Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
תמר ניקס פשוט אוהבת לעשות מוצרים, וסקרנית לראות מה העולם אומר על זה
ביום שלישי הבא יפתח שבוע העיצוב של מילאנו. כבכל שנה בשנים האחרונות גם אני אהיה שם, מתרוצץ ממקום למקום, מנסה להספיק כמה שיותר, מנסה לקלוט מה קורה, מי נגד מי, מה מעניין, מה חשוב, מה פחות, ומה אפשר ללמוד ממפלצת העיצוב הזו על התחום.
וכבכל שנה, אשתדל לעבור בין כל הישראלים שמציגים ברחבי העיר. השנה יש כמה נציגים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם, החל משיתוף הפעולה המעניין של שי אלקלעי ויעל מר עם אבן קיסר, ושיתוף הפעולה של סטודיו פרודאקס (גיל שפי ויואב אבינועם) ומיקה בר עם מורוסו (!!!). את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא למעצבת הטקסטיל תמר ניקס, ששניה לפני גיל 40 החליטה להגשים חלום ולהציג קו מוצרים במילאנו. הנה עוד תמונה לפני שמתחילים:
כל הצילומים: אלעד גונן
Yuval Saar:
הי תמר
Tamar Nix:
הי יובל, מה שלומך?
Yuval Saar:
לא רע בכלל. ואת?
Tamar Nix:
מצויין, תודה
Yuval Saar:
מתרגשת לקראת הנסיעה? לחוצה?
Tamar Nix:
כן, עכשיו זה הכי לחוץ, עוד מעט פדקס באים לקחת את החבילות…
Yuval Saar:
פעם ראשונה במילאנו?
Tamar Nix:
כבר הצגתי בתערוכות בתור מעצבת של כל מיני חברות, אבל פעם ראשונה שלי לבד במים
Yuval Saar:
תספרי קצת על עצמך כמה מילים, מה למדת, איפה, מתי ומה את עושה מאז
Tamar Nix:
אוקי, אז זה הסיפור: למדתי עיצוב טקסטיל בשנקר. רציתי ללמוד עיצוב תעשייתי בחולון, אבל לא התקבלתי… לעומת זאת התקבלתי לשנקר ותוך כדי התאהבתי בבדים. אחר כך הלכתי ללמוד בטכניון תואר שני בעיצוב תעשייתי, דווקא כן התקבלתי (סיימתי ראשון בהצטיינות)…
תוך כדי התחלתי לעבוד בחברת שרש בתור מעצבת מוצר, בתחום סנדלי וציוד מטיילים. שם הכרתי לעומק את תחום המחנאות והטיולים שהולך ופורח בעולם. עיצבתי כמה קולקציות שאני גאה בהן עד היום, וחלק מהמוצרים גם מאד נמכרים כבר יותר מעשור. יחד עם שרש הצגתי בכמה תערוכות בתחום המחנאות והאופניים. זה היה בית ספר מצויין, וכמובן מאד אינטנסיבי
אחרי שסיימתי את תפקידי שם, עבדתי תקופה קצרצרה בעיצוב נעלי נוחות בחברת ביוטיפיל, ומשם עברתי לעיצוב גרביים ומוצרים בסריגה עגולה. תמיד נשארתי עם טקסטיל ותמיד עם מוצר. אחרי שסיימתי את הקריירה בדלתא, גם שם למדתי המון, פתחתי סטודיו משלי. הסטודיו פעיל משנת 2006, ומאז אני מעצבת ומפתחת מוצרים מטקסטיל לשימושים שונים ומגוונים, ולפעמים מוזרים ומעניינים
Yuval Saar:
וואלה. חתיכת דרך. מתי סיימת את שנקר?
Tamar Nix:
1999
Yuval Saar:
15 שנה! היית מאמינה?
Tamar Nix:
באמת, הזמן עובר מהר כשנהנים…
Yuval Saar:
אז מה פתאום עכשיו מילאנו?
Tamar Nix:
כשיצאתי לעצמאות נהנתי מאד לעצב מוצרים לכל מיני חברות וכל מיני שימושים. כל פעם פרוייקט אחר, לקוחות חדשים ודברים מעניינים. אבל בתקופה האחרונה הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו משלי, משהו שיתן ביטוי ליצירתיות שבאה ממני ולא מהלקוח. אני נוסעת כל שנתיים לתערוכת טקסטיל טכני בפרנקפורט וכבר כמה שנים מנהלת רומן עם החומר הזה שנקרא לבד (felt); תמיד רציתי לעשות אתו משהו.
לפני שנתיים בערך עיצבתי כלי קטן לעטים בתור מתנה ללקוחותיי. זה משהו מתקפל מלבד, מעוצב לגודל של מעטפת A3 כדי שאפשר יהיה לשלוח בקלות. כל כך נהנתי מהתהליך הפשוט הזה, שבא ממני, שהחלטתי להמשיך לעוד. הקולקציה הלכה וגדלה, גם מוצרים מתקפלים וגם שטיחים וכך הגעתי עד כה.
אה, בדרך היו עוד דברים. יש לי עוד המון רעיונות למוצרי טקסטיל לבית שלא יכלתי להביא לידי מימוש כרגע כי הם דורשים תהליכי פיתוח יותר משמעותיים וארוכים. חוץ מזה, הבטחתי לעצמי שעד גיל 40 אני מציגה בעצמי באיזה תערוכה גדולה בעולם, כמובן רצוי מילאנו. יום ההולדת שלי הוא בדיוק יום אחרי שאני חוזרת מהתערוכה…
Yuval Saar:
נייס! אני מניח שהיית במילאנו בעבר בתערוכה
Tamar Nix:
כן, אפילו נפגשנו שם בשנה שעברה. זה יותר פסטיבל מתערוכה. אני מציגה ברחוב טורטונה שזה משהו כמו הפלורנטין של מילאנו. אזור קצת מחוספס אבל מלא אוירה של יצירה. אתה נוסע השנה?
Yuval Saar:
ברור
Tamar Nix:
אז תבוא לבקר, via tortona 20
Yuval Saar:
ברור, אבל רגע. נחזור למילאנו ולהחלטה שלך להציג שם. כפי שאת יודע יש מיליון מציגים ואני תמיד קצת מרחם עליהם, כי זה מין טירוף שבו אני אף פעם לא מספיק לעשות גם לא חצי ממה שאני רוצה, ונורא קשה לקלוט באיזשהו שלב, ואני תוהה אם זה שווה את כל המאמץ
Tamar Nix:
שאלה טובה. זה משהו שיוצא ממני, אני לא יכולה להגדיר את העניין כהחלטה מאד מושכלת מכל הכיוונים. אין לי תכנית חומש עסקית או שאיפה להפוך לאיל הון תוך כך וכך שנים. אני פשוט אוהבת לעשות מוצרים, וסקרנית לראות מה העולם אומר על זה. כמובן שאם יהיו הזמנות זה יתקבל בזרועות פתוחות
Yuval Saar:
מה הקונסטלציה שאת מציגה בה? מי עוד נמצא שם? מה עוד יוצג?
Tamar Nix:
החלל שאני מציגה בו נחלק בין משהו כמו שמונה מציגים, כולם מייקרים או בעלי סטודיו לעיצוב. בכל מקרה יצרנים קטנים. אני יודעת שיציגו שם גם אופניים ושלל הפתעות. לא כל כך יודעת מי כל המציגים. הייתה לי קצת התלבטות כי באופן מסורתי שבוע העיצוב במילאנו שייך לעולם הריהוט, אבל המוצרים שלי חיים טוב עם רהיטים אז זה בכל זאת נראה לי המקום הנכון. גם מבחינת כמות האנשים שבאים לראות, הדעות וההשקפות, זה נראה לי הכי מעניין.
Yuval Saar:
מה את תציגי?
Tamar Nix:
אני מציגה קו של מוצרים מלבד. קודם כל יהיו שם כמה שטיחים, כולם חתוכים מתוך החומר. קצת כמו מגזרות נייר, וגם על מיני כלי אחסון שעשויים מאותו חומר, מקופל. הכל משתלב בתוך עצמו, כלומר אין שום תפר. קצת כמו אריזות קרטון, אבל בכל זאת לגמרי אחרת…
שמתי לעצמי מגבלות לחומר אחד וטכנולוגיה אחת. החומר הוא לבד שעשוי מצמר טבעי 100%. מאד איכותי, ובגלל זה גם יקר. הטכנולוגיה היא חיתוך מכונה. יש לי חשק לעשות עוד הרבה מוצרים, אבל זה יקרה כנראה אחרי שאחזור. אני מעצבת בשגרה מוצרים מאד מאד מורכבים עם כל מיני תהליכים והרבה חומרים. אז זה היה נחמד קצת ״להתנקות״ ולהתרכז בתהליך היצירתי
Yuval Saar:
אני יכול להבין… יש לך איזה לקוח פוטנציאלי בראש? מי נראה לך יכול להתעניין בזה?
Tamar Nix:
אני שואפת לפנות לחברות גדולות ורציניות. לא כל אחד מעריך את העניין של צמר טבעי ולא כל אחד מוכן לשלם על זה. גם העיצובים הם מאד מסויימים, איך אני אגדיר את זה, לא משהו שרואים בכל חנות שטיחים. אני פונה דרך הנספחים המסחריים של ישראל לחברות בתחום באירופה ומזמינה אותן לבוא לפגוש אותנו במילאנו
Yuval Saar:
נייס. מתי את נוסעת? כמה זמן הקמה?
Tamar Nix:
נוסעת בשבת, שלושה ימים לפני תחילת התערוכה. יומיים הקמה, יום סגור לעתונאים, ואז מתחיל הארוע
Yuval Saar:
אז בלי נדר נתראה…
Tamar Nix:
בהחלט, בשמחה
