כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

עידו ברונו מתוך מחתרת עיצוב. צילום: עידו ברונו

פחות ״מגניב״ ו״סחיר״ ויותר חשיבה על אלטרנטיבות

בחודש שעבר נפתחה בבית בנימיני התערוכה עם השם המסקרן, מחתרת עיצוב. התערוכה באה לסמן סוג של אי נחת – כתבה אוצרת התערוכה, שלומית באומן – תחילתה של התנגדות והצבעה על שאלות מהותיות המעסיקות מעצבים ויוצרים פעילים בתחומי העיצוב השונים על רקע השינויים שצויינו. שאלות אלו נוגעות לתהליכי עבודה במערך היחסים המורכב שבין מעצב-יצרן-לקוח, לתרומתן של טכנולוגיות חדשות לחשיבה חדשה ולאפשרות לבחון באופן ביקורתי את התהוותה של התרבות החומרית מנקודת מבטו של המעצב.

מכיוון שהסתקרנתי מהשם, ומרשימת המשתתפים – ביקשתי משלומית שתספר על משמעות השם, האם אפשר בכלל להיות חתרנים בעולם העיצוב, ואיך הדבר בא לידי ביטוי בעבודות.

עידו ברונו

צילום: עידו ברונו

yuvalsaar:

הי שלומית

Shlomit:

הי

yuvalsaar:

מה שלומך?

Shlomit:

בסדר גמור…

yuvalsaar:

יפה! ומה שלום מחתרת העיצוב?

Shlomit:

המחתרת מהדהדת לאט לאט

yuvalsaar:

בואי תגידי כמה מילים על השם. אני מאד אוהב אותו!

Shlomit:

השם נבע מהרצון להכניס את התערוכה לשדה של דיון שונה וביקורתי על עיצוב. זה יותר חתרני ממחתרתי, אבל זה נראה לי טריגר טוב לתחילתה של חשיבה ביקורתית

yuvalsaar:

למה הכוונה?

Shlomit:

הכוונה שהתערוכה מנסה להצביע על האפשרות לחשוב על עיצוב ממקום הבודק מחדש הנחות יסוד ביחס לעיצוב. פחות ״מגניב״ ו״סחיר״ ויותר חשיבה על אלטרנטיבות

yuvalsaar:

ועכשיו השאלה המתבקשת – ומה הקשר של כל זה לקרמיקה?

Shlomit:

האם אתה שואל מדוע התערוכה הזו מוצגת בבית בנימיני? התערוכה ״מחתרת עיצוב״ איננה תערוכת קרמיקה. היא עוסקת בהיבטים בעיצוב במסגרת החשיבה על תרבות חומרית. תרבות חומרית בהחלט מעניינת אותנו במובן הרחב שלה, וכיצד עיצוב קרמי מתבטא בה. מכיוון שאנחנו פועלים על התפרים שבין קראפט, עיצוב ואמנות – תערוכה העוסקת בעיצוב היא רלוונטית. בתערוכה הזו הקרמיקה היא עוד חומר שבאמצעותו ניתן להיתבטא בתוך שדה העיצוב

yuvalsaar:

וואלה. לא חשבתי על זה ככה. בואי תתני דוגמה לכמה עבודות ואז נמשיך

Shlomit:

אתה מתכוון לכמה עבודות קרמיות?

yuvalsaar:

לא. בכלל לכמה עבודות שמייצגות את הרעיון של התערוכה

אתי גורן

אתי גורן. צילום: אתי גורן

Shlomit:

התערוכה באופן כללי עוסקת בשאלה האם עיצוב יכול לחתור תחת המבנה הכלכלי/קפיטליסטי הקיים. האמת שזו משימה יומרנית מאוד, אולם הכרחי לתת לה ביטוי. הנה כמה דוגמאות: העבודה ״קח/תן״ של עידו ברונו, עשוייה מ- 1,078 מטבעות של 1 ש״ח התלויות על הקיר, עליהן מוטבעות המילים ״קח״ ו-״תן״. בעבודה מזמין ברונו את הצופים לקחת מטבע (שהפך לחפץ ועוקר מתפקידו כמטבע בשל השיבוש שעבר), ולהשאיר חפץ חלופי. העבודה מזמינה אותנו לחשוב מה המשמעות של סחר חליפין בתרבות שלנו.

דוגמה נוספת היא העבודה של אתי גורן המוכרת קעריות מרק שנעשו על ידי קדרים ישראליים. את התמורה היא מעבירה לעזרה לפליטים. שתי העבודות חותרות תחת המבנה הכלכלי הקיים: אחת באמצעות השחתת מטבעות והעלאת שאלת תפקידן בתרבות, והשניה באמצעות הפניית כספי מיסים למטרות החותרות תחת החלטות הממשלה (משהו הדומה לתפקיד המקורי הראשון של המעשר בתרבות היהודית). רוצה עוד דוגמאות?

yuvalsaar:

עוד אחת

עינת לידר ויוסי פרקש

צילום: עינת לידר ויוסי פרקש

Shlomit:

דוגמה שונה לחלוטין היא העבודה ״דקל הגטו״ של עינת לידר ויוסי פרקש. בשתי הדוגמאות הקודמות פעולה (בבולד) עומדת במרכז. בעבודה של לידר ופרקש יש היבט מטאפורי הבוחן את השדה החברתי כלכלי כגן שיש לטפחו או להזניחו. לידר ופרקש לקחו מכונה למכירת קנדומים והסבו אותה למכונה למכירת זרעי העץ ״אילנתה בלוטית״. האילנתה הוא עץ ירוק ותוקפני המאתגר את פעולת הגנן: טיפול יהפוך אותו לצמח מצל, מוריק ומשובב נפש, ואילו הזנחה תהפוך אותו לפרא חסר שליטה (זהו עץ הצומח במהירות גדולה מאוד). המטאפורה מתכתבת עם הטקסטים מתוך ״מודרניות ושואה״ של זיגמונד באומן (אין לי קשר משפחתי איתו…). רכישת זרע האילנתה מתוך המכונה מזמינה את הצופה לבחון איזה גנן יהיה

yuvalsaar:

שניה, מישהו בדלת

Shlomit:

אולי זה הגנן…

yuvalsaar:

לול… סתם שליח. ועכשיו שאלה: את אומרת שהתערוכה באופן כללי עוסקת בשאלה האם עיצוב יכול לחתור תחת המבנה הכלכלי / קפיטליסטי הקיים. ולפני שאשאל אותך מה התשובה שלך, אני לרגע אשאל למה את קוראת לעבודות האלו עיצוב? זה לא שאני חייב הגדרה דיכוטומית למה זה עיצוב ומה זה אמנות ומה זה קראפט, ובכל זאת

עדיטל אלה

צילום: עדיטל אלה

Shlomit:

שאלה טובה. אלו לא בהכרח עבודות עיצוב. אלו עבודות של מעצבים. בפנטזיה שלי רציתי (וזה גם מה שביקשתי מהמעצבים) לעצב אובייקטים שיחתרו תחת המבנה הכלכלי הקיים ויזמינו לפעולה חליפית. אולם, מה שקרה בפועל אלו עבודות של מעצבים שמגיבים על הנושא – ההצעות העיצוביות הפכו בחלקן למטאפורות. העבודה TERRA של עדיטל אלה הכי מתקרבת להצעה שתשתלב בשוק בקרוב. העבודה ״נגרות גרילה/sub-tree״ של אורי בן צבי, מתייחסת לדמוקרטיזציה של האקט העיצובי וההשלכות שלה. בן צבי עיצב עמדת נגרות עצמית למרחב האורבני הציבורי. העבודה מאפשרת באמצעות עמדת עבודה, מספר כלים בסיסיים וסרט הסברה לכול אחד להפוך ל-maker של רהיט. העבודה בוחנת את הפרקטיקה של המעשה העיצובי ולא בהכרח עיצוב של חפץ.

ובהמשך לתשובה הקודמת… במהלך העבודה על התערוכה הפכתי ממובילה מהלך חומרי בקונטקסט של נושא התערוכה למתבוננת על הפרשנות של המעצבים לנושא שלה. לרגעים התלבטתי האם זו בעיה שאין כאן חפצים ״אמיתיים״. החלטתי שהאובזרבציה מספיק חשובה

yuvalsaar:

אז מה התשובה שלך? או של התערוכה? שאפשר לחתור תחת המבנה הקיים?

Shlomit:

לגבי השאלה האם ניתן לחתור תחת המבנה הקיים – זה מובן מאליו בעיני וזו באופן כללי דרך ההתבוננות שלי על תופעות: לנסות לבחון ולאפיין אותן, ובמקביל לבחון אלטרנטיבות. נראה לי שכרגע מה שמעניין אותי זה האם התערוכה מצליחה לעורר דיון סביב הנושא שלה. אז התשובה שלי, לפי תגובות של מבקרים ואנשי מקצוע (כולל תגובות עצבניות…), היא שהתערוכה בהחלט מצליחה לעורר דיון ולשאול שאלות על עיצוב ממקום אחר. ממקום פחות מרוצה

yuvalsaar:

איזה תגובות למשל? מי התעצבן?

Shlomit:

השילוב בין המילה ״עיצוב״ למילה ״מחתרת״ עוררה כמה הרמות גבה (בלי פירוט שמות…). עיצוב הוא תחום שלא בועט.

yuvalsaar:

מצד מי? לא שמות אלא מי – מעצבים? אמנים? עיתונאים? מבקרים? אנשי אקדמיה? כל התשובות נכונות?

Shlomit:

אנשי אקדמיה. אבל צריך לראות את זה בפרופורציות. מדובר על התגובה הראשונית. אחרי ביקור בתערוכה ושיחה התגובה השתנתה לחלוטין…

yuvalsaar:

השאלה היא מה קורה מחוץ לגבולות התערוכה? או במילים אחרות – את אומרת שעיצוב הוא תחום שלא בועט וחוץ מהמחאה החברתית שהייתה פה קשה להגיד שהאזרחים במדינה באופן כללי הם חתרנים, בועטים או מנסים לחתור תחת המבנה הקיים. האם העיצוב לא משקף את החברה בסופו של דבר?

Shlomit:

כן, העיצוב משקף את החברה, אולם מצד שני – המעצב חייב להיות מודע למשמעות היותו סוכן של תרבות חומרית. מה ההשלכות של הפעולות שלו? מה ההשלכות של מיתוג מוצרים? הטיית מידע? עיצוב וייצור של חפצים מזיקים ובלתי נחוצים? אחד הרעיונות שהתוודעתי אליהם במהלך העבודה על התערוכה היה מעין תחרות סמויה בין מעצבי תקשורת חזותית לבין מעצבים תעשייתיים מי מזהם יותר (ויזואלית וחומרית). המעצבים התעשייתיים גרסו כי התחום שלהם דווקא הוא המזהם ביותר. על כך יש ויכוח, אולם לא היה ויכוח על כך שנחוצה חשיבה מחדש

yuvalsaar:

זו באמת תחרות שלא משנה מי ינצח בה… בכל מקרה אני חייב להגיד שעשית לי חשק לבקר בתערוכה. משהו חשוב להגיד לפני שמסיימים?

Shlomit:

העניין הוא שמדובר על קבוצה של מעצבים בכירים (ברובם), שעוסקים בעיצוב ובחינוך לעיצוב. הקול הביקורתי שלהם בעל משקל סגולי משמעותי… ואני מקווה מאוד שתבוא לראות. זו תערוכה לא כל כך צפויה…

yuvalsaar:

עד מתי היא תהיה פתוחה?

Shlomit:

עד 10 במאי

yuvalsaar:

מבטיח לבקר!

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden