתל אביב תערוכת גופי התאורה של אורית פרייליך. פרייליך, אמנית רב תחומית, מעצבת ומרצה בכירה לאופנה בשנקר, מציגה גופי תאורה בנויים מרצועות סיליקון, שהופכים את האהיל, שבדרך כלל מתפקד כיריעה שבאה להצל את מקור האור, לגוף המפיק בעצמו את האור.

כששמעתי על תערוכה הייתי מופתע, כי אני מכיר את אורית כמרצה לאופנה, ותהיתי איך קרה שהיא מציגה גופי תאורה. במהלך השיחה איתה גיליתי לא מעט דברים מפתיעים: שלגופי התאורה האלו יש קשר לפרגאמון בברלין, לבית המקדש ולטרנדים עכשווים באופנה. אבל לפני שנתחיל, וידאו קטן מהתערוכה:

 

oritle:

הי יובל מה שלומך?

Yuval Saar:

אני מצוין, תודה, מה שלומך?

oritle:

יופי. איך היה לך בגרמניה?

Yuval Saar:

חופש אמיתי. ואיך היה לך בהודו?

oritle:

חופשה אמיתית בנקודת צבירה הזויה לא ריאלית ומתעתעת… $2,000,000 עלות של חתונה זה בלתי נתפס… כאורחת

Yuval Saar:

לא הבנתי כלום מהמשפט האחרון. שני מיליון דולר חתונה?

oritle:

זו היתה עלות החתונה שאליה הייתי מוזמנת, כאורחת. יצרן יהלומים שחיתן שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה במשך ארבעה ימי משתה שכמותם רואים בסרטי בוליווד (כנראה, לא שאני ראיתי) ועיצוב הלבוש של המשפחה, הטקסים המרתקים, השפע העצום, לעומת הדלות והעוני שברחובות הם מתעתעים, הזויים ובלתי נתפסים בעיני. הייתי סופ"ש ועוד יומים וחצי וחזרתי לכאן ולעכשיו

Yuval Saar:

קטעים. יש לי הרבה מה לשאול אבל זה לפעם אחרת. בואי נדבר על גופי תאורה

oritle:

יאללה!

ofreilich2

Yuval Saar:

האמת שהייתי מופתע. אני מכיר אותך כמרצה במחלקה לעיצוב אופנה ובתואר השני בעיצוב אופנה, אביזרים, טקסטיל וצורפות בשנקר. מה פתאום גופי תאורה?

oritle:

ובכן… כאמנית מאז 1998 התחלתי לשאול שאלות על עולם האופנה, מה שהוא עושה ללובשת/לובש, על אילו ציוויים/אילוצים הוא מאלץ אותו לעשות לגבי נראותו הוויזואלית, ואיזה מחירים הוא משלם. בחרתי לקחת את בובות הדיגום שעליהן דיגמו באמצעות סיכות תפירה לצילום רנטגן. את התוצרים, כעדויות אילמות, הצגתי בגופי תאורה שבניתי במיוחד עבורם. בחלוף השנים התשלילים עברו למדיה דיגיטלית ויצרתי מהם וידיאו ארט, שהוצג בתערוכות כמו צבע טרי או במוזיאון עין חרוד. בשלב שבין לבין הצגתי את התשלילים על רקע תאורת לדים ומשם הכיוון לייצר גופי אור למעשה התחיל.

אבל אז קרה משהו מרתק נוסף והסיליקון נכנס לסיפור.

Yuval Saar:

מה קרה?

oritle:

עברתי ב-2009 חוויה מרתקת כשנסעתי לברלין וביקרתי כמו כולם במוזיאונים כמו הפרגאמון. צילמתי את הסטודנטים שיושבים בתוך החלל כשמסביבם תבליטי "רפליקות" מכל מיני סצינות קרב הירואיות בין אלים וכו׳ שמקיפות את החלל ושבעבר הקיפו את חלל המזבח ושהיו צבעוניות ומעוטרות בזהב. חשבתי על החיבור שלי למקורות היהודיים שמהם אני שואבת השראה ושהיו לי חסרים: אין אפילו ממה לייצר את הרפליקות. כלי המשכן או בית המקדש לא שרדו וכל מה שנותר לי (לנו, המאמינים) זה רק טקסט בלבד.

חשבתי על דרך לייצר את התבליט למה שאיננו. זו היתה התחלה ברמת הרעיון בלבד. אחר כך יצא ממנה וידיאוארט בשם: Ct Scan Of Cherubs שדימה את הכרובים מרחפים מעל ארון הברית. הכרובים כמובן היו שיקוף שעשיתי לבובות דיגום של ילדים ושייחסתי להם כנפיים שונות. את התוצאה הקרנתי על יריעה שיצרתי במיוחד מסיליקון. ישנם שני סרטים: אחד שחור לבן והשני צבעוני. שניהם הוקרנו על מסכי פלסמה נפרדדים כשהם ניצבים זה לזה ב-90 מעלות. זו אותה מוזיקה, אבל השחור לבן מראה את פילוח הרנטגן במצב רוחבי ואילו הצבעוני מראה את ההדמיה התלת מימדית כפי שהיא מתורגמת לכך במחלקה בביה״ח שיבא.

עובדה חשובה אולי יותר מכל היא שהייתי בדיוק ביום הכיפורים בברלין כדי להרגיש איך אפשר להמשיך ולהיות יהודי דווקא ממקום טעון פיזית וריגשית כל כך.

Yuval Saar:

יש לי המון מה לשאול אבל תגידי רגע משהו על עניין האמונה. את באה מבית דתי? את שומרת מצוות? במה זה בא לידי ביטוי?

oritle:

בוודאי שכן. אני באה מבית דתי "מזרחי" מה שהיה קרוי בעבר. בוגרת תיכון עירוני דתי בני ברק. משפחתי דתית מאז ומעולם. אבל למדתי בשנקר, סיימתי את ביה״ס לעיצוב "מרגרטה סקולן" בקופנהגן דנמרק שם גרתי במשך שש שנים ולימדתי שנה ולמדתי במדרשה לאמנות, ויש לי תואר שני ממידלסקס יוניברסיטי לונדון. שומרת שבת, כשרות וכו׳…

Yuval Saar:

וגם לא הבנתי את עניין הסורק בשיבא

oritle:

סורק ה-CT שבמחלקת הדימות בבי״ח שיבא מקבל את המידע שנסרק ע״י כאלף מצלמות רנטגן שממוקמות על פני טבעת ענקית שאליה נכנסת המיטה שעליה שוכב הנסרק (החולה, באופן טבעי. בובת הדיגום, במקרה שלי). המידע ההיקפי נשלח למרכז ממוחשב שאחר כך מפענח אותו על פי צרכי כל מחלקה בפני עצמה. למשל, מחלקת הלב וכלי הדם אינה צריכה ״לראות״ את מה שמחלקת האורטופדיה צריכה, לפיכך התוצרים מגוונים. אם תראה את הסרטים תראה מתי ״רואים״ אלמנטים מסויימים בבהירות לעומת כאלו שאינם נראים כיוון שהם מיועדים לקריאה על ידי מחלקות אחרות. סליחה על החפירה..

Yuval Saar:

וואלה. כל יום לומדים משהו חדש. ועדין אני מחכה לסיליקון…

ofreilich3

oritle:

בחיפוש שלי אחרי הדרך שבה אוכל להצביע על קיומו של משהו שהיה ושלא נשארה לו צורה, שאפשר להעתיק אותה ולשכפל אותה, החלטתי ללמוד איך עושים תבניות. וכך הגעתי לסיליקון.

Yuval Saar:

תשמעי, זה ממש סיפור מתח בלשי…

oritle:

השאלה אם הוא מותח?

Yuval Saar:

ברור. יש עוד התפתחויות בעלילה: איך נוצרו מהסיליקון גופי תאורה?

oritle:

אחרי התמודדות לא פשוטה עם חומר חדש ולא מוכר בחרתי לבחון את הגבולות בין התחומים שמשיקים לעולם שממנו אני באה (אופנה, טקסטיל ואמנות) ולראות אם אפשר לקחת מוטיב יפה ולהניע אותו למקום שבו יהיה לו תיפקוד מצד אחד, ושמאפייניו היפים לא יהיו אלו שיגרמו לו לפתות. אני מקווה שאני ברורה…

Yuval Saar:

פחות או יותר… מה יגרום לו לפתות אם לא הצורה, הצבע והחומריות של הסיליקון?

oritle:

שאלה מצויינת. בחרתי בגדיל, אלמנט שכל מהות קיומו הוא היותו יפה. מצאתי צילומים שלו מעטר בעלי חיים במסופוטמיה. מובן שגדילים מעטרים וילונות ובגדים או נעלים והיום זה הטרנד הכי חזק בעיטורי תיקי נשים.

הרצון שלי היה לייצר גוף תאורה שיהיה יפה בצורה בצבע ובחומריות בדיוק כמו שכתבת כדי שיפתה אבל זה לדאבוני לא קרה. מה שכן קרה זה שראיתי שיש לסיליקון מאפיינים שלא ידעתי על קיומם כמו דרגות קושי, שקיפות ואטימות ושהם עמידים בחום.

Yuval Saar:

יש לך נסיון בעיצוב מוצר?

oritle:

עיצבתי שולחן עבודה, כמובן לצד בעלי מקצוע.

Yuval Saar:

כמה זמן עבר מאז שגילית את המאפיינים של הסיליקון ועד לתערוכה? ובואי תספרי מה את מציגה בתערוכה

oritle:

שנתיים של עבודה מסיבית של יציקות אין ספור, נסיונות בסיליקונית בעלת דרגת שקיפות, אטימות וקושיות ועיצוב מבנה יחודי ורב שלבי בבניית גוף תאורה שהוגש לרשם הפטנטים לפני 19 חודשים בישראל. במקביל נסעתי לתערוכות בפרנקפורט ובמילנו ובדקתי בשווקים אם קיים מוצר זה למה שפיתחתי וראיתי שלא.

התערוכה מציגה שני תחומים נפרדים לחלטין: מוצר אחד הוא אהיל שולחן/מיטה, עם LED שנדלק ונכבה בנגיעה בטכנולוגיית טאץ', שניתן להטענה במחשב (USB). הוא מעוצב כך שאפשר לבחור את הצבעוניות של חלקיו השונים לפי טעמו של הקונה. התחום השני אלו גופי תאורה שנתלים מהתקרה ועשויים יציקות סיליקון ותאורת לדים.

Yuval Saar:

רשם הפטנטים? האמנת שתגיעי לזה?

oritle:

לא…

ofreilich4

Yuval Saar:

אז אני רוצה רגע לחזור לתחום שממנו אני מכיר אותך – אופנה. ויש לי שתי שאלות. אחת, האם השנתיים האלו שינו במשהו את המבט שלך על עולם האופנה, הוסיפו משהו לקורסים שאת מלמדת? והשנייה, האם את לא חוששת שבמראה גדילי הסיליקון יש משהו שנטוע מדי באופנה העכשווית ושבעוד כמה שנים ייראה פחות רלבנטי?

oritle:

שאלות חשובות. המבט שלי על תחום האופנה לחלוטין השתנה! אני דוחפת את הסטודנטים שלי לפרוץ גבולות ולא להסתפק במוכר וברגיל אלא להעיז. בקורס שיזמתי ושאני מעבירה בשנה ג׳ לצד מעצב תעשייתי אסף ורשבסקי אני מבקשת שהסטודטים ייצאו להשראה מתוך מציאת פתרון לבעיה כלשהי, ולאו דווקא ממקום "יפה" או ממקום שמעורר השראה בגלל הוויזואליה שלו נטו.

אשר לוויזואליה האייקונית של גדילי הסיליקון שלי, בחלקם הם מאוד אמורפיים ולא בהכרח מזוהים ובאחרים הפופיות הצבעונית שלהם לוקחת אותם למקום קליל. אסור לשכוח את המגע של החומר, שהוא רך וגמיש… אני חושבת שכמו שהם נטועים בהיסטוריה של הציוויליזציה מימים ימימה, כמו שרשרת תפילה שיש בקצה שלה גדיל, הסיכוי שהיא תשרוד או לא איננו קשור לטרנדיות. אבל ימים יגידו כי מזמן שחרב המקדש נתנה הנבואה לשוטים…. ולמסתכנים

Yuval Saar:

תשמעי, לרגע לא חשבתי שנגיע לבית המקדש… איזה תגובות את מקבלת על התערוכה? מה מפתיע אותך?

oritle:

"עוטה אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה", תהילים פרק קד ב'. כך רשמתי על קיר הגלריה. לעניין המקדש… אמרו לי שזה נראה כמו להכנס למערה, שזה מאוד הפתיע אותי, שהחיבור בין משהו באווירה קדמונית לחומר החדש, למרות תאורת הלדים הקרה, עושה משהו חם ומפתיע. קבלתי הצעות להציג את האוביקטים למכירה. אני מרגישה שעוד יש לי הרבה מה לפתח ולעשות. גיליתי עולם לא פשוט ומאוד מאתגר. חוויה.

Yuval Saar:

לגמרי. ושנייה לפני שנסיים, עד מתי התערוכה פתוחה?

oritle:

עד מוצאי שבת ה-8/2

Yuval Saar:

אז הנה, מי שרוצה ולא הספיק, זה הזמן!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. Orit freilich

    …תודה ענקית!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden