Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
הגילדה: נעליים זו אובססיה. זה תחום משוגע ומרתק לפעול בו
לפני בערך שנה, שנה וחצי, יצא לי להגיע לפגישה בבית ספר הגילדה. למי שלא מכיר, הגילדה הוא בית ספר לעיצוב נעליים ואביזרי אופנה, שמאפשר הכשרה מקצועית ולימודי תעודה בתחומי עיצוב נעליים, עיצוב תיקים ואקססוריז. כחובב נעלים בתיאוריה (או ליתר דיוק, בפרטיקה היומיומית…) המקום מיד מצא חן בעיני. היה משהו נחמד באווירה של המקום, ולמרות שאין לי שום חוש טכני תלת ממדי (פחות או יותר), הפגישה עשתה לי חשק ללמוד שם משהו יום אחד (כמובן, אגב, שאין לי זמן למותרות מהסוג הזה…).
לפני כמה שבועות נודע לי שהגילדה שינו כמה דברים בתוכנית הלימוד, ושבית הספר מציע כיום לימודים של שנתיים (!) לעיצוב נעליים. ביקשתי מנינה רוזין, שהקימה את הגילדה ביחד עם גל שוקרון, שתספר קצת על השינוי, שתסביר למה צריך שנתיים בשביל ללמוד לעצב נעלים, ובדרך גם הבנתי למה אני לא מוצא בארץ סניקרס מגניבות…
שרון חרמש. צילום: שי בן אפריים
yuvalsaar:
הי נינה, בוקר טוב
Nina:
הי יובל! בוקר אור
yuvalsaar:
מה שלומך?
Nina:
נוחתת 🙂 חזרתי מבולוניה ואני מנסה להיכנס לתודעת תל אביב. מה שלומך?
yuvalsaar:
אני בסדר אבל בולוניה??? ביזנס או פלז׳ר?
Nina:
רוצה להגיד רק ביזנס… אבל זה היה עונג אמיתי. נסענו לטיול מאורגן של בית הספר לתערוכת העורות LINEAPELLE באיטליה
yuvalsaar:
תערוכת עורות! יש לי תמונה בדמיון אבל יש לי תחושה שהיא קצת רחוקה מהמציאות. מה קורה בתערוכת עורות?
Nina:
זו תערוכה שמתקיימת פעמיים בשנה בבולניה ומציגים בה כל יצרני העור והאביזרי לתעשיית העורות, כך שיש שם אנשים מכל העולם המתעסקים בעיצוב רהיטים, אופנה, נעליים, אביזרי עור ואפילו מכוניות. כולם באים לראות את הטרנדים הכי חדשים ולעשות קניות של החומרים שאותם יצטרכו לייצור. החוויה של ביקור בתערוכה כזו כסטודנט היא כל כך חשובה ופותחת את הראש לשפע של אפרויות וגם חשוב ללמוד איך העולם עובד. גודל וקצב.
yuvalsaar:
עכשיו אני קולט שאמרת נסענו. מי נסע? איזה סטודנטים?
Nina:
סטודנטים של הגילדה במסלולי הלימוד לעיצוב וייצור נעליים ואביזרי אופנה. היה מקסים. רוצה לראות תמונות? העלתי אלבום לפייסבוק שלנו
yuvalsaar:
בטח שרוצה
Nina:
אנחנו גם מזמינים מעצבים צעירים, סתם מתעניינים, כל מי שרוצה ליהנות ממסע לעולם העור מוזמן לבוא איתנו. זו השנה השנייה שלנו שם. גם אתה יכול לבוא!
yuvalsaar:
איפה נרשמים?
Nina:
מיד מכניסה אותך לרשימת הנוסעים למרץ שנה הבאה. הכמות והמבחר זו חוויה יוצאת דופן. בעיקר בארצנו הקטנטונת שלא נהנית ממאות ספקים לענף
yuvalsaar:
אבל לפני שנה הבאה, בואי נדבר על השנה. תגידי רגע כמה מילים על הגילדה לטובת מי שלא מכיר, מתי היא קמה, על ידי מי, מה לומדים בגילדה וכן הלאה
מרתה הרשקוביץ. צילום: שי בן אפריים
Nina:
אז ככה: הגילדה הוא ביית הספר לעיצוב וייצור נעליים ואביזרי אופנה שהוקם בשנת 2008 בתל אביב. הוא הוקם על ידי וע״י גל שוקרון. אני בוגרת Cordwainers שהוא חלק מה-London College Of Fashion בעיצוב נעליים, וגל בוגרת המכללה להוראת טכנולוגיה במסלול לאביזרי אופנה.
בית הספר נפתח משום שהיה צורך עז ליצור בית למעצבים העוסקים בתחום הייחודי הזה, מקום להכשרה מקצועית, לסיוע בהשמה, לתמיכה בקשרים עם התעשייה ונטוורקינג. היום, אחרי שש שנים, ביה”ס הוא תוצר של כל המעצבים המדהימים שעובדים ומלמדים בו את הניסיון והידע המשולב – ממש גילדה! מגיעים סקרנים שרק רוצים לעשות נעליים כתחביב, בוגרי תארים בעיצוב שרוצים ללמוד ולהתמחות, אנשים שעושים הסבה מקצועית, וגם סטודנטים צעירים שמחליטים ״לוותר” על תואר פורמאלי ולקפוץ ישר להתמחות מקצועית
yuvalsaar:
אז שש שנים אחרי, מה השתנה? אני מניח ששיניתן משהו בתוכנית הלימודים
Nina:
אכן, הרבה השתנה ולאחרונה שינוי די מהותי. בתחילת דרכנו המקצוע היה די נסתר, לא מוכר, ורבים היססו לקפוץ למים ולהצהיר שהם רוצים להיות מעצבי נעליים או מעצבי אביזרי אופנה, ולכן רוב הקורסים שלנו היו קצרי טווח, מתקדמים לפי רמה, והרציניים השקיעו זמן ומאמץ בקורסים רבים. בשנה האחרונה בחרנו לשנות את הפוקוס של ביה״ס ולפתוח מסלול מקצועי רחב – מסלול של שנתיים ללימודי טכנולוגיה ועיצוב נעליים בלבד. התכנים מקבילים למוסדות לימוד מקצועיים בחו״ל – יש דגש על לימוד טכנולוגי בשנה הראשונה, ובשנה השניה התמקצעות בעיצוב. הביקוש ללימודים גבר כל כך בשנה האחרונה שאנו אף פותחים מסלול בשפה האנגלית על מנת לקלוט סטודנטים מחו״ל
yuvalsaar:
שנתיים ללמוד עיצוב נעלים? זה לא מוגזם?
Nina:
זה לא מספיק! החזון הוא להמשיך לפתח תוכנית לימוד לתואר כדי לאפשר למעצבים זמן להתבגר לתוך ההתמחות. זה תחום כל כך דינאמי ומרתק החולש על מספר אפשרויות. בדומה למעצב מוצר, מעצב נעליים לא חייב לעסוק בפן של אופנה. ניתן לעצב נעליים לענף הרפואי, לעבוד בתחומי פיתוח חומרים ולסייע בחברות הנדסה, ענפי הספורט, ההייטק ועוד ועוד. צריך נעליים לאין סוף תחומים. ולכן זה ענף בעיצוב שמגיעים אליו אנשים מכל תחומי החיים. אופנה, ילדים, נשים וגברים זה החלק המוכר יותר. הזוהר 🙂
בנוסף זהו תחום שהטכנולוגיה מאוד משפיעה עליו בשנים האחרונות. נעליים ביציקות מגומי או פלסטיק לא היו בשוק לפני 15 שנה. כעת מדברים על הדפסת נעליים, החלפת העור במוצר גלם ידידותיים יותר, נעליים חכמות…. ועוד.
yuvalsaar:
מה לומדים אם כך בשנה הראשונה ומה בשנייה?
Nina:
בשנה א׳ הדגש הוא טכנולוגיה: מהי נעל, ממה היא עשויה, איך מייצרים כל חלק. הלימודים הם מעשיים: בניית גזרות, עבודה על אימומים, תפירה, עבודה בעור, מתיחה והרכבת סוליות ועקבים. הסטודנטים עושים הכל עד לפיתוח אב טיפוס ברמה גבוהה כולל התאמה לרגל.
בשנה ב׳ הדגש הוא על עיצוב: מהו שוק? מהו לקוח יעד? כיצד בונים קולקציה? מהו תמהיל נכון? כיצד מנתחים טרנדים? תמחור מוצר, פרזנטציה. בסוף שנה ב’ הסטודנטים מעצבים קולקציה בת 30 פריטים כאשר הם מייצרים בעזרת מפעל חיצוני אב טיפוס אחד לצורך פרזנטציה. מערכת היחסים עם המפעל החיצוני היא חיונית לעבודתם בהמשך הדרך. הטכנולוגיה צריכה לשרת את המעצב ולא הפוך ולכן ההכשרה הטכנולוגית היא קריטית כדי שיהיה למעצבים ״כח״ בעבודה למול המפעל. כדי שיוכלו לדבר בגובה העיניים ולסייע בקידום הייצור
yuvalsaar:
עכשיו אני חייב לשאול: ומה אחר כך? איזה שוק מחכה להם בישראל? תקני אותי אם אני טועה אבל הטעם הישראלי בנעלים די שמרני
Nina:
הכל נכון והכל משתנה. אם לפני שלוש שנים רוב אפשרויות התעסוקה של הבוגרים שלנו היו בהקמת מותג אישי, או בהשתלבות בחמש חברות ישראליות שעדיין מייצרות וצומחות, כעת יש שינוי די ברור מבחינת שוק העבודה. הוא קורה לאט לאט אבל מרגישים אותו מאוד.
קודם כל, יותר ויותר חברות אופנה פונות למכירת מותגי נעליים משלהם. הם צריכים אנשי מקצוע שיוכלו להוביל מהלכים כאלו. גם חברות קיימות שהיו קנייניות במהותן קולטות בוגרים שלנו ומבינות את הערך של איש מקצוע בחברה במקום בוגר לעיצוב מתחום אחר שלא לגמרי מבין בנעליים
yuvalsaar:
איזה חברות למשל?
Nina:
דוגמא מקסימה היא חברת B-UNIQE לנעליים שהחלה בקליטת בוגרת שלנו לליין הקיים ולאחר מכן זיהתה פוטנציאל והשיקו ליין של המעצבת בתוך המותג הקיים. חברות כמו קסטרו, רנואר ופוקס משקיעות בפיתוח נעליים כמוצר משלים לזהות המותג שלהם. גם חברות בינלאומיות מתחילות להגדיל את קטגוריות הנעליים ואביזרי האופנה שלהם וזקוקות למעצבים ואנו מקבלים מהן פניות מפתיעות. הצמיחה של מוצרים משלימים חשובה מאוד בזמן של משבר כלכלי כי הדרך ״הזולה״ והקלה לעדכן כל מראה הוא ע״י אקססוריז
yuvalsaar:
תגידי, חוץ ממך ומגל מי עוד מלמד? יש בכלל מורים לנעלים בארץ?
Nina:
אכן לא פשוט! קובי לוי, דינה ארקין, אנוכי ומלי תייר – אלו המורים הטכנולוגיים. מעבר לכך מעצבי נעליים: רונית קדרון, אלמוג וייס, ליאור ליבנה מגיעים ללמד את הפן העיצובי. אנחנו עובדים עם מעצבים נוספים מתחומים מקבילים: מורה דימרמן לעיצוב בחומרים רכים, גלינה ארבלי לפיתוח חומרי גלם, עדי כתרי לעבודה 3D, רחל כהן מקומון רייבן לאיור אופנה. אור בלינקי ואסף שם טוב לעיצוב אביזרי עור. ענבל יצחקי לעיצוב לגוף. ובשנה הקרובה מתעתדים להביא גם מעצבי נעליים מחו״ל!
yuvalsaar:
כמה סטודנטים יש לכם שיש כל כך הרבה מורים?
Nina:
כ-200 סטודנטים בשנה במסלולים השונים, כ-70 מהם במסלול הדו-שנתי. שנה א׳+ב׳. כיף פה!
yuvalsaar:
ועכשיו למה שהכי מעניין אותי: מה יהיה עם נעלי הגברים? לא מגיע לנו גם משהו?
Nina:
ליבי איתכם! הגברים כל-כך מקופחים שזה ממש לא הוגן. אני מבטיחה שאני עובדת על זה מאחורי הקלעים. יש כמה מעצבים מעניינים פה שאני מקווה שתראה בקרוב משיקים ליינים מעניינים. הכי חשוב לפרגן לעיצוב ישראלי, לטפח, לרכוש, לתת פידבק ובאמת לדעת שהם עובדים מאוד קשה. בארץ השוק כ”כ קטן שדי קשה להצדיק ליין רק לגברים. אבל אם בונים תוכנית נכונה ומכוונים מראש גם לשוק הבינלאומי, אין סיבה לא להשיק גם מותג ישראלי לנעלי גברים
yuvalsaar:
באמת שהייתי רוכש אם הייתי מוצא מה.
Nina:
אתה קונה מותגים מחו״ל אני מניחה.
yuvalsaar:
את מניחה נכון. מכירה Tretorn? מותג שוודי שפומה קנו
Nina:
יפה! ואיפה אתה משיג אותם?
yuvalsaar:
ניו יורק!
Nina:
און ליין?
yuvalsaar:
אני משתדל לבקר. לשמחתי יוצא לי לנסוע לא מעט
Nina:
ומה המחיר הממוצע?
yuvalsaar:
האמת לא נורא, אני לא קונה מותגים של מעצבי על. זה עלה 90 או 100 או משהו כזה בדולרים. לא ממש זוכר
Nina:
בינגו! זו בעיה נוספת בייצור מקומי. המחיר הכי נמוך ללקוח לא יהיה הרבה פחות מ-400, וזה די הרבה במונח מקומי
yuvalsaar:
אני בטח מוכן לשלם 400 וגם 500 בשביל סניקרס מגניבות
Nina:
סניקרס בכלל אין יכולת לייצר בארץ….
yuvalsaar:
אוף איתך…
Nina:
נכון?! אבל ממש בקרוב אני צופה שנדפיס לנו סניקרס מגניבות בבית
yuvalsaar:
ויפה שעה אחת קודם. תגידי, מה עוד חשוב להגיד שלא אמרנו לפני שמסיימים?
ישי גד. צילום: שי בן אפריים
Nina:
שנעליים זו אובססיה. שזה תחום משוגע ומרתק לפעול בו. שמי שממש מאוהב שלא יפחד. אנחנו פותחים מספר מועדים בשנה ואם מישהו מתלבט אם זה בכלל מתאים לו אז שיבוא לעשות סדנה קצרה וכייפית לנעליים (3 מפגשי ערב) ויראה דרך הידיים אם זה באמת אהבה. מי שנדלק, קשה לו לא לעסוק בתחום.ותישאר אופטימי! שינוי לוקח זמן אבל זה קורה
yuvalsaar:
אין בעיה. אני בחור אופטימי מטבעי
