חו״ל זה לא פשוט, אבל אפשרי, בעיקר אם אתה ממש ממש מאמין
הפעם הראשונה שבה פגשתי את גילי רוזין טמם ועדי גל ממדוזה הייתה לפני ארבע שנים. הסטודיו שלהן היה בבית של עדי, הן היו בוגרות טריות של המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, והיה משהו רענן ומבטיח במה שהיה להן להציע לעולם. הביקור ההוא הסתיים בכתבה קטנה ומפרגנת שפרסמתי בגלריה. מאז אני עוקב אחרי הפעילות שלהן ומתפעל. אם לשים רקע את העיצוב בצד – אפשר להתווכח אם אוהבים אותו או לא (אני כן) – אני מדבר על ההתמדה, ההשקעה, המחשבה על פיתוח הקולקציות (כמו הוספת קולקציית הגברים והפרימיום) ועל איך לפתח את הסטודיו, איך לפעול בתנאים לא פשוטים ועוד… אני רק יכול לשער שכל מעצב שפועל בישראל של 2014 יודע על מה אני מדבר.
בימים אלו מדוזה עלו לחצי הגמר בתחרות שמארגן מגזין האונליין MUUSE בחסות VOGUE איטליה. חשבתי שיהיה מעניין לשמוע מה זאת התחרות הזאת ולהתעדכן בהזדמנות הזו מה התוכניות שלהן לעתיד ומה הן למדו בארבע השנים שעברו מאז המפגש הראשון שלנו. אבל לפני הכל, עוד תמונה:

צילום: אילי בן עמר. שאר הצילומים בפוסט: עומר מסינגר
yuvalsaar:
שלום!
Medusa:
שלום שלום!
yuvalsaar:
מה שלומכן?
Medusa:
בסדר גמור, לחוצות אך מרוצות. מה שלומך?
yuvalsaar:
לא רע בכלל! אני מאד אוהב את השמש החורפית הזאת, השמים הצלולים. שמחה גדולה
Medusa:
כן, אין ספק שלהיות בשמש בימים אלו זה הפינוק הכי גדול… אין לנו מספיק שעות שמש! סטודיו ארור:)
yuvalsaar:
אל תגידו ככה… בכל מקרה, בואו נתחיל: כשאמרתן לחוצות זה בגלל התחרות, או כי יש עוד דברים על הפרק?
Medusa:
בעיקר בגלל קולקציה חדשה שבפתח, שטסה בשבוע הבא לתערוכה בניו יורק ובמרץ ללוס אנג׳לס
yuvalsaar:
וואלה! מגניב. אז ממה נתחיל? מהתחרות או מהקולקצייה? אני אומר בתחרות. ספרו עליה, איך זה קרה, ומה צריך לעשות כדי שתעברו לשלב הבא?
Medusa:
התחרות האמת זה כיף, פחות לחץ בעניין הזה 🙂 זו תחרות שמארגן מגזין אונליין שנקרא MUUSE בחסות VOGUE. המגזין עוסק במעצבים צעירים, לרוב מעצבי אופנה. התחרות מתקיימת בכל שנה והשנה לראשונה יש גם תחרות אביזרים – אקססוריז. שמענו שהיא מתקיימת והחלטנו להגיש מועמדות. השלב הראשון היה להתקבל, הידד לנו – הצלחנו, והשלב השני שבו אנחנו נמצאים עכשיו הוא לפי הצבעות הקהל הרחב. השלב השלישי – 50 המעצבים עם מספר הקולות הגדול ביותר עוברים לבחירה של עורכי המגזין ועורכים מווג.
זו פלטפורמה שמאד מתאימה לקו הפרימיום שלנו, שהוצג לראשונה ביריד צבע טרי – עיצוב טרי: קו שכולו עבודת יד, עם חומרים יקרים – כסף, גולדפילד, פנינים, אוניקס וסווורובסקי. עכשיו ממתינים לקולות הצופים בבית ומקווים שנעבור שלב. הזוכה בתחרות מעצב קולקצייה ייחודית ל-MUUSE וזוכה בחשיפה ב-VOGUE. זו נשמעת כחוויה מעניינת וחשיפה שיכולה מאד לעזור

מדוזה פרימיום
yuvalsaar:
מי יכול להצביע, עד מתי ואיפה?
Medusa:
ההצבעה עד ה-17 לפברואר וכולם יכולים להצביע בלינק הזה. כמובן שמאד נשמח לעזרה 🙂
yuvalsaar:
בוודאי! אז בואו נחזור לענייני קולקציות. מה יש בקולקציה החדשה? המשך של הפרימיום?
Medusa:
בקולקציה החדשה יהיו שבעה דגמים בסה״כ, שכרגע יוצאים ארבעה מהם. כל הקו החדש מאד חדש ושונה מכל מה שעשינו עד היום. זה עדיין פלסטיק ועדיין ההטבעות שלנו, אבל בצורה קצת שונה.
yuvalsaar:
מה למשל?
Medusa:
הרעיון הוא מעבר מדו ממד לתלת ממד
yuvalsaar:
כלומר?
Medusa:
כלומר שהדרך שבה עבדנו הפעם היא לא לפי יריעות אלא לפי צורות תלת ממדיות. בתחילת העבודה חיפשנו מקור השראה ומה שהוביל אותנו היה החומר – הפלסטיק שלנו, והחיפוש אחרי חידוד וחידוש התהליך שאנחנו מעבירות אותו. מצאנו השראה בעיר ובמבנים שמרכיבים אותה וניסינו לתרגם אותם לתיקים, שהפעם הפלסטיק מכוון את הצורה של התיק ולא רק מקשט אותה. הקולקציה הזו מעניקה לפלסטיק מקום אחר – יותר רציני ויותר דומיננטי במורכבות ובמבנה של התיק.
yuvalsaar:
נוכל להראות תמונות?
Medusa:
לצערנו עדיין לא אבל ממש בקרוב כן. רק נגיד שאנחנו מאד מתרגשות מהקו החדש ובהחלט מקוות שהוא ירגש גם את הלקוחות שלנו
yuvalsaar:
אופפפפ… אבל בסדר, נתאפק בסבלנות ונסתפק בצד האחורי של הפרימיום…
yuvalsaar:
אני רוצה לשאול על עניין חו״ל: אני יודע שאתן מוכרות באוסטרליה, איטליה, יפן וארה”ב, ועכשיו התערוכה בניו יורק ואז לוס אנג׳לס. איך זה עובד? ולמה זה חשוב?
Medusa:
חו”ל זה הרבה עבודה אבל זה גם עיקר העבודה שלנו כיום. השוק הבינלאומי מאד חשוב לנו, וכדי להתקיים בו חייבים להיות נוכחים שם – תערוכות, מגזינים, בלוגים וכו׳. לעשות את הכל מתל אביב אפשרי אבל דורש הרבה סדר ומאמץ כדי שזה אכן יצליח. אנחנו מוכרות היום בחו״ל בכל מיני קשרים שנוצרו במהלך שלוש השנים האחרונות מתערוכות שהשתתפנו בהן, בעיקר באירופה. לאחרונה החלטנו להשקיע בארה”ב ולכן עכשיו על הפרק שתי התערוכות בניו יורק ובלוס אנגל׳ס. היציאה לקהל בינלאומי תמיד הייתה חשובה לנו
yuvalsaar:
למה ארצות הברית? ואם אתן יכולות להיות קצת יותר ספציפיות – מה זה אומר בתכל׳ס להיות בקשר ולפעול בחו״ל
Medusa:
להוציא קולקציות פעמיים בשנה, בזמנים מוגדרים – לפי זמני התערוכות, קטלוגים מושקעים, חומרים באנגלית, השקעה בפרסום בחו”ל. בתכל׳ס, להיות ולפעול בחו״ל אומר את אותם הדברים שעשינו פה בארץ, רק באנגלית… להביא למודעות את מדוזה – להגיע לנקודות מכירה מעניינות ולפרסום שיקדם אותנו. הרעיון הוא להמשיך לחדש ולשמור על קשר עם כל הקניינים, להיות קשובות לביקורת ולנסות להתאים את המוצרים כמה שיותר לשוק מקומי.
לגבי ארה”ב – זה שוק שמעניין אותנו, אנחנו מרגישות שקיים בו פוטנציאל גדול להצליח ושהוא יכול להתגלות כקהל המושלם לפריטים שלנו. הפעילות בחו״ל באמת יכולה לקדם ולחזק אותנו כמעצבות וכמותג, וחו”ל במקרה של אביזרים, עיצוב ואופנה מהווה אתגר ובאמת מתבקש במקרה הספציפי של המוצרים שלנו
yuvalsaar:
כשאתן מציגות את זה ככה זה נראה קצת בלתי אפשרי לעשות את זה מסטודיו בתל אביב. אתן נוסעות הרבה לחו״ל? יש לכן שם סוכנויות? והאם אתן מקבלות איזושהי תמיכה ממכון הייצוא, משרד הכלכלה או משהו כזה?
Medusa:
זה לא פשוט אבל אפשרי, בעיקר אם אתה ממש ממש מאמין. נוסעים לחו״ל מתי שאפשר, עובדים עם מפיצים מקומיים, עם סוכנים שאתה מאמין וסומך עליהם שייצגו אותך ובעיקר הרבה שעות מחשב. היום במילא מתקשרים כל הזמן, כל היום ובכל מקום עם כל מי שרק תרצה…
לגבי תמיכה – זו בהחלט הנקודה הכואבת… לצערנו לא הצלחנו למצוא שום תמיכה או עזרה משום משרד ממשלתי, מכון הייצוא או כל קרן שהיא, ותאמין לנו שניסינו
yuvalsaar:
בטח שמאמין…
Medusa:
אנחנו לא נהיה המעצבות הראשונות ובטח לא האחרונות שמנסות למצוא עזרה ומעלות את בעיית התמיכה פה בארץ בתחומי העיצוב. אין מה לעשות, אנחנו מדינת מלחמה וצבא ואין פה כסף לשטויות כמו אמנות ועיצוב מסתבר….
yuvalsaar:
חסר פה איזה אימוגי׳ ציני ואירוני…
Medusa:
כן אנחנו בדיוק מנסות לפתח אחד כזה…
yuvalsaar:
אימוג׳י מפלסטיק של מדוזה! גאוני
Medusa:
תכל׳ס גאוני!
yuvalsaar:
תגידו, ברצינות, אני נזכר בפגישה הראשונה שלנו לפני ארבע שנים, בסטודיו שהיה עדין בבית של אחת מכן, ואני שואל אם האמנתן שזה מה שייצא מההרפתקה שלכן אחרי ארבע שנים?
Medusa:
אימוג׳י מסמיק ומחייך.
אנחנו מאמינות שהאמנו גם אז… אבל זה קצת מתבלבל עם החלומות שבדרך. מה שבטוח זה שאנחנו יודעות בבירור מה אנחנו עושות ויוצרות פה בסטודיו, ושיש לדבר הזה מקום בעולם העיצוב והאופנה, וגם אם צריך לעבוד קשה זה בסדר, אז עובדים קשה, אבל אנחנו מאמינות בבירור שזה משהו שיש לו מקום ואולי אפילו צורך – באלטרנטיבה בחדשנות ובפנטזיה…
yuvalsaar:
לגמרי. ואגב, כשאני חושב על זה, אפילו אני קצת מתרגש. זה תמיד עושה לי כיף לראות אנשים שכתבתי עליהם לפני ארבע, חמש או שש שנים עוברים שלב ומתקדמים (אם להתעלם מהעובדה שתוך כדי אני מבין שגם אני לא נהיה צעיר יותר…)
Medusa:
ורק נוספים כל מיני זאטוטים ברקע… בכלל מרגישים פתאום את כל השערות הלבנות…
yuvalsaar:
לול. מה עוד חשוב להגיד שלא אמרנו, ככה לפני שמסיימים?
Medusa:
שבקרוב תהיה השקה בסטודיו ונשמח מאד מאד שכולם יבואו, ושנשמח מאד שיצביעו לנו ושנשמח מאד שיהיה שלום עולמי!
yuvalsaar:
ויפה שעה אחת קודם! (ורק נזכיר שוב שההצבעה עד ה-17 לפברואר וכולם יכולים להצביע בלינק הזה)












